בחירות עכשיו?

ברכה וקללה בקיום בחירות בעת הזאת
שער קיבוץ רעים
יחד ננצח תמונה: יעקב מעוז

לכאורה, אין הצדקה גדולה מזו של קיום בחירות בעת הזאת. ההנהגה המקצועית והמדינית כשלה באסון שמחת תורה, כשלון מחפיר שייזכר לדורות. כישלון בסדר גודל היסטורי שכזה מחייב בירור יסודי במסגרת וועדת חקירה ממלכתית. וועדת החקירה מורכבת בדרך כלל מאנשי מקצוע מתחומי הביטחון והמשפט והיא תדע לנהל את ענייניה. מעבר לוועדה המקצועית, גם לציבור יש מה לומר. השיטה היעילה ביותר להשפעה של הציבור על הנעשה במדינה היא הבחירות. שני התהליכים, וועדת חקירה ובחירות, אינם צריכים להיות תלויים זה בזה, אף על פי שיכולה להיות להם השפעה דרמטית זה על זה. למשל, אם וועדת חקירה תפרסם את מסקנותיה טרם בחירות, הציבור ידע לתמחר זאת וייתן לכך ביטוי בקלפיות. עדיין, שני התהליכים יכולים להתנהל זה בצד זה ללא תלות הדדית.

במהלך ימי המלחמה השתנתה התמונה הפוליטית בעיני רבים בחברה הישראלית. ביקורת או לחילופין תמיכה בהנהגה הנוכחית נשמעת יותר עניינית ופחות מפלגתית. הציבור משפיל או מרומם אנשי ציבור לא רק לפי מפתח מפלגתי והדבר מעיד בהחלט על בגרות חברתית. אם להאמין לסקרים, הרי שגם הם מעידים כי התמונה הפוליטית השתנתה באופן מהותי. אם התמונה השתנתה עד כדי כך, מדוע שלא ניתן לכך תוקף באמצעות הבחירות ושינויי הייצוג בכנסת?! הנהגה חדשה נהנית בדרך כלל ממאה ימי חסד ומאמפטיה ציבורית או עד שתוכיח אם היא ראויה לכך או לא. התחדשות האמון בין הציבור להנהגה הנה הכרחית להתמודדות עם האתגרים הגדולים הבאים בביטחון, בכלכלה, במעמד המדיני של ישראל ובעיקר ביחסים החברתיים בין קבוצות הזהות הגדולות בישראל.

דא עקא, עם כל מעלותיהן הדמוקרטיות של מערכות בחירות, בישראל לפחות הן לוקות במגרעות גדולות וכבדות מנשוא. בעשור האחרון התחלפו ממשלות בקצב בלתי נסבל, מה שערער את היציבות הפוליטית עד היסוד. השסעים החברתיים התרחבו והעמיקו עד כדי סכנה קיומית של ממש. ב-6 באוקטובר עוד היינו עסוקים אם תהיינה הקפות שניות בתל אביב, תוך עליה מפחידה ברמת האלימות החברתית. הכלכלה העוצמתית של ישראל ניזוקה ממערכת למערכת וישראל אִבדה ממעמדה החזק בעולם בכלל. השיח הציבורי נעשה גס, מתלהם ופוגעני בכל הבימות הציבוריות. כל כנסת נראתה גרועה מקודמתה וכל אחת המיטה יותר בושה, יותר כלימה ויותר חרפה על הציבור בישראל. טרם נרפאנו מן המחלה הממארת של המחלוקת החברתית סביב משבר החקיקה. כל השדים האלה נמצאים כעת בעמדת המתנה עד שתשחק להם השעה ויסחפו שוב את הציבור בישראל לסחרור חברתי שיאיין (יאפֵּס) את כל הלכידות החברתית המדהימה שהשגנו בדם וביזע בימי המלחמה. מערכת בחירות, שתתקיים אם תתקיים, בימי המלחמה בנאצים הפלסטינים של עזה ובמחבלים של חִזֶבּ-זְבַּאלֵה (זו לא טעות, כך אני מכנה אותם) תעורר מלחמה פנימית קשה והרסנית בין יהודים ליהודים. כך נגשים את חלומם של אויבינו, שבלי שום ספק האמינו בעמידותה הרופפת של החברה הישראלית, ועם הנשק הזה, שסיפקנו להם ברוב איוולתנו, המיטו עלינו את אסון שמחת תורה.

מדינת ישראל משולה לספינה מטלטלת בים סוער. כדי להציל את נוסעיה, עליה בראש ובראשונה להשיג יציבות. זוהי אחריות הדדית הן של הנוסעים והן של הקברניטים. החלטות גורליות ביותר אמורות להתקבל בזמן הקרוב. לא ניתן יהיה לעשות זאת כראוי אם לא תפחת רמת החשדנות שבין הקבוצות השונות בציבור ובין הציבור להנהגה. ישנה רק דרך אחת להגיע לחוף מבטחים והיא לפעול יחדיו, גם אם אנו משתייכים לקצוות פוליטיים שונים או מנוגדים. עלינו לזכור תמיד, שבסיסמא הידועה "יחד ננצח", היחד קודם לניצחון. היחד הוא תנאי הכרחי לניצחון. מערכת בחירות ב-2024 לא תקדם את היחד ולא את הניצחון.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. לא בחירות ולא עכשיו
    מלחמה של עם מלוכד מול אויביו האכזריים
    אחרי זה צריך מהפכה בהתייחסות הפוליטית של הישראלים
    חלוקה חדשה למפלגות חדשות

  2. בחירות עכשיו עלולות להיות המערכה שתפוצץ את האחדות השברירית שבכל זאת קיימת וההשלכות יכולות להיות כה שליליות עד כדי כך שאני אפילו לא מוכן לחשוב על זה

  3. ומה אם ראש הממשלה היה ממנה מנהיג מהאופוזיציה לסגנו הזמני לתקופת המלחמה ונותן לו הרבה סמכויות?

  4. תרצו או לא, אנו מתקדמים לבחירות
    כל יום מתגלות הפאשלות ויותר ויותר אנשים רוצים שינוי המצב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן