"האמת היא שקר והשקר הוא אמת"

הזוהי דמוקרטיה? (2)
תמונה של אריה
ד"ר אריה איתמר

במאמרי הקודם תיארתי את "הדמוקרטיה" בעיני הימין הישראלי: צורת שלטון המופשטת מערכיה המהותיים של הדמוקרטיה ואינה אלא שלטון טוטליטרי. כך התעוררנו למצב שהסכנה לדמוקרטיה מוצגת כ"שיא הדמוקרטיה", כמו בספר "1984" של ג'ורג' אורוול: "האמת היא שקר והשקר הוא אמת". כעת ברצוני לשאול, האם כל אלו שדוגלים בסוג זה של "דמוקרטיה" מאמינים בתזה הזאת בכנות? או שזו צביעות? הפוליטיקאים שעושים נפשות לבדיחה הזאת ודאי אינם מאמינים בה, זוהי מניפולציה כדי לפגוע ביריבים ולהכשיר את הדרך לשלטון הרצוי להם. הבעיה והסכנה היא אותם המונים שבאמת ותמים מאמינים בבדיחה. הם הגב והבסיס של אותם מניפולטורים שימשיכו עד להשגת מטרתם – מדינה נוסח איראן, כפי שאחד מראשי הימין כבר מנסה ליישם במערכת החינוך ובהצהרותיו. חברת הכנסת שקראה לא לכבד פסיקות בג"ץ מציגה לראווה בדיוק את מה שחבריה מנסים להסוות.

לפסקת ההתבזות, המכונה פסקת ההתגברות, חברו שלושה בעלי עניין: אלו הרוצים לחלץ את המנהיג מדין צדק; אלו הרוצים לספח את השטחים מבלי להעניק לתושבים שם זכויות פוליטיות (ברור גם למה) ואלו שמגינים על צעירי קהילתם מפני השירות הצבאי והיציאה לשוק העבודה. אלה האחרונים, דרך אגב, הפעילו רכבות אוויריות מניו יורק ומלונדון לקראת הבחירות, הם ידעו מה עומד על הפרק…

וחזרה לתהליך ההתפוררות: כלכלנים מזהירים שגידול באוכלוסייה שלא עובדת ונשענת על הביטוח הלאומי, יביא תוך שנים ספורות לקריסה כלכלית. ובאשר להשתמטות משירות צבאי והטלת עול הביטחון על כתפיים אחרות, כולל על כתפי "הסמולנים הבוגדים", זו תגרום לקשיים גוברים והולכים בלשכות הגיוס ועלייה מתמדת בסרבנות, שסופה עלול להיות טראגי. ה"נהרגים באוהלה של תורה" ובעיקר מנהיגיהם טוענים שלימוד התורה והתפילה יגנו עלינו יותר מכלכלה בריאה וצבא חזק. כאן יש צורך לשאול אותם: מי שמכם?! מאין אתם יודעים שלימודיכם יועילו ושתפילותיכם תיעננה? האם רבי עקיבא הגדול לא התפלל? והנה למרות תפילותיו נחתה עלינו השואה של מרד בר כוכבא, שממנה לא נחלצנו עד היום. אבל השחצנות הזאת – "אנחנו נתפלל ונציל את עם ישראל, את מדינת ישראל"…

כבר עכשיו ברור לנו שזו כבר איננה המדינה שלנו. הורינו האידיאולוגיים – חלוצים מסורים שבנו את הארץ, מנהיגי העבר (כן, בן-גוריון, וגם בגין ושמיר) – היו מתביישים במה שקורה. גם אני, מעפיל ב"אקסודוס", צנחן במילואים שלחם במלחמות ישראל, חבריי ואני מתביישים במה שקורה. איננו עם אחד, היינו פעם ולא עוד.

ועכשיו שאלת השאלות: מה הלאה? כל זמן שהמאבק על הדמוקרטיה לא הוכרע, פנייה למוסדות מחוץ למדינה, כמו הארגון האנטישמי BDS, הייתה פעולה מכוערת ולא ראויה. גם עכשיו, מבחינה מוסרית אסורה פנייה לארגונים כאלה. אך עם ההכרעה ולנוכח החוקים החדשים שהימין יחוקק, אלו שיביאו לקץ הדמוקרטיה ולסכנה מוחשית על החופש האישי שלנו, על משפט צדק ועל כל הערכים שהיוו פעם בסיס לקיומנו, במצב שכזה מותרת מבחינה מוסרית פנייה לעזרה מהעולם הדמוקרטי, ובעיקר לארצות הברית וכמובן ליהודים שם. כבר עכשיו חלק מהציבור האמריקני, כולל היהודים, מפנים לנו עורף. כאשר מנהיגי ארה"ב יזהו עם מי יש להם עסק הם יפסיקו מיד להגן עלינו במוסדות הבין-לאומיים וניאלץ להתמודד עם סכנת סנקציות.

אך אין די בפנייה לעזרה מבחוץ. יש צורך במהלך דרמטי נוסף: כבר היום הכנסת מרוקנת מכל תוכן, לאופוזיציה אין שום סיכוי לעצור חוקים אנטי-דמוקרטיים. היא תהיה עלה תאנה ותשרת את האינטרסים של הימין, כאשר כנגד הטענה שישראל כבר אינה דמוקרטיה יציגו אנשי הימין את קיומה של אופוזיציה כהוכחה שלא כך הדבר. אז האם אופוזיציה שאינה מסוגלת לבלום חקיקה אנטי-דמוקרטית צריכה לשחק בתיאטרון הבובות הזה? ברגע שהחוק האנטי-דמוקרטי הראשון יעבור, על חברי הכנסת מהגוש הדמוקרטי וגם על שופטי בג"ץ, שהחוקים האלו נועדו לעקר את זכותם להגן על מיעוטים – על כולם להתפטר כאיש אחד ולמנוע מהימין להמשיך בהצגה הכאילו דמוקרטית. זה יוכיח לדעת הקהל האמריקנית למה הפכה ישראל. הלחץ המדיני והכלכלי יביא לפגיעה בכולנו, אך הפגיעה בכיסם של ההמונים שהחליטו לשנות את המשטר תגרום להם להבין שיש מחיר לשיכרון הכוח ולשלטון הרוב יש מגבלות, שכן בדמוקרטיה אמיתית אין לפגוע בזכויות המיעוטים. אז אולי הם ייסוגו מכמה מהלכים אנטי-דמוקרטיים ויאפשרו לנו לשרוד פה, אמנם בלי חדוות הזדהות כמו פעם – אבל לפחות לשרוד.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. לרות שזה עצוב מאוד, אפילו פסקת הסיום שלך שאיננה ממש משמחת, הרי היא תקווה שלא תתממש. ומה אז?

  2. אמירה קשה, אבל כנראה אין דרך אחרת. אבל האם צעדים כאלה יועילו? ממש לא בטוח

  3. הרבה מדברים על כך. זה לא יקרה כל כך מהר, מדובר בהחלטה קשה. אבל בסופו זה יבוא ואז יחצו את הקו האדום

  4. אני מבין שעל אופטימיות ויתרת.אתה מוכן להסתפק בפסימיות בינונית

  5. אריה איתמר היקר,
    הפעם הגזמת. לא שאין בעיות. יש ויש. אבל להצדיק פניות של ישראלים לגורמי חוץ, כולל ארה"ב, כדי לבקש סיוע נגד ממשל שנבחר בישראל בבחירות דמוקרטיות? לדעתי אתה רואה צל הרים כהרים. חותני עליו השלום גם כן עלה באקסודוס ולחם בצה"ל. שוחחנו רבות על ישראל ובעיותיה. בטוחני שהוא היה מסתייג נמרצות מדבריך. אסתפק בזאת. אני מקווה שתחשוב פעם נוספת ותגיע למסקנה יותר מתונה.

  6. אמנם כתבתי שאתייחס לכל התגובות יחד, ואכן אעשה זאת בעוד כמה ימים, אך התגובה הזו האחרונה על ה"רדיפה" מחייבת התייחסות מיידית: ובכן חבר הלו (מה שמך? אל תפחד לא "ארדוף" אותך). מכיוון ש-90% של העם לא חושבים כמוני: השמאל שבעיני נכשל ביחס לפלשתינאים בכלל ולהסכמי אוסלו בפרט; והימין שבעיני עסוק בפולחן אישיות ובהרס הדמוקרטיה; משמע שאני "רודף" את כולם! גדול עליי! איך אני רודף? עם אקדח, כמו יגאל אמיר, עם פרסום שפרסמה אחת מבית דגן: "היטלר מלך"… או עם ההתנפלות של "האמזונות הגיבורות" במחסומים שמקללות את בנינו ונכדינו, חיילי צה"ל? בסך הכל אני מביע את דעתי הפרטית. מר הלו, אם הבעת דעה המנוגדת לשלך נקראת אצלך "רדיפה", אז אתה הוא הרודף ולא אני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן