נייחל לניצחון שומרי הסף ומגיני החוק

חייבים לעצור את ההסתה וההקצנה לקראת הבחירות לכנסת
תמונה של יעקב
יעקב אורמן

הבחירות לכנסת ה-25 ייערכו בחודש נובמבר 2022, מסתמנת אפשרות ריאלית שבנימין נתניהו יוכל להרכיב ממשלה עם רוב של 61 חברי כנסת. צוות יועציו הקרוב ביותר בצירוף הגברת נתניהו והבן יאיר כבר מתכנסים ונערכים. על הפרק עומדים כמה נושאים כגון מינוי יועץ משפטי לממשלה, דמוי אנגלמן (מבקר המדינה), רק יותר נאמן; חוק לפיזור ועדות החקירה לאסון מירון ולנושא הצוללות; חוק התגברות על החלטות בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת; חוק לביטול או דחיית משפט של ראש ממשלה עד תום כהונתו כראש ממשלה, שיחול רטרואקטיבית על נתניהו. בעוד כשלושה חודשים מהלכים כאלה ודומיהם יכולים להפוך למציאות.

יש דרך לנסות למנוע מצב קשה שכזה. אם לפיד וגנץ יבינו שהבחירות האלה עניינן אינו מי יהיה ראש הממשלה, אלא מי לא יהיה ראש הממשלה הבא. על מנת למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה בתמיכת 61 חברי כנסת (כאשר למעשה הקובע בממשלה יהיה איתמר בן גביר) יש להגדיל משמעותית את אחוז ההצבעה בעיקר במגזר הערבי. 12–13 מנדטים במגזר הערבי יקטינו את סיכויי נתניהו להרכיב ממשלה. האפשרות להקמת ממשלה אחרת ללא נתניהו תהיה בעייתית אבל אפשרית. למיטב זיכרוני אחוז ההצבעה בבחירות קודמות בעיר ת"א-יפו היה נמוך יחסית וגם אותו יש להגדיל בצורה משמעותית.

אם הסיוט, בעיניי ובעיני שכמותי, לא יהפוך למציאות, נתניהו יבין שגם תומכיו לא יאפשרו לו ללכת לבחירות שישיות, ולכן הוא ימהר לדעתי לנסות להגיע להסדר טיעון. לצערו במצב זה לא יהיה לו מה להציע לפרקליטות. לפיכך אני חושב שאם ימים מעטים לפני הבחירות נתניהו יראה, לפי הסקרים, שסיכויו להקים ממשלה נמוכים, הוא ינסה להגיע להסדר טיעון עוד לפני יום הבחירות כשעוד יש לו מה "למכור" (עזיבת החיים הפוליטיים לפחות ל-7 שנים).

בשעת כתיבת מאמר זה התפרסמו דברי ההסתה של פעיל הליכוד מיכאל בן שושן שקרא להוציא להורג את בכירי הפרקליטות. את ההשראה לדבריו הוא קיבל מההסתה שנמשכת כבר שנים. זה התחיל כשנתניהו הציב בבית המשפט פודיום, ומעליו הצהיר כי הפרקליטות והמשטרה תפרו לו תיקים. תחשבו על זה, ראש ממשלת ישראל מציב פודיום בבית המשפט (בניגוד לחוק) ומסביר לציבור כי המשטרה והפרקליטות תפרו לו תיקים. האם זה לא השפיע על קריאתו של מיכאל בן שושן להוציא את בכירי הפרקליטות להורג?

האם לחברי הכנסת דוד אמסלם, גלית דיסטל אטבריאן, יצחק פינדרוס, שלמה קרעי ואחרים מותר להגיד ולפרסם דברי בלע והסתה נגד הפרקליטות ובית המשפט ולא להבין שיהיה מי שישמע את דבריהם וילך עוד צעד אחד קדימה, כמו שעשה מיכאל בן שושן? האם ההפגנות האלימות (מילולית) מול ביתה של ליאת בן-ארי, התובעת במשפטי נתניהו, לא מהוות השראה למיכאל בן שושן? ואציין עוד, שהמפגין העיקרי, בוריס אפליצ'וק, שוריין על ידי נתניהו למקום 40 ברשימת הליכוד לכנסת היוצאת.

אינני רוצה לחזור לאווירה הפוליטית ששררה בישראל במחצית שנות התשעים, כשהתלהמות והסתה הולידו רצח של ראש ממשלה.

בניצחון שומרי הסף ומגיני החוק נסתפק.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. לייחל לא מביא שינוי. רק עשייה מביאה תוצאות. אין עשייה של ממש. הרבה דיבורים וזה הכל. יושבים בבית ומקטרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך