בוחרי הימין מצביעים נגד עצמם

כשעוסקים בבני אדם אנו מגלים צורות שונות של התנהגות לא-רציונאלית. למינוח זה יש תימוכין היסטוריים ומחקריים לרוב. הרברט סיימון בספרו "התנהגות אדמיניסטרטיבית" (1947) טבע את המונח "רציונאליות מוגבלת" (Bounded rationality) וטען שחשיבה רציונאלית רחוקה מלהסביר את תהליך קבלת ההחלטות אצל בני אדם. לשיטתו רצונם הבסיסי הוא "להשביע רצון" (Satisficing). כהנמן וטברסקי (1979) טענו במאמרם "תורת הערך" (Prospect theory) שאופן ניסוח החלופות, ולא רק ערכן היחסי, משפיע במידה רבה על ההחלטות. המשוואות המדויקות נשוא המאמר ערערו את ההנחה שרווחה עד אז שלפיה הדבר היחיד המשמעותי הוא ערכן הממשי של החלופות.

אם נעבור לפוליטיקה, ברור שעבור אנשים רבים אופן הניסוח, או דרך הצגת הנושא, קובעים במידה רבה את בחירתם במי לתמוך. לליכוד לדוגמה אין מצע. אז מה גורם לאנשים להצביע עבורו? ברור שלא רציונל. כמו כן בעולם הפייק ניוז שליטה על המדיה מאפשרת את עיצוב דעת הקהל, שכן חזרה על מסרים, גם שקריים, הופכת אותם לעובדות בתפיסת הציבור, בעיקר אצל ציבורים שאוהבים את אותן "עובדות כוזבות". תפקיד העובדות וההיגיון במשחק הפוליטי הוא אפוא מסוים מאוד, אם בכלל. השאלה: מה קורה כאשר זה נוגע בכיס ובביטחון של האזרחים? לכיס ולביטחון אין סנטימנטים, הם דורשים תוצאות.

חוסר שיווי המשקל הפוליטי בישראל גרם למצב לא מאוזן שלפיו רק המשקולת הכבדה יותר קובעת את סדר היום ואחראית לתוצאותיו. זה מצב נורמלי בדמוקרטיה, אבל לא נורמלי בדמוקרטיה הישראלית. בישראל לא מקבלים אחריות על כישלונות, למשל דוברי הממשלה מאשימים בכל מחדל כמעט את הממשלה הקודמת. בישראל דואגים בעיקר למגזרים שמבטיחים המשך שליטה ואחיזה בכיסא. בישראל השלטון מעמת בין חלקים של העם, כדי להביא למצב שכל אחד ירגיש שמי שאינו מסכים עם דעתו – הוא אויב. בישראל מרחיבים את השסע החברתי בשם "הצדק והיושר", כביכול כדי להפסיק את הקיפוח העדתי ולנשל את ה"אליטה השלטת" מעמדות ההשפעה שלה. בישראל של 2023 מתקיים תהליך פוליטי הרסני שמדרדר את כלכלת המדינה ופוגע בכיסים של כולם, גם של מצביעי הימין. כאן הכיס מתחיל לדבר, הרציונליות גוברת והשלטון מתחיל לגמגם, כי אי אפשר להאשים את האחרים במצב כל הזמן. תוצאות הסקרים התכופים מתחילות לחלחל.

לו מועצת המנהלים של המפעל "ישראל" הייתה בוחנת את תוצאות מדיניותה הכלכלית של ההנהלה, היא כנראה הייתה מסלקת כמה חברים בכירים שהורסים את הביצועים. לדוגמה חברים בכירים שמנסים למנות אנשים נטולי כישורים לעמדות בכירות ומשתמשים בביטול עילת הסבירות כדי להעביר את המינויים האלה. מועצת מנהלים צריכה לחשוב על העתיד. איזה מנוף כלכלי מייצרת ההנהלה כדי לשפר את הביצועים הכלכליים של העסק ואת איכות החיים של עובדיו ולקוחותיו? האם ביצועיה חיזקו את השקל? האם ביצועיה דיכאו את האינפלציה? האם ביצועיה שיפרו את רמת הביטחון או הגבירו את המשילות? האם ביצועי הבורסה לניירות ערך, המשפיעים על כל אפיקי החיסכון של האזרחים, דומים לביצועי הבורסות במערב?

התוצאות ברורות: הכול שלילי חזק. ציבורים רחבים, גם מימין, מתחילים להתפכח. האם יש מישהו רציונלי שיכול לאפיין את ביצועיה של "ההנהלה" – ממשלת ימין על מלא – כהצלחה? השליטה של הימין הקיצוני בהנהלת "ישראל" מביאה לדרדור הביצועים ולערעור יסודותיו של המפעל הנהדר שהקימו אבותינו. לאורך זמן גם התיאוריות הכלכליות-פסיכולוגיות והפייק ניוז לא יכולות לנצח את העובדות. האם מועצת המנהלים של "ישראל" יכולה להרשות לעצמה להמשיך לתת גיבוי להנהלה כושלת כל כך?