תוצאות האמת

מבט חרד אל הממשלה הצפויה
צילום של שי
ד"ר שי ענבר

נעבור לתוצאות האמת: מדינת ישראל הפסידה, אף על פי שיש הכרעה בבחירות. לאחר מערכת בחירות חמישית בפחות משלוש שנים, הפעם יש הכרעה. נראה כי השלטון עובר ימינה. עובדה זו כשלעצמה הייתה יכולה להיות עניין שבשגרה ודיווח יבש על הנדנדה הדמוקרטית של החלפות שלטון. אולם אין שום דבר שבשגרה בתוצאות אלה. משמעותן דרמטית במובנים רבים.

בכל מערכה יש מנצחים ויש מפסידים. במערכה זו המנצחים הברורים הם הדתיים, הלאומנים, המתלהמים והפופוליסטים. ניצחה הגזענות וניצח נתניהו. לעומתם המפסידים הם החילונים, הדמוקרטים, הנשים, הליברלים, הערבים, המיעוטים והשמאל, שנמחק כמעט לחלוטין. כמו כן שלטון החוק הפסיד, הדמוקרטיה הפסידה, כך גם הציונות המקורית, והמפסידה הגדולה היא מדינת ישראל!

ההכרעה ברורה: 65 מנדטים לגוש נתניהו ו-55 לכל השאר. אם מסתכלים על התוצאות לעומק, יש מנצחים ברורים יותר בבחירות האלה – הדתיים. נראה שממשלה זו הולכת להיות שוויונית – 32 מנדטים לחרדים וחרד"לים לעומת 32 לליכוד, עם כל ההשלכות הנובעות מכך ויותר. בממשלה הצפויה יהיה מיעוט של חברי כנסת חילונים בעלי השקפת עולם אזרחית. מספר הנשים בקואליציה המסתמנת יהיה הנמוך ביותר שהכרנו, כנראה 9 מתוך 65. לא מחמיא למעמד האישה בישראל.

לפי התבטאויות חברי הכנסת מהגוש המנצח, הם חדורי מוטיבציה לבצע את כל מה שלא יכלו כאשר היו בלמים של מפלגות מתונות יותר. לאזרחי ישראל הלא דתיים הולך להיות רע, רע מאוד, הכינו את חגורות הצניעות. אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, אזרחי ישראל הליברלים עומדים להיכנס לעידן חשוך ביותר שבו צפויה פגיעה קשה ביסודות הדמוקרטיה.

אם הממשלה הצפויה תחזיק מעמד כמה שנים, אפילו לא קדנציה שלמה, בשנים הקרובות אנחנו צפויים לעבור שינויים דרמטיים באופיה של המדינה ובמערכת היחסים של ישראל עם העולם הערבי ועם העולם בכלל.

בהתאם להרכב הקואליציה הצפוי, למה אנחנו צריכים לצפות וממה עלינו לחשוש?

אנחנו צפויים לעמוד בפני שלטון של ראש ממשלה שמוּנע ממניעים אישיים של הימלטות מאימת הדין, ולא ראש ממשלה שכל מעיניו בענייני המדינה וטובת כל אזרחיה. אנחנו צפויים לחוות שלטון של אנטי-דמוקרטים ושל כפייה דתית. אנחנו צריכים לצפות לפגיעה בזכויות נשים, ערבים ולהט"בים. אנחנו צפויים לפגיעה בכלכלה בשל העברת תקציבי עתק לאוכלוסייה החרדית – נתניהו הבטיח להשוות את תקציבי החינוך גם למי שלא מלמד ליבה.

כמו כן, עלינו לצפות לפגיעה אנושה בשלטון החוק ובמיוחד במעמד מערכת המשפט. סמוטריץ' הכריז כי תכנית הרפורמות שלו בתחום היא תנאי לכניסתו לממשלה. בריאיון לפני ימים ספורים אמר סמוטריץ', "בלי שנתקן את מערכת המשפט ונחזיר את מרכז הכובד של קבלת ההחלטות לנבחרי הציבור בכנסת ובממשלה – לא נוכל לעשות כלום. לא יהיה מצב שבו הפרקליטות תופרת תיקים לנבחרי ציבור כדי לסלק אותם מהדרך ולהוריד את הימין מהשלטון. הימין עשה הרבה דברים טובים, אבל הוא גם לא עשה המון דברים שצריך לעשות. הוא לא תיקן את מערכת המשפט, והיא היום האתגר הגדול ביותר ליהדות."

