Deep State – אמת או קונספירציה?

מי משתמש בתיאוריית ה-Deep State ולשם מה
תמונה של דודי אילת
ד"ר דודי אילת

בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר בתקשורת את המונח Deep State – "מדינת עומק", שהיא מעין מדינה בתוך מדינה. מדובר בתיאוריה במדעי המדינה שלפיה קבוצה של אליטה בירוקרטית חזקה ביותר – לדוגמה יועצים משפטיים, פרקליטים, רגולטורים, קציני משטרה, אנשי כלכלה ותקציב ובכירים במערכת הביטחון והממשל – הם שמנהלים את המדינה בפועל. חברי קבוצה זו משתמשים בכוחם הארגוני והמשפטי החזק יותר מכוח נבחרי הציבור, שרבים מהם סובלים מכהונות קצרות ומידע מופחת בהרבה משל הדרג המקצועי-פקידותי.

החיכוך הקיים בין פוליטיקאים לבירוקרטים הוא נושא מדובר שנים רבות בספרות המינהל הציבורי והמדיניות הציבורית, והדילמה בחלוקת העבודה בין הדרג הפוליטי לדרג המנהלי היא מוקד התלבטות ידוע במדינות שונות. בריטניה אימצה את הדגם של הפרדה דיכוטומית בין הדרג  המקצועי והניטרלי לבין הדרג הפוליטי, ואילו ארצות הברית יישמה מודל שונה – אפשרות רחבה למינויים פוליטים מצד הנשיא ככלי ליישום מדיניות והתגברות על מעצורים בירוקרטיים. בישראל יושם מודל  פשרה, שלפיו רוב המינויים בדרג הזוטר והבינוני הם מקצועיים יחסית ומבוססים על מבחנים ומכרזים (אם כי כמובן יש גם "מכרזים תפורים" לא פורמלית), בעוד שבדרגים הבכירים קיימים סוגי מינויים שונים – חלקם משרות אמון אישיות וחלקם מינויים פטורים ממכרז רגיל ובנויים על ועדות איתור, כולל מעורבות והשפעות פוליטיות הכרוכות במינויים אלו.

תיאוריית ה-Deep State מתבססת על הדיון והחיכוך בין הפוליטיקאים נבחרי הציבור לבין הבירוקרטים הממונים, אך הופכת זאת לתיאור מציאות שונה לגמרי. הטענה המרכזית בתיאוריה היא שרשת של קשרים בין גורמים בירוקרטיים בעלי ידע, ותק וסמכות הופכת למעשה לסוג של ממשלת צללים בעלת סדר יום ואג'נדה הפועלת בניגוד לעמדתם של הדרגים הפוליטיים.

דוגמה לכך ניתן להביא מסיכול המינוי של תת-אלוף גל הירש למפכ"ל המשטרה, שהתברר  כמהלך שהתבסס על הדלפות מכוונות לעיתונות של קציני משטרה בכירים מתוך המערכת שהתנגדו למינוי והכשילו אותו תוך יצירת ענן של מינוי לא כשר. דוגמה נוספת היא הטענות של ראש הממשלה לשעבר נתניהו ערב משפטו כי פרקליט המדינה, בכירים במשטרה והיועץ המשפטי לממשלה עשו יד אחת על מנת להכשיל אותו כראש  ממשלה ימני בעל אג'נדה שונה משלהם. טענת ה-Deep State של נתניהו דומה מאוד לטענות של הנשיא האמריקני טראמפ נגד בכירים בירוקרטים בממשל האמריקני וסוכנויות הביון. הכתבות המשודרות בימים אלה בתקשורת על ידי העיתונאי עמית סגל, המציג את הריאיון עם מי שהיה סגן מפקד מח"ש ואת טענותיו של המרואיין שהמשטרה והפרקליטות טייחו חקירות שהיו עשויות לשבש את המיקוד של המשטרה בחקירות נתניהו, מחדדות ונותנות עוצמה לתיאוריה מבחינה ציבורית. תכניות טלוויזיה כמו "מנייאכ", העוסקות בשחיתות מובנית לכאורה בתוך מנגנוני המשטרה, מגבירות את התחושות האלו בציבור הכללי.

 לצד זאת ובניגוד לכך, אחרים מתוך מערכת המשפט, הפרקליטות והמשטרה מכחישים את קיומה של Deep State וטוענים כי היא משמשת את הפוליטיקאים ככלי לניגוח שומרי הסף והחלשתם וכאמצעי לשימור שלטונם של הפוליטיקאים תוך הכפשת עובדי ציבור. יש לזכור כי כל צד במפה הפוליטית עושה ויעשה את השימוש הפוליטי הרלוונטי בתיאוריה ככלי במסגרת מערכת הבחירות כדי לשרת את האינטרס הפוליטי הרלוונטי שלו. עם זאת, מעבר לקונספירציה לכאורה ולתחושות לאור ניסיון העבר, המחקרים והתחקירים שנעשו על עוצמת הבירוקרטים בתקופות שונות חשפו את כוחם למעשה.

זה יכול להיות אגף התקציבים באוצר והשפעתו דרך חוק ההסדרים על תקציב המדינה או אירועים מכוננים כמו פרשת קו 300, שבה נגלה כוחו של ראש השב"כ דאז אברהם שלום ז"ל, שגרם לראשי ממשלה פרס ושמיר (ממשלת האחדות של 1985) לפטר יועץ משפטי לממשלה – פרופסור יצחק זמיר, שרצה לפתוח בחקירה של אירועי אותו לילה.

התובנה המרכזית שחשוב לזכור בהקשר זה היא כי תיאוריית ה-Deep State מחלישה את אמון הציבור במערכות המדינה ובדמוקרטיה בכלל ואף מחלישה את השחקנים השונים בתוכה. על מנת לשקם את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק – המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט – חייבים גופים אלו להיות מבוקרים באופן ראוי יותר ושקוף הרבה יותר. כל השחקנים, הן הפוליטיים והן הבירוקרטיים, חייבים להתעשת ולזכור למען מי הם עובדים – עבורנו הציבור, והתוצרים הנלווים השליליים של המאבקים ביניהם פוגעים פגיעה קשה ביותר בשאריות האמון של הציבור בשיטה הדמוקרטית, על כל המשתמע מכך.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

20 תגובות

    1. תודה א על תגובתך
      השאלה האם זו אכן מזימה כמו שאתה מגדיר זאת או פשוט העובדה שהימין יותר זמן בשלטון ,הוא פשוט סובל כדרג פוליטטי מהתופעה יותר
      דודי

    2. יש להניח שאינך מתמצא בחומר. עוד מזימה שהימין רוקם? דווקא השמאל, בעיקר בארצות הסוציאליסטיות, כולל כמובן בישראל, הקים מנגנונים שבאמצעותם הוא תפס את השלטון, כולל שליטה על "שליחי התנועות" שנשלחו לאייש את מוסדות השלטון.

  1. האם הפולטיקאים לא רואים את הדבשת של עצמם?
    הרי כל פעם מאשימים או את האקטיביזים השיפוטי או את הפרקליטות או את אנשי האוצר.
    האם בגללם אנחנו נמצאים בסיחרור פוליטי או בגלל הדרג הפוליטי המתנהל משיקולים פרסנולים,לא מעלה את אחוז החסימה ולא מצליח ליצור ממשלה יציבה ורחבה?

    1. שלום יואב
      תודה על תגובתך
      העלית נקודה מעניינת
      יש מישפט שאומר"זה שאתה פראוניד זה לא אומר שלא באמת רודפים אחריך"
      לפולטיקאים יש באמת דבשת גדולה מאוד,אבל ייתכן בהחלט שמערכת המשפט הפרקליטות וגופי החוק צריכים יותר מנגנוני פיקוח. זה דיון שהחל עוד מימיו של שר המישפטים פרידמן,הרבה לפני החקירות של נתניהו
      דודי

  2. אכן יפה לבעיה עקרונית בממשל הישראלי שנראה שמלווה את המדינה מאז הקמתה, כאשר מדי פעם האליטות הללו מתליפות מקומות. המחזיקה מעמד יותר מכולם היא מערכת המשפט שזיהתה את חולשת המערכת הפוליטית כדי לקבע את עצמה כפוסקת בכול תחומי החיים.
    לדוגמא שנתת (גל הירש) ניתן להוסיף את האופן בו מערכת המשפט סילקה מדרכה את יעקב נאמן ואת חיים רמון -שני שרי משפטים שאיימו לחולל רפורמות במערכת המשפט, את קהלני ורפול מסיבות שאני כבר לא זוכר למעט העובדה שהדביקו להם "האשמות" מפוברקות ומי יודע כמה עוד מהלכים דומים התרחשו שלא זכו לפרסום. התופעה קיימת בכול הארגונים המשלתיים כולל הצבא בו מינויי קצינים בכירים "נסגרים" בחצרות אינטרסנטיות ברמת הפיקודים -תופעה אנושית – המתרחשת גם במערכת החברתית של השימפנזות. אנחנו בחברה טובה..

    1. גדעון
      תודה על תגובתך
      אני מבין שלדעתך האליטות המישפטיות-בירוקרטיות פועלות נגד כל מי שפועל בניגוד לאינטרסים שלהם או שזה קשור לעמדות הפוליטיות שלהם או גם גם?
      בדוגמאות שהבאת מצויינים נאמן איש ימין וחיים רמון בזמנו איש מרכז שמאל-שניהם הוזזו מהדרך כי רצו לעשות שינויים והם באו מבית פוליטי שונה. ומה לגבי נתניהו? הוא ממש לא ניסה לעשות רפורמות,הייתה זו איילת שקד שפעלה רבות בנושא,את מי מענישה במרכאות או בלי מרכאות עכשיו המערכת המישפטית?
      דודי

  3. סוף סוף כעת ברור לכל מי שלא הכיר את המושג מה הפירוש שלו. כולם משתמשים, מעטים יוגעים בדיוק

    1. נתן
      תודה על תגובתך
      אכן זוהי חלק ממטרת המאמר להבהיר מושגים שאנו שומעים הרבה בתקשורת ובמרחב הציבורי אבל לא תמיד יורדים לעומק משמעותם של מושגים אלו
      דודי

  4. דוקאפוליטיקאים כמו נתניהו ושקד, שלמדו מטראמפ, הם שגורמים לשליחיהם בבית המשפט לצבור כוח ולעשות מה שמפעיליהם רואים כאינטרס.

    1. תודה על תגובתך
      אתה בעצם טוען כי פוליטקאים אלו הקימו אוייב מדומה או אמיתי דנשרת את האינטרס שלהם

  5. מי שאשם זה השלטון שעשה הכל שבכל מוקדי הכוח יעשו מה שאסור לעשות. הם התעוררו רק כאשר זה פגע בהם עצמם וכאשר השלטון התחלף. נא לבדוק מי הוביל את המדינה כאשר התרחשו המעשים הלא ראויים

    1. תודה ניר על תגובתך
      האם מוקדי כוח אלו לא ניכנסו ביוזמתם מבחינת השפעה בדיוק בגלל חולשתה של המערכת הפוליטית?

  6. תודה ניר על תגובתך
    האם מוקדי כוח אלו לא ניכנסו ביוזמתם מבחינת השפעה בדיוק בגלל חולשתה של המערכת הפוליטית?

  7. דווקא השופטים שמינו אנשי הימים כולל איילת שקד, דבקים באג'נדה הפוליטית של מי שמינו אותם יותר מאשר אלה שמונו בתקופת שלטון השמאל

    1. תודה שרון על תגובתך
      האם את חושבת שיש יותר יותר שופטים בעלי עמדות ימניות היום מעמדות שמאל-מרכז ואן כן האם האם זה אמור להשפיע על מערכת השיקולים שלהם בבואם להכריע בסוגיות מישפטיות ?

  8. מצד שני צריך להיזהר לא להפוך את בכירי הדרג המבצע לדחלילים וחסרי משקל

    1. תודה ח על תגובתך
      נכון. יש הבדל בין כוח בירוקרטי רב מידי לבין שחלילים מבצעים ויש גם אמצע ומינון נכון
      דודי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך