היום קיבלתי ווטסאפ מראש חבורת ישראלים במיאמי. חלקם מוכרים לי, הופעתי בפניהם מספר פעמים. כאשר היו הבחירות לנשיאות בין אובמה לרומני היו רובם תומכי רומני.
המסר שקיבלתי מהם אומר כך: "ישראלים בחו"ל מתארגנים להפגין נגד ההפיכה המשטרית בישראל. זה יקרה מברצלונה ופריז ועד ארה"ב וקנדה, בסך הכול 20 ערים עד עתה."
המסר שקיבלתי היה צריך לעורר בי רגשות מנוגדים. מצד אחד, הפגנות כאלה מקרינות באורח שלילי על ישראל בכל אתר שיתקיימו, מצד שני המטרה שהם שמו להפגנותיהם מדברת אליי. היא נכונה, היא ראויה, היא חיונית.
אבל כאשר הרמתי עיניי מהווטסאפ שנית ראיתי שאינני אמביוולנטי כלל ועיקר. ההסתייגויות מנוסח כזה של הפגנות, שבדרך כלל קיימות אצלי, נעלמו כלא היו. ידעתי ברגע זה שאינני שונה באגרסיביות ובמוטיבציה מיריב לוין ומשלמה קרעי.
אני חייב להודות שההשוואה מרתיחה את דעתי, אבל אין לי דרך לברוח מן האמת. אני צריך להודות ביני לבין עצמי שזה המצב.
לא נוגע לי באמת אם הממשלה הזאת תביא עלינו דעת קהל עולמית מתנגדת. שמשקיעים יברחו מלהשקיע כאן. בגילי המתקדם איבדתי את טיפת הסולידריות הישראלית-יהודית-דמוקרטית.
בכל שנותיי בפוליטיקה ראיתי מאבקים מרים, חילוקי דעות מוסריים ופוליטיים. רצח יצחק רבין ומשמעויותיו לגביי כחבר קרוב שלו. האינתיפאדות על מרכיביהן בהעמקת חילוקי דעות כאן בינינו. מלחמות לבנון והנגזרות מהן. "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי". "רק לא ביבי". כל אלו היו עימותים קשים מנשוא, והם התעצמו עם התבססותן של הרשתות החברתיות.
הפעם אני חש שאנו, אולי הרוב בציבור הבוחרים ואולי לא (ו"מצביעים" הם יהודים וערבים כאחד), יודעים שלממשלה הזאת יש רוב בכנסת. הרוב הזה לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו. לא בעולם המשפט, לא בעולם התקשורת ולא בקידום אפרטהייד, הפעם כמעט בהודאה ממשלתית מלאה.
האיום על הדמוקרטיה הוא יום-יומי. מי שחשב שייכנס לממשלה עם בן גביר, סמוטריץ' והחרדים ועדיין ישמור על דיוקנה של ישראל – טעה. לממשלה כזאת עם כוונות כאלה, כל התנגדות, בכל דרך שלא נוגדת את החוק, טובה בעיניי.
דיברתי עם אחד ממארגני ההפגנות והוא אמר לי כי גישתי וגישתו מתונות בעליל. יש קבוצות של טייסים, סטודנטים ואחרים שמוכנות לעשות הרבה יותר. אני משוכנע שניתן לעשות הרבה יותר גם בכנסת, אם תהיה נכונות להקרבה פוליטית ולתרגילים לא שכיחים.
את כל זאת כתבתי רק על מנת להדגיש שהגבולות נפרצו, לא רק אצל לוין ובן גביר, גם אצל עוזי ברעם, שקץ בהפיכה המשטרית שרוצים להשית עלינו בריוני החברה הישראלית.
29 תגובות
מאמר אמיץ, ישר, אמתי, צודק
כל הכבוד לך
מזדהה לחלוטין. לא נעים להסתמך על לחץ חיצוני, אבל עכשיו, אין ברירה. במלחמה על הדמוקרטיה חייבים לגייס כל מה שאפשר, אפילו מה שעושה קצת כאב בטן.
אכן האיום המוחשי והחמור המרחף בשעה זו על הדמוקרטיה מחייב את כל הנמנים על מתנגדי ההפיכה המשטרית לפעול, ולהגיב בחריפות, כל אחד בהתאם לכישוריו ויכולתו, ברשתות החברתיות, בהפגנות, בכל ערוץ תקשורת
זמין, בניצול קשרים אישיים עם אישי ציבור מובילי דעת קהל ובכל אמצעי חוקי.
עוזי , צדקת לגמרי .. אין דרך לברוח מן האמת. כן לממשלה יש רוב והיא ממשלה שעל פי הדין לגיטימית.. אבל חובה למנוע את המהפכה השלטונית.. ואתה לגמרי צודק בהבהרת העובדה שיש ציבור גדול מאוד בישראל שמגטטן וכולל את כול מגוון הקשת הפוליטית שרוצה למנוע את המהפכה השלטונית.. ראשי האופוזיציה צריכים להפנים שציבור גדול עומד מאחוריהם ושהם צריכים לשלב כוחות להאמין בדרך ולפעול.. ויפה שעה אחת קודם
מזדהה עם כל מילה במאמר של עוזי ברעם. נוצר מצב הזוי קשה לעיכול, כמו רעם ביום בהיר. הנקודה העיקרית והחשובה ביותר שעוזי מעלה היא היווצרות מעין סטיגמה שרוב בכנסת יכול לעשות בחוק כרצונו. זה מתאים למשטרים אפלים ומהווים אפקט של דיקטטורה. במשטר דמוקרטי, יש חוקה או חוקי יסוד, המונעים מהרוב, יהיה גודלו שיהיה, לעשות כרצונו.
אני גם מציע לכל מי שסבור שהגל העכור הזה יחלוף במהרה, לנקוט בתהליך הקרוי "הנדסה הפוכה" שהיא אחת השיטות לכתיבת תוכנית עסקית מהסוף להתחלה. ובמקרה הנוכחי ממליץ לכל אחד מאיתנו להציג עם היד הלב כיצד הוא/היא רואה את השלב הסופי של האירועים המתרחשים לנגד עינינו.
אגיד עוד מילה האיום הממשלתי מתרחב לא רק מערכת המשפט והתקשורת.סעיף הנכד הופך את מאה שערים וחומש למורות הלכה בישראל.
על כל אלה מנצח פורום "קוהלת" פורום ליברטיאני שמביא אפילו את שלמה קרעי "מגן העשוקים" בעיניו לומר שאין מקום לשידור צבורי שהוא השידור היחיד חינם אין כסף שהוא טוב ברמתו מהערוצים המסחריים.
יש פה הכרזת מלחמה עלינו על מדינת ישראל כפי שהכרנו. עם דמות הזדהות במדינה זה בן גביר אין מה לעשות אלא למרוד במלכות
מר ברעם, אתה צודק. אבל מה באופן תכליתי אתה מצע לעשות?
בקיצור אנחנו בדרך לכאוס
אנחנו כבר בכאוס.כל רגע צצים צדדים חדשים.בן גביר מתנהג כאילו הוא מנהיג כנופיה בחברון.שהאזרחים ישאו נשק. אנחנו רואים מה קורה בארה"ב עם נשק לכל.כאן לא חסרים מטורפים תן להם נשק ויהיו פה רציחות במקום אלימות קרה.חכל הדברים האלה כמו לרפורמה המשפטית נותן יד נתניהו ומקרב אותנו לכאוס.לדעתי הוא לא חלם שהקף ההתנגדות יהיה כה טוטלי ובמיוחד במגזר הכלכלי.אני לא מרחם עליהם כל "נזק" למדינה לטווח קצר יציל אותה אולי מגורלה לטווח ארוך
על איזה התקוממות מדובר? כבר אתמול היו הרבה פחות מפגינים. עוד מעט רוב הפיות יסגרו. חבל אבל זאת המציאות.
מאמר אמיץ מאוד. קשה. אבל אין ברירה. אין דרך אחרת.
אין מי שיוביל את ההתנגדות ללא גבולות. ראשי האופוזיציה התאדו. וככל שיחלוף הזמן הם יעלמו עוד יותר
מר עוזי,
מה יהיה?
חלק גדול מהפוליטיקאים כולל אלה מהעבר נאלמו דום. ואני יכל להניח מדוע. עוזי אחר. גלוי וישר עם עצמו ועם הסביבה
בימים האחרונים אני חש שיותר ויותר אנשים בעלי מעמד לא מפחדים ותוקפים את הממשלה שרוצה לשבור את מערכת המשפט
אולי בכל זאת תבוא ישועה?
בכיוון הזה עורך דין מוכר כבר אמר שנגד דיקטטורה הוא לא ימנע מלפתוח באש
שימו לב שעוזי דיבר על הליכה בלי גבולות
אבל במסגרת החוק!
מי שעדיין פרנסתו וקידומו תלוי בממסד בדרך כלל מפחד להתבטא
יש כאלה במחנה שלוקחים את זה יותר מידי לקצה
פתאום הימין נבהלו?
איך אמר אתמול גנץ
יש לעבור למעשים
היכן מנהיגי האופוזיציה
מזדהה עם הכותב.יש פער בין דעת הקהל שיוצרים המוחים לבין מנהיגי האופוזיציה.לפיד וחבריו מעודדים את ההפגנות אבל בכך פוטרים עצמם מחובתם הפרלמנטרית.הם אמורים לא לתת לתכנית לעבור בכנסת ןיש דרכים לנסות למנוע זאת ואני אומר הדברים לא כניחוש. הם לא יעמדו בראש ההפגנות הציפיה מהם לעבוד בכנסת ביחד.אני לא בכנסת אפילו כמבקר מאז נבחר בן גביר לכנסת אינני דורך שם אפילו באזכרה לרבין.אבל יש לי קשר עם חברי כנסת מהם אני למד שאין עבודה מתואמת של האופוזיציה.אין מאבק אמיתי ואין תכנית פעולה ריאלית להפלת הממשלה.
הרבה הפגנות, אבל מפוצלות מאוד. צריך לאחד למסה אחת גדולה.
מחר (יום שני) יום מבחן גדול אם יש לנו סיכוי
המפגינים מניפים דגלי ישראל
ושיירת מהסיבה החוקה דוהרת קדימה.
המפגינים אתמול כבר קיבלו את המלצתך
מנסה להבין מה אופרטיבית צריך לעשות
להגיע כולם להפגנה מחר
מתחילים לראות את השפעת ההפגנות
לא לוותר!