אין חדש תחת השמש המפלגתית בישראל

התיקו הפוליטי נותר כשהיה רק המנהיגים התחלפו
תמונה של דגני
ד"ר יצחק דגני

ב-1 בנובמבר 1988 התקיימו בישראל הבחירות לכנסת ה-12. במקומותינו השתוללה האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בשלהי דצמבר 1987 בעקבות תאונת דרכים בסמוך לעיר עזה, שבה נהרגו 4 פועלים פלסטינים. הימים היו רוויי מתיחות ביטחונית. אי-שקט ופיגועי טרור רבים התחוללו בשטחי איו"ש ורצועת עזה. בשנות ה-80 של המאה הקודמת השתוללה בישראל אינפלציה, אשר בהשוואה אליה האינפלציה כיום בישראל אינה אלא משחק ילדים בחופשה מבית הספר בשל שביתת מורים.

יש הטוענים שהמצב הכלכלי הרעוע ששרר אז במדינה, ולווה בשביתות, הפגנות, השתוללות מחירים מטורפת וכיו"ב, עודד את ארגוני הטרור הפלסטינים והנהגותיהם להתנכל למדינה. הם קיבלו רושם שישראל נמצאת על סף קריסה וזה הזמן להעצים את הלחץ הביטחוני על הממסד והציבור הישראליים במטרה להכריח את ישראל לבצע ויתורים מכאיבים לפלסטינים. היה זה שנים אחדות לאחר חילופי השלטון בישראל (1977). ממשלת בגין הראשונה הוקמה ואת תיק האוצר נטל על עצמו שמחה ארליך, שותפו הפוליטי של בגין. יש לומר בכנות כי ממשלה זו רצתה להיטיב עם העם, אבל סבלה מחוסר ידע וניסיון במקרו-כלכלה. בגין וארליך ביקשו, עם הרבה פופוליזם, להפוך את ישראל למדינה שיש בה כלכלה פתוחה וליברלית. מכאן החלה להתפתח אינפלציה שאיימה להרוס את כלכלת המדינה.

במצב דברים זה החל לצמוח בישראל תיקו פוליטי בין הימין לשמאל. אחרי הבחירות לכנסת ה-11 הוקמה בישראל ממשלת אחדות לאומית: פרס ושמיר שימשו ברוטציה בתפקיד ראש הממשלה. יצחק רבין שימש כשר ביטחון לאורך כל הקדנציה, והוטל עליו להתמודד עם הטרור הפלסטיני וביתר שאת עם התפרצות האינתיפאדה הראשונה. יש לציין כי כאשר פרס היה לראש הממשלה ושמיר נכנס במקומו למשרד החוץ, החלו, ביולי 1985, ראש הממשלה פרס ושר האוצר יצחק מודעי לתכנן, ובהמשך לבצע, את התוכנית לבלימת האינפלציה שהופעלה בהצלחה רבה. אין ספק שעקשנותו של מודעי וההנהגה והתמיכה של פרס היו הגורמים העיקריים שהוציאו את ישראל מהאינפלציה שהחלה להשתולל בתקופת ממשלת בגין הראשונה, כששמחה ארליך כיהן כשר אוצר.

אל הבחירות שהתקיימו ב-1 בנובמבר 1988 הגיע עם ישראל מתוך ממשלת אחדות לאומית. ההצלחה בבלימת האינפלציה בהנהגת שמעון פרס כשר אוצר העצימה את המוניטין שלו ואת התחושה הכללית בציבור, כולל תוצאות סקרים שנערכו במהלך מערכת הבחירות, שמפלגת המערך בראשותו תנצח בבחירות. אולם יומיים לפני הבחירות אירע אסון מחריד שהתפרסם מייד בעוצמה רבה בכל כלי התקשורת. אסון מחריד זה גרם לתזוזה של אחוזים אחדים מהמצביעים מהצבעה לטובת המערך להצבעה לטובת הליכוד.

בערב שבין ה-30 ל-31 באוקטובר הותקף אוטובוס של אגד שהיה בנסיעה מטבריה לירושלים דרך כביש הבקעה. קילומטרים אחדים לפני יריחו הותקף האוטובוס בידי כנופיית מחבלים פלסטינים שהשליכו שלושה בקבוקי תבערה אל תוך האוטובוס והעלו אותו באש. חמישה בני אדם שלא הספיקו לצאת מהאוטובוס נשרפו חיים ועוד ארבעה נוסעים נפצעו. בין ההרוגים היו רחל וייס, מורה אהודה מטבריה, ושלושת ילדיה הקטנים. טרגדיה זו זכורה לי היטב באשר הייתי אז סטודנט ופעיל במסגרת הדור הצעיר של המערך. תוך כדי התנהלות הבחירות כבר הובעה הדעה שפיגוע זה יפגע במערך, ואכן כך בדיוק קרה. כשהתפרסמו התוצאות הסופיות של הבחירות התברר שהליכוד בראשות שמיר זכה בכ-24,000 קולות יותר מהמערך. היה זה בסך הכול כאחוז אחד מקולות המצביעים שהקנו לליכוד 40 ח"כים ולמערך 39 ח"כים.

שוב נקבע תיקו פוליטי ונותר הצורך להמשיך לקיים ממשלת אחדות לאומית. הגם שנעשו ניסיונות לבנות קואליציות עם המפלגות הדתיות, עניין זה לא הסתייע בעיקר בשל תביעות כספיות והלכתיות מוגזמות של המפלגות הדתיות. חיים הרצוג, נשיא המדינה דאז, לחץ על ראשי המערך והליכוד להקים שוב קואליציה רחבה של שתי המפלגות הגדולות. שמיר, בשל הרוב הזעיר של מפלגתו, נבחר לראשות הממשלה לכל אורך קיומה, פרס נבחר לשר חוץ וממלא מקום ראש ממשלה ויצחק רבין המשיך לכהן כשר ביטחון. סידור זה התקיים במשך כשנה וחצי וידע מתחים פנימיים רבים. הוא הסתיים ביוזמת פרס שתכנן את מה שלאחר מכן כונה "התרגיל המסריח", דהיינו ניסיון של המערך ליצור קואליציה עם המפלגות הדתיות ולסלק את הליכוד מהממשלה. התרגיל נכשל בשל עריקתו ברגע האחרון של ח"כ אליעזר מזרחי מההצבעה בכנסת.

אם מישהו חשב שהתיקו הנוכחי במערכת הפוליטית בישראל הוא תופעה חדשה – טעות בידו. הדבר המעניין יותר הוא שכמו אז, גם בעת הזו, מכהן בן משפחת הרב הראשי לשעבר בישראל, יצחק הלוי הרצוג, בתפקיד נשיא המדינה. בנו של הנשיא חיים הרצוג מכהן בתפקיד החשוב של נשיא המדינה. יש לקוות כי יהיו תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 אשר יהיו, הנשיא הרצוג השני יֵדע להפעיל את סמכותו, הנובעת מהעם, כדי להכריח את הח"כים הסוררים להרכיב קואליציה, שתהיה יציבה למשך ארבע שנים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. מעניין איך כולם שכחו את מה שהיה כאן. ההבדל היחיד הוא שכעת יש יותר קיצוניות, יותר אגרסיביות, ופחות אידיאולוגיה.

    1. על פניו טענתך נכונה. אבל אז לא היו אמצעי תקשורת כמו היום. גם אז הייתה קיצוניות ואגרסיביות. האידאולוגיה הייתה רק כיסוי.

      1. חברה שיכןלה להןליד ממשלת אחדות עם מפלגות מהמחנות הגדולים והמתחרים, היא חברה בריאה

  2. פעם לא היה אפשרי שלראש הממשלה יהיו 6 מנדטים, בפועל חצי מזה

    1. גם היום זה לא אפשרי. עובדה. זה לא הצליח. בסך הכל יאיר לפיד השתמש בנפתלי בנט בתור חמור שעליו הוא רכב כל הדרך עד למשרד ראש הממשלה. לפיד הבין שיהיה לו קשה מאד עד בלתי אפשרי להתמנות לראשות הממשלה ללא שלב ביניים שאותו ימלא בנט. לפיד מקווה שיוכל להרכיב קואליציה אחרי הבחירות הקרובות. זה לא יקרה. אם ביבי לא ירכיב את הממשלה הבאה יהיה "פריש מיש" ודמות חדשה תעפיל למנהיגות.

  3. פוליטיקה אף פעם לא היתה מגרש משחקים פשוט או ידידותי. ההבדל הוא שכעת הבוחרים עצמם מעצימים את ההתנגדות למחנות אחרים עד כדי שנאה

  4. יש חדש. תמיד היה לכלוך. תמיד היו דעות שונות (וזה חשוב) אבל שנאה פנימית כזאת לא היתה מאז חורבן הבית השני.

    1. רבקה סביון היקרה.
      בדבר אחד את 100% צודקת ובשני את טועה. תמיד היו דעות שונות ותמיד היה לכלוך. ככה זה שבני אדם רבים על פרנסה ועל (הרבה) כסף.
      את טועה בקשר לשנאה הפנימית. אינני יודע להשוות עם מה שהיה בבית השני. אבל מה שהיה כאן החל מהקמת מדינת ישראל די דומה למה שמתחולל כיום: בן גוריון – לבון, בן גוריון – משפט מפא"י, בן גוריון – בגין, פרס – רבין, אשכול – בן גוריון, שלא לדבר על תקופת הסזון והמלחמה של העובדים היהודים נגד הבועזים. ומה את אומרת על אלטלנה או על ההתנגדות האלימה של בגין וחבורתו לשילומים?
      לא רבקה, שנאה פנימית מלווה אותנו כל הזמן. כיום – ליברמן עם חלאת המין האנושי שלו זה עדיין בקטנה. אל תשכחי שגם רצחו ראש ממשלה.

  5. איילת חוזרת לביבי? – שרה תתפוצץ.
    מקום ברשימה לכנסת היא לא קיבלה.
    כנראה שסיימה את הקריירה הפוליטית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך