יו"ר ישנה-חדשה במפלגת העבודה

המשמעות של בחירת גב' מיכאלי להנהגת מפלגת העבודה
ח"כ מרב מיכאלי צילום: דפנה טלמון wikimedia commons

בשורה גדולה התבשר הציבור בישראל בשלהי יולי 2022: נבחרה מנהיגה למפלגת העבודה. קרייני הטלוויזיה, כמו גם מבחר מהכתבים הפוליטיים בעיתונים, ציינו בהתלהבות רבה שזו הפעם הראשונה שמפלגת העבודה לא מדיחה מנהיג, אלא בוחרת בה בפעם השנייה ברציפות. המנהיגה הישנה-חדשה הודתה מקרב לב לכ-82% מהמצביעות והמצביעים שנתנו לה את קולותיהם וקולותיהן ובכך נתנו בה אמון מחודש. קוראות וקוראים יקרים, שימו נא לב – 82%, אין לכך תקדים בתולדות הפוליטיקה של מפלגות הפועלות והפועלים בישראל. המנהיגה, שהיא גם חברת כנסת ושרת התחבורה בממשלה הנוכחית, ציינה שהיא רואה את עצמה כרצה למרחקים ארוכים ובכוונתה לשקם את המפלגה ולהפכה מחדש למפלגת שלטון.

כיוון שהנני סובל מקשיי שמיעה, כנראה בגלל הקולות הקונצרטנטיים של המעופפים מבית מיקויאן וגורביץ', היה נדמה לי שלא שמעתי היטב את הודעות קרייני הטלוויזיה בעניינה של "גולדה החדשה". משהתברר לי שדווקא שמעתי היטב לא ידעתי אם עליי לצחוק או לבכות. חשבתי שאולי כדאי שאעשה את שניהם. אתחיל עם צחוק, אעבור לבכי וחוזר חלילה. אולם לאחר מכן כשהתאוששתי מעט מהמבוכה שאחזה בי אמרתי לעצמי: תהיה רציני. לפני שאתה מחליט עם מה להתחיל, צחוק או בכי, תבדוק קודם כל במה דברים אמורים. תבדוק את המספרים ואז תוכל להחליט כיצד לקבל את הדברים.

פניתי לכבוד הרב גוגל וביקשתי נתונים. הרב גוגל, אף שאינו מקיים שורה של בתי כנסת, מעדכן בזמן אמת את הנתונים שהוא מפרסם. התברר לי שבבחירות הפנימיות לראשות מפלגת העבודה הצביעו כ-14,000 חברות וחברים מתוך כ-35,000 חברים רשומים במפלגה (אל תתפסו אותי בדיוקם של המספרים. זה לא חשוב, אנו מדברים על סדרי גודל בעלי משמעות), דהיינו אחוז ההצבעה בקרב ה"בייס" הסוציאל-דמוקרטי של מפלגת השלטון ההיסטורית היה כ-35%. ומתוכם כאמור הצביעו כ-82%, שהם קצת יותר מ-12,000 חברים, עבור המנהיגה החדשה-ישנה.

עשיתי חשבון מהיר והתברר לי שעל מנת להכניס חבר לכנסת ישראל בבחירות (לא מדובר על הכנסת שב"חים נורווגיים) צריכה מפלגה לעבור את אחוז החסימה, העומד כיום על 3.25% מקולות הבוחרים. אם נניח שייספרו בבחירות הבאות 4,500,000 קולות כשרים הרי שכדי לעבור את אחוז החסימה יידרשו כ-150,000 קולות כשרים. על מנת להכניס חבר אחר לכנסת ישראל יידרשו כ-37,000 קולות כשרים. וזה כאמור אחרי שהצביעו עבור המנהיגה החדשה-ישנה כ-12,000 חברים מתוך הבייס הפוליטי שלה.

האם אפשר עם הנכסים הפוליטיים הללו "לרוץ למרחקים ארוכים"? כך תחזור מפלגת העבודה לשלטון? זה ברצינות? בסך הכול אלו דברים פאטתיים של חברה שהגיעה לעמדת מנהיגות במפלגה שעבר זמנה, בטל קורבנה ולמעשה אין לה כיום הנהגה בעלת משמעות. עם מי מבקשים להשתלב בשלטון, עם הח"כיות אמילי מואטי ואבתיסאם מראענה? עם השר לביטחון פנים, שתלו בו תקוות גדולות ואלה לצערי הרב התנפצו אל קיר היכולת האישית? תשאלו את מיודעי החבר ערן חרמוני. אם מיכאלי מאמינה באמת במה שהיא אומרת יש לשלוח אותה לחוג ללימודי המציאות. אם היא אומרת זאת כדי למכור לציבור אשליות, במטרה לקושש קולות, זה בעצם גרוע הרבה יותר ונכנס לרובריקה שנקראת יושר אישי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

16 תגובות

  1. בינתיים מנהיגת מפלגת העבודה מוכיחה את עצמה. איננה דבקה בסיסמאות ריקות. מציאותית. בעלת ערכים. אם תמשיך כך יש למפלגה סיכוי לחזור לצמרת.

    1. לאורנה היקרה (האם את אורנה שאנו מכירים?),
      ניתן בהחלט לכבד את הערכתך על מנהיגת מפלגת העבודה. אולם האם את באמת מאמינה שבהנהגתה יש למפלגה סיכוי לחזור לצמרת?
      ארחיב את השאלה: האם את רואה מנהיג או מנהיגות כלשהי של המפלגה שתחזיר אותה לצמרת?

  2. מספר המצביעים בבחירות האלה הוא חסר משמעות ואין להסיק ממנו דבר. בגלל שלא הייתה תחרות אמיתית והתוצאה הייתה צפויה, רוב המצביעים הפוטנציאליים לא טרחו כלל להצביע. אפשר להסיק דברים מתוך דברים אחרים, שהם משמעותיים. כאן, המסקנה היא חסרת משמעות, כמו העובדה שהיא נשענת עליה. זה לא אומר שלמפלגת העבודה מפוי עתיד מזהיר, אבל לא בגלל זה…

  3. לנח שמיר
    תודה על תשומת לבך ותגובתך. סיימת את התגובה ב"זה לא אומר שלמפלגת העבודה צפוי עתיד מזהיר". מן הסתם זו הערה מתקבלת על הדעת. אולם ראשית הדברים אינה ברורה – מספר המצביעים חסר משמעות? אפשר להסיק דברים מתוך דברים אחרים שהם משמעותיים? כאן המסקנה חסרת משמעות כמו העובדה שהיא נשענת עליה? האין כאן סתירה בין הדברים הללו לבין ההערה שבסוף תגובתך? בבקשה להסביר.

    1. ליצחק: אנסה להסביר למה התכוונתי. אתה מסיק ממספר המצביעים הזעום על עתידה של המפלגה. לדעתי, אין קשר. את מספר המצביעים הזעום הסברתי בהבנה שהתוצאה ברורה. זה שלמפלגת העבודה לא צפוי עתיד מזהיר, זה מסיבה אחרת לגמרי – מות האידאולוגיה בציבור, מלבד האידאולוגיה הדתית-משיחית. לא קשור להצבעה הזו.

      1. לנח שמיר,
        הבנתי. בוודאי שיש קשר בין מספר מצביעים זעום לעתידה של מפלגה.
        מפא"י הייתה מנגנון שלטוני אדיר. זה היה מקור כוחה. האידאולוגיה הייתה "שיקוי להמונים". עובדה – עד היום אתה מאמין לזה. כשהקימו את האיגודים המקצועיים, הקימו גם את חברת העובדים. ביקשו מברל כצנלסון לתת לרך הנולד שם. הוא קבע – היסתדרות. שאלו אותו למה? אמר: אנו מקימים את הארגון כדי שיהיה לחברי המעמד מקום להסתדר. זו הייתה האידאולוגיה. מההתחלה. זה כלל גם בנים ונכדים ונמשך עשרות שנים.
        כאשר רוב מזכירי מועצות הפועלים כבר נבחרו מקרב הפועלים מעדות המזרח, נוצר צורך לתת להם מקומות במפעלי חברת העובדים, החליטו הנכדים להפריט את מה שנותר מאידאולוגיה.
        נח היקר – אני מציע שתתעמק מעט בהיסטוריה של מדינת ישראל וגם של המדינה שבדרך (ההסתדרות). אין לי ספק שתופתע.

  4. כותב המאמר צודק. כמעט לא נשאר כלום ממפפלגת העבודה. אך לא אבדה תרוותנו. הלוואי ויחזרו הימים הגדולים. זה יעשה טוב לכולם.

  5. אשה ישרה, חרוצה, ישרה, ערכית, אינליגנטית, מה עוד צריך מנהיג?

    1. למשה שרף
      מה עוד צריך מנהיג – שיצביעו בשבילו בבחירות.
      כל התכונות הטובות שמנית נמצאות אצל המון נשים בישראל.
      זה עושה אותן מנהיגות?

  6. יצחק,
    אני מסכים עם הניתוח שלך, הפער בין ההצהרות (ממשיכת רבין..) ובין הדישדוש באזור אחוז החסימה באמת נראה פתטי. זאת מבלי לגרוע בכוונות הכנות של חברי העבודה או בתפקודם כסיעה בכנסת האחרונה. אולם, זה מוכח פעם אחר פעם, אין קשר בין איכות האנשים או תפקודם ובין הנכונות להצביע עבורם. ההצבעה במיוחד בישראל היא ממניעים של זהות (מה שמכונה בתקשורת הצבעה שבטית), ומה לעשות, מירב מיכאלי במיוחד עם האג׳נדה הפמיניסטית פרוגרסיבית, לא מצליחה להציג מודל הזדהות לבוחר הישראלי הממוצע

    1. למרדכי לוי הנכבד,
      תודה על תגובתך. כל מילה בסלע. בייחוד כשמטיפה את האג'נדה שלה בעיוות של תחביר לשוני.

  7. כותב המאמר צודק. מי היא בכלל
    מה עשתה שפתאום צצו לה כאן באתר מעריצים

    1. הצליחה להדיח את עמיר פרץ הפופולרי (עם הבת של דוד לוי) ולעבור את אחוז החסימה. בהחלט הישגים ראויים להערצה.

  8. להקשיך חמש דקות לקרעי, לאמסלם, ולגומיהם ולהבין מיד בכמה היא עולה על כל אלה שכנראה הכותב מעריך יותר. אולי כי הם צועקים

    1. נון הנכבד,
      בוודאי שמבחינה אישית מיכאלי עולה בכמה דרגות על קרעי ואמסלם. אבל, לצערנו קרעי ואמסלם ועוד אחרים מסביבתם המנטלית מייצגים כוח ציבורי שיכניס לכנסת כ- 35 ח"כים, בעוד שמיכאלי מייצגת יאפים וצפונבוניות שלא בטוח שיעברו את אחוז החסימה לכנסת הבאה. אתה הבנת את זה ברוך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך