הרפורמה המשפטית בראי תורת המשחקים

המחאה נגד הרפורמה המשפטית והגוש התומך בה יוצרים קונפליקט שיכול לסמן את כיוונה העתידי של ישראל. מהם המרכיבים העיקריים של הקונפליקט ומהי הדרך המועדפת לפתרון?

תורת המשחקים מנתחת מצבי עימות או שיתוף פעולה בין שחקנים בעלי רציונל ורצונות שונים, כדוגמת המצבים המתעוררים במשחקי לוח, שבהם כל אחד מהשחקנים רוצה לנצח. ניצחון מותנה בקבלת החלטות שישיאו את התוצאה שלך תוך כדי ניבוי דרכי הפעולה של מתחריך. תורת המשחקים מתחלקת לשני תחומים: השיתופית והלא שיתופית. השיתופית מטפלת בקבוצות של שחקנים. לכל קבוצה מיוחס ערך מספרי שמבטא את ערכה (כוחן של מפלגות בכנסת למשל). משחק שיתופי בתיאוריית המשחקים מתאפיין בכך שהשחקנים צריכים לתאם את מהלכיהם באופן מחייב (שיטה דמוקרטית וחוקה). שיתוף הפעולה מבטיח תוצאה יעילה. חלקם של כל שחקן ושל כל קבוצת שחקנים (קואליציה לדוגמה) תלויים גם במה שיכלו להשיג לו בחרו לפרוש ולפעול לבדם, דבר שתלוי גם בכוח המיקוח שלהם. לצורך הדיון אחלק את הקבוצות במשחק השיתופי לשתיים: לראשונה אקרא גנץ – מתנגד לרפורמה, לשנייה אקרא נתניהו – תומך ברפורמה. בניתוח בסיסי של שני השחקנים גלום גם הפוטנציאל להצלחה או לכישלון של תוצאות "המשחק".

קבוצה ראשונה – גנץ. מאופיין כאדם קר רוח, רציונלי, אמיץ, אמין והגון. הניסיון הרע שרכש באינטראקציות עם נתניהו חיזק את התובנות הפוליטיות שלו, והמוניטין הציבורי שלו התחזק מאוד לאחרונה. חוזקות: שחקן רציני בעל גישה פרגמטית שמצליח לקרוא תיגר משמעותי על נתניהו. חולשות: מידה של נאיביות; אין מאחוריו כוח מרכזי גדול שניתן להסתמך עליו לזמן ארוך. איומים: התחזקות מחודשת של נתניהו; התמסמסות המחאה; אירועים ביטחוניים משמעותיים.

קבוצה שנייה – נתניהו. חוזקות: כריזמטי; פוליטיקאי בחסד עליון; מנהיג ללא ערעור במפלגתו; בעל כישורים גלובליים, שהביאו בעבר לקשרים חשובים עם מנהיגים עולמיים. חולשות: חסר אמינות; מפר הבטחות סדרתי; לחיץ; עסוק בהישרדות על חשבון כל השאר; הקואליציה שלו רצופה במחלוקות, ביצועיה גרועים והיא נשלטת על ידי מפלגות מהימין הקיצוני והחרדים; מנהיגותו נחלשה לאחרונה. איומים: החלשה מהותית של מעמדו בזירה העולמית כמו גם בזירה המקומית (לאור תוצאות הסקרים); אופוזיציה בתוך הליכוד (קיימת ועתידית); היחלשות צפויה של הליכוד, או פיצול שלו, אם יסכים למתווה של פשרה; פיצול בתוך העם; התקדמות המשפט שלו.

במצב הקיים רק אינטרסים צרים קובעים היום במגרש הפוליטי: החרדים מנסים להשיג עשרות מונים יותר מכוחם הפוליטי באמצעות חוק הגיוס וקצבאות. מפלגות הימין חותרות לכיוון של מדינת הלכה וריסוק הדמוקרטיה. הליכוד עוסק ברפורמה המשפטית ומותיר מאחור את כל הבטחות הבחירות שלו – יוקר המחיה, ביטחון פנימי ועוד. בהעדרם של אמון ואמינות שולט בכיפה משחק סכום אפס – שחקן אחד רוצה להרוויח הכול – ולא תהליך של WIN-WIN קלאסי.

שתי אופציות שקיימות היום במגרש הפוליטי: האחת, מושגת פשרה. זו יכולה לגרום להתערערות הקואליציה (אין סיכוי היום שגנץ יצטרף לנתניהו, לאור ניסיון העבר ותוצאות הסקרים). נתניהו יכול כמובן להציג לליכוד את מתווה הפשרה כהישג וכשבירת הפרדיגמה, אך זה לא ימנע את רצון פרישה של הקיצוניים (אם כי מה מחכה להם בחוץ?). תוצאה לישראל: התחזקות הכלכלה והמעמד הגלובלי, אך הממשלה עשויה להתפרק והולכים לבחירות. ההסתברות שהאופציה תתממש: בינונית ומעלה.

אופציה שנייה: שיחות הפשרה מופסקות בגין אי-הסכמה והחקיקה מתקדמת. התוצאה המיידית: עימות פנימי, היחלשות הכלכלה – ירידה מהירה בערך השקל, אינפלציה שתגאה, ירידה בדירוג האשראי. תוך כדי כך פגיעה במעמדה הגלובלי של ישראל. החלשה מהותית של הקואליציה, גם בגין הירידה בהכנסות המדינה וחוסר היכולת לעמוד בהבטחות הקואליציוניות. פגיעה מהותית במורשת של נתניהו. ההסתברות שהאופציה תתממש: נמוכה עד בינונית.

אם היינו הולכים רק לפי הרציונל הלוגי, ייתכן שהייתה מושגת פשרה. הבעיה – האינטרסים האישיים של נתניהו, שעומדים בסתירה לעקרונות המשחק השיתופי בתורת המשחקים.

על הפרק עומדת עסקת טיעון. אם עסקה זו תתממש, פני הדברים יהיו פשוטים, שכן הסיסמאות "רק נתניהו" או "רק לא נתניהו" ייעלמו מהלקסיקון הפוליטי, ובעקבותיהן יפוג עידן החרמות.

אם עסקת הטיעון לא תתממש, יש לשאול: מי מבין האופציות טובה יותר לנתניהו? באופציית הפשרה תישמר המורשת שלו, ואולי יהיה אפשר להגיע לפתרון משפטי. מימוש של אופציית העימות תייצר פוטנציאל של סיכון מהותי לישראל, וגם לקואליציה הקיימת. גם התהליך שיוביל לכאורה למסמוס המשפט עשוי לארוך זמן רב וסיכויי הצלחתו מוגבלים מאוד, אם בכלל.

טובת ישראל מחייבת היצמדות למתווה הפשרה – שיתוף הפעולה. השאלה: כיצד מגיעים לשם יחד עם פתרון ליצר ההישרדות של נתניהו? פני הדברים היום, בהיעדר אופציה קיימת אחרת, מחייבים פתרון כזה.