דמוקרטיה מתגוננת

כיצד יכולים האזרחים להגן על המשטר הדמוקרטי
תמונה של שי
ד"ר שי ענבר

זה שבועות ארוכים שמדינת ישראל מתמודדת עם השתלטות עוינת של קואליציה אנטי-דמוקרטית. זה שבועות ארוכים שאזרחי ישראל יוצאים בהמוניהם להפגנות מעוררות השראה נגד גְנֵבַת המדינה הדמוקרטית אשר נבנתה בזיעת אפם של אזרחיה תוך הקרבה של לוחמיה כדי שתתקיים ותשגשג כמדינה דמוקרטית, כמו שהוכרז במגילת העצמאות עם הקמתה. לפתע נקלענו למצב שבו מכלול של אינטרסים אישיים וחזון כוחני ומעוות חברו יחד לשנות לגמרי את אופייה של המדינה, והם מובילים להפיכתה של מדינת ישראל לתיאוקרטיה לאומנית, גזענית והרסנית.

במאמרי הקודם (בלב המאפליה – מהפכה משפטית ומשטרית) התייחסתי לקבוצות ולאינטרסים. במאמר זה אני מבקש לנסות להבין מה יכולים אזרחים לעשות, איך יכולים, או יותר נכון חייבים, האזרחים להתגונן מפני ההשתלטות העוינת הזו ומפני ביטולה של הדמוקרטיה הישראלית.

אחת הסכנות המאיימות על דמוקרטיה היא התארגנות של קבוצה שאינה מקבלת את הדמוקרטיה ואת ערכיה, אך משתמשת בכלים שמאפשרת הדמוקרטיה כדי לפגוע במשטר הדמוקרטי ולחסל אותו. דוגמה לכך הוא המשטר הנאצי שהחליף את רפובליקת ויימאר הדמוקרטית ברייך השלישי.

במדינות דמוקרטיות רבות מונהג עקרוןהדמוקרטיה המתגוננת – לפי עיקרון זה, לדמוקרטיה הזכות להגן על עצמה, גם במחיר של הגבלת זכויות אזרח כדי לשמור על עצמה דמוקרטית, וזאת בניגוד לדמוקרטיה האוניברסלית.

אחת הסכנות הברורות של הדמוקרטיה המתגוננת היא פגיעה מוגזמת של השלטון בזכויות אדם ואזרח בשם הצורך להגן על המדינה. סכנה נוספת היא שקבוצות שהוצאו אל מחוץ לחוק עלולות לרדת למחתרת ולפעול משם, בצורה שאינה חוקית וגלויה, נגד המדינה. ומה במקרה שהאזרחים מתגוננים מפני שלטון הרוצה לפגוע בדמוקרטיה?

בריאיון שנערך בשנת 1998 נשאל חבר הכנסת פרופ' אמנון רובינשטיין לגבי פסילת מפלגות. על פי חוק-יסוד: הכנסת ישנם שלושה סייגים לחוקיותה של מפלגה: אי-הכרה במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, פגיעה באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל והסתה לגזענות. רובינשטיין נשאל: האם אין הגדרה זו הופכת כל מפלגה שמצהירה כי שאיפתה לשנות את אופייה של המדינה (למשל, ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה, או ממדינה דמוקרטית למדינת הלכה) לאיום על הסדר הדמוקרטי?

פרופ' רובינשטיין ענה כי החוק הזה התקבל בתקופה שבה היה חשש ממפלגתו של כהנא וגם מקבוצות אחרות. החוק מרחיק לכת, ולדעתו צריך היה להגבילו. לדבריו, יש מקום לדמוקרטיה מתגוננת כאשר יש חשש ממשי שתעלה קבוצה שתשבש את כל אורח החיים הדמוקרטי ותשנה את אופייה של מדינת ישראל.

חבר הכנסת רובינשטיין לא יכול היה לדמיין מצב שבו תלמידו של כהנא יהיה שר לביטחון לאומי וחבר קבינט. הוא לא יכול היה לדמיין שאדם כמו סמוטריץ', התומך במדינת הלכה, יתמנה לשר האוצר. רובינשטיין לא יכול היה לדמיין שעל כל הרע הזה ינצח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המנסה להתחמק מאימת החוק ולהשתלט על המדינה.

והנה היעדר הדמיון של המחוקקים מוביל אותנו למשבר הקיומי הזה. הממשלה הנוכחית פועלת בניגוד לאינטרס הציבורי, בניגוד לחוסן הלאומי, בניגוד לאתוס היהודי-דמוקרטי של המדינה. הממשלה מעמידה בסכנה את ביטחון המדינה ואת חוסנה החברתי-כלכלי. זוהי ממשלה אנטי-דמוקרטית בעליל. והיא עושה זאת באמצעים שונים:

הפצת מערכת של שקרים והסתה מבישה כאמצעי למניפולציה ושליטה.

רתימת השד העדתי בדרכים ציניות ושיטתיות על מנת לשסות מזרחים באשכנזים על ידי אשכנזים חסרי מעצורים כדי לצבור כוח ושליטה.

דחייה של כל ניסיונות ההידברות וההסכמה, גם אלה של נשיא המדינה, המנסה לשמור על שלמות המדינה.

בליץ חקיקה אגרסיבי אשר נועד לא לערוך רפורמה במערכת המשפט, אלא לשבור אותה ואת הדמוקרטיה הישראלית.

חקיקת חוקים פרסונליים אשר מיועדים לעזור לדרעי ונתניהו ולא לאזרחים שאותם נבחרו לשרת, אפילו לא את בוחריהם.

ניסיונות לבצע מינויים פוליטיים ואישיים אשר נועדים לשמור עמדות מפתח בידי השלטון למרות היעדר כישורים מתאימים.

ניסיונות לפגוע בעצמאות התקשורת על מנת לייצר תקשורת שמשרתת את השלטון ולא את האוכלוסייה.

נתניהו בשלטון כבר 14 שנים כל הבעיות שלא נפתרו הן באחריותו והן לא תיפתרנה עכשיו, להיפך. נתניהו אינו חלק מהפתרון הוא הוא הבעיה!!!

אזרחי המדינה רואים את הנזק שייגרם מהחקיקה: את הפגיעה בביטחון, את הפגיעה ביחסי החוץ, את הפגיעה בכלכלה, את הפגיעה ההרסנית במרקם החברתי, את הבגידה בנו האזרחים.

"ההסכם" הלא כתוב בין אזרחי ישראל הפרודוקטיביים – אלה שמשרתים בצבא, אלה שתורמים לכלכלה, אלה שתורמים לתרבות, אלה שתורמים לרוח, אלה שתורמים לחברה – לבין המדינה הוא, שהמדינה היא מדינה של כולם, מדינה דמוקרטית. ב"דמוקרטית" אין הכוונה להצבעה ומשם הכול מותר לממשלה. מדובר על דמוקרטיה ליברלית שהכוח של השלטון מוגבל וכל האזרחים, גם הנבחרים ואולי בעיקר הנבחרים, שווים בפני החוק ולא מעליו. מדינה שבה יש מגבלות לכוח ולא ניתן לחוקק כל חוק שרוצים. בכל מצב אחר ההסכם מופר וישנם כללים חדשים! כללים של אזרחים המגינים על הבית שלהם מפני פלישה כוחנית, אלימה. השלטון לא יכול לצפות לשיתוף פעולה עם שלילת הזכויות! לכן, לדעתי:

מותר וצריך להפגין בכל הכוח גם אם יקראו לנו אנרכיסטים.

מותר וצריך לסרב לשרת במילואים גם יקראו לנו סרבנים ויבקשו להעמיד אותנו לדין.

מותר וצריך להשבית את המשק.

מותר וצריך לחסום כבישים ולשבש את החיים של האדישים ובעיקר של המשתלטים העוינים.

מותר וצריך להשבית את האקדמיה.

כולם צריכים להרים קול ולהציג את פרצופם האמיתי של העוינים, לחשוף את השקרים שלהם, להוקיע את ההסתה.

חייבים לעשות הכול לפני שהכול מתמוטט.

לסיום אני רוצה להביא ציטוט בעייתי של יוזף גבלס משנת 1933, שיוצר השוואה שניסיתי בכל כוחי להימנע ממנה: "אם הדמוקרטיה נהגה כלפינו, כשהיינו באופוזיציה, לפי העקרונות הדמוקרטיים, הרי הייתה היא הדמוקרטיה חייבת לעשות זאת. אך אנחנו לא אמרנו מעולם, שאנו מייצגים את הרעיון הדמוקרטי, אלא אמרנו בגלוי שאנו נוקטים באמצעים דמוקרטיים כדי להגיע לשלטון, אך כשנגיע לשלטון נסרב לתת למתנגדנו, וללא רחמים, כל אותם הזכויות והאמצעים שניתנו לנו כשהיינו באופוזיציה".

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

19 תגובות

  1. אני יותר ויותר מודאג מכך שאנשים אומרים לי שההתמודדות שלהם תהיה על ידי מעבר לארץ אחרת
    זה יחזק יותר את תומכי ההפיכה החוקתית ויהיה כאן יותר גרוע ובלתי אפשרי בכלל לחלום על ניצחון דמוקרטי

  2. אכן מחשבות על עזיבת הארץ הן בעיתיות ויותר מזה החצנתן. אולם אנחנו חייבים לשיאת מחשבות כאלה בצד ולהמשיך להאבק על מדינה דמוקרטית-ליברלית!
    כוחנו בנחישות ובלכידות ולא לוותר!

  3. שי אין חולק על חובת הדמוקרטיה להגן על עצמה, ישראל נמצאת עוד לפני הממשלה החדשה בכאוס של אובדן משילות הגובל האנרכיה המתבטא האלימות אזרחית קשה, שעור רציחות שלא היה כדוגמתו, טרור חקלאי בלתי נתפס, התפרעות בכבישים, השתלטות על קרעות מדינה, פרוטקשיין שלא לדבר על שחיתות ציבורי בכול הרמות.
    מערכות כפיית החוק כושלות בתפקידן החל מהמשטרה וכלה בבתי המשפט שאינם מממשים את סמכותם. מתוך האדרת הדמוקרטיה נשכחת טובת הכלל, מכבדים את זכויות הפושע ומתעלמים מזכויות הקורבן תחת מסווה "זכויות הפרט" האולטימטיביות, ובבתי הספר מלמדים רק את "זכויות התלמיד" ואף מילה על חובות התלמיד.
    בו נדבר פעם גם על זה פעם כחלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה מבלי החשש שיכנו אותך פשיסטגזענאפרטהיידיסט
    זו הסיבה שבן גביר זכה בקולות הבוחרים לבטח בדרום הפרוע, כי הרים את הכפפה שאף אחד לא מוכן להרים, ואתה יודע מה? הלוואי שיצליח במשהו

  4. גדעון
    אין חולק על הבעיה שאתה מתאר, מעשה נתניהו להתפאר. כל כך הרבה שנים בשלטון ושום דבר לא נעשה לרווחת הציבור!!! ועדיין יש לו כל כך הרבה מאמינים אדוקים.
    אכן צריך להפעיל סמכויות לטובת רווחת הכלל ולמצער על חשבור זכויות פרט מסוימות.
    אבל קודם צריך להציל את המדינה מחורשי רעתה וביניהם בן גביר אשר כל מבוקשו הוא שטחים ודת ולא רווחת הציבור. הצורך לטפל בפשיעה אצלו נובע רק מהרצון לפגוע בערבים, בכל דרך!
    אולי המצב יוביל לשינוי אמיתי. יעש רק לקוות.

  5. אם הקואליציה תמשיך אחרי החגים במהפכה ובדירדור המדינה, אין ספק שיהיו שביתות, מחזות, חסימות, החרמות, ובצורה חריפה. במקרה כזה לא תהיה ברירה אחרת

    1. יש לקוות שבליכוד יתעשתו ויעמידו את נתניהו במקומו. אבל לצערי הסיכוי לזה נמוך.לכן צריך להמשיך ולמחות עד שתושג המטרה – שמירה על הדמוקרטיה.

  6. אני מאוד מקווה שה"פגרה" במחאה לא תביא לירידה בכמות המוחים ובעוצמת הפעולות שינקטו מול המזימות. אני בכל אופן ממשיכה.

    1. המחאה היא כרגע כמו קפיץ מתוח. אם יתברר שעבדו עלינו והחקיקה תמשיך במתכונת דומה למקור, הקפיץ ישתחרר במלוא העוז.

      1. מקווה שאתה צודק ואם תהיה רגיעה מסויימת במחאה היא תשתחרר כפי שאתה אומר עם כל סימן לרמאות מצד הממשלה.

    1. אני מקווה שהמתיחות לא תשתיק את המחאה. נראה מחר. בכל מקרה אני אהיה שם.

  7. אבל בינתיים כל עוד יש הידברות
    שני הצדדים חייבים להפסיק
    מצד אחד את קידום החקיקה
    מצד שני את ההפגנות
    אולי האווירה הטובה תיצור סיכוי גדול יותר ליתרון
    במיוחד לנוכח המצב במדינה

    1. המצב במדינה אולי סיבה מספקת להרגיע עם ההפגנות.
      לצערי לא חושב שבמצב רגיל נתניהו היה מפרש את הפסקת ההפגנות כרצון טוב וסיבה להתפשר. בימים רגילים הוא היה רואה זאת כחולשה ופועל להכפפת בית המשפט לממשלה!

    1. בהחלט לא צריכה להיות כל התנצלות על הגנה על הדמוקרטיה.

  8. אם הדמוקרטים יגלו אדישות והמחאה תדעך, הסוף יגיע מהר וכואב ביותר

    1. אכן זה תרחיש סביר ביותר.לכן חייבים לשמור את המחאה פעילה וחזקה.

  9. הבעיה היא שחלק ממאמיני הדמוקרטיה יש להם דעה נכונה אך לא מוכנים לעשות כלום כדי להילחם עליה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עמירם

השלכות

על תכונותיו של אדם בוגר

דילוג לתוכן