לכאורה החלום הרטוב של הימין בישראל אמור להיות הסתלקותו של נתניהו מהזירה הפוליטית. בישראל יש רוב ימני ברור והסתלקות כזאת הייתה מאחדת את כל הכוחות הימניים להקמת ממשלה רחבה יחסית ואפילו כזו שאינה תלויה בקיומה בבן גביר וסמוטריץ', ולכן חסינה מפני הכוח המוחלט שיהיה לצמד הזה אם תוקם ממשלת ימין צרה של 61. במרכז-שמאל מתפללים בשקט שמשפט נתניהו יימשך לנצח ושהוא לא ילך לעסקת טיעון. אם נתניהו היה מסתלק ולימין היה רוב מוצק הייתי חושש מאוד, בעיקר מיריב לוין, אבל לא הייתי יכול לעשות כלום בנידון.
הליכוד מתנהג כמו כת ובניגוד לאינטרס שלו דבק בראש הכת, ולכן המציאות היא אחד משני מקרים: או ממשלה צרה כזאת, שבה יעשו שפטים במערכת המשפט, יעצרו את משפט נתניהו ויתנו לבן גביר להראות את נחת זרועו, אם גוש ביבי יגיע ל-61 מנדטים, או מניעתה. אלא שהמניעה הפכה לקשה עד כמעט בלתי אפשרית בגלל התפרקות הרשימה המשותפת והסיכוי הסביר שבל"ד לא תעבור את אחוז החסימה וכמובן בגלל האחוז הנמוך של הצבעת ערבים הצפוי בכל הסקרים.
יכולתו של אדם בודד להשפיע על התהליך הזה מוגבלת ביותר. הקול שלי לא שווה יותר מהקול של אף אחד אחר. לכן הפעולה האפקטיבית ביותר שאני יכול לעשות כדי למנוע את חזרתם של ביבי וחבר מרעיו, היא לנסות להשפיע על הערבים בסביבתי להצביע בבחירות. לכן יום אחד בשבוע אני הולך עם שתי חברות (ואלינו מצטרפים גם אחרים) ליישוב בדואי, בכל פעם ליישוב אחר בסביבה, לבושים בחולצות שבגבן הסיסמה המופיעה למעלה, עלונים בידינו הקוראים לשותפות, שוויון ומלחמה באלימות, ואנחנו מחלקים את העלונים, מדברים עם אנשים ומנסים לשכנע שאדישות, ייאוש ואי אכפתיות בנוגע לזהות הנבחרים אינם אסטרטגיה טובה לעתיד ושחשוב להשפיע על ידי בחירה.
אני יודע. מה שכתבתי יזכה אותי בהתנפלות. מה אתה רוצה, שהפושעים האלה, הבנים של פלסטיניות מרצועת עזה, פורעי חוק אלימים, ישפיעו על עתידנו? עדיף שלא יצביעו. לכך יש לי שלוש תשובות. הראשונה היא שאפילו אם צודקים טועני הטענות האלה, והם לא צודקים כלל, שכמו שכתבתי לעיל זהו הסיכוי הטוב ביותר לעצור את הסחף לממשלת ימין צרה. התשובה השנייה היא שלכל אזרח במדינת ישראל יש זכות הצבעה, כולל רוצחים ואנסים, שעבורם מציבים קלפיות בבתי הסוהר, והם ודאי לא עדיפים על המצביעים הבדואים. והתשובה השלישית היא שהרוב המוחלט של הבדואים הם אזרחים שומרי חוק, שסובלים מהאלימות בחברה שלהם הרבה יותר מהיהודים ומצבם הסוציו-אקונומי נמוך ורע, וזו הסיבה העיקרית לייאושם ולחוסר החשק שלהם להשתתף בתהליך הדמוקרטי, מכיוון שהם אינם מאמינים שמשהו ישתנה בחייהם, אם תקום ממשלה זו או אחרת. יש ייאוש ממנסור עבאס, שלא הספיק להגשים את מה שהבטיח, בעזרתה האדיבה של שרת הפנים, שעשתה כל מאמץ לסכל ולעכב כל התפתחות חיובית בכיוון הזה.
אנחנו נתקלים בשיחותינו עם אנשים במגוון תגובות מקצה לקצה. החל מאלה שאומרים לנו שאנחנו נזכרים בהם רק בתקופת בחירות (מה שנכון) ומה אנחנו באים ללמד אותם מה לעשות, דרך כאלה שעדיין לא מודעים לקיומן של הבחירות, או אומרים לנו שלא ילכו להצביע, כי כל הפוליטיקאים שקרנים שדואגים רק למשכורת ולרכב שלהם, וכלה באלה שכן נענים לשיח ומדברים איתנו על המטרות המשותפות. יש גם תומכי ביבי, שחושבים שהוא ייטיב את מצבם ואפילו כאלה שמייחלים ליד החזקה של בן גביר, שתחזיר משילות לנגב. אם בפעולה הסיזיפית הזאת, שנמשכת זמן רב, בכל הארץ, נוכל להוסיף מנדט אחד מתוך החברה הערבית, ומנדט זה יבטיח אי חזרה של גוש ביבי לשלטון, עשינו את שלנו.
תוך כדי כך אני לומד הרבה מהאינטראקציה עם הבדואים ומבין דברים רבים שלא הייתי מודע להם קודם לכן, ויותר מכול את המצב הקשה של חלק מהם והתסכול שלהם ממדינת ישראל, שבה הם אינם רואים עתיד. נכון, זה רק פלח מהאוכלוסייה הבדואית, אבל לתחושתי הוא גדול בהרבה מהמקביל לו באוכלוסייה היהודית. אין ספק שהתסכול והייאוש האלה, בעיקר אצל צעירים, מובילים לפשיעה גוברת, כמסלול להשגת כסף קל וגם פריעת חוק כפריקת תסכולים.
בניגוד לאסירים, שעבורם מסדרים קלפיות בכלא, כדי שכל אסיר, כולל הרוצחים הנתעבים ביותר, יוכל לממש את זכותו האזרחית, אצל הבדואים המצב קשה יותר. בכפרים הבלתי חוקיים, שגם הגישה אליהם ומהם קשה, אין כמובן קלפיות, וגם בכפרים המוכרים הכמות ביחס לאוכלוסייה נמוכה מאשר במקומות אחרים. זה מזכיר במידה מסוימת את הקשיים שמערימים במדינות דרום ארצות הברית השמרניות על הצבעת השחורים. חלק מההיערכות להגברת ההצבעה בחברה הבדואית תהיה הסעה של מצביעים על ידי נהגים מתנדבים ושל מצביעות על ידי נהגות מתנדבות.
אני רק יכול לקוות שכל המאמץ הזה לא יהיה לשוא ויישא את הפירות המקווים.
25 תגובות
לו היו הולכים להצביע בהמוניהם, היה להם כח פוליטי ממש אדיר
הם מיואשים ולא מאמינים שמשהו ישתנה.
אנחנו מנסים לשכנע אותם שיאוש זה לא אסטרטגיה.
זה בהחלט מעניין. דווקא אם הם מיואשים הם צריכים להצביע בבחירות.
ברור שיאוש זה לא אסטרטגיה. באיזה נימוקים אתם מנסים לשכנע את הבדואים?
הם מאמינים שכל הנציגים הערביים עובדים עליהם ולא עושים כלום למענם. עבאס לא הספיק ליישם אף אחת מיוזמותיו.
אנחנו מנסים לשכנע שככל שתהיה להם יותר השפעה בכנסת, הם יהו אדונים לגורלם ושאנחנו רוצים שותפות אמת איתם, כדי לעזור להשלים בפשיעה ובמצבם העגום.
לא ברור כמה אנחנו אפקטיביים, אבל זה כמעט שאנחנו יכולים לעשות.
גם המעט שאתם עושים הוא חשוב. ככל שהם יצביעו יותר לכנסת ויבחרו נציגים אותנטיים כך תגבר הזדהותם עם מדינת ישראל.
אגב – מה הכוונה במשפט "כדי לעזור להשלים בפשיעה"? ולגבי מצבם העגום – הם יודעים היטב שמצבם כבדואים בישראל הוא הטוב ביותר לעומת מצב הבדואים בארצות ערב. אבל מבחינתנו זו רק התחלת הדרך.
אבל הערה לסדר היום – יכול להיות שבפעולתכם תצליחו להכניס עוד נציג של רע"מ לכנסת. זה בהחלט מבורך. אבל מעשית הולך ומסתבר מהסקרים ואמצעי התקשורת שאחרי הבחירות הקרובות ניוותר עם שתי אפשרויות: או ממשלת ביבי-בן גביר או בחירות נוספות עם לפיד כראש ממשלה זמני. אין לדעת מה יותר גרוע.
1. שגיאת הקלדה. הכוונה "להלחם בפשיעה"
2. אני לא יודע מה מצבם של הבדואים בארצות סביבנו, אבל זה ממש לא מנחם אותי אם מצבם כאן טוב יותר. תלך פעם לכפר סדואי לא מוכר ותראה עולם שלישי במירעו.
3. לצערי, אני מעדיף בחירות שישיות על גתניהו-בן גביר ויכול רק לקוות שזה לא יתממש.
נוח- הערה אחת ברשותך
הם לא מיואשים- אדרבא- הם מלאי תקווה! נוכח ההתערערות הפנימית בקרב העם היהודי עד כי די בכמה דחיפות להחיש את התהליך כדי שיתממש חזון חיסולה של הישות הציונית. לחרדתנו כך חושב/מאמין רוב (לא כול) הציבור הערבי בישראל כפי שניכר ממצעדי הדגלים של ארגוני הטרור באצטדיוני הערים הערביות, באוניברסיטאות העבריות המלוות בקריאות "לא רוצים לראות כאן ציונים", במהומות מאי 2021 בערים המעורבות בהם חיים הערבים באופן שווה ומלא לצד היהודים בעכו, חיפה, לוד יפו ואחרים. כול הנוסע בכביש ואדי ערה מסתכל לימין ולשמאל רואה ארמונות, וערים כמו כפר- קאסם ואום אל- פאחם שוקקי חיים- וטוב שכך, ולבטח לא "עוני- דיכוי-אפרטהייד – טיהור אתני-הרעלת בארות .." אלפי סטודנטים ערבים מעדיפים ללמוד באוניברסיטאות הפלסטיניות בשכם, חברון וג'נין, נתונים להשפעתם של תאי החמאס והג'יהאד האיסלמי עם מפות בהם מדינת ישראל כלל לא קיימת.. אז מה נתפלא נוכח ההיענות לקריאת הקרב המופרכת " אל-אקצה בסכנה" המזמינה מעשי לינץ ביהודים ובקיומם של תאי דאע"ש רצחניים בנצרת ובנגב הבדווי.
מילא שהם חושבים כך, אבל חמור שיש בקרבנו שאימצו את תפיסת העולם ש"אנחנו האשמים" במר גורלם (כמו שר לביטחון פנים) , וכי "הייאוש" הוא כביכול המניע- טעות חמורה היא. אני מניח שדברים אלה יזכו לגינויים כמו "פשיסטגזענאפרהיידיסט", באיזו קלות ניתן להתעלם מהמציאות ,וזה על קצה המזלג
גדעון: אני כתבתי על הבדואים בנגב. כמה בדואים אתה מכיר ועם כמה דיברת בשנים האחרונות? בסדר, אז מצאת במה לומר את דעתך על הערבים באופן כללי. מה שאני כתבתי הוא מתוך ידיעה מכלי ראשון, בשיחות עם עשרות אנשים בשבועות האחרונים (כמה מהם, אני מכיר שנים). אין להם צל של מושג על הדברים שאתה כותב כאן והם ממש מיואשים. תאמין לי, אני טוב בהבנת הנשמע.
נוח- – אני מגיב כאן למען קוראים אחרים העלולים לאמץ דעות בעיותיות בעיני. אז אל נא באפך עלי באופן אישי.
לגופו של עניין- אני מכיר היטב את מתווה התכנית של אודי פראוור והעימות עם דוח גולדברג שההכרעה בין העמדות נמצאת במגרש הביטחוני והפוליטי ולא רק בצד המשפטי נטו שיש בסיס
איתן לבודד אותו נוכח מציאות ביטחונית בעייתית. אני מתקשה להאמין שרמת הפשיעה בנגב היא תוצר של "יאוש" בלבד, וגם לא שתילת העצים בנגב, כי לא זה מה שדחף את המורה הבדווי חניך דאעש לרצוח ארבעה יהודים בבאר שבע, ומן הסתם סביר שתהיה לך מחלוקת גם אם פיני בדש שהיכרותו עם הסוגיה הבדווית אינה שרויה במחלוקת
גדעון, אני מכיר את פיני, ראש המועצה שלי ומיודד איתו. אין לנו מחלוקת שצריך להלחם בפשיעה בחברה הבדואית, אבל גם הוא לא מכליל את כל הבדואים. גם לא טענתי שהפשיעה הבדואית נובעת רק מיאוש, למרות שליאוש חלק חשוב בזה, כי המצב המייאש וחוסר עתיד בהחלט גורמים לפשיעה. אל תביא לי דוגמאות קיצוניות של המורה הבדואי. ברוך גולדשטיין היה רופא יהודי ומעריצו בן גביר הוא חבר כנסת. אני מדבר עם פשוטי העם, שלא מעניין אותם הבעיה הלאומית ורובם המוחלט הם אנשים טובים שכל מה שהם רוצים הוא פרנסה בכבוד ושלא יהרסו להם בתים והם בהחלט מיואשים מזה שבשנה האחרונה המצב רק הורע ולכן הם לא רוצים ללכת להצביע.
ועוד דבר, גדעון. את תגובתך הראשונה התחלת במילים "הם לא מיואשים. הם מלאי תקווה". המילים האלה הפוכות לחלוטין מהמצב בשטח, בחברה הבדואית ולכן, תגובתי היא לא אישית. רק מתקוממת על האמירה, שאין לה קשר למציאות. ולגבי הפשיעה, היא מטרידה ופוגעת בחברה הבדואית הרבה יותר מאשר בחברה היהודית ונמצאת במקום הראשון בסדר העדיפות שלהם לפתרון הבעיה ובמקום הראשון כמחולל היאוש בגלל הכישלון בטיפול בבעיה.
ודבר אחרון: שמי נכתב נח. כמו בתנ"ך.
ולגופם של הדברים שכתבת, גדעון, קיצוניים יש בשני הצדדים. ראה את גובה התמיכה בבן-גביר. הכרללת כל הערבים כקיצוניים אינה מוצדקת יותר מהכללה כזו של כל היהודים.
אנשים שמאמינים במשהו ומוכנים לפעול מעשית כדי לקדם אותו, ולא להסתפק במילים, כל הכבוד להם
תודה רבה. כך אני משתדל לנהוג תמיד.
שמעתי ברכב רדיו ונאמר שם כי לפי סקר מסוים הרבה מאוד ערבים בארץ מאוכזבים ממנהיגי המפלגות בשני המחנות וממצביעיהם. לכאורה רוב הישראלים לא רוצים שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות
זה נכון וזה חלק מביטוי היאוש אצלם.
אתה כותב שאתה מעדיף בחירות שישיות על פני ממשלת ביבי-בן גביר. יכול להיות שאתה צודק. אבל על פי המסתמן ביבי יחזור לבלפור ובן גביר מתנה (על פי דבריו) את זה במינויו לשר לביטחון פנים. הוא מבטיח לשפר את ביטחון הפנים בישראל וזה כולל את דיכוי השתוללות כנופיות הצעירים הבדואים בדרום. מה יהיה, איך זה ישפיע על הפזורה הבדואית?
זה מתחלק. הרוב לא יודעים מי זה בן גביר וזה לא מעניין אותם. יש מיעוט שהאיש מפחיד אותו ויש גם כאלה שמייחלים ליד חזקה שתפסיק את ההשתוללות. לא אתפלא אם כמה יצביעו לו.
יש להניח שאתה צודק. יהיו "כמה" שיצביעו לבן גביר. מפלגתו תכניס לכנסת מספר דו ספרתי של ח"כים. מתחילים לחשוב שאם יתמנה לשר לביטחון פנים זה יהיה יותר טוב מאשר שר לבטחון פנים שהוא בן רמטכ"ל ומפקד סיירת מטכ"ל, כאשר בן גביר אפילו לא שרת בצה"ל. פלשתים עליך שמשון.
מה יקרה בפועל אינני יודע. מעניין אותי לקרוא את מאמר פרשנותך אחרי שנדע בעוד כחודש את דפוסי ההצבעה של הבדואים בנגב והערבים בכלל
איש באמונתו יחיה. העיקר שהוא מונע על ידי ערכים והוא מוכן גם לשות ולא רק ללהג.
תודה.
השאלה אם אנשים מחוץ לברה שלהם יכולים בכלל לשכנע אותם
שאלה טובה מאד שאנחנו שואלים את עצמינו. לפעמים יש לנו שותפים מקומיים שעוזרים ואז זה אפקטיבי יותר. מעבר לזה, אנחנו עושים כמיטב יכולנו ומקווים שיש לזה אפקט.
עבודת קודש.עם בן גביר בממשלה אין זכות לומר מילה ל bds. על כן פעולתך נכונה ומועילה