"באין חזון – ייפרע עם"

אל לנו לשבת בחיבוק ידיים מול ישראל המשנה את פניה
תמונה של גדעון
פרופ' גדעון ביגר

לאלה שכנגדם יוצא כיום "הציבור השפוי" בישראל – יש חזון. אומנם חזון עוועים, מטורלל והזוי, אך הם רוצים לייסד בארץ הזו מדינה שתתנהל על פי חלק מחוקי ההלכה. אני מדגיש "חלק", שהרי יש בארץ קהילות חרדיות רבות שאינן שותפות להזיות מעין אלה, והרוצה – יטריח עצמו לביתר עילית, לרמת בית שמש ועוד, כדי לראות אפשרות אחרת.

שורש הרע הוא בשניים: ראשית, אובדן החזון שלנו. כאשר היה לנו חזון משותף של הקמת מדינה ציונית, קליטת עולים ויישובם בארץ, שמירה על עצמאותנו וביטחוננו, ונתנו, כל איש ואישה, את אשר היו יכולים, מי בצבא, מי בהוראה בהתנדבות לעולים חדשים, מי בסיוע בקליטה ומי במתן ימי עבודה כדי לאפשר ביצוע מטלות של המדינה – אז הממרים והמתפרעים לא הרימו ראש.

אולם היום, כאשר אין לנו חזון, נתקיים בנו " וַיִּשְׁמַן ישורון – ויבעט". הסיסמה המנחה היום היא "איש לאוהליך ישראל". יעשה איש לביתו, להנאתו, יסחט ככל האפשר מכספי הציבור למען ביתו, יעסיק את בני משפחתו וחבריו במקומות עבודתו, וישאף להידמות ל"עולם המערבי השבע והמפונק". מה הוא חזוננו כיום? לאיזה כיוון אנו הולכים, מה אנו מחפשים? כל זמן שלא ניתן לכך תשובות – לא תבוא תשועתנו.

שנית, שליטתנו בשטחים שבהם חיים מיליונים ללא זכויות יסוד; וכידוע – "השלטון משחית". נוער הגבעות וחסידי "תג מחיר" ביהודה ושומרון רואים שאנו שולטים בשטח כאדונים ומתעלמים מצורכי האוכלוסייה המקומית, ומצטרפים גם הם ל"חגיגה". בראותם שוטר וחייל פורצים לבתים ומכים ועוצרים ומחזיקים אנשים במעצר ללא משפט, הפורעים מצטרפים ותורמים את חלקם. וכך, בתוך האווירה הקיימת והלגיטימיות שלדידם יש למעשיהם, הם כורתים עצים, תופסים שטחים, שורפים כנסיות ומסגדים.

לראייתם, כמו שהפורעים הערבים צעקו בתקופת המנדט "מוות ליהודים… והשלטונות איתנו", הם מפרשים היום את המצב: "הכו בערבים… והממשלה איתנו". כמה מהם נתפסו והושמו מאחורי סורג ובריח. אולם הענישה אינה מחמירה מאוד ואינה מרתיעה. את הרוצח של שירה בנקי ז"ל, בעת "מצעד הגאווה" בירושלים, שחררו לאחר תקופה, בטיעון שהוא איננו מזיק לציבור. גם הטיפול בכנופיית הר הבית, שזממה להרוס את כיפת הסלע, היה פשרני – לא רק שמחלו להם, אלא שחלקם עוסקים כיום בניהול המדינה. הממשלה עומדת מאחורי מדיניות "היד הרכה". גם אם נשמעים גינויים למעשי הפרעות, הרי שלא נעשות פעולות ממשיות בנושא. ונדמה כי העם היושב בציון מקבל זאת בסלחנות וממשיך לבחור בעושי הרע.

מה אפשר לעשות, אתם שואלים? יניח כל אחד מאיתנו את הנאותיו הפרטיות לכמה ימים, יצא לרחובות להפגין ולשבות ליד בתי המשפט, מול משרדי הממשלה, מול מערכות השיטור והפרקליטות ואפילו מול בסיסי הצבא. נשב שביתת שבת עד שיתקיים בנו "ותעביר ממשלת זדון מן הארץ".

רק כך ולא אחרת. כל הנהי והבכי ברשתות החברתיות ואף בנאומי האופוזיציה בכנסת, לא יועילו במאום. גם הפגנה המונית אחת דינה להישכח לאחר ימים אחדים. רק פעולה מתמשכת, כלל-ארצית, כמו שהיה למשל בעת מחאת הדיור, אך שתיעשה לא רק על ידי צעירים כי אם גם על ידי בכירים ומכובדים, רופאים ועורכי דין, מרצים באוניברסיטה ואזרחים מן השורה. הבה נשבית את המדינה לכמה ימים כדי להביע את כוחנו. אנחנו אכן המיעוט המספרי, ותוצאות הבחירות הוכיחו זאת, אך כוחנו המוסרי, מעמדנו הציבורי, הכוח הכלכלי והארגוני שלנו, אם יופנו למטרה אחת ברורה, יוכלו להביא לשינוי. מסיסמת קנאי הדת "עת לעשות לאלוהים – הפרו תורתך", נפיק כוח כנגד הפורעים מפרי דעת התורה!

רק כך ולא אחרת.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

37 תגובות

  1. כל שבוע הפגנה
    וכל שבוע גידול במספר המשתתפים בעשרת אלפים מפגינים לפחות

    1. הדרך הטובה ביותר לשחק לידיו של ביבי היא לשאת יותר מדי דגלים שונים באותה הפגנה: דגל מרץ, דגל שלום עכשו, דגל בצלם, דגל פלסטין ומה לא. צריך להתמקד במלחמה בשחיתות ושמירה על נקיון ועליונות הרשות השופטת, כן, עליונות. ולזכור שחלה בארץ תמורה דמוגרפית מסוכנת ולהשקיע מאמצים אינסופיים באוכלוסיה שמצביעה ביבי כי "מפא"י דפקה אותה".

      1. אכן צריך דגל אחד. איזה דגל ? יש שטוענים שבעיית הבעיות היא דווקא האחזקה ביהודה ושומרטן שמעודדת אי סדר והפקרות באזור ללא חוק וסדר. מלחמה בשחיתות לא תושג בהפגנות, את מאזניי הילודה לא נוכל לשנות. הסברה להמונים בנושאי שחיתות וטוהר מידות זה דיג ללא חכה.

    1. כנראה שגיאת כתיב – אולי מגבים לא מבכים, אם כי פרויד היה אומר משהו על שגיאה זו.
      גדעון לא יוביל. כי גדעון אינו אנרכיסט. הוא אדם הגיוני שמבין שמכמה הפגנות של כמה אלפי אנשים לא יצא כלום.
      בעצם מכל ההפגנות במקרה זה לא יצא כלום. כי רוב גדול של העם מסכים עם הרפורמה במערכת המשפט.

      1. אכן, שגיאת הקלדה, אבל הי צריך להיות "מסכים".
        לגופו של עניין, אני חושב שלהפגנות בלפור והנלוות היה בהחלט אפקט. ויש הבדל בין רפורמה לבין הרס עם בולדוזר ואם ראית את הסקרים בערוצים השונים, רוב העם לא מסכים עם ה"רפורמה" הזו.

        1. הפגנות בלפור לא הביאו לשינוי מערך הכוחות כי אם לקוניקטורה רגעית שלא החזיקה מעמד. חיבור כוחות ולא עשרות דגלים, מפלגות ורסיסים, רק הם יצליחו לבצע השינוי

          1. עושים מה שאפשר. כן, שנינו לא צעירים (זוכר אותך הייטב מנעורינו במושבה הגרמנית…). אנחנו יכולים להפגין. איחוד מפלגות וכוחות הם מעל כוחותינו.

      2. תודה. אכן הפגנות הן התחלת הדרך, איחוד כוחות מפלגתי זה ההמשך.

    2. קטונתי וזקנתי מלהוביל בראש. אתמוך ואעזור לצעירים נמרצים שיובילו.

  2. הלכת רחוק ידידי היקר.
    אין שום קשר בין מה שכתבת לבין רפורמה מנהלית במערכת המשפט בישראל.

    1. גם אין שום קשר בין"רפורמה מנהלית במערכת המשפט" לתכנית ההרס של לוין.

    2. לחבר של גדעון, אין שום דבר מנהלי במהפכה השלטונית שמבקשים לקיים באמצעות ניטרון בית המשפט העליון.
      כל סדרי הדמוקרטיה משתנים. אנחנו עומדים לאבד את העצמאות של מערכת המשפט ושל מערכת אכיפת החוק בכלל.
      אנחנו בבעיה חמורה מפני שאנשים כמוך לא מבינים את עומקה של המהפכה ואת ההרסניות שבה!

      1. המהפכה המשפטית היא רק צעד אחד. השתלטות הגישה הדתית-שמרנית-לאומנית היא הרבה יותר עמוקה ובעייתית. אין דרך כי אם איחוד כוחות ולא הרבה דגלים, הרבה מפלגות ורסיסי מפלגות. התגברות על האגו האישי והתמקדות במטרה.

  3. דבריך דומים לדברי משה לעם ישראל במדבר לקראת מותו. הציטוטים לא מדויקים. "ואכלת ושבעת" שתי פנים למשפט זה: אם תקיים מצוות ירד הגשם בעיתו "ואכלת ושבעת". אולם תאמר ידי עשו כל זה והתאלמת מה' יבוא הקץ עליכם.
    בכל מקרה אני מזדהה עם כל מה שכתבת. תודה!!

  4. אכן אמירות ברורות, צלולות ואמיתיות. אם אכן נתחיל, ונתמיד ננצח. ואל נא נשכח את אמרתו של יצחק שדה "כאשר יורד גשם גם האויב נרטב", ולפיכך אל לנו להתפעל מהעובדה שהחוליגנים בכל דרג שהוא מעמידי פנים שלא איכפת להם, איכפת להם גם איכפת (ר' כל המגבלות המובטחות לנו). ולסייפא; האם כאשר אני הולך להפגין עלי להיות מצויד במסכת אב"ך, במעיל גשם, ובכובע מגן????

    1. הפגנה טובה אך איננה מספקת. איחוד כוחות של כל !! מפלגות האופוזיציה הנוכחית, ויתור על האגו והתמקדות במטרה, רק זה יביא לשינוי הנחוץ.

  5. גדעון יקר איש איש אשכולות .

    המחאה הזו היא הדבר הטוב ביותר שיאיר לפיד יכול לחלום עליו.

    מפני שההפגנות היו צריכות להיות לייד בית.
    ולהגיד לו תודה.
    אבל
    הגיע זמן לפריימריז של המחנה כולו וארגון מחדש.

    מחנה שבו מרצ והעבודה לא יוכולות היו לרוץ יחד, אינו יכול לשאוף לשלום עם הני הדודים

    1. לפנחס. אכן איחוד כוחות זו הדרך. לא רק מרץ והעבודה – מה ההבדל העקרוני בין יש עתיד לממלכתית ואפילו לישראל בתינו. רק אעחוד כולם, ויתור על אגו וחתירה אמיתית לשינוי, יכולה לעזור כאן.

    2. הפגנה טובה אך איננה מספקת. איחוד כוחות של כל !! מפלגות האופוזיציה הנוכחית, ויתור על האגו והתמקדות במטרה, רק זה יביא לשינוי הנחוץ.

  6. יישר כוחך, גדעון, על ניסוח כה קולח של העמדות הנדרשות והפעילות החשובה בימים אלה של טירוף מערכות "משילות". שבת שלום

  7. הבעיה של גוש מרכז שמאל היא בפיצול, ברדיפת הכבוד, במשחקי האגו, וכן הלאה. או שנפעל יחד למען המטרה הכי חשובה או שסתום את הפה ונקבל את שלטון הימין

    1. דודי היקר,
      אין שמאל. נגמר העניין. מרץ הפסידה את המצביעים הערבים וזה סוף הסיפור שלה. הגברת שמקלקלת את השפה העברית תפרק את מפלגת העבודה עד הסוף. היא כבר בדרך הנכונה לחיסול המפלגה. לפיד הוא לא שמאל וכנ"ל גם גדעון סער ובני גנץ. אז מה נותר?
      אה, כן – כנסת עם 32 ח"כים ממפלגות חרדיות ודתיות למיניהן. בבחירות הבאות הם יתקרבו ל- 40. מה שמעניין אותם זה לקבל יותר כסף ושילדיהם היקרים לא יעשו צבא. אז עם מי נותר לפעול יחד למען מטרה כלשהי? חשבנו אולי לפיד, אבל הוא מתגלה כטיפש פוליטי. אז מה עושים דודי?

  8. תודה. אכן הפגנות הן התחלת הדרך, איחוד כוחות מפלגתי זה ההמשך.

  9. מסכימה לגמרי עם הצגת הבעיות ובמיוחד עם ההצעות לפיתרון. הפגנות! הפגנות והפגנות אך בשילוב כוחות באופוזיציה. מלחמות האגו ( גנץ! עודה וטיבי! מיכאלי!! ) מזיקות ושמות מקלות בגלגלי המחאה.

  10. הפגנות זה טוב וחשוב אך לא מספיק. איחוד הכוחות הפוליטיים למקשה אחת צריכה להיות הפעולה הבאה.

  11. למה כל גופי האופוזיציה לא מתאחדים ופועלים ביחד כדי להשיג תוצאה מירבית. מתעסקים בקטנות. אלה לא מנהיגים

  12. כבר יום שני ועוד לא ידוע איזה הפגנות יהיו בסוף השבוע
    מי ינאם, מי יוביל, איפה יתקיים
    ככה לא מארגנים מהפכה חברתית

  13. לנחמן שגיב – אתה בהחלט צודק. הד "השמאלי" לא יודע לדבר בשפה אחת והאגו האישי מהווה מרכיב עוצמתי בהתנהגות ראשי המפלגות. רק אימוד מלא, ולא קונייקטורי לצורך זמני, יכול להביא להשגת המטרה. הליכוד הוכיח זאת בזמנו, בשילוב חירות והליברלים למפלגה אחת, בעבר הרחוק התאחדו מפא"י ואחדות העבודה למפלגה מצליחה אחת. גם אגודת ישראל זה שילוב כוחות של החרדים האשכנזיים. שילוב אמיתי של "ש עתיד", "ישראל בתינו" ו"הרשימה הממלכתית" מסוגל להקים חזית חזקה מול הליכוד ושותפיו. שאלת ראש האיחוד חשובה אך לא מהותית.

  14. לנוכח חוסר נחישות במפלגןת האופוזיציה והמצביעים שלהן דווקא מפלגות הקואליציה חתחילו לארגן הפגנות תמיכה בממשלה

  15. לצערי , הפגנות תמיכה בממשל נהוגות בעיקר בארצות בהן השלטון מארגן אותן והן מדינות הנוטות יותר לדיקטטורה מאשר לדמוקרטיה. כך היה ועדיין ברוסיה, סין, ספרד, הונגריה של היום ועוד.

  16. זה לא יכול לקרות בבת אחת, צריך בהדרגה, אבל תוך כדי צמיחה והתעצמות מתמדת. בשביל זה צריך מנהיגי מחאה רציניים. לא בטוח שיש אצלנו כאלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

הידד למשתמט!

הכנסת אישרה את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס

דילוג לתוכן