סטטיסטיקה, שפה קשה

על סקרים ועל קולות מצביעי השמאל שירדו לטמיון
תמונה של מיקי
מיקי גור

כ-150,000 בוחרים נתנו את קולם למפלגת מרצ בבחירות האחרונות לכנסת, אך לא היה די בכך כדי לעבור את אחוז החסימה וכל הקולות הללו ירדו לטמיון. אין לדעת בכמה קולות הייתה זוכה רשימה משותפת של העבודה ומרצ, אך ברור לחלוטין כי ריצה משותפת הייתה מהווה תעודת ביטוח לכך שקולות מצביעי השמאל לא היו נזרקים לפח.

זה שנים רבות שקבוצת חברי מרצ, שעימה אני נמנה, חותרת בחוסר הצלחה לאיחוד בין מרצ למפלגת העבודה. בעבר הייתה זו דווקא מרצ שהתעקשה לרוץ לכנסת כרשימה עצמאית ויהי מה. על הצעתי לאיחוד המפלגות אמרה זהבה גלאון להנהלת מרצ: "אחד רוצה לפרק את מרצ ועוד יש לו הצעות…". בבחירות האחרונות התהפכו היוצרות. מרצ שחשה סכנה לקיומה פנתה בתחינות למפלגת העבודה כדי ששתי המפלגות תתמודדנה בבחירות יחדיו ברשימה משותפת. אולם הפעם הייתה זו יו"ר העבודה מירב מיכאלי שסירבה לכך בתוקף.

מעניין לציין כי אפילו פובליציסט מוערך כמו דימיטרי שומסקי התנגד לאיחוד שתי המפלגות וטען: "יש לנו שתי מפלגות שמאל קטנות אך יציבות מעל אחוז החסימה. מרצ היא מפלגת השמאל המדיני המובהק והעבודה היא מפלגת השמאל החברתי המובהק". לא פעם שאלתי את עצמי כיצד קרה שאנשים טובים ומשכילים לא הבינו כי כאשר סף הכניסה לכנסת עומד על 3.25% (כ-155,000 קולות בבחירות האחרונות) ריצה עצמאית של מפלגה קטנה היא הימור חסר אחריות וסיכון בלתי מחושב.

אנסה לספק כאן ניחוש מושכל לתופעה זו: במשך שנים רבות ובתדירות גבוהה מתפרסמים בטלוויזיה סקרי בחירות שאותם מציגים כוכבי תקשורת כגון דני קושמרו, אודי סגל ואחרים. תוצאות הסקרים מוצגות, לדוגמה, כך: "מרצ זוכה ל-5 מנדטים ועוברת את אחוז החסימה". האדם הסביר הצופה בשידור מתרשם אפוא כי בבחירות מרצ צפויה לעבור את אחוז החסימה. אלא שבניגוד למה שנאמר זו כלל וכלל איננה המסקנה העולה מהסקר. במקרה זה ניתן להשתמש בביטוי שתפס לאחרונה מקום של כבוד במחוזותינו: הטלוויזיה "הינדסה את תודעתם" של הצופים וגרמה להם להגיע למסקנות שגויות.

מספר בעלי זכות הבחירה בישראל עמד בבחירות האחרונות על כ-6.8 מיליון. בסקר בחירות שגרתי משתתפים כ-500 מצביעים. קרי: מרצ עוברת כביכול את אחוז החסימה כאשר 17 ממשתתפי הסקר מצהירים כי יצביעו מרצ. האומנם 17 משתתפי סקר כלשהו יכולים לנבא כי למעלה מ-155,000 מצביעים יתמכו במרצ בבחירות? אין בכך כל היגיון.

שני סטטיסטיקאים בכירים, פרופ' דני פפרמן ופרופ' דוד שטיינברג, ניסו להסביר את עניין הסקרים בשפה שווה לכל נפש: "ראשית יש לזכור שלכל סקר יש מידה לא מעטה של אי-ודאות. ושנית, רוב סקרי הבחירות בנויים ממדגם של כ-500 משיבים. מדגם בגודל כזה מספיק על מנת לתת תמונה אמינה של המנדטים הצפויים לכל מפלגה אך עם טעות של כ-2–3 מנדטים". במילים אחרות, כאשר מרצ מקבלת 5 מנדטים בסקר של 500 משתתפים אין פירוש הדבר שהסקר קובע כי תעבור את אחוז החסימה. המשמעות היא כי הסקר צופה למרצ כל מספר מנדטים בין 2 ל-8. כלומר, בניגוד להצהרותיהם של שדרני הטלוויזיה כי מרצ עוברת את אחוז החסימה, הסקר קובע חד-משמעית כי מרצ עלולה לא לעבור את אחוז החסימה.

על האסון הנורא שהמיטה עלינו הריצה העצמאית של מפלגות קטנות אין צורך להכביר מילים. גם ריצתה העצמאית של מפלגת בל"ד הורידה לטמיון כ-138,000 קולות. פני ההיסטוריה היו שונים היום אילו מפלגות השמאל היו משכילות לשלב ידיים ולרוץ יחדיו בבחירות האחרונות. תם זמנן של המפלגות הקטנות. לקראת הבחירות הבאות נקווה שתובנה זו תחלחל לכל המפלגות המתנגדות למהפכה המשטרית. ריצה משותפת של מפלגות בעלות מצע דומה תגדיל עד מאוד את סיכויי הניצחון.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. נכון. בבחירות האחרונות לכנסת, אם מרץ הייתה מכניסה 4 ח"כים, אפילו באיחוד עם מפלגת העבודה, מהלך ההיסטוריה היה יכול להיות שונה. אבל כל זה אינו רלוונטי כיום. מיכאלי הורסת את מה שנותר ממפלגת העבודה. על פי המסתמן מפלגה זו תימחק מהכנסת. אולי מרץ תזכה בכמה עשרות אלפי קולות ממצביעי העבודה ותצליח להיכנס לכנסת הבאה. בכל מקרה ניצחון כמו שאתה חותר אליו בסיום מאמרך לא יהיה. כנראה בצדק היסטורי רב.
    המפלגות הדתיות הכניסו לכנסת הנוכחית 32 ח"כים. יש להניח שבבחירות הבאות הם עוד יגדלו. הם הפכו לכוח הדומיננטי בפוליטיקה הישראלית ויהיו בעתיד הקרוב הציר המרכזי שסביבו יוקמו קואליציות. ביבי יסיים את דרכו הפוליטית במוקדם או במאוחר. אז צפוי שמפלגת הליכוד תרד מגדולתה. מכאן כל האופציות פתוחות אבל השמאל הישראלי שעבר זמנו לא נכלל באופציות אלה.

  2. סף הכניסה לכנסת בבחירות האחרונות היה אכן כ-155,000. כדי שיהיה מובן כיצד התקבל המספר הזה, כדאי היה לציין שמספר הקולות הכשרים היה כ-4.76 מיליון.

    1. הבעיה שהפעם ההכרעה בפועל יכולה לבוא לפני בחירות נוספות, ואז כבר תיקון לא יהיה אפשרי

  3. הבעיה שמירה מיכאלה לא כל כך מוכנה באמת להודות בטעויות שלה. אם תמשיך להתבצר רק תגדיל את הנזק.

  4. בקרב האנשים הרבים שאני פוגש במקום מגוריי בגוש דן, ובקרב העובדים כמוני בהייטק, ובשיחות עם חברי שלושת ילדי, ובאקדמיה בה עובדת אישתי, אני ניתקל ברוב ברור של תומכי שמאל (בהגדרה של ימינו). אז למה הם נעלמים בבחירות? אולי אדישות. חייבים לעורר אותם במחאה ועוד יותר בבחירות הקרובות

  5. אין שמאל
    מרכז יש, אבל מנהיגיו הם גם ימניים במידה מסוימת
    וזאת הבעיה

  6. הבעיה היא קודם כל במגזר הערבי. יש למגזר הזה כוח אלקטורלי גדול, אבל הם עוזרים לביבי בעקיפין. העיקר שהם בכל מאשימים תמיד אחרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה שלניצה

חוקי או לא חוקי

ההתנחלויות ועזה בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג

דגלי שתי המדינות

אמריקה ישראל

נאום ראש ממשלת ישראל בקונגרס האמריקני

דילוג לתוכן