בתחום החוץ והביטחון אנחנו עומדים בפני עימות מחריף עם הפלסטינים על נושא ההתנחלויות והבנייה בשטחים. האם אנחנו לפני אינתיפאדה חדשה? נוסף לכך, ישראל צפויה לעמוד במצב בעייתי מאוד מול העולם בנושא זה, שיהיה נפיץ ביותר. נראה שהממשלה החדשה צפויה להתעמת עם העולם כולו, והגרוע מכול, עימות עם בעלת בריתנו הגדולה – ארצות הברית, בעלת ברית שללא תמיכתה מצבנו יהיה גרוע ביותר. עוד אין תוצאות סופיות וכבר יש ביקורת בעולם על כניסתו של בן גביר לממשלה הצפויה.

לשם המחשה עד כמה המצב חמור, הנה דוגמה לשני שרים מרכזיים צפויים:

שר הביטחון המיועד, כנראה בצלאל סמוטריץ' – אדם שאין לו כל הבנה או ניסיון מינימלי בנושאי ביטחון. מי שהתחמק משירות צבאי באמתלה של תלמיד ישיבה ואחר כך הלך ללמוד משפטים בעוד שכל בני גילו שירתו בצבא. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה!

השר לביטחון פנים הצפוי, כנראה איתמר בן גביר – גזען והומופוב, כהניסט, "פירומן" ומי שהבטיח לעשות מהפכה במערכת שלטון החוק. כשבן גביר עלה לנאום את נאום הניצחון אחרי קבלת התוצאות הראשוניות קיבלו אותו פעיליו בקריאות "מוות לערבים".

תחשבו על זה היטב, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר בקבינט המדיני-ביטחוני, אולי עם עוד כמה נציגים חרדים שלא חוו דקה של שירות צבאי ואשר מסתמכים על אלוהים שיכוון את דרכם באמצעות רבנים המנותקים מן המציאות לחלוטין. לשם אנחנו הולכים.

אולי נמנה את הח"כ הנכנס הרב יצחק גולדקנופף לשר החינוך, האיש שחושב שלימודי ליבה – בכללם מתמטיקה ואנגלית – אינם חשובים.

אפשר לסכם את החששות בדברי ח"כ אורי מקלב בנאום הניצחון של יהדות התורה: "אנחנו קוראים מכאן לראש הממשלה הבאה לדעת למשול, לקחת את הניצחון הזה למיצוי, נגמר שלטון הפקידים ויועצים משפטיים, אנחנו נחזיר את שגזלנו לנו. נחזיר את כל מה שקילקלו, נביא חיי תורה לעם היהודי, את עצמאות החינוך, את ערכי המוסר, דיור לציבור החרדי, את הזכות לחנך את ילדינו כפי שאנחנו רוצים".

אולי לאחר תקופה קשה וחשוכה, אנשים יבינו את משמעות הדברים ואולי בתום קדנציה הרסנית הצפויה מהממשלה שתקום תבוא הישועה… ובינתיים?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

25 תגובות

  1. הבעיה החמורה שלא דנים בה די היא כיצד נוצרה הקואליציה הזו. העובדות הן שתמיכת המפלגות החרדיות נקנתה בכסף! את מפלגות השותפים הטבעיים" מעניין רק מקומם סביב קערת התקציב הלאומי וקוטר הקשית שתאפשר להם לינוק ככול הניתן. זהו שילוב של שוחד ופרוטקשן ששניהם נועדו לפתור בעיות סקטוריאליות ואישיות
    אגב- הערה זו תהיה נכונה גם במקרה שמועמד בכיר בגוש השינוי הבטיח " צק פתוח" לגפני..
    יש שיגידו שזו הדרך הפולטית המקובלת לפי המקרה של ציפי ליבני שכמנהיגת מפלגת "קדימה, באותם ימים היתה המפלגה הגדולה ביותר- אך היא סרבה לדרישות החרדים – וכתוצאה מכך הליכוד של נתניהו עלה לשלטון כי נענה לאתנן שכולנו משלמים על כך. אז מה כי נלין?

    1. לא כל כך הבנתי את כל הניתוח ולמה אנחנו לא יכולים להלין.
      החרדים שאינם ציונים מעוניינים רק בכסף ושיעזבו אותם לעשות מה שהם רוצים. ובנוסף רוצים לשלוט בנושא הדת וכן מיעוט קטן קובע בחופש, בדמוקרטיה, בכלכלה ובשוויון.
      הדתיים – מתנחלים לא רק מעוניינים בכסף הם יותר מעוניינים לקבוע את עתיד מדינת ישראל במובן הטריטוריאלי כמובן אבל גם בעניני דת ומדינה.
      נתניהו מונע כרגע מתאוות שלטון בלתי נשלטת ורצון להתחמק מאישומיו. הוא יעשה הכל – כולל למכור את המדינה כדי להשיג את שני הדברים הללו.

      1. שי
        אני כואב כמוך את המצב, הטענה שלי שהדמוקרטיה האלקטוראלית שלנו הסתאבה, ואין זו הפעם הראשונה, עוד זכור חבר הכנסת שקפץ מעל הגדר תמורת טיוטה (או רכב אחר). או את גיוס עובדי התעשיה האווירית /או את עובדי הנמלים למען טובות ותגמולים כספיים. הליכוד התמחה בזה ולצערי הרב כך לפי השמועה, גם גנץ נתן צק פתוח (הלואי שיוכחש).. אלו שדיברו על "פוליטיקה אחרת,- אז כבר אין למי לבוא בטענות? מלבד לציבור המקבל את הסיאוב הזה כמובן מאליו או מתוך יאוש- לכן "מה כי נלין" …

        1. הסיאוב ברור והוא הגיע עם השארות הליכוד בשלטון יותר מידי זמן. אבל אני מדבר עלסכנה עוד יותר קשה והיא מכירת חיסול של כל ערך דמוקרטי ויכולת לחיים משותפים למרות הניגודים. זה מעשה ידיו של נתניהו וזאת הסכנה בשלטון החדש – אין יותר בלמים!

  2. צריך בהקשר זה לשאול את עצמנו מהן מחשבותיו של נתניהו.
    נתניהו הוא ציוני חילוני ובכל שנות שלטונו הוא לא ממש מימש אידיאולוגיה ימנית.
    בן גביר וסמוטריץ אינם ה"מילייה" שלו, אבל הוא נזקק להם כדי להיבחר לראש ממשלה,
    וזו היתה מטרתו העיקרית. בעוד שהחרדים נוחים לו יחסית, הדתיים הלאומנים הם עבורו
    מרשם לצרות, הן בתוך הארץ והן מבחינת לחצים של ה"עולם". מבחינתו החלפת שני אלה
    בלפיד וגנץ הוא אידיאל, אבל יש עוד חישוב. שופרי נתניהו "מנפצים" את משקל המשפט
    "הוא זכאי הוא זכאי", אבל אם סנגוריו רומזים לו שהוא בסיכון ממשי? במצב זה סמוטריץ
    ובן גביר הם קלף חשוב במו"מ על עיסקה. ככל שהממשלה הזו גורמת חרדה, בעיקר בכיוון
    מערכת המשפט, כך תהיה נכונות להתפשר ולוותר לנתניהו בעיסקת הטיעון, כדי להיפטר מהם.
    יוצא איפה שמעבר לשימוש בהם כדי לנצח בבחירות, אולי מיועד להם עוד תפקיד בשירות ה"בוס".

  3. כן צריך לשאול והתשובה ברורה – נתניהו רוצה לשלוט בכל מחיר ולהתחמק מציפורני החוק.
    לשם כך הוא ימכור הכל – את המדינה לחרדים ולדתיים.
    אני מבין את הניתוח צשלך אבל לא ברור לי לאן זה יוביל. האם את רומזת שצריך להכנס איתו לממשלה על מנת שיחתום על עיסקת טיעון ונראה סוף סוף את הגב שלו?
    אני חושש שלא ניתן לסמוך עליו! ברגע שיצטרפו אלי הוא יעשה הכל להשאר בשלטון ושוב לא יעמוד בסיכומים איתו.
    אוי לנו מכל תרחיש עד שהוא ילך.

    1. אני לא בטוחה שהבנת את דברי. אני לא רומזת דבר. אני פשוט מזהה כאן שתי אופציות מבחינת נתניהו.
      אם הוא הולך לעיסקת טיעון, הוא יחזיק בממשלה הזו עם סמוטריץ ובן גביר בכל כוחו, מפני שהם מחזקים את
      המוטיבציה של הפרקליטות וכ' לעשות הכל כדי להיפטר מנתניהו וממשלתו, ויבואו הרבה לקראתו בעיסקת הטיעון.
      אם נתניהו לא הולך לטיעון, אלא לשלטון ומורשת, הוא עצמו יעדיף את גנץ ואפילו לפיד (עם שניהם יש לו 68 וממשלה יציבה וטובה), אם השנים הללו יסכימו. כל מה שכתבתי היה נסיון להבין מבחינת נתניהו, לא מבחינת הגוש נגדו, מהסיבה הפשוטה שגוש זה הפסיד. בינתיים אנחנו לא יודעים מה בראש של נתניהו.

      1. אני לא חושב שנתניהו רואה שתי אופציות. באופציה של "אחדות" כפי שאולי מנסה הנשיא, אין אפשרות לנתניהו להמשיך לשלוט.
        נראה לי שהימים בהם נתניהו היה מעדיף את גנץ ולפיד כבר לא קיימים. הוא כבר לא האיש שהיה – ממלכתי ומחושב. כרגע צריך להכיר בזה שהוא איבד מעצורים. הוא הכשיר את בן-גביר וגם סמוטריץ איננו מציאה גדולה. הוא הודיע כבר שישלם לחרדים ולא רק בנושא תקציבי החינוך.

        1. שי ואביבה
          קיימת בינכם הסכמה על כמעט על הכול ויש להניח שגם הציבור רואה את הדברים כרוח זו ונחדד.
          נתניהו אינו יכול להרשות לעצמו להיחרט בספר תולדות עם ישראל כראש הממשלה שהואשם ואם ימצא אשם בשחיתות, הפרת אמונים וכול השאר (עוד לא היגענו לצוללות). תחת תחושה שנעשה לו חוסר צדק העלול לגמד את כול פועלו הפטריוטי- הוא יעשה הכול, אבל הכול- כדי להיחלץ מהמשפט. ואפשר לאמר שבינתיים הוא מצליח במאמציו, זכה בהצבעת אמון של רוב העם, נבחר לכהונה נוספת שמעטים ממנהיגי העולם זכו למעמד כזה. זה שהוא זכה להצבעת אמון הרוב בבחירות עי קנייתו בכסף. אבל תחת הסיסמה הדמוקרטית "מכבדים את רצון הבוחר" עוד ידובר ויסופר וניסבול קשות. יחד עם זאת, נתניהו ירצה להוכיח לכול משמיציו כי הוא ראוי להיות ראש הממשלה לא בזכות השוחד הפוליטי שעשה לאור היום, אלא בשל כישוריו ומנהיגותו, ויתכן ויצלח חרף העובדה ש חישק עצמו לדעת בסנדלי ה"שותפים הטיבעיים", בן ערובה לממש סדר יום שנכפה עליו.
          לפני כשנתיים הצעתי להעניק לו פרס נובל בשל "הסכמי אברהם", ולאפשר לו ללכת בשקט לביתו, כי מה שקורה לנו היום, כעם וככמדינה, הוא חרפה, כתם מוסרי בל ימחה בתולדות העם היהודי בציון.

          1. נראה אם ה- bravado של בן גביר ייושם בפועל או שהוא יתקל במציאות ("דברים שרואים משם").
            כל החרדה מהתמונה שלא תאומן בה נאשם שאינו יכול לשמש כשר הופך לראש ממשלה, ושר שישב בכלא על פשעים כלכליים יקבל את תיק האוצר וכ' וכ' אכן מוצדקת, אבל עדיין האילוצים האובייקטיבים קיימים, ואם ממשלה כזו תשרוד, הבה נקווה שהיא תהיה פרגמטית ואחראית, וכל הדיבורים במסע הבחירות יתרוקנו מתוכנם.

            1. אשרי המאמין לשניכם.
              לצערי אני כבר לא מאמין.
              לדעתי נתניהו עבר את מחסום הבושה ואין לא כל בעיה לפגוע בדמוקרטיה. הוא כבר הרס בשיטתיות את מעט הלכידות שהיתה בחברה הישראלית ועכשיו, בעזרת שותפיו ה"טבעיים" והלא דמוקרטים הוא עומד להרוס את הדמוקרטיה והמדינה.
              מקווה מאוד שכל מה שכתבתי יתברר כטעות אבל לא נראה לי.
              נתניהו שבוי מרצון של החרדים, הלאומנים והלא דמוקרטים וכדי להמלט מאימת הדין הוא יעשה הכל וכולנו נסבול.

              1. לא. נתניהו לא הרס בשיטתיות את מעט הלכידות. מי שהרס את הלכידות הם אלו שלא יכלו לנצח את נתניהו בבחירות ולכן בחרו להכניס למאבק הפוליטי את המערכת המשפטית. גם זה כנראה לא עוזר להם. כי נתניהו, עם כל הלחצים שמופעלים עליו, הוא פייטר בלתי רגיל. הוא נלחם בחירוף נפש נגד "החברים הדמוקרטים". בינתיים הוא מנצח וכנראה גם התיקים שגובשו נגדו ייסגרו בלא כלום.

                1. יש קצת בעיה עם התיאוריה הקונספירטיבית הזאת – לוח הזמנים.
                  נתניהו התחיל בהרס הלכידות עוד הרבה לפני החקירות והרבה לפני כתבי האישום.
                  גם הטענה שהוא מנצח במשפט לא מחזיקה מים. נראה שמתבססים האישומים ולא להיפך.

    1. ל- א"ר
      כן אבדה התקווה. אבל אצל האויבים שלנו. דווקא אצלנו מסתמנת תקווה חדשה.

  4. עד לא מזמן הייתי מרגיע את כל הפסימיסטים שלא יהיה כל כך גרוע כמו שהם מנבאים. לאט לאט אני מרגיש שגם אני נעשיתי פסימיסט

  5. כמה אנשים שאני מכיר והם תומכי מפלגות הימין, שהוציאו או בתהליכי הוצאה של דרכונים זרים

      1. זה לא ימין. ימין זה חופש פרט עם מינימום התערבות ממשלתית. השותפים של נתניהו רוצים פיקוח ממשלתי/רבני על כל יהודי מרגע לידתו ועד למותו. מתי הוא יעבוד ומתי הוא ינוח, מה מותר לו לאכול ומה אסור, אם מי מותר לו להתחתן ועם מי אסור לו, וכו'. גם גיור חייב להיות בפיקוח כזה. חוץ מזה השותפים ה"טבעיים" של הליכוד רוצים תמיכה ממשלתית בלי לעבוד. זה לא ימין אלא שמאל קיצוני. האם לאומנות זה ימין? לא בהכרח. האם צפון קוריאה היא ימנית? זה לא ימין/שמאל זה אזרחים חופשיים לעומת יהודים אורתודוכסים דתיים קיצוניים ולאומנים קיצוניים לא פחות שחברו לליכוד הימני. וקיבלנו 32 ימין + 32 אורתודוכסיה ולאומנות. הימין לא ניצח אלא נפל בשבי של שמאל דתי ולאומני.

  6. כן בהחלט מסכים. כפי שכתבתי המנצחים האמיתיים הם הדתיים/חרדים!
    לגבי השמאל הקיצוני אני ממש לא מבין איך אתה מגיע לשם. האם מישהו בשמאל, קיצוני או מתון, תומך בלא לעבוד? ממש לא!
    אתה גם מתעלם מהעובדה שחלקים בימין היותר קיצוני הם ממש לא ליברלים אלא טוטליטריים.
    מה שקיבלנו הוא הגרוע שבשילוב בין ימין לאומני קיצוני לבין כפיה דתית במלוא שתלטנותה וכיעורה. "השם יעזור", או המזל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך