שלטון ההמון שלא מבין דמוקרטיה מהי

האינטרנט האיץ את תהליך האוכלוקרטיה בעולם
תמונה של אילון
אילון גנור תמונה: חלה גנור commons.wikimedia.org

"בטבע הכול מתבלה. כמו החלודה שפוגעת לאורך זמן בברזל, גם המשטרים נדונים לניוון", אמר ההיסטוריון היווני פוליביוס (בן המאה השנייה לספירה). פוליביוס חזה שלוש צורות שלטון עתידיות שונות: מונרכיה – שלטון יחיד; אריסטוקרטיה – שלטון המעטים, שלטון הטובים (בימינו האליטות); ודמוקרטיה – שלטון הרבים, שלטון העם. לטענתו, צורות שלטון אלה צפויות להתנוון: המונרכיה תהפוך לטירניה (עריצות); האריסטוקרטיה תהפוך לאוליגרכיה (שלטון המעטים); והדמוקרטיה לאוכלוקרטיה (וולגוקרטיה) – שלטון ההמון. ניוון המשטרים נמנע באמצעות חוקים אך בלעדיהם הדמוקרטיה תהפוך לאוכלוקרטיה שתהפוך לטירניה!

כמה עשרות שנים אחרי פוליביוס הפכה הרפובליקה הרומית – שבה היה שלטון מעורב של מונרכיה אריסטוקרטיה, ודמוקרטיה – לאוכלוקרטיה (שלטון ההמון) והחוקים פסקו מלחייב, האוכלוקרטיה שהייתה בלתי נסבלת (מלחמות אזרחים) הפכה למונרכיה (אוגוסטוס) והמונרכיה לטירניה (קליגולה) (המידע לקוח מהספר: "היסטוריה: פוליביוס", הוצאת מוסד ביאליק. תודה ליהודה הראל על ההפניה לכתביו של פוליביוס).

כיום, כולנו ערים לשינויים משמעותיים שמתחוללים בחלק מן הדמוקרטיות המערביות, שינויים שהם תוצאה ישירה של בחירות דמוקרטיות וחופשיות. השינויים מתבטאים בעלייתם של אישים רדיקליים ומפלגות ימניות מאוד באופיין. בימים האחרונים נבחר בהולנד מועמד ימני קיצוני, כך קרה גם בארגנטינה ועוד קודם לכן באיטליה, ברזיל, הונגריה ופולין. השלטונות החדשים כבר החלו בשינויים חוקתיים המגבילים את כוחה של הרשות השופטת, מגבילים את כוחן של המדיה והעיתונות עד כדי סגירת חלק מהן (פולין, הונגריה). כולנו חשנו במגמה דומה בארץ עם ניסיון ההפיכה המשפטית של נתניהו, רוטמן ולוין מאז עלייתם לשלטון.

ברשתות החברתיות יש הגורסים שההגירה המוסלמית למערב אירופה גרמה להתחזקותן של מפלגות הימין, אבל נתון זה לא מסביר את השינוי שחל בארגנטינה לנוכח עלייתו של חאבייר מיליי או בברזיל עם בולסונרו, וגם לא את עלייתו של טראמפ לנשיאות ב-2016. ואף שהפסיד את הבחירות לביידן ב-2021, טראמפ עדיין נשאר פופולרי בקרב אחוז מאוד גבוה של מצביעים.

נדמה לי שהקו המאחד בין כל המועמדים הללו הוא המיאוס שההמון הביע מהשיטות הקיימות ומהמנהיגים ה"קונבנציונליים". המנהיגים החדשים שנבחרים נראים כמי ש"בועטים במוסכמות", חריגים בעלי דעות קיצוניות שמאסו בקיים. הם ללא ספק קוראים תיגר על כל הערכים שהשתרשו במערב מאז סוף מלחמת העולם השנייה, ערכים כמו שוויון, אחווה וקבלת האחר.

בשנת 2023 הגענו לשלטון ההמון (אוכלוקרטיה או וולגוקרטיה -שלטון הוולגרים). מרבית תושבי כדור הארץ (מעל 5.4 מיליארד איש שהם כ-67% מאוכלוסיית העולם) משתמשים באינטרנט וברשתות החברתיות. ברשת אכן כולם שווים, וכולם מביעים את דעתם בשמם המלא או בשם מוסווה. זו פעם ראשונה בהיסטוריה שבה ה"המון" נותן ביטוי לרחשי ליבו האמיתיים, משמע להיותו גזען, שונא זרים ואנוכי וזאת "בזכות " האינטרנט.

מה רע? האם הגענו לדמוקרטיה אמיתית שבה הציבור כולו או רובו משתתף בהליך הדמוקרטי? לא בדיוק. הדמוקרטיה הליברלית כפי שהעולם מכיר קיימת קצת מעל 200 שנה, מאז המהפכה הצרפתית (והמהפכה האמריקאית). זו דמוקרטיה שמתבססת על שלוש רשויות שאינן תלויות זו בזו: הרשות המושלת/המבצעת (ממשלה), הרשות השופטת, והרשות המחוקקת. אי-התלות ביניהן היא קריטית לממשל הוגן. לצידן ישנם מנגנונים נוספים לשמירת זכויות האזרח כגון שני בתי נבחרים, חוקה ועוד. אלו מנגנונים מורכבים שהאזרח המצביע בבחירות חייב להכירם ולהבינם. האם ההמון הנבער שלא למד מעולם על מנגנונים אלו אכן מבינם? מכירם? מבין את ההיגיון שבהם? אגב בדמוקרטיה היוונית העתיקה ניתנה זכות הצבעה רק למשכילים, ההמון הבור לא קיבל זכות הצבעה.

כיום, מהגרים למדינות רבות כמו ארה"ב או ספרד למשל, נדרשים לעמוד בבחינות ולהוכיח שליטה די טובה בשפה ובהיסטוריה של המדינה המאזרחת כדי לקבל אזרחות. אבל זכות ההצבעה ניתנת לכולם, גם להמון שלא באמת מבין את משמעותה של הדמוקרטיה הליברלית עם מבנה הרשויות.

בשיחות לא מעטות שערכתי עם ישראלים שפגשתי בשנה האחרונה, הופתעתי לדעת עד כמה רבים כלל אינם מבינים את המשמעות והמבנה של הדמוקרטיה הליברלית. המדהים הוא שאפילו נבחרי ציבור ברמת שרים כמירי רגב שאמרה בפומבי "יש לנו רוב ולכן זכותנו לחוקק כראות עינינו בלי להתחשב כלל בזכויות מיעוטים", אינם מבינים לעומק את משמעות המבנה הדמוקרטי הליברלי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

39 תגובות

  1. ניתוח מצויין. חבל שזהו המצב, שילך ויחמיר כאשר לבורות יצטרף גם רגש הנקמה בערבים.

  2. תיאור מדויק של מה שקורה כאן. כך עלה הימין בנוסח החדש, כך הוא שולט, וכנראה שעך ישאר.

      1. אינני מכיר פיתרון למצב זה אלא אם יחול שינוי חוקתי שידרוש מכל מצביע לעבור מבחן בסיס המוכיח את הבנתו היסודית בהלכות ממשל דמוקרטי כשם שנדרש מתאזרח במרבית המדינות לעבור מבחן שפה של המדינה המאזרחת ומבחן בהיסטוריה של אותה מדינה ) ארה"ב ספרד ועוד ועוד. זה כנראה לא יקרה כי ההמון לא יתמוך בחוקים חדשים כאלה

  3. דימוי החלודה בעידן 'חרבות הברזל', קצת מסוכן, אולי מפחיד. לא כך?
    ללא ספק הקדמה נאה לקטע האחרון. אכן כך הם פני הדברים, כאמור "פני האומה כפני העם…"
    הבורות וההמוניות תנצח, כפי שסיסמתי הנוכחית היא: "בזכותכם ניצחנו"!!!

  4. קראתי בעיון. מעניין מאד ומדכא…לאן נלך מפה?
    איך נראה לך העתיד אם ההמון אכן יבחר במנהיגים ״לא קונבנציונליים״?…פתח לחלום בלהות מבחינתי.

  5. נראה כאילו אתה כועס על ההמון שאינו מבין את מהות הדמוקרטיה, ולכן רוצה להגביל את זכויות בחירה למיעוט שכן מבין…
    כלומר, השלטון "המומלץ" הוא אריסטוקרטיה, הפתוחה לכל מי שיכול להוכיח כי למד את "מהות הדמוקרטיה" להצביע.
    הבעיה היחידה: מי מחליט על הלימוד ועל ההוכחה הנ"ל…

    ההנחה של הדמוקרטיה הקלאסית היא שכיון שאי אפשר לבדוק מי כשיר להצביע, עדיף לתת לכולם, וזה יותר טוב מאשר מנגנון ריכוזי להחלטה מיהו כשיר.

    1. אינני כועס על ההמון. המאמר מנסה להיות הגיוני וניתוחי ולא רגשי ולכן אין מקום לכעס. הנך מסיק שכתוצאה אני " ממליץ" על שלטון האריסטוקרטיה וז מסקנה לא נכונה כי הרי לא המלצתי על כל פיתרון. איני יודע מה הפיתרון. הצבעתי רק על מהות הבעיה שלדעתי היא בעיה ענקית. העובדות הפשוטות הן שמבנה השלטון בדמוקרטיה ליברלית הוא מורכב ודי מסובך : 3 רשויות, קונסטיטוציה- חוקה, הפרדת רשויות וכו וכו את המבנה הזה צריך האזרח להכיר ולהבין. ההמון שלא למד כנראה איננו מבין. והאינטרנט בו 5.7 מיליארד איש פתח את הבמה לכל ההמון גם ההמון הבור. הצבעתו של הנבער וחסר הידע נשענת על תעמולה נכונה או פייק באינטרנט אליו יש לו ) לבטר גישה) כתוצאה אנו רואים עלייה לשלטון של מנהיגים מוזרים ( בלשון המעטה) כמו שראינו עכשיו בהולנד, בארגנטינה ועוד ועוד. איני יודע מה הפיתרון.

  6. רבים שמחשיבים עצמם מדברים על חוכמת ההמונים. ואני טוען שהכוח המניע הכי חזק בעולם כיום הוא טיפשות ההמונים

  7. ועוד הרבה מעבר לכך:
    תורת האבולוציה מבוססת על מנהיגים מובילים ועדר מובל. אלה אנחנו שהפכנו את היוצרות…אפשרנו להמון נטול דעת, שרבים בתוכו מחוייבים לדת כלשהי ופחות לדמוקרטיה לא רק חיי חופש בחירה ורווחה, אלא גם לקבוע את זהות המנכ״ל….יצרנו דת חדשה והאמנו בה.
    יצרנו במו ידנו תכנית ריאליטי זולה ושוק גנבים לאור יום. לו חברות גדולות דוגמת גוגל היו מאפשרות לעובדים לקבוע את זהות המנכ״ל – היו עוברות למכור מטאטאים בתוך שבוע…
    ואם לא דמוקרטיה אז דיקטטורה? לא ולא!
    הרי מדינה צריך להוביל ולנהל ביושר ולטובת אזרחיה..מודל החברה המסחרית מתאים יותר:
    דירקטוריון / סנהדרין הנבחר בדומה לשופטי בית המשפט העליון, מגווני כלל החברה, בעלי ידע, יכולת ורצון לתרום מוכחים (ואולי – מדליקי המשואות), פועלים ע״פ חוקה, ממנים מנכ״ל מקצועי ומוודאים ביצוע ע״פ קריטריונים ניהוליים.
    החוקה מגדירה זכויות ליברליות ואחרות עבור האזרחים.
    בהצלחה לנו.

  8. נכון, בטבע הכל מתבלה. זה החוק השני של התרמודינמיקה. לגבי המושגים?
    מונרכיה בעצם מהותה היא עריצות (ספר שמואל א' פרק ח' פסוק יא) אריסטוקרטיה (שלטון האליטות) אינה שלטון הטובים אלא שלטון הקרובים למלכות ו/או בעלי הממון. מריטוקרטיה זה שלטון הטובים, או הראויים, אבל זה אידיאל. במציאות דמוקרטיה היא אמנם עדיין הרע במיעוטו, אבל יכולות המניפולציה של העם באמצעות הינדוס תודעה והפצת שקרים הפכו חלקים גדולים של ה"דמוס" ל:
    Sheepeople
    ההולכים כעדר כבשים אחרי סיסמאות או מנהיגים.
    כותב המאמר מתקומם נגד המנהיגים הימניים שהתחזקו בארצות דמוקרטיות בגלל בערות ההמונים שאינם מבינים שדמוקרטיה פירושה שוויון, אחווה, קבלת האחר וכ'. אבל אולי זה דווקא להיפך? אולי נמאס לאזרחים הפלישה של זרים על חשבונם? זרים שאינם מכבדים את התרבות הקיימת, שמנצלים את נדיבות הדמוקרטיות כדי להרסה?
    למה כותב המאמר מקטין את חירט וילדרס ההולנדי – אוהד ישראל מושבע – שאינו צדקן צבוע כמו ראש ממשלת אירלנד למשל?
    לגבי נתניהו וחבר חנופיו המנסים לבטן את שחיתותם ודלות כישרונם לנהל את המדינה באמצעות חוקים שיבטיחו את שלטונם, הדברים ברורים. המחאה תימשך ותנצח.

    1. תודה רבה לך על תגובתך המפורטת והמעמיקה. אולי לא הבעתי טוב מספיק במאמרי את העובדה שלא באמת ניסיתי לחלק בין ימין ושמאל. אלא בעצם מוזרותם של נבחרים מסוימים כגון חוויאר מיילי או טראמפ או אחרים שהם מוזרים לטעמי לאוויר דווקא בגלל היותם ימנים או שמאלים. גם לא שפטתי אף אחד בהתאם לאהדתו או עוינותו לישראל. זה נושא אחר. ולכן זה לא המדד מבחינתי לעליתו של וילדרס בהולנד. במספר שיחות לא קטן ( לא מדגם סטטיסטי כמובן) עם אנשים כאן בארץ שערכתי ( עשרות) מצאתי שרבים מאד כלל אינם מבינים את המבנה השלטוני, את חשיבות הפרדת הרשויות, את חשיבות הפרדת הדת מהמדינה, ( אנחנו היחידים במערב בהם אין הפרדה כזו) ואת המנגנונים הדמוקרטים כגון בתי מחוקקים או קיום חוקה. כך הגעתי למסקנה שהציבור צריך לפחות להכיר את המבנה הנכון. בין אם יבחרו בימין פשיסטי או שמאל קומוניסטי. כאשר ציבור לא קטן ש"ח בורים ניזונים מפייק ניוז באינטרנט התוצאה היא קטסטרופה

  9. אכן, מאמר מהנה ומייאש
    המסקנה: יש לקיים מבחני רישוי לבחירה, בדומה למבחניי רישוי לנהיגה, או מבחני כשירות ללימוד רפואה. דווקא לקראת ההחלטה החשובה מכל: בחירת ההנהגה שתדון אותנו לחיים או למוות, כולנו – כל זב ומצורע, כל חרש שוטה וקטן – כולנו שווים.
    כתבת במאמרך: "בדמוקרטיה היוונית העתיקה ניתנה זכות הצבעה רק למשכילים, ההמון הבור לא קיבל זכות הצבעה." צדקה הדמוקרטיה היוונית. האם תוכל הדמוקרטיה הישראלית לממש צדק זה

  10. אני מבקש להעיר לגבי הנימה השלילית משהו לגבי העלייה של הימין באירופה המוגדר באופן כמעט מסורתי כקיצוני.
    מחקרים מקיפים בנושא מעידים על אי-נחת מופגן מביצועי הדמוקרטיות ברחבי עולם הנובע מאכזבת קהילותיהם מהכשלים שחלקם תוצאה של הגלובליזציה בה לא הושג השוויון המבוקש, עליה בעוני מול עושר שלא מגיע לשכבות הנמוכות, לצד אובדן העוגן הלאומי של שייכות לטובת שלטון התאגידים הכלכליים האוניברסליים, וחמור הרבה יותר הוא אובדן המשילות בעקבות הנטייה לחופש טוטלי הגורר את הדמוקרטיה לאנרכיה המוזנת משטף הגירה (מוסלמי בעיקר) מאיים ביותר.
    עליית הימין "הקיצוני" אינה אלא תגובת נגד של הקהילות האירופאיות בעיקר למגמת האנרכיה והפלישה המוסלמית, במאמץ להשיב את הסדר החברתי על כנו- שהוא לצנינים בעיני הליברליזם הפרוגרסיבי. לגבש מה שאני מכנה "דמוקרטיה אחראית" שיש בה גם ריסון מסוים של החופש האישי המוחלט למען טובת הכלל .

  11. וזה כולל את עליית דימיי בארגנטינה ובולסונרו בברזיל? וטראמפ בארה"ב? הגירה מוסלמית?
    זה מסביר גם את שינוי מבנה מערכת המשפט בפולין? בהונגריה? ואת סגירת עיתונים במדינות אלה?

    1. אילון- לא עד כדי כך בעיניים ישראליות. נתייחס לרגע רק לאירופה- כיצד אתה מסביר את התמיכה של הציבור במגמה ימינה במדינות אלה? למשל- מה יש להונגרי באיזו עיירה נגד התקשורת הדמוקרטית הפתוחה או נגד בית המשפט, המביא אותו לתמוך במפלגה – ימנית – קיצונית – פשיסטית- אנטישמית…וגו' מנקודת המבט שלו- לא שלנו

  12. מאמר מרתק, אילון ידידי. אני מזמן גורס שהדמוקרטיה במתכונת הנוכחית פשטה את הרגל ולא עובדת. יש מקום לשקול סוג חדש של "דמוקרטיה-היברידית" שבה יש קריטריונים של השכלה והבנה מינימלית של המערכת שהבנאדם מבקש להשפיע עליה. לא יעלה על הדעת שאנשים יצביעו וישפיעו על מערכת שאין להם טיפת הבנה על איך היא עובדת.
    זה כמו שאני אתן עצות למנתח מוח על איך לתפעל ניתוח…או למכונאי רכב על איך לתקן בעיה במנוע. זה לא הגיוני במצבים כאלה, איך זה הגיוני בנושא כל כך קריטי כמו ניהול מדינה ???

  13. כתוב כהלכה.
    אני אופטימי. מקוה שכוחות האור יחזרו לשלטון ועל ידי חוקים כלכליים, חברתיים ואחרים הנטיה הדמוגרפית הפנים יהודית שממנה חוששים תואט ותעצר. איכות החיים תשתפר וכוחות האור יקבלו תמיכה חזקה ומתמשכת מחלקים רחבים של האוכלוסיה. המוח היהודי ימשיך לשמור על יתרון יחסי בכל השטחים כולל הבטחוני.

    1. אופטימיות היא דבר נפלא ומעודדת גם אותי השאלה היא האם יש לה בסיס אנליטי מחשבתי או האם היא מנותקת?

  14. אני מסכים עם רוב הנקודות שהעלת, אילון, אבל אני קורא את המגמה קצת אחרת ורואה מעט בעייתיות במסקנה שאליה אתה רומז. במהלך הקורונה, התחלתי לראות יותר ויותר מחברי ה"משכילים" מואסים בהנהגה, בשיטות הקיימות… במדע…. ומוצאים מענה ב"מומחים מטעם עצמם" ברחבי הרשתות החברתיות. מצאתי את עצמי מתווכח על מה הן עובדות ואיזו אמת היא האמיתית. העולם של 2023 לדעתי הוא המשך ישיר של אותו תהליך (שבטח החל הרבה לפני שהקורונה גרמה לי להבחין) בו "מוסכמות" נתפסות כ"כלי לשליטה בהמונים" מטעם "האליטה המושחתת". גם אני חשבתי גם שיש תנודה קיצונית משמאל לימין – אבל מצאתי להפתעתי שהתנועה היא למעשה אורטוגונלית על המצפן הפוליטי: העולם נזרק מתפיסה ליברטנית לקצה האוטוריתי – בשתי קצוות המפה: גם בימין וגם בשמאל. גזענות, שנאת זרים ואנוכיות הפכו למובהקים יותר בימין יחד עם אלימות "ירוקה", RADICAL WOKENESS, יופי נפש נטול ניואנסים והכללת כל ה"מדוכאים" כחפי פשע כברירת מחדל (ע"ע עזה).
    את התנודה ימינה אני יכול להבין כתגובה ארוכת טווח של פחד וחוסר יציבות גיאופוליטית בעקבות המיתון הגלובלי – זה תמיד קורה כי (רוב) האוכלוסיה הנפגעת תמיד תחפש אשמים ופוליטיקאים תמיד ישמחו להצביע לכל עבר רק לא אל עצמם. אבל אני לא יכול להצדיק את התופעה של אובדן הגוונים האפורים – הכל שחור או לבן ואם אתה לא משלנו, אתה משלהם. אובדן ההכלה לאחר – לזה שחושב אחרת ורוצה לחיות ולתת לחיות. וזו תופעה שהאינטרנט מגביר, מעצים ומעודד – גם כי זה מייצר ENGAGEMENT, וגם כי זה מהווה תיבת תהודה (מרחב הדהוד) משכנעת שלא משנה כמה קיצוני אתה ולאיזה כיוון – אתה ברוב!
    אני מצאתי שההמון הבור, או המיעוט המשכיל, נמצאים, לצערי, לרוחב כל המפה, כמעט ללא עדיפות כשלהי. ברור לי שכמעט כל מי שרואה עצמו כמשכיל לא יסכים עם המסקנה הזו – כי לעירוני מאוד קל לראות את הכפרי כטיפש, או האתאיסט את הדתי או הסוציאליסט את הקפיטליסט – ו-ל-ה-פ-ך! אני לא חושב שהבנת המשמעות והמבנה של הדמוקרטיה הליברלית אצל הציבור הרחב תניב תוצאה שונה בקלפי (אשמח אם תסביר קצת יותר את ההקשר שעשית כי באמת אשמח להבין יותר) פשוט כי אני מכיר אנשים מאוד משכילים ש"עברו צד" באופן קיצוני לאחרונה – ואני בטוח שגם אתה מכיר. הגבלת זכות ההצבעה לציבור מסויים ע"פ קריטריון שעשוי להיות חסום לחלק – פסולה לדעתי, פשוט כי זה פתח מיותר ומסוכן ביותר לשחיתויות.
    לדעתי, מה שצריך להשתנות בשיטת הממשל זה הטמעת מנגנונים שמותאמים למציאות החדשה בתוך התהליך הדמוקרטי – החל מלוחמה במידע כוזב (עם הגברת האחריות האישית בנוגע), הבנת המניעים הפסיכולוגים החדשים, הצבת קריטריונים לתפקידי ממשל ע"פ מומחיות (אולי במקום לבחון את המצביע על המנגנונים המורכבים, צריך לבחון את המועמד?) – והכי חשוב: אם האינטרנט מהווה משקל כל כך משמעותי בשיטת השלטון – אולי אינטגרציה חכמה יותר של האינטרנט/מערכות מידע באותו שלטון???
    אני לא חושב שהציבור הוא הבעיה שצריך לתקן. הסטגנציה בשיטת השלטון היא הבעיה. אמרת 200 שנה השיטה קיימת?

  15. יובל, תודה רבה על תגובתך הארוכה והמאד מפורטת שאכן מעלה שאלות רבות בנושאים רבים גם כן. אכן גם הקורונה וניהולה היוותה מעין מהפכה זוטא לא טובה שהביאה לניהול כושל עד מאד של המגיפה. גם כאן היה לאינטרנט תפקיד מרכזי וגם כאן לממשלות המקומיות והגלובליות – אם אפשר לקרא לארגון בינלאומי כמו ה W.H.O ארגון הבריאות העולמי מעין ממשלה גלובלית היה ניהול מאד כושל. הוא נובע מסיבות אחרות. שלא אכנס אליהן כאן מקוצר היריעה ולדעתי ללא קשר ישיר לנושא המאמר לעיל. אני גם מסכים עמך לגבי איבוד הגוונים האפורים. אכן גם מיתון כלכלי הינו גורם רב משמעות לאי יציבות פוליטית וגם כאן ניתן לייחס לאינטרנט חשיבות רבה ביצירת שכבה חדשה של אולטרה מיליארדרים ודחיפת ההון לשוליים עם העלמות די מהירה או לפחות ירידה באחוזי מעמד הביניים. אנשים שמבינים לעומק את מבנה השלטון והדמוקרטיה הליברלית אכן יכולים וגם עוברים צד משמאל לימין כמו גם משמאל ימינה. ולכן טועים חלק מן המגיבים שרואים במאמר כתיבה אך ורק על עליית הימין.יש בהחלט מקום לשינויים גם באופן הממשל מקומה של הפקידות ) הcivil servants( מול הממשלה. יכולתי להוסיף כאן עוד רבות. אבל אפסיק לעת עתה היות והעלית מספר נושאים שכל אחד ראוי למאמר בפני עצמו

  16. וככל שההמונים פחות מבינים ופחות יודעים, הם מחפים על כך בקיצוניות גדולה יותר וזאת סכנה אמיתית

  17. סוף סוף מאמר אינטליגנטי. לא הייתי בדעה הזו עד אשר קראתי את המאמר המרתק, ואני מסכימה עם עיקר הדברים לאחר הקריאה. .

  18. יש ציטוט שמיוחס לצ'רצ'יל (למרות שאין לכך כל סימוכין):
    “The best argument against Democracy is a five-minute conversation with the average voter.”

  19. ברצוני לתרום לדיון המעניין והמאלף גם שתי פרוטות משלי.
    כל היונקים כולם, ובכלל זה האדם, מונעים על ידי רגשות, יהיו אלה רגשות רעב, פחד, משיכה מינית, כעס וכיוצא באלה. המוח הרגשי (emotional brain) אחראי לתגובות הרגשיות. בשעות הפנאי האדם מגיב באופן אמוציונלי, ככל חיות היער. המוח הרציונלי (rational brain) תופס פיקוד כאשר האדם נמצא ב- MODE של עבודה, עובד לפרנסתו. בשונה מן האריה המשחר לטרף על פי הרגש, האדם נמצא ב- MODE של עבודה מאורגנת, גם אם זה ארגון של אדם אחד בלבד. במצב עבודה, או במסגרת הארגון, תגובות רגשיות לא יעבדו. זה ההבדל בין האדם לבהמה, תגובות רגשיות בעבודה, יגרמו לפיטורין או לכישלון כלכלי. האדם בארגון לא יכול להרשות לעצמו להיכנע לרגש, (רוב הזמן).
    למרבה הצער, האדם בוחר בקלפי כאשר הוא נמצא ב- MODE רגשי. תוצאות הבחירה לא ישפיעו עליו באופן ישיר, ולכן הוא לא חייב להיות רציונאלי בעת הבחירה. זאת הסיבה שאנחנו רואים אנשים בכל רמות ההשכלה והאינטלקט, בעלי מטרות זהות בעיקרון, מצביעים על פי נטיות ליבם לכל רוחב ההמפה הפוליטית, ולא בדרך של חשיבה רציונלית.

  20. ומי אמר שחלק מכותבי התגובות או המעודדים אינם ניתנים על ההמון שלא מבין?

  21. לא רק שההמון לא מבין, הוא במודע לא רוצה להבין, זה לא משנה לו

  22. ההמונים אינם מבינים בהרבה תחומים חשובים, לא רק בדמוקרטיה הם חלשים

  23. בתוך כמה שבועות של הלם, חזרו המנהיגים שלנו, מהימין בעיקר, להשקיע את האנרגיה שלהם בתקיפת האופוזיציה והטלת כל האשמות עליה

  24. אמרו כאן כבר את הכל. אני פשוט מצטרף לתומכים של מה שכתבת כאן

  25. לא להאשים את האינטרנט. יש לו גם המון יתרונות דמוקריים.אם מנהיגים המדינות הנאורות היו מנטרלים את החסרונות ומעודדים הגברת היתרונות, הדמוקרטיה במיטבה היתה מתחזקת

  26. לא רק שלא מבינים, לא רוצים להבין ולא לדעת. תן להם מסרים והם מדקלמים אותם ומתנהגים בהתאם

  27. נגד האינטרנט אי אפשר להילחם, צריך להתאמץ לתבונה לכיוונים חיוביים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן