בימים אלה ראש הממשלה נתניהו מתמקד בהרחבת מעגל השלום במזרח התיכון ובסיכוי לפריצת דרך עם ערב הסעודית. בד בבד רוב הציבור מעצים את המחאה והמאבק למען הדמוקרטיה ובה בעת חלה החמרה במצב הביטחוני השוטף, באלימות, בפשיעה ובתרבות השיח הציבורי והשלטוני. במציאות מורכבת זו נדחקים לשוליים נושאים קריטיים אחרים, וביניהם בולט מצבו המדאיג, המידרדר והולך, של שירות המדינה, שנשקפת לו סכנה קיומית עקב הפוליטיזציה הבלתי נבלמת.
במשך השנים עלו הצעות ודרישות של פוליטיקאים להרחבת היקף המינויים הפוליטיים ומשרות האמון בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות, אבל מעולם לא נעשה הדבר בבוטות, ללא בושה, בהיקף נרחב כל כך ובעוצמה גורפת כל כך כמרכיב דומיננטי בהתנהלות שרים ונבחרי ציבור, כפי שזה קורה היום בממשלת נתניהו השישית.
אם בעבר הייתה זו גחמה אישית של פוליטיקאי זה או אחר כדי לבסס את מעמדו במפלגה ואת סיכויי בחירתו מחדש, כיום מדובר בזרם מרכזי במפלגות השלטון. הפוליטיקאים, איש איש בתורו ובסגנונו, מבקשים לאפשר למנות חברי מרכז ומקורבים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, ובמיוחד שומרי סף, כמו היועמ"שים של משרדי הממשלה. בתוך כך מובנת האובססיה שלהם להרחיב עוד ועוד את היקף משרות האמון. גישה זו היא במפורש פתח לשחיתות וחתירה תחת יסודות המינהל התקין שסופה קריסת שירות המדינה. מדאיג מאוד שבמציאות של איומים בפיטורין של אנשי מקצוע מהסגל הבכיר, הדחות של בכירי שירות המדינה ללא סיבה והכשרת מינויים פוליטיים, נאלם דום מי שאמור למנוע את כל אלה, הלוא הוא נציב שירות המדינה.
ראש הממשלה ומפלגות השלטון שכחו כנראה כי רק באמצעות הפקידות המקצועית הבכירה והנבחרת ניתן לקבל החלטות איכותיות, לגבש ולקדם חוקים ולהביא ליישומם. קיימות דוגמאות למכביר של יוזמות ברוכות ורפורמות ראויות של שרים שגובשו תוך היוועצות והסתייעות בסגל המקצועי הבכיר של המשרד. בכירי משרדי הממשלה שנבחרו כחוק לתפקידיהם על פי "חוק שירות המדינה (מינויים)" הם אלה שמבטיחים לא רק מקצועיות, אלא גם יציבות, רציפות והתנהלות תקינה. לבכירי השירות אין תחליף דווקא במציאות של חילופי שרים תכופים וחוסר יציבות פוליטית.
בזמנו, כשהייתי יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי, הצעתי למנות בכל משרד ממשלה משנה מקצועי למנכ"ל שייבחר במכרז כחוק עם תנאי סף מחמירים, כדי להבטיח המשכיות מקצועית וניהולית ולמנוע זעזועים מיותרים בכל פעם בהתחלף השר. מניעת סחף של מינויים פוליטיים ומשרות אמון גם ימנעו כרסום במעמדם וביכולת תפקודם של בכירי המשרד הקיימים, חיכוכים ומתחים וסרבול של עבודת המשרד.
חשוב לזכור שאם לא תיעצר הפוליטיזציה של משרדי הממשלה, על כל השלכותיה החמורות, יביא הדבר לקריסת השירותים הציבוריים, ואז הציבור הוא אשר יאכל את הפירות הבאושים, בכל תחומי החיים.
15 תגובות
מאמר חשוב בנושא שבשל ההתלהטות הקיימת במדינה, מואפל ולא זוכה להתייחסות ראויה.
היי יאיר welcome אתה מעלה נקודה שחובקת בעצם את ההפיכה המשפטית.בדיוק על מה שאתה מצביע כשלילה הם מתייחסים בחיוב.
ביטול עילת הסבירות חוקק בכדי לתת לפוליטיקאים לעשות כראות עיניהם בתחום המינויים מה עוד שהם רוצים לסרס את שומרי הסף בתוך המשרדים.
חשוב שכתבת כי אתה מגיע מהתחום המקצועי וההערות שלך הן הארות על מצב מסוכן.
יאיר … היטבת לתאר את המצב שהולך ונהה קשה מיום ליום.. בזמנו חלמתי להיות נציב שירות המדינה.. כן כן לתפקיד הזה.. וכול מה שהיה החלום הפנימי שלי היה להעצים את השירות הציבורי.. לתת לא את הכבוד שמגיע לו.. להוכיח קבל עם שיש בשירות הציבורי כישרונות עצומים מוכשרים ומקצועיים. רק כך השירות הציבורי יכול לתת את השירות שכול אזרחי המדינה זכאים וחייבים לקבל. גם כשהייתי מנכ"ל משרד התיירות תחת השר עוזי ברעם שמרנו על כללי הגיוס של עובדים למשרד והמבחן לקבלה ראשון היה כישורים ויכולת.
היטבת יאיר לתאר את תהליך השחיקה של השירות הציבורי שבא לידי ביטוי בכול משרד ובכול תחום.. בכוך עניין שנוגע לכול אחת ואחד מאיתנו
הלוואי שקריאתך… ותמשיך לקרוא.. תגרום לשינוי כלשהו בכול התהליך
תודה עוזי לחיזוק שהבעת לדברים שכתבתי ותודה גם על ההיכרות עם אתר דוקופסט שבלעדיך כנראה לא הייתי יודע על קיומו.
אלי, אני שמח שאתה מזדהה עם הדברים שהעליתי במאמר ועם הצורך להביא לשינוי בהתנהלות שירות המדינה
המאמר של יאיר ברק קול מחדד את מה שכולנו חשים. הסממן הבולט ביותר הוא איוש דרגים בכירים בשרות המדינה התופסים את מקומם של בעלי ניסיון שהוכיחו את עצמם. את התוצאה רואים בעין בלתי מזוינת במספר גדל והולך של עובדי מדינה חדשים המתפטרים מתפקידם בשאט נפשך ומוותרים בכך על משרה ששכרה בצידה ואמורה לשמש בסיס לרעיונות פוריים. אחת הסיבות לכך היא התלות של השרים בראש הממשלה. התופעה הזאת בולטת במיוחד במשרד החינוך.
בעצם הקשר של האזרח עם המדינה זה שירות המדינה. מפתיע שדווקא החוליה הזאת מכורה לאינטרסים ושחיתות והאזרחים מקבלים זאת יחסית בשקט
כל שבוע עוד משרידי המקצוענים האמיתיים בקרב עובדי המדינה, עוזבים את מקום עבודתם. ואתה הסברת למה. והעם מפסיד. כולם מפסידים. מימין עד שמאל.
"זהירות, מלכודת רוחנית הולכת ומתהדקת, ברח מיד".
אני רוצה בשלטון העם
( שיכול גם לקבוע: ערכים, תכנונים,
ומנהלים לפי טעמו)
בשלטון החוק ולא הכוח ( כולל לא הכוח של הסתדרות עובדי המדינה)
במדינה יהודית,( ולא מדינת כול אזרחיה, שלה שואפים אולי, עובדי המדינה בבג"ץ).
התומכים בעצמאות פקידי שרות המדינה, מנבחרי העם, הם מלכודת, ליצירת אוליגרכיה בתוך מדינה דמוקרטית.
עובדי המדינה,בשכר לפי מדרג, הידועים גם כשרות לציבור, כמעט מעולם לא בנו כביש או הכינו מערכת ממוחשבת, מוצלחים, לשרות הציבור.
את זה עושות, למזלינו, חברות מסחריות למטרות רווח.
ואין, לא במנהטן בירת הכלכלה והמסחר, ולא בחברות הכלכליות או הרוחניות, כמו אוניברסיטה, מינויים שברובם המוחלט אינם על בסיס היכרות אישית, ואינטרסים אישיים. פשוט אחרת זה לא התנהגות אנושית, רק פנטזיה או גרוע יותר דמגוגיה.
הפרמטר היחידי למינוי אנשי מקצוע הנם חברות ומוכנות למלא הוראות הפוליטיקאים
לא רק שירות המדינה. המדינה כולה בסכנה.
הנפוטיזם הוא תופעה אנושית שורשית מאז ומתמיד וקשה להאמין שניתן יהיה לעקור אותה מחיינו הציבוריים כפי שהיה מלפני קום המדינה ועד ימינו. ההבדל הוא שאם הזמן כאילו ניתנה לגיטימציה למה שנעשה מאחורי הקלעים משתינים ישר מהמקפצה ומתגאים בכך. ולמרות הכול ראוי להציף את הבעיה ולפעול נגדה ככול הניתן בין השאר באמצעים חוקתיים, תקנונים וחשיפה עיתונאית.
חסרים חצי מהדירקטורים בחברות הממשלתיות. מה שקובע אלו האינטרסים האישיים של אמסלם
בושה
כמה צדקת