לפיד אמר את הדבר הנכון

נאום שתי המדינות של לפיד בעצרת או"ם
צילום: levy dudy creative commons

יאיר לפיד עשה את הדבר הנכון בהכריזו שפתרון שתי המדינות פתוח לדיון. אינני יודע להעריך אם הוא תרם או הסב נזק למערכת הבחירות הכוללת שלו – אני מקווה שהשפיע לטובה, אבל אינני בטוח.

גוש אמונים והמתנחלים קבעו עובדות בשטח. הם פלשו לאזורים שאינם בשום הסכמה בין-לאומית, אפילו של הטובים שבידידינו, וגם לא בקרב החלק הארי של דעת הקהל בארץ, כולל מצביעי ימין שמבינים את עומק האסון הנכון לנו.

הכרזת לפיד איננה מקימה את המדינה הפלסטינית אבל היא מרחיקה את ישראל מלהיות הגורם המכשיל כל הסדר. אלו שמתנגדים מימין רוצים לנסות לממש את חזון ארץ ישראל השלמה או חוששים מהסלמה פרמננטית עם הפלסטינים. לפיד עשה צעד שמציב את ישראל לצד ההיגיון הקולקטיבי ולא נגדו. הוא יודע שהדרך להסדר כוללת פירוז צבאי וביטחוני והכרה בישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית.

בארץ הנושא הפלסטיני הושתק באחת. אנו מהמרים על בריתות רחבות יותר. אבל בקרב הפלסטינים הנושא חם ובוער והוא לא ייפסק לא במעצרים ולא ב"עונש מוות למחבלים".

אם תקום ממשלת נתניהו-בן גביר היא תהיה משוקצת בעולם כולו. דווקא ניסיון הכיבוש של פוטין הגדיר יותר מתמיד את ישראל ככוח כובש הרוצה לדכא אוכלוסייה שמתמרדת נגד הכיבוש. אני שואל ללא היסוס איזו זכות מוסרית תהיה לנו מול ה-BDS וכל מבקשי רעתנו כאשר אנו נותנים חלק בשלטון למפלגה פשיסטית, במהותה גזענית ומסיתה? התרגלנו לראות את בן גביר, שהוא ממש גופשטיין, מרזל, בן ארי ו"כהנא חי".

היו לי ספקות לגבי לפיד, והם הולכים ומתאדים. הוא מתגלה כאיש שמסוגל לקבל החלטות. לא נגוע ב"צרעת" הבן גבירית שכל מחנה הימין נגוע בה. הוא איננו מסית ולא נבהל מתעשיית הרעל הנבזית שפועלת נגדו, ולא רק נגדו. עם זאת, הקרע שנפער בין לפיד לגנץ עומד בעוכרי המחנה ויכול להוביל לטרגדיה בתום הבחירות.

אני מתעכב על הגוש שהרכיב את ממשלת בנט-לפיד אבל אינני מתעלם מאפשרות שנתניהו יעמוד בראש קואליציה של יותר מ-60 מנדטים. עבורי אין זה עניין של חילופי שלטון אלא עניין של שינוי משטר. שינוי האופי הדמוקרטי של המדינה, הבלטת האופי היהודי-דתי. לא על כך חלמו דורות של מיישבים ומנהיגים.

הדמוקרטיה יכולה להביא כוחות שימגרוה, כך קרה באיטליה, כך קרה בארגנטינה, כך קרה בטורקיה, ואנו… איננו חסינים.

בחושך שמורידים עלינו נתניהו-בן גביר היה נאום לפיד אלומת אור נכוחה ואמיצה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

22 תגובות

  1. הנאום באום הראה את ההבדל בין השניים. כל הכבוד ללפיד. ביבי לדעתי מודאג

  2. אם הפלסטינאים היו רוצים מדינה ושלום הם מזמן היו מקבלים את זה בכל תנאי. אפילו אם כול ראש הממשלה ישראלי אינו תומך בשתי מדינות לשני עמים לא יקרה כלום אם הוא יכריז מבוקר עד ערב שהוא מעוניין שתקום מדינה פלסתינית לצידנו שחיה אתנו בשלום לפחות כמו ירדן ומצרים. זה טוב לתדמית שלנו בעולם. בעבר נתניהו ידע להכריז על תמיכתו בשתי מדינות לשני עמים ואף באופן רשמי לא הביע התנגדות לעסקה של דונלד טראמפ שכללה הקמת מדינה פלסטינית. מה פתאום ביבי מודאג? האם הוא לא יודע את האמת שלא יצא מזה כלום? אנחנו מגינים עלי הגדה המערבית מהחמס, עוזרים להם כלכלית, מאפשרים להם להוציא קיטור על ידי פעולות טירור נגד ה"כיבוש". הקמת מדינה תגרום להם מהר מאד להפוך למשהו בין עזה ללבנון. הם לא ייפלו למלכודת הדבש של מדינה! נתניהו יודע את זה. הוא כלל לא מודאג. הוא מציג את עצמו כצדיק בסדום שמגן על רעיון הרעוע של ארץ ישראל השלמה (ערבית ברובה בעתיד הנראה לעין) רק כדי ללכד את הגוש שלו ולנגח את השמאל ה"רופס".

  3. עוזי ברעם מציג ללא כחל וסרק את האיום ההולך ומתקרב של ממשלה בראשותו של נתניהו, שעלולה להפוך את המשטר הדמוקרטי המבוסס על מגילת העצמאות לסיוט דיקטטורי עבור כלל האוכלוסייה. עוזי גם קובע במאמרו, ובצדק, כי יאיר לפיד עשה את הדבר הנכון שהכריז על תמיכתו במו"מ עם הרשות הפלסטינית על בסיס "שתי מדינות לשני עמים". האם מישהו ניסה אי פעם לדמיין כיצד תיראה מדינת ישראל שבה יתגוררו כשישה מיליון יהודים וכחמישה מיליון ערבים במדינה דו-לאומית ? לא קשה להבין כי זהו תרחיש אימים שעלול להוביל לסופה של מדינת היהודים.
    כדאי גם לציין כי בעשרים וחמש דקות של נאום ראש הממשלה יאיר לפיד בעצרת האו"ם הוכיח כי המונופול של נתניהו על אנגלית קולחת, הסתיים, וכי לפיד שולט לא רק בשפה אלא גם באופן המשכנע שבו ניסח והציג את עמדותיה של ישראל.

    1. לפיד שגה שגיאה אסטרטגית מדהימה. הוא הפחיד את ירדן. הוא הראה למדינות ערביות שיש איתן שלום או יחסים אחרים שממשלת ישראל מבולבלת ולא יודעת מה שנעשה עם עצמה. הוא הפגין בורות כלפי כל מי שמבין ששתי מדינות לא יהיו כאן. יש להניח שההופעה באו"מ תגרום ללפיד נזק בבחירות הקרובות אם כי הוא יכול למשוך אליו מצביעי העבודה ומר"צ ולגרום לאחת מן המפלגות הללו לא לעבור את אחוז החסימה וכך יתווספו לביבי עוד מנדט או שניים. מה שחשוב הוא שלפיד הפגין אנגלית טובה ישר מהפרומפטר. אין מה להגיד הוא שחקן באמת טוב.

      1. אפילו מי שנגד לפתרון של שתי המדינות צריך לדעת שהאמירה היא נכונה ושקולה.היא לא מקימה מדינה פלשתינאית היא מוציאה את ישראל מעמדה בלתי אפשרית. אפילו טראמפ הבזוי מכל הציע מדינה פלשתינאית כחלק נגזר מהסכמי אברהם.
        איש לא יבהל ולחותמי הסכמי אברהם יהיו יותר תומכים בשטח וגם סיסי יצבור תמיכה כן וגם מלך ירדן צריך שתפתח הבועה.
        מה אתה מציע שנמשיך במדיניות הכיבוש האיטי והמנשל. מה אנחנו פוטין? שום משטר שמרני לא יפנה גבו לנושא הפלסטיני שהוא סיר לחץ בעולם הערבי.
        לא יודע עם לפיד יפסיד קולות כלל לא בטוח בוחריו מוכנים לתמוך ולעכל את הדברים הנוער היהודי בארה"ב משם חזרתי יאמין שיש אולי תקווה למדינת ישראל מכילה מבלי שהתחייבה לדבר משותף.
        אם יגיעו לןשלטון נתניהו ובן גביר שום צעד שלהם לא יזכה ללגיטימציה בינלאומית אלא אם המפלגות הגזעניות והפרו פשיסטיות יגיעו לשלטון במערב וזה יכול לקרות.
        מכאן שנאומו היה חכם.הוא יודע שכל מו"מ ידרוש הכרה שלהם בישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית בעלת זכויות אזרח שוות. עכשיו עליו להתמסר להעלאת אחוזי ההצבעה ברחוב הערבי שזה המשתנה שיכול לנצח בחירות ואז נראה מהיכן יגיע שינוי אולי מליכוד ללא נתניהו שאפשר עמו להקים ממשלה רחבה בשיתוף רע"ם.

        1. כמו תמיד מרבים ללהג על "שלום", זה מאד אנושי, מחמם את הלב, מעורר סימפטיה- אנשים טובים באמצע הדרך, וכול כך קל להזדהות ולשיר ביחד בכיכרות, אבל..
          המטרה שלשמה הוקמה מדינת ישראל היא לא "לעשות שלום", המטרה היא "להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי בארץ -ישראל לדורות רבים ככול האפשר", ועתה נבחן מה אנו צריכים/ יכולים לעשות כדי להבטיח את מימוש המטרה. ללא ספק- שלום עם שכנינו (השואפים לחסל את היישות הציונית) היא דבר ראוי ורצוי- בתנאי שנזכור ששלום בפני עצמו – כמו צבא חזק ונחישות- הם כולם אמצעים!! להשגת המטרה העליונה יותר!! ואינם המטרה בפני עצמה! וכן- מה המחיר שישראל מוכנה/ יכולה להרשות לעצמה לשלם לשם כך?. אני יכול להשיג "חוזה שלום" (אולי, אם לא יצרפו לכך גם זכות שיבה), תוך 24 שעות, אם נחזור לגבולות החלוקה של האו"ם 1947 כפי דרישתו האחרונה של אבו – מאזן. האם מי שדוחה את דרישתו זו של נשיא הפלסטינים- יחשב "סרבן שלום"? (או כמו שמקובל היום – פשיסטגזעןאפרטהיידיסט)- כפי שאנשי שמאל דמוקרטים/ ליברלים/ פרוגרסיביים מתהדרים ומתבסמים בכך? אפילו רבין המנוח שמורשתו מהווה בסיס למצע מפלגות מאד מסוימות – לא האמין אפילו לרגע בכך- למה?- כי היה איש מציאותי ואחראי מספיק כדי לשים את האצבע על המטרה העליונה לשמה הוקמה מדינת ישראל..
          נאומו של לפיד היה חכם אחראי ובמקום, הוא לא דיבר על "שלום בכול מחיר" ויש לקוות שאולי הפעם הציבור יבין ויתעשת לעשות את הנכון והאפשר!

  4. עוזי יקר, כל מילה שכתבת בסלע..אכן היה נאום מעורר השראה וחשוב… וככמה טוב וחשוב שהנושאהכי משמעותי בחיי האומה עלה שוב לסדר היום כשכולם מתעצמים ממנו.
    ומי יתן שאלומת האור עליה כתבת תהיה מספיק חזקה מאירה וזוהרת ותאיר ותשפיע על חלק גדול מעם ישראל
    שנה טובה עוזי בריאות אושר ושמלה ותמשיך להאיר לנו במאמריך

  5. לפיד מפתיע לטובה. לא הצבעתי לו אף פעם. יתכן שהפעם כן אצביע למפלגתו

  6. מסכים שלפיד הפתיע לטובה בנאומו באו"מ. אתה מעיד על עצמך ש"לא הצבעת לו אף פעם". אם הפעם תצביע עבורו, וכנראה שעוד רבים, כולל עוזי ברעם, יצביעו עבורו ב- 1 לנובמבר, הרי שלנאומו באו"מ יש גם הצלחה אלקטורלית רבת משמעות. אבל לנאום זה האזינו עוד רבים מבין הטרוריסטים ומפעיליהם. הם קלטו שראש ממשלת ישראל רץ ביחד עם בתו למקלט כדי להימנע מלהיפגע מטילי הטרור האסלאמי.
    הם ישבו בחברותא במרתף מתחת לבית החולים שיפא, לגמו קפה שחור חזק עם הל ועישנו סיגריות ג'יטאן. שופו, שופו, אמר אבו-פטמי , כמעט פגענו בראש הממשלה של היאהוד. הם טפחו האחד על גבם של האחרים והשמיעו קולות של שמחה שיכלו להישמע עד הקומה השלישית של בית החולים, שם שוכנת המחלקה הפסיכיאטרית הפתוחה. האדה קטיר קוייס, אמר אבו-פטמי. יאללה יא ג'אמעה בואו להכין מטענים נוספים מחר נשים אותם באוניברסיטה בהר הצופים וגם נשלח אחד לשאבאב בכבביר שישימו אותו במסעדת מקסים בחיפה. יעני כולו מיה פיל מיה כול יום מן סובאח ביל ליל.

  7. מאיפה השנאה הזאת? כבר בתחילת נאומו של לפיד ביבי כבר תקף והתמרמר. חמוץ אמיתי. במדינה נורמלית יודעים לתת קומפלימנט למנהיג אם פעל נכון, גם אם אתה יריב פוליטי שלו. נתניהו מאבד את בטחונו כנראה

  8. נראה לי שעוזי במאמרו מבטא נאמנה את דעתה של האוכלוסייה הנאורה ושוחרת השלום בישראל. מי ייתן וגם האחרים יאמצו את הגישה הזאת. מאמר זה כמאמרים רבים אחרים של עוזי ראויה לתפוצה מרבית ככל האפשר.
    ולעוזי, ברכת יישר כוח ושנה טובה ופוריה.

    1. האוכלוסייה הנאורה ושוחרת השלום. מי אלה בדיוק? מי הם האחרים שאינם שוחרי שלום? איזו גישה הם צריכים לאמץ?
      אם יש, כדבריך יאיר, אוכלוסייה נאורה, מן הסתם ישנה גם אוכלוסייה חשוכה. איזה שלום ועם מי הנאורים יעשו שלום?

  9. לפיד אמר מה שאמר
    כעת הגיע תור העם להגיד את דברו
    ממש לא ברור לאן יובילו הבחירות הקרובות

  10. כל אחת ואחד שיעשו הכל על מנת להביא מצביעים ממחנה לפיד לקלפיות.

  11. גם הפעם אני מסכים ואפילו לגמרי עם הדברים של עוזי ברעם

  12. לפיד יותר ויותר מוכיח את עצמו וזה מתחיל להתבטא בסקרים. אבל זה כנראה לא יספיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן