מרי אזרחי נגד שחיתות גלויה

קריאה לתגובה ציבורית לנוכח הפגיעה בדמוקרטיה
תמונה של עוזי
עוזי ברעם

מעולם לא החזקתי מבנימין נתניהו. הכרתיו היטב. ראיתי שהוא איש העולם הגדול. תמכתי בו כחבר כנסת בפרשת עמדי כי חשבתי שאיננו ראש הממשלה היחיד שהחזיק בביתו מתנות שניתנו לו משליטי עולם.

ידעתי שהוא חסר חוט שדרה מוסרי ופוליטי עוד לפני הפרשיות האחרונות. שהוא איש תקשורת מקצועי. שהאמת מעולם לא הייתה נר לרגליו. לא האמנתי לכל מסע יחסי הציבור נגד איראן, עם הדיאגרמות. לא האמנתי שיש בו ולו בדל של כנות.

אולי נתתי לו מעט קרדיט, שהרי אינני יכול להתעלם מצבא הרובוטים העומדים מאחריו כמו היה "עולה בקודש". חינוכו החילוני וערכיו הדמוקרטיים היו ערובה לכך שאמנם אין לנו "גאון", אבל יש לנו איש שיכול להיות בר-מחלוקת – אך לא מחלוקת על מהות הדמוקרטיה.

שני מאורעות חברו כדי לייצר את נתניהו החדש. הראשון ידיעתו המוחלטת, ללא צל של ספק, שמשפטו יביא אותו לכלא. את זאת אמרו לו טובי עורכי הדין, מווינרוט המנוח והלאה. השני – השפעת המשפחה. פעם האמנתי שזו המצאה של עיתונאים דורשי רעתו, עד שפגשתי אישי ציבור שחיכו למוצא פי המשפחה על מנת לזכות בתפקיד ממלכתי.

נתניהו של היום מפליא גם אותי. למען ההיחלצות ממשפטו הוא מוכן לעשות הכול, ממש הכול. הוא מפקיר את המדינה בידי דורשי ההלכה כדרך חייו של העם. בריונים כסמוטריץ' ובן גביר ו"מטורללי תודעה" משורות הליכוד.

הנכונות של הימין לדרוש שינויים מפליגים כל כך במשטר בישראל נעוץ מאמונתו שחלק גדול מהבוחרים מוכן לתת לשחיתות הכשר ובלבד שתקום ממשלת ימין על מלא. הציבור עוקב אחרי מינוי בן גביר ופסקת ההתגברות. בעיניי נוראה יותר ומושחתת יותר תביעת הליכוד לבטל את נבחרת הדירקטורים לחברות ציבוריות ולהתיר מינוי יועצים משפטיים הכפופים לשר הממנה במשרדי הממשלה.

לשם המחשה אספר: כאשר כיהנתי כשר תיירות רציתי למנות אדם מוכר, עורך דין במקצועו, כדירקטור ב"חברה הממשלתית לתיירות". היועץ המשפטי של משרדי חיווה דעתו שיש יחסי היכרות פוליטיים ביני ובינו, אף על פי שאותו אדם מעולם לא עבד איתי. הבנתי שיש טעם לפגם וביטלתי את מינויו. גם בהיותי שר פנים התערב היועץ המשפטי של משרדי בנושא של חלוקה מחודשת של מועצות אזוריות. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, זה קרא לשנינו אליו והגענו לפשרה.

יותר זה לא יקרה. השר אמסלם או השר זוהר ימנו את ידידם הטוב ליועץ משפטי של משרדם, והוא יגן עליהם ולא על האינטרס של הציבור. ביטול נבחרת הדירקטורים פירושו ששר יוכל למנות לכל חברה ממשלתית את מלחכי פנכתו ואיש לא יוכל להתערב בשיקולי השר ובמינויו של מועמד כושל.

פעם היה חשש עמוק מן השחיתות, לפחות למראית עין. משפט נתניהו קיבע את הנורמה "אנשי ציבור מושחתים זה לא נורא אם הם משלנו". רבים הם האומרים "כולם עושים כך". בחשיבה הזאת עוד ייתכנו סנקציות נגד איש ציבור שאיננו מקבל שמפניה וסיגרים…

לנוכח החקיקה לשינוי עקרונות הדמוקרטיה, לנוכח מתן דרור לשחיתות, לנוכח מינויו השערורייתי של סמוטריץ' לממונה על המנהל האזרחי בשטחים, אין תשובה פרלמנטרית פשוטה. חייבת להיות תגובה ציבורית. המרי הציבורי שיקום הוא קריאת השכמה למלחמת אחים, אבל הוא יקום. חקיקת "חוק דרעי" עלולה להביא להתפטרות שופטי העליון ולמחאה גם בתחום הפרלמנטרי, שאינני רוצה לדבר עליה כל זמן שהדברים אינם קורים בפועל. אבל אני חייב לומר שסמוטריץ' אמר "מה שהיה לא יהיה". זכרו שגם אני אומר ממש כך.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

29 תגובות

  1. קראתי בעיון רב את מאמרו של עוזי ברעם ונכנסתי לדיכאון. לא רק בשל הפרת הסדר הציבורי הנכון, אלא בעיקר בשל העתיד, שבזמנו היה עתיד, ועתה הוא הווה. ההידרדרות של מדינת ישראל נכנסת עתה לתאוצה. חלק גדול מנושאי התפקידים בממשלה החדשה הם פנאטיים הלכתיים ששכחו כי בני אדם בשר ודם חיברו את ההלכה, וידעו להתאים אותה לרוח התקופות השונות. הגדיל לעשות הרמב"ם, אך מאז חלפו כתשע מאות שנים ולא צריך להיות חוקר גדול כדי להבין שאם לא תותאם לזמנים הנוכחיים נגיע מהר למציאות טהרנית שיעית בגרסה הלכתית ישנה, שבעשרות השנים האחרונות נוספו לה החמרות.

  2. אם "ידיעתו המוחלטת ללא צל של ספק שמשפטו יוביל אותו לכלא" היא עובדה מדוייקת, לנתניהו יש שתי אופציות. ללכת לעיסקת טיעון או למהפך שעלול להביא למלחמה פנימית במדינה. על הערכים הדמוקרטים והציונים של נתניהו אי אפשר יותר לסמוך, לנוכח התנהגותו מאז המשפט. אפשר גם לנחש שהציניות והאנוכיות של משפחתו תומכים בהישארות בשלטון "ושתישרף המדינה". מצד שני האופציה של עיסקת טיעון היא הגיונית יותר בהתחשב באופיו הלחיץ וחרדותיו. אין ספק שכל מה שעשה עד כה כוון למטרה אחת בלבד: להיבחר לראשות הממשלה, כדי שיהיה בעמדת כוח לבטל את משפטו. נתניהו נראה לי יותר ערמומי מאשר חכם, קורבן לתאוותיו וכנוע לאשתו ובנו. הוא אולי נחוש, אבל הוא בוחר בדרך הקלה, בשקט תעשייתי, וספק אם ילך לעימות לא רק עם איראן אלא גם עם יהדות העולם, ארה"ב, אירופה, וכמובן חלק ניכר מאזרחי המדינה. טיבה של הממשלה שהוא מקים הוא כה מקומם ומרתיע הן בארץ והן בחו"ל, כולל יהודים לא ישראלים, שכדי להפילה יהיה מאד כדאי לגורמים אחראים במדינה לוותר רבות בעיסקת טיעון. לדעתי זו מזימתו.

    1. היי אביבה מסכים לדעתך.אבל היום הוא כבר טרף מושג של הגרועים שבינינו ספק אם הוא יכול היום לעשות עיסקת טיעון כאשר הקים "ממשלת נמרים" (לא מאולפים)

      1. יש אימרה המיוחסת ללנין: "ככל שהמצב יהיה גרוע יותר, יהיה טוב יותר", ואם נתניהו מכוון לעיסקת טיעון, אז ככל שה"נמרים" ישאגו חזק יותר, כך הוא ישיג תנאים טובים יותר לעיסקת הטיעון. מניפולטור כמוהו בוודאי השאיר לעצמו פתחי מילוט. כרגע נראה שהוא שפך דלק ומחזיק בידו מצית, אבל מחכה להצעה טובה.

    2. שום "מהפך שיביא למלחמה פנימית במדינה" לא צפוי ולא יהיה. אפילו אחרי רצח ראש ממשלה לא פרצה "מלחמה פנימית".
      אצלנו מקסימום הולכים עוד פעם לבחירות. ואם זה לא מצליח אז עוד פעם בחירות – עד שביבי מצליח. עובדה.
      ביבי הוא פייטר יוצא מהכלל. אין אחר כמוהו בישראל. גם זה עובדה.
      אלה שהשתגעו שלקחו מהם את "הנאות הפוליטיקה" עשו טעות היסטורית כשהכניסו את המערכת המשפטית לזירה הפוליטית.
      כי בפוליטיקה דמוקרטית העם קובע. כך קורה כאן. לא רק כי קול המון כקול שדי, אלא שעל פי השכל הקולקטיבי של ההמון חייבת להתנהל החברה.

      1. למי שהשיב לאביבה-אתה טועה אין תקדים למצב הנוכחי רצח רבין לא היה יכול להביא למלחת אחים וגם היום ספק אם תקרה. אף פעם לא היה נסיון להחליף המשטר ולא השלטון.
        אני חוזה ימים קשים שכמותם לא חווינו.אני מקבל מסרים ממכרים מהם פעילי זרועות הביטחון לשעבר אם הצעות מוטרפות זה לא מעיד מה יהיה זה מעיד על מיד'ת עליית הטמפרטורה לא של כל העם אבל חלק נכבד ממנו.לכך כוון מאמרי

        1. יש הטוענים שרצח רבין והחלפת השלטון אחריו היו סוג של הפיכה. דהיינו לא ניסיון הפיכה, אלא הפיכה שהצליחה. לגבי מה שקורה היום – אכן כנראה צפויים ימים קשים. אמנם חלק מפעילי מערכת הביטחון לשעבר חיים בעולם שהיה ואיננו עוד ועל כן מביעים דעות כפי שציינת, אבל הם מיעוט שבמיעוט. המערכת הפוליטית בישראל עברה שינוי. יש להבין שהבחירות לכנסת 25 מהוות נקודת מפנה בלתי הפיכה בהיסטוריה של מדינת ישראל. אכן העתיד לוטה בערפל. אולם בשל יחסי הכוחות העצומים לטובת מדינת ישראל מול אויביה אפשר להניח, א- שלא תתפתח מלחמה פנימית במדינה וב- שמנגנוני הביטחון הישראלים, בהנהגה החדשה, ידבירו את מרבית הטרור הערבי, אם כי בכניסה לקונפליקט עם כמה מנהיגי "מדינות ידידותיות" במערב. בסה"כ לא אלמן ישראל.

          1. למגיב הלא אלמוני כמובן שאינני מסכים לדבריך ממדי השנאה לישראל בעולם הערבי כפי שראינו בקטאר היא עצומה במציאות כזאת לחשוב על הדברת הטרור זו בדיחה הטרור יצמח בכל סמטה ובכל כפר.להביא אדם עם מחסנים של דלק נוזלי למקום שדורש מכבי אש מנוסים גם בלחימה וגם ברגיעה זה שגעון ודאי.
            באחד ממאמרי ב"הארץ" תקפתי את אמרתו של יאיר גולן בעודו סגן רמטכ"ל. אני מבקש סליחה ממנו באותה עת לא ראיתי את התפתחות הפשיזם בישראל כפי שהוא ראה.
            אם המציאות של בחירות 2022 תשתנה או לא תלוי רק במאבק החוץ פרלמנטרי שיגיע לא מגורמי "מיעוט מבוטל" אלא מחלקים רבים של החברה הישראלית דבר לא יקרה בינתיים בשלב הדיבורים אלא בשלב המעשים.

            1. אתה צודק. מאבק משמעותי חוץ פרלמנטרי לא יקרה בינתיים. אולי לא יקרה בכלל. אין ציבור משמעותי זמין למאבק מסוג זה.
              הזכרת את יאיר גולן. שמעתי את הרצאתו שבה התייחס גם לגרמניה. האיש לא מבין מה היה שם. מי שכך משווה הוא פסול בעיני.
              עוד אתה צודק בקשר עם ממדי השנאה בעולם הערבי לישראל. לא היינו צריכים את המונדיאל בקטר כדי להיווכח בכך.
              ברור שהטרור נגדנו לא יעלם. אולם יש למחות בנחרצות נגד אמירתך ש"לחשוב על הדברת הטרור זו בדיחה". הטרור האסלמיסטי מכה כיום כמעט בכל העולם. לצער הרבים הוא לא יעלם אלא יוסיף להתעצם. דווקא ישראל מצליחה להדביר חלק גדול מאד מהטרור המופנה נגדה (תוכל להתעדכן אצל מכריך הביטחוניסטים) ואפילו לייצא לעשרות מדינות חומרים ושיטות למלחמה בטרור (שמכניס למדינה מט"ח ללא תקדים). אז- כן ובגדול. לא רק לחשוב על הדברת הטרור אלא גם לבצע – ומבצעים אם כי לא ב- 100% הצלחה.

  3. אני מסכים שנותרה רק דרך אחת, מחאה המונית של הציבור שחרד לגורל המדינה. אני פסימי לגבי הסיכוי שזה אכן יקרה

    1. נכון. זה באמת לא יקרה. אין ולא תהיה מחאה המונית. קודם כל כי ההמון לא מוחה ומדוע? – כי לא צריך.

  4. עוזי במאמרו החשוב מתריע למעשה בפני חיסול שומרי הסף שמשמעותו הרס השירות הציבורי. כבר בעבר נשמעו קריאות משרים בליכוד להפוך את משרת המשנה למנכ"ל בכל משרד (שנועדה להבטיח רצף בתפקוד משרדי הממשלה בעת חילופי שרים) למשרת אמון, דהיינו משרה למקורבים וכך לגבי משרת יועץ משפטי, חשב המשרד והמבקר הפנימי. ההבדל הוא שאם בעבר זה היה בגדר חלומו הרטוב של שר זה או אחר והקריאה המבוהלת "מה, פקיד ינהל אותי? נשמעה לא רק מפי מירי רגב, היום נתניהו מוביל את המגמה המסוכנת הזאת כקו מרכזי, ובעיקר לטובת צרכיו האישיים ונגד הכיוון המסוכן הזה אכן צריך הציבור להיאבק בכל דרך.

  5. מסכימה. רק לא מספיק ברור כיצד המרי האזרחי יבוא לידי ביטוי.

  6. עוזי.. אל תשים לב למקשקשים.. כמי שמכיר אותך שנים אני יודע כמה אתה פועל באופן מעשי לפעילות ממשית והשפעה ולא רק כותב מילים.. ויחד עם זאת גם למילים יש משמעות חשובה..
    זה לא רק עניין של מרי.. זה העניין של שמירת דרכה דמותה ותדמיתה של מדינת ישראל.

    חייבים פעילות ממשית רצופה ומשפיעה למען הנכדים שלנו והדורות הבאים

  7. כל הכתוב נכון וראוי אבל סיכויי קיום המרי אפסיים. זה בדיוק סיפור הצפרדעים המתבשלים באיטיות בסיר. מרגילים אותנו לאט למציאות החדשה ההזויה. לבן גביר יש כבר לגיטימציה ציבורית (בסקר של ערוץ 12 כ-50 מרוצים מהמינוי שלו). המעבר ממדינה דמוקרטית ללא דמוקרטית יהיה הדרגתי, כמו בהונגריה או רוסיה.

  8. לא. לא יהיה מעבר הדרגתי ללא דמוקרטיה. כאן זו מדינה יהודית. לא הונגרית ולא רוסית. ביהדות, עוד מתקופת התלמוד: תנאים, אמוראים, ראשונים, אחרונים וכו', הייתה תרבות פלורליסטית. זה התבטא בסיים הפולני ואח"כ התרבות הזו הובאה ארצה. חלק גדול של המפלגות בישראל הן נכדות ונינות לזרמים הפוליטיים היהודים שהגיעו מהעלייה השנייה עד עליית גרבסקי.
    הבעיה הכי קשה של מדינת ישראל היא הרצח הפוליטי המתמשך של יהודים על ידי ערבים. זו הסיבה העיקרית שבן גביר הכניס 14 מנדטים. לא סמוטריץ'. זו הסיבה העיקרית שבן גביר עומד להיות שר לביטחון לאומי. אם הוא יצליח לדכא את הטרור נגד ישראלים (ואל תכניס לנו טרור של ישראלים כלפי מוסלמים. זו ראקציה בטלה בשש מאות ושישים) כולנו, כולל ערביי ישראל נרוויח מזה. אז גם נוכל לטפל בסילוק התחושות של חלק מהישראלים שאנו מחסלים את הדמוקרטיה.

  9. הערכים שבן-גביר וסמוטריץ וכל יתר כוכבי הימין מייצגים, מדאיגים אותי כפי שלא היה מעולם.

  10. שימו לב שהערבים מהווים מעל חמישית מהאוכלוסיה
    ובלעדיהם רוב ברור של היהודים תומך בנתניהו
    אז מרי אזרחי עליו אתם מדברים נדון מראש לכישלון

    1. אתה צודק 100%. גם אם ניקח את ערביי ישראל בחשבון לא צפוי מרד אזרחי כי השמאל הרדיקלי עף מהכנסת ולא רק זה, הוא מתחסל לגמרי ממש בדומה לדעיכת השמאל במדינות המערב.
      ולאזרחית המודאגת – מה מדאיג אותך? שישתדלו יותר להדביר את הטרור? שינסו לשפר את המשילות בתוך ישראל? שיתנו גיבוי פוליטי לחיילי צה"ל?

      1. לנוריאל הייתי צנוע באמרי ״מרי אזרחי״ אייזנקוט השקול שניסה למנוע את חרפת אלאור אזריה מדבר על יציאת מיליון אנשים לרחוב.. זה לא מאבק של השמאל הציוני שקרס בגלל שתי עובדות 1) תומכי שמאל רבים הצביעו לגנץ ובעיקר ללפיד 2) זה מאבק על הדמוקרטיה וכל ליברל בנשמתו חש ״שהלך״ על המדינה נכון שיש רוב ימני בין היהודים אבל לא רוב בין הציונים

    2. כדאי לדייק: התמיכה היא בליכוד, ובלית ברירה גם בנתניהו, שהצליח ליצור תדמית שהוא והליכוד (וגם הגוש שלו)
      חד הם. עיקר כוחו הוא ביכולתו להביא יותר מנדטים ממנהיגי ליכוד אחרים, אבל רק חלק ממצביעי הליכוד סוגד לו פר סה.
      ולגבי הערבים: אם ההתנגדות של הימין אליהם כה חזקה, איך זה שיש שם כוונה לספח שטחים ולאזרח עוד ערבים?

  11. האמירות חסרות האחריות של בן גביר בקשר לעונש שקיבל החייל מחברון, רק מוכיחות איזה קטסטרופה מחכה לנו

    1. הפניה של בן-גביר והדרישה שלו לבקר אצל החייל שנענש, מבהירות עד כמה המצב שלנו כאומה גרוע.

  12. ולהציג את כח האוכלוסיה שאיננה ימנית המצב יחמיר מאוד. הימין הקיצוני ירגיש שהוא ניצח בגדול ומותר לו הכל

  13. עוזי
    קראתי את הפוסט שלך ב"הארץ" – "דרוש חיבוק בין גנץ ולפיד"- חיוני! ואם תוכל לעזור בזה במעש- תבורך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית