מלחמת הראשויות בישראל

קידום שלום חברתי בעיתות של מריבות פוליטיות
דו כיווני
תמונה: RRZEicons commons.wikimedia.org

זקני ירושלים יוכלו ודאי להעיד כי בתולדות מדינת ישראל מעולם לא הייתה מלחמת ראשויות בעוצמה הדומה לזו שהחברה הישראלית עוברת בימים אלה. במשך שבוע אחד בלבד חווה העם היושב בציון מאבק בין שר המשפטים למערכת המשפט, בין שר התקשורת לאמצעי התקשורת, בין השר לביטחון לאומי לגורמי ביטחון, בין יו"ר ועדת כספים לבין 170 ראשי ראשויות מקומיות והיד עוד נטויה. בצד זאת, המחנה המתנגד לממשלה החדשה הוציא לרחובות מספר גדול של מפגינים נגד פעולות הממשלה. כל אחד מהצדדים טוען ש"העם" עומד מאחוריו, וכל אחד מהם צודק לשיטתו. אנחנו מכירים את התופעה הזאת כבר מהספרות היוונית העתיקה, כאשר שני צדדים המתנגדים זה לזה "צודקים" מבלי להתפשר. התוצאה היא טרגדיה ישראלית.

מצביעי הימין הלאומי-חרדי גברו בקלפיות על המחנה שמנגד. תיאורטית לפחות, "העם" מאחורי הקואליציה והרשות נתונה בידיה לפעול לפי דרכה. אבל אנחנו יודעים מכמה מערכות בחירות שהעם נחלק לשני מחנות כמעט שקולים, עִם הטיות קלות לכאן או לכאן. לכן אין יסוד לטענה הגורפת ש"העם" עומד מאחורי אחד מהצדדים. מצער לומר שלכאורה מתפתחים כאן שני עמים עִם שתי תפיסות עולם הופכיות ועִם סובלנות אפסית של כל אחד מהם למשנהו.

אני מאמין שכל אחד מהצדדים, הקואליציה והאופוזיציה, יגיעו ל"הישגים" נאים מבחינתם. הקואליציה תחוקק את כל החוקים הנדרשים להצרת צעדי הרשות השופטת ומערכת התקשורת ובמקביל תטפח את מערכת החינוך העצמאי מבלי לדרוש התאמות לערכי הציונות ולתוכניות הליבה החינוכיות של המדינה. האופוזיציה תצליח להוציא יותר מפגינים לרחובות ותחמיר את מסריה מפעם לפעם כדי לתדלק יותר את ההפגנות. לכאורה זהו מצב של רווח לכול. אך כולנו יודעים שכדי להשיג ניצחון מישהו אחר צריך להפסיד, ובמקרה זה מי שמפסיד הוא העם, והפעם ללא מירכאות. העם הוא הציבור הפשוט שהיה רוצה לראות מדינה היודעת לנהל משברים בדרכי נועם והפועלת לחזק את הדמוקרטיה בנתיבות שלום. העם, ללא מירכאות, מודאג מאוד מן המריבות הפוליטיות ומן השיסוי החברתי. כולנו חרדים לביטחון הלאומי התלוי באופן מוחלט ברמת הלכידות החברתית. העם רוצה שלום חברתי בישראל.

אינני יועץ למי מהצדדים ואני מדבר מנקודת מבט של אזרח פשוט. מהפכות רועשות גובות קורבנות ואילו מהפכות שקטות והדרגתיות מתקבלות בקרב העם ביתר הבנה. בסבב האחרון של הקמת הממשלה היינו עדים לאחת התופעות המסוכנות ביותר מבחינה חברתית לאומית. כל אחת ממפלגות הקואליציה תבעה את מילוי שאיפותיה הפוליטיות עוד בטרם תוקם הממשלה. כל סיעה, לעיתים בת ח"כ אחד בלבד, החזיקה ביכולת למוטט את הקמת הקואליציה. למרכיב הקואליציה לא הייתה ברירה אלא להיענות לכל תביעותיהן כאן ועכשיו. ההתחייבות הכנה למלא את התביעות בעתיד והמילה של כבוד להוביל שינוי בהמשך הדרך פשטו את הרגל. רמת האמון בין מרכיבי הקואליציה שואפת לאפס.

ברגע שקמה הממשלה וטרם התרגל העם אליה פתחה הקואליציה בסדרה דחופה ודחוסה של רפורמות. בכל שעה מתפרסמות ידיעות חדשות על שינויים בכל אחת ממערכות המדינה. לכל שינוי יש רציונל משלו, שעליו אין לי עניין להתווכח במסגרת הזאת. אבל סך השינויים, הקצב המהיר ואווירת המלחמה החברתית עושים את כניסת הממשלה הזאת לכהונתה למעין סיוט. הייתי ממליץ לממשלת ישראל למתן את הקצב, לרסן את המסרים, להירגע ולהרגיע. ככה לא בונים חומה! כל אחד משרי ישראל חייב לשאול את עצמו בסופו של יום עבודה, מה הייתה תרומתי לשיפור הלכידות החברתית בישראל. כל ממשלת ישראל בישיבתה השבועית חייבת לכלול סקירה קצרה על תרומתם של המשרדים השונים לחיזוק הסולידריות החברתית בישראל. כל כנסת ישראל חייבת לכלול באופן קבוע בדיוניה פרק העוסק בתרומת חברי הכנסת לחיזוק החוסן החברתי בישראל. לדידי, כל נושא משרה שאיננו עוסק בחיזוק עם ישראל בארץ ישראל על כל גווניו וזהויותיו איננו ראוי למשרתו.

מי שמכבד דמוקרטיה צריך לקבל את הלגיטימיות של הממשלה הנוכחית, גם אם הדבר כרוך בצער או אכזבה מתוצאות הבחירות ומהנהגת הממשלה. תנועת המחאה הלגיטימית חייבת להימנע מפסילה של הלגיטימיות של הקואליציה. מצד שני, הכרח שהקואליציה הלגיטימית תקבל את הלגיטימיות של המחאה נגדה כחלק מהחיים הדמוקרטיים. כל הוויכוח הציבורי הזה הוא לגיטימי ועליו להתנהל במסגרת המשחק ההוגן, ללא הטלת אימה וללא שימוש במונחים קיצוניים. על כל הצדדים לוויכוח לשדר לציבור כי בראש מעייניהם עומדת טובת הציבור וכי הם ניגשים למלאכה המקודשת הזאת בחיל וברעדה ופניהם לשלום ולא למלחמה. מלחמת אחים לא תהיה בישראל, ואף לא משהו המתקרב לזה. במסגרת הוויכוח הלגיטימי עלינו לפסול את הלגיטימיות של שיסוי צד אחד בחברה הישראלית נגד משנהו. כל אחת ואחד מאזרחי ישראל חייב לשאול את עצמו האם תרם את חלקו לחיזוק הלכידות החברתית בישראל. האם הוא תומך בפוליטיקאים מחרחרי ריב ומדנים או שהוא תומך במדינאים המחויבים לשלום החברתי בישראל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. הדיבורים השפויים הללו לא ישפיעו על כף אחד באווירה ובתרבות הקיימת

  2. מפגיני שמאל נגד הימין יש
    מפגיני ימין יש מעט ויהיו הרבה
    רק מפגינים משני המחנות בעד אחדות -אין

  3. שלום חברתי נחוץ לנו כחמצן. אם לא יושג שלום שכזה גם אלה שהם לכאורה רוב יפסידו, ואפילו יותר

  4. יעקב- קשה ללכת בין הטיפות ולא להירטב. נכונה האימרה "ככה זה בדמ וקרטיה וצריך לקבל את רצון הרוב , העם אמר את דברו… " וכול זה כדי "להשתיק" את קולות הנגד המאד לגיטימיות, אבל:
    – הממשלה הזו הוקמה רק מסיבה אחת- משפטו של נתניהו, אין לי ספק שהבטן שלו מתהפכת נוכח "הדבר" הזה שהקים במו ידיו עליו הנוגד את כול הווייתו. אך הוא כאמור משועבד כולו להיחלץ מהמשפט ויהיה המחירשכול המדינה תשלם כפי שיהיה. זו סיבה מספקת לדחות את הטפות המוסרה"דמוקרטיות" כביכול- בעוד ממשלה זו עשתה בדיוק ההיפך לממשלת השינוי ועדיין ממשיכה להפיץ שקרים כאילו היא עדיין בתקופת בחירות.. ולכן ההתקוממות האזרחית שאנו עדים לה- היא התגובה הנאמנה הדמוקרטית האמיתית ביותר.
    בהתחלה אמרתי לעצמי "תנו להם לממש את חזונם, וכאשר לבטח הקרקע תשמט מתחת לרגליהם-או לפחות להמתין שאנשי הליכוד האמיתיים יתעשתו- כי אז יהיה מספיק רע כדי שהעם יתקומם, כנראה שאי אפשר לחכות יותר

  5. אני מבדיל בין חוקיות לבין לגיטימיות. הממשלה הזו היא חוקית מתוקף הבחירות ובכל אין ספק. ממשלה שרוצה בצורה חוקית להרוס את המשטר הדמוקרטי, היא גם לגיטימית? ממש לא מסכים. ראינו מה עשו בעולם ממשלות שנבחרו כחוק וגררו את עמם לדיקטטורות נוראות
    לגיטימי זה לא.

  6. מצד אחד מיעוט של אנשים כמוך שחשוב להם העם. מצד שני רוב סוער, מתלהם, מאיים, אגרסיבי. ולא נראה פיתרון

  7. אני מבוהל
    שמעתי כיצד אנשי השכונה הנפגעת קראו "מוות לשמאלנים" מול שדרני החדשות
    אחר כך צינורות את זה אבל אני שמעתי את זה בשידור בטלוויזיה
    עד להיכן הגענו?
    כולנו יושבים על אותו ענף וניפול כולנו אם מישהו מאיתנו ינסר אותו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית