האם זו עוד מערכת בחירות?

מהות המאבק השתנתה
אדם מצביע
צילום: צילמתי

לכאורה התשובה חיובית – כן, זו עוד מערכת בחירות לאחר שכבר ידענו ארבע מערכות שהסתיימו ללא הכרעה ברורה. גם הנוכחית לא צפויה לשנות שום דבר מהותי, לפחות בינתיים לפי הסקרים. אם כן מה מייחד אותה מקודמותיה?

ראשית, זוהי מערכת הבחירות הראשונה לאחר זמן רב שנתניהו והליכוד לא מגיעים אליה מעמדת ממשלת מעבר בראשותם. אותות העלבון ורגשות הנקם בוערים. אבל שינוי הכיוון האמיתי מגיע מהקומבינציה האלקטורלית שיצר נתניהו הנותנת לגיטימציה לפשיסט מוצהר, גזען וריקני. אלו לא בחירות על רצון לחילופי שלטון, אלו בחירות על הרצון – שמבוטא רשמית ובגלוי – להחליף משטר. על זה מהות המאבק הפעם.

חילופי המשטר הם גימוד המערכת המשפטית באמצעות הלווינים והאמסלמים בחסות בן גביר, שיבחרו שופטים. חילופי המשטר מתבטאים באמרה "מי שלא נאמן לחוק הלאום עתיד להיות מועמד לגירוש." יש מי שיהנהן בראשו ויאמר, "זו תעמולת בחירות ותו לא". אך לפני שנים מספר דיבר כך ידידי מוחמד אטש, שר התיירות בממשלת טורקיה, בשעה שארדואן הגיע לשלטון. לא ביום אחד הופכים משטר, אבל מלחמת התעמולה של ארדואן הותירה את מערכת החוק ללא הגנה וחסמה את התקשורת שהביאה מסרים "לא פטריוטיים". ארדואן גם הפר את הפרדת הדת מהמדינה ואת האוטונומיה שהייתה לצבא מימי אתאטורק. ההונגרי אורבן השתמש באנטישמיות ובג'ורג' סורוס היהודי על מנת לעקור את הדמוקרטיה הליברלית בארצו ולפזר ברחבי תבל שקרים על כך שהוא מקים "דמוקרטיה לאומית".

לו ניתנה לאדם אפשרות להצביע עבור מפלגות אחדות, בן גביר היה האחרון, מכל המפלגות שהציגו מועמדותן, לקבל את קולי. האיש מסוכן, מלבה אש בין יהודים לערבים, והרי מתח קיים גם בלעדיו.

אני מודה שאני מייחל להצבעה ערבית גבוהה מהחזוי, כזאת שתסכל את סיכוייו של נתניהו להרכיב את ממשלת ניתוץ המשטר בישראל.

נתניהו של היום איננו האיש שהכרתי. הוא הפך למנהיג נערץ של חלק מהעם ומטפח קולות של הרס המשטר הקיים בישראל, שנושא עדיין את חזון האבות המייסדים. אני סבור שהדברתו של גוש הימין תהיה גם הצלתה של מדינת ישראל. עמדנו בהצלחה ברוב המערכות החיצוניות כי שיווקנו איזה צדק ומוסר, אמונה באדם והתנגדות לטוטליטריות. פרימה של ישראל מהדימוי היהודי הליברלי תכניס אותנו לבעיות עם חלקים בעולם האסלאמי וברוסיה בשעה שהנכס העיקרי שניפקנו הולך לאבדון. לא שאז נוכל להתעלם מרוסיה ובנות בריתה, אבל נבוא חזקים יותר, ולא רק במובן הצבאי.

בפריימריס לנשיאות ארצות הברית ב-1972 התלוויתי למסעו של יוברט המפרי, שפעל להיות מועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית – ונכשל. אני זוכר שבאחת מעצירותינו, במפעל לערגול מתכת בפנסילבניה, הוא דיבר אל העובדים ואמר, "נמצא כאן ראש צעירי מפלגה סוציאל-דמוקרטית הנמצאת בשלטון בישראל. ישראל היא מדינה קטנה בקרב מזרח תיכון עוין. אבל היא שומרת על הדמוקרטיה ברוח חזון הנביאים. ישראל היא המדינה שבה פערי השכר הנמוכים ביותר בעולם הדמוקרטי."

נכון, אין יותר יוברט המפרים, העולם השתנה והקצין, אבל עלינו החובה לבלום את המגמה האנטי-דמוקרטית שבסיסה האמיתי ניסיון של בנימין נתניהו לברוח מגורלו. עלינו לדאוג שהוא לא ירכיב ממשלה, וכך לא נשלם את המחיר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

30 תגובות

  1. מסכים, לצערי, לכל מילה.
    אני פעיל בעידוד ההצבעה בקרב הבדואים בנגב, כי אני מאמין שזה המאמץ הרציני היחיד למניעת הסכנה אותה מדגיש עוזי.
    עדיין, זו מלחמת מאסף. כמו שכתבתי במאמר קודם, סקר המצביעים בגילאים 18-25, שמראה לאן המדינה הולכת, נצביע בבירור על כך שבעוד 10 שנים, האסון הזה לא יוכל להימנע.

  2. הפעם עוזי כותב בדם ליבו. אכן חילופי המשטר הצפויים יביאו לסירוס המערכת המשפטית, שאמנם יש בה מקום לשינויים מהותיים, רק לא ברוח הרעה של אמסלם, ושל בן גביר. אך הסאב-טקסט העיקרי במאמר חבוי בהצבעה הערבית. עוזי מייחל להצבעה ערבית בהיקף גדול "שלא תיתן לנתניהו להרכיב את ממשלת ניתוץ המשטר בישראל". אישית, אני מסכים עם עוזי, רק שכל מהלך שידרוש הצבעה נגד מהלכים בעייתיים של הליכוד, יהיה כרוך באי וודאות מוחלטת, כפי שחזינו בהצבעות של רע"ם. אין הסכם בעולם, שיגבר על החלטה מחייבת של כהן דת מוסלמי, שונא יהודים, כדי להפוך את הקערה על פיה. על האופוזיציה החדשה להתרגל למחשבה שתצטרך לבלוע לא מעט צפרדעים. כאן המקום להדגיש, שהתסכולים הצפויים מהצבעות של רע"מ והמשותפת בטלים בשישים לעומת התוצאות המצמררות של המהלכים האנטי-דמוקרטים הצפויים מהליכוד. רק כפי שנאמר לא פעם, לגבי תוצאת הבחירות, עוד חזון למועד.

  3. עוזי היקר
    מ- 1972 עברו 50 שנים. בינתיים ב- 1979 בא אייטולה על איראן. ב – 1989 גורבצ'וב פרק את רוסיה הקומוניסטית. ישראל כיום היא בוודאי לא המדינה עם פערי השכר הנמוכים ביותר בעולם הדמוקרטי. בקרב הבדואים יש כ- 65% נשים וכ- 35% גברים (פוליגמיה) ועשרות אלפי צעירים שיש להם בני דודים בעזה וזכות הצבעה בישראל. מי שפעיל בעידוד ההצבעה בקרב הבדואים מקדיש מחשבה עמוקה לעניין זה.
    העולם השתנה במהלך 50 השנים האחרונות. לא רק הטורקים. גם האסלאם הפך ליותר רדיקאלי. לצערנו הוא לא על הצד שלנו. במקרה או שלא במקרה ישראל היא עדיין דמוקרטיה. הציבור הוא עדיין הריבון. בן גביר וסמוטריץ' מיצגים באמת חלק מהציבור. הם, על פי הסקרים, הולכים לקבל ייצוג בכנסת שיהיה יותר מכפול ממה שיקבלו מפלגות העבודה ומר"ץ ביחד. זו הדמוקרטיה, זה המצב. מה עושים?
    להערכתי רק אחרי הסתלקות נתניהו מהפוליטיקה בישראל יוכל להיווצר מצב שבו תוקם קואליציה יציבה שתוכל לשרוד 4 שנים. אבל אז הקואליציה תורכב מ- 70 עד 80 חברי כנסת "ימניים מלא מלא". האם אתה שולל גישה זו?

    1. ליצחק שלום אינני פוסל שזו אפשרות אם נתניהו לא יהיה תהיה ממשלת ימין-מרכז לא ימין מלא שנתניהו זקוק לה למרוק חטאיו לא אחר כך.
      אינני מעלה בעלמא את עניין השותפות עם חלק מהמפלגות הערביות אבל קשר פוליטי עם כולן.אני מבין שזו פוליטיקה לא מחרימים את בן גביר אך נרתעים מכל שותף ערבי.כבר לפני חודשיים כתבתי בהארץ שלפיד צריך להבהיר שלא יפסול שום מפלגה שמסכימה להיות ישראל מדינה יהודית-דמוקרטית עם זכויות אדם שוות. פוליטיקה מחייבת בחירה בין אלטרנטיבות אלטרנטיבה ש/ל חסידות גור בן גביר וסמורטיץ נראית לי ריאקציונית וחשוכה.
      אני רואה גם את החולשות שבהצעתי אבל יתרונותיה רבים יותר. השנה של ממשלת בנט-לפיד הייתה טובה ומסקרנת והיא לא באה במקרה אלא כתוצאה של חשיבה מחוץ לקופסא לדעתי-לא מספיק.

  4. עוזי ,, כמו תמיד היטבת לתאר את הסיטואציה המורכבת.. פשוט לא יאומן איך רוב הציבור לא רואה את המגמות המתפתחות פה במדינה שאינן כלל קשורות להשקפה של שמאל או ימין..
    כן אני מאוד מקווה שהציבור הערבי יצא להצביע באחוזים גבוהים.. אני חושב שמנסור עבאס הראה שאפשר גם אחרת..
    וגם אם לא יהיה למחנה הימין את הרוב הנדרש שוב אנחנו עלולים להיות תקועים.
    ומי יודע באמת מה הפיתרון היסודי והראוי
    נקווה לטוב

  5. בקצרה
    -אני תומך במפלגת השינוי
    – למרות שיש לי הערכה רבה מאד למנסור עבאס (אמיץ בכול קנה מידה) – אני לא רוצה שממשלת השינוי תהיה תלוייה בחסדי נציג הבדווים כפי שאני לא רוצה שתהיה תלויה בחסדי מפלגת חצר חסידית אנטי ציונית כזו או אחרת
    – במקום לפעול להגברת שיעור הבוחרים במגזר הערבי- יש לפעול להגברת תמיכת 20% המהססים היהודים!! ולאותם אנשי ליכוד שהחלו הלתפקח

    1. לגדעון: שתי שאלות: מה זה מפלגת השינוי??? והשניה: האם אתה חושב ש WISHFUL THINKING היא אסטרטגיה?
      אגב, כפי שאתה יודע, החשש שרע"ם בקואליציה תשפיע על קיום או אי קיום מבצע בעזה לא התממש בסברור ועבאס אפילו אצר את זה בדלוי (למרות שזה יעלה לו).

      1. במצב הכוחות הנתון (כפי הסקרים)- ממשלת השינוי היא המודל הרצוי, שצלח את ההרכב הקולקטיבי אך כשל בשל הרכב פרסונלי לא מתאים בשני הקצוות- הימני והשמאלי. אגב- שני הקודקודים ידעו והסתכנו בכך אך האמינו /סמכו/קיוו שאף אחד לא יכרות את הענף – והם טעו, כי היו שלא עמדו בלחצים שהופעלו עליהם מבחוץ או אופורטיוניסטים חסרי ניסיון .
        רע"מ בהנהגת מנסור עבאס היתה ההפתעה החיובית ביותר, אמנם כמעט נפל בשל גנאים הבדווי, אך נזקו היה פחות מזה של נציגת מרצ וסילברמן. יש לקוות שהפעם עבאס יצליח לעצב רשימה המבינה היטב את המשמעות של מחויבות קואליציונית- זו תהיה ההזדמנות האחרונה שלו להוכיח שיכול להיות אחרת.
        האסטרטגיה- להאבק על המשך חייה של ממשלת השינוי. ארבעת הקודקודים (לפיד, גנץ, סער, ליברמן) חייבים להתגבר על האגו ולהתאחד שוב (הראמ יהיה נציג המפלגה הגדולה- אלא אם יוותר לאחר), בתמיכת רע"מ ודילול הקצוות הבעייתיים- לכן צינתי את הצורך לא לעודד את המגזר הערבי (שמישהו הציע) אלא לפנות ל 20% המתנדנדים ומאוכזבי הליכוד.
        יש חששות מגנץ שכשל בסיבוב קודם כאשר הכשיל הזדמנות פז להקים את ממשלת השינוי עם לפיד והלך לרעות בשדות זרים, אך ראוי לנסות שוב- כי אין דרך נכונה יותר מכך (לדעתי)
        למטרה זו אני אפילו מוכן לסבול (במאמץ עילאי) את מרצ התומכת בארגונים "למען" מזויפים (כמו שוברים שתיקה, יש גבול ודומיהם במימון זר) המשתפים פעולה עם מחרימי ישראל ופועלים להביא את חילי צהל ומפקדיו לבית הדין לפשעי מלחמה בהג ועוד בראשות גלאון..
        יש בין המגיבים כאן המנידים ראשם ביאוש- שאין מה לעשות– אדרבא- זוהי הזדמנות חיינו, כול אחד בתחומו יעשה את המיטב!

  6. לאור המצב המורכב, הבעייתי ואפילו המדכא כמתואר יפה על ידי עוזי, נותרה רק מסקנה מעשית אחת והיא לפעול בכל דרך ולעשות הכל להגדלה משמעותית של אחוז המצביעים הערבים וגם של הצפים והמהססים למיניהם שזהותם ומיקומם די ידועים. לכל אחד מאתנו יש קשרים והיכרויות עם מובילי דעת קהל במגזר הערבי ובקהלי יעד אחרים. איתם צריך לבוא בדברים!

  7. אני דווקא מאד חושש מהקמת ממשלת שינוי. תארו לכם איזה אסונות יחולו עלינו. יפעילו את הרכבת הקלה והמטרו בגוש דן בשבתות ובחגים. זו תהיה בכיה לדורות. יותר חרדים יתחילו ללמוד לימודי ליבה וזה יגרום להעליה חדה של מחירי ספרי הלימוד באנגלית ובמתמטיקה. יותר חרדים ינסו לצאת לעבודה וזה ייצור עודף של מבקשי עבודה, במילים אחרות אבטלה. לא נוכל לחיות במדינה כזאת. הצביעו ליכוד וש"ס!

    1. גיורא, מישהו עוד לא יבין את ההומור שלך ויקח את זה ברצינות…
      יחד עם זאת. אתמול דוח כי אחיו של דרעי נפגש בחשאי עם מקורבי לפיד לאחר כניסתו ללשכת ראש הממשלה. מענין על מה דיברו…

  8. פעמים ספורות במהלך חיי נתקלתי בתיאור של תופעה אנושית -חברתית בלתי נתפסת, כזו שעל אף שהתיאור נתקבל כסיפור אמין, הוא מעורר תחושה של חוסר אמון לתוכן. ואם המתאר עומד מעל לכל ספק וכל דבריו תמיד אמת; נכונים ומגובים עד שאין אפשרות של טעות, עדיין הדברים מתקבלים בתחושה עזה של : "לא יתכן"!, "איך זה יכול להיות?" ובהעדר יכולת להסכים שהמסופר ייתכן שהיה, אופפת את השומע אדרת שמסייעת לו להתגבר על התדהמה, על הזעזוע הנפשי, על וודאות החשיבה ההגיונית, על הידע שאסף וצבר עד אותו רגע זוהי האדרת הגואלת מן ההתמודדות הקשה- אדרת מגינה שמובילה אותו לומר לעצמו "אינני מבין זאת. פשוט אינני מבין". וכך הוא נגאל מיסוריו נוכח אותו תיאור.
    כך אירע לי באחת הכיתות הנמוכות בבית הספר כאשר נפגשתי באפשרות המתוארת בתנ"ך שייתכן שעבד עברי יסרב להשתחרר מעבדות בתום 7 שנים, יסרב ממש לשינוי המצב שבו הוא משועבד לזולתו שבו הוא אמצעי, מין מכשיר למלא רצונות של אחרים מין יצור חי ונושם שאין לו רצון לעצמו, ואינו תכלית לעצמו והוא ממש מתנגד לשינוי המצב הזה. וכנראה שאז עברתי בלבי ובתודעתי הצעירה מאד את השלבים שתיארתי לעיל והגעתי לאדרת המושיעה. ותגובתי הייתה: " אינני מבינה את התיאור הזה!!"
    כיום, כפי שאני יכולה לנתח את התהליך הנפשי והתודעתי שעברתי אז והסתכם בבריחה מהזעזוע, אני יכולה גם להבין את התהליך שעבר העבד שסרב לקבל את החופש האישי שהוענק לו לפי חוק;
    העבד הזה הכיר רק מצב של שיעבוד
    הסתדר בו והתרגל אליו. לעומת זאת
    הוא לא הכיר כל מצב אחר, ולכן חשב שזה המצב הנוח ביותר, ואילו שינוי מן המוכר אל מצב בלתי מוכר נראה לו מפחיד ומזעזע.
    אז כיום, כאשר מצבו ורגשותיו מובנים,
    אפשר בעזרת העבד העברי הזה להבין עד כמה לחברה הישראלית נשקפת סכנה ששורשיה עמוקים וחזקים, ועד כמה כל מי שאינו מכיר את החברה הישראלית כפי שנוסדה, מתוך נקודות מוצא ערכיות שהשפיעו על הקמתם של מוסדות לתפארת חברתית ורשתות ביטחון כלכליות, תרבותיות, וכאלה שדאגו לבריאות, ולרווחה.
    אבל אלה שאינם מכירים, אלא את
    12 השנים האחרונות: = 12 מחזורים של הדורות הצעירים שיילכו להצביע,
    מכירים אמנם חידושים מן העולם הגדול, אך אינם מכירים את מכלול האפשרויות לחיים בחברה חפשית ממש כפי שהיינו, ולכן אינם ערים לשינויים המחופשים, אינם מסוגלים להבחין במסכות המסתירות כוונות עומק מסוכנות.
    המאמר של עוזי ברעם מדליק את האורות האדומים ומפעיל אזעקה שגם נותנת כיוון:
    בכל מקום בכל עת, בכל מצב שניתן, חייבים להקנות ידע על החברה שהוקמה כאן. למשל הקרנה של סרט עלילתי, מושך, שכולל מידע על חברה
    ערכית, סרטים על לוחמי צדק כנגד משטר דיקטטורי וכו' לערוך "אירוע יוקרתי" למוזמנים והכניסה חינם. לפרוט על חולשות הצעירים לvip כדי להבליע באירועים מידע שיחדור דרך הרגשות.
    ליצור "טרנדים" שמעבירים מסרים.
    עדיין נמצאים איתנו אנשים ערכיים מפעם כמו אהרון ידלין והעיקר – בניו נושאים עימם את ערכיו.
    12 שנתונים ויותר מחפשים תשובות.
    רבים מהם חשים שחסר להם משהו
    ואכן אפשר להעשיר את הידע של כל הצעירים. הקולנוע העולמי כולל יצירות מופת שמציגות מאבקים על ערכים וגם על שליטים במסכות והרבה " מלכים עירומים"
    עדיין המצב לא דומה למפחדים "לצאת לחופשי", עדיין רבים נמצאים על פרשות דרכים. אני רואה רבים מתלמידיי שממנפים את מה ששוחחנו ביחד עם החומר הכלול בתכנית, והם בבתי משפט בבית הדין העליון, בספרות משפיעה, במחזאות מקורית לוחמת, מהם שבולטים ברשתות
    ועוד ועוד רק דוגמא לכוחן של מלים, חינוך ויצירות ספרות גדולות .
    עדיין אפשר להעשיר אופקים
    בגילים צמאי הדעת וחסרי הידיעה
    הם צמאים ויש הרבה מים טובים
    בסביבה

    1. האם את חיה בימינו או חולמת על תפארת העבר?
      האם אינך יודעת שחברה אנושית, כל חברה אנושית, עוברת תהליכים של שינוי ואדפטציה למציאות?
      האם אינך יודעת שה"מוסדות המפוארים" (שבאמת היו מפוארים) עברו תהליך של השחתה ודעיכה כשדור המייסדים הלך לעולמו?
      אגב – אהרון ידלין היקר הלך לעולמו. כנראה אחרון דור הענקים. כמוהו אין ולא יהיו. צריך להבין זאת ולא לחיות באשליות.
      כיום החברה הישראלית התקדמה הרבה מאד לעומת הדלפונים שהקימו את המוסדות המפוארים.
      אין עוד תושבי עיירות פיתוח שעבדו (אולי עבדים עבריים) בלי קביעות ופנסיה בקיבוצים.
      יש דמוקרטיה חיה ובועטת. בני דורם של ילדי סלאח שבתי משתתפים בשלטון.
      בסך הכל המאבק על המפתח לקופת האוצר (מפלגות, בחירות) החריף בתקופת מעבר מסוימת. גם זה יחלוף.

  9. אכן מערכת בחירות גורלית שתקבע את הכיוון הכללי אליו אנחנו הולכים, להרבה שנים.

    1. על כל מערכת בחירות אומרים שהיא גורלית. כל מערכת בחירות קובעת כיוון הליכה. אין חדש תחת השמש.

      1. למרגיע עלום השם לכאורה.. כולנו מבינים שיש בחירות כולנו יודעים שבחירות קובעות את -פני הממשלה אבל חלק מאתנו חושב שאילו בחירות קריטיות ולא דומות לאחרות.לשיטתך מה שהיה הוא שיהיה.אפשר לשנות שלטון בתורכיה תיאורטית בלבד.אנו מאמינים שהכחירות האילו הן על הדמוקרטיה במדינה ועל נשמתה. .על דרכה ועל עדיפיותיה.אתה מנסה לשוות נימה של "עסקים כרגיל" ולכן אתה משיב לכל אחד שלא מבין כמוך שזו עוד מערכת בחירות.
        הימין הצליח להרעיל נפשות רבות.הוא יודע שמסריו שקריים הוא גם לא מצפה שיקלטו אותם הוא מצפה לקאוס שלא להאמין לשום מסר מאף כיוון.שפיכת מיים צוננים על רמת המודאגות לא תפתור את תחושת רבים שהם נאבקים על נשמתה של המדינה.אם מדינת ישראל תהיה מדינת בן גביר היא לא תהיה מדינתי נקודה

  10. לפני כל מערכת בחירות המסרים מנסים לשכנע כי זאת תהיה מערכת בחירות שתוצאותיה יהיו חשובות ומשמעותיות במיוחד. ושום דבר לא ממש קורה. יש עידנים של שמאל ויש של ימין. ויש של שיתוף וחבירה. תופעת הגלים חוזרת על עצמה. אז לא צריך להיכנס ללחץ.

  11. וממערכת בחירות אחת לשניה אנחנו מתדרדרים

  12. כאשר המנהיג העתידי אומר שהוא חוזר בו מהביטוי בוגד, אבל סבור שרבין סייע לאוייבינו, זו באמת הולכת להיות מערכת בחירות מכרעת ביותר

    1. על השמאל מרכזלפעול בכל הכוח להניע את הבוחרים של גוש זה לקלפי. לא ממש משנה לאיזה צפלגה בגוש יצביעו.

  13. חייבים להביא מה שיותר אנשי מרכז שמאל להצביע. שיצאו לקלפיות. לשם כך חייבים מיד להסביר לכולם כמה מכרעת מערכת הבחירות הפעם

  14. מסכים איתך לחלוטין. ולצערי אני חוזה שהתוצאות יהיו קשות ביותר לשמאל ולמרכז

  15. פתאום יש לי הרגשה שמחנה ביבי בנסיגה קלה. אני צודק? צריך להדהד עם זה ולחזק את התופעה

  16. מי יתן ומפלגות השמאל יתחזקו ויכנסו לתמונת הכוחות הקובעים לקראת הבחירות הבאות

  17. כעת כשלפיד עומד לדבר על שתי מדינות לשני עמים מתחיל להסתמן שזאת באמת תהיה מערכת בחירות משמעותית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך