מה בין דמוקרטיה ובחירות?

העקרונות החשובים של הדמוקרטיה

כל אדם במדינה מדבר כיום על "דמוקרטיה" , וכולם חשים שהם יודעים ומבינים מהי. האזרח הממוצע מגדיר דמוקרטיה כ"הזכות להצביע למנהיג ולמפלגה שמוצאת חן בעיניי"; תשובה מקובלת אחרת היא, "כאשר האנשים מצביעים ובוחרים את המפלגה שהם תומכים בה".

ובכן, זה לא ממש מדויק. אמנם במדינה דמוקרטית כל אזרח זכאי לבחור ולהיבחר למפלגה שהוא בוחר. אסור להפריע לבוחרים, אסור להפחיד את הבוחרים, אסור לשחד מצביעים להצביע עבור מועמד או מפלגה, אסור לאיים או להשתמש בכוח כדי למנוע מאזרחים להצביע עבור האנשים שייצגו אותם בכנסת. ברם מעשה ההצבעה אינו ממצה את המושג "דמוקרטיה". זכות ההצבעה היא רק אחת מהתכונות הרבות המרכיבות את הדמוקרטיה, והאחרות חשובות הרבה יותר ממנה.

ובכן מהי דמוקרטיה? כיצד מתנהלים החיים בדמוקרטיה? מלבד ההצבעה, המתרחשת בדרך כלל אחת לארבע שנים, לדמוקרטיה יש תכונות רבות נוספות. ראשית, בדמוקרטיה האזרחים נהנים מחופש הדיבור, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות, חופש הדת, והעיקר – החופש להיות אופוזיציה לשלטון, ללא מורא וללא משוא פנים. נוסף לכך, בדמוקרטיה האזרח חופשי מעריצות השלטון. אי אפשר להתעלל באזרח, לעצור אותו ללא משפט, לערוך חיפושים ללא צו שופט וכדומה.

אחת התכונות החשובות בדמוקרטיה היא השוויוניות. כל האזרחים שווים לפני החוק, כל האזרחים נהנים מזכויות שוות ומוטלות עליהם חובות שוות, אסור שמכרזים יהיו "תפורים" ויתאימו רק לאדם מסוים, מערכת המשפט חייבת להתייחס באופן שוויוני לכל האזרחים ואין אזרחים סוג א ואזרחים סוג ב. הדבר חשוב במיוחד כאשר קיים במדינה מיעוט אשר הרוב אינו מקבל אותו. הזכות של המיעוט להיות מוגן על ידי הרוב וליהנות מזכויות שוות כמו הרוב היא אבן יסוד בדמוקרטיה.

אבל זה לא הכול, וזה לא העניין החשוב ביותר. התכונה החשובה ביותר במדינה דמוקרטית היא האחריות המנהיגותית. זו כוללת נאמנות לכל האזרחים. המנהיגות אינה מפלה בין קבוצות אוכלוסיות, המדינה אינה מפלה לרעה קבוצות מסוימות של אזרחים. כל הקבוצות זוכות ליחס שווה, לטובות הנאה זהות ולזכויות שוות. יתרה מזאת, אחריות השלטון מתחלקת בין שלוש זרועות השלטון: הזרוע המחוקקת, הזרוע המבצעת והזרוע השופטת, המפקחת על שתי הזרועות האחרות. בדמוקרטיה זרוע שלטונית אחת אינה יכולה לשלוט על האחרות. תכונה זו נקראת "איזונים ובלמים".

זרוע שלטונית אחת אינה יכולה להיות שליטה בלעדית ולשלוט על שתי זרועות השלטון האחרות. כל זרוע שלטונית חייבת להיות עצמאית ויש לה זכות חוקית לא להיות משועבדת לזרועות השלטון האחרות. למשל הכנסת איננה רשאית לשלוט בזרוע השופטת, והזרוע המבצעת – הקבינט או הממשלה – אינה רשאית לשלוט על הזרוע המחוקקת. הדבר החשוב ביותר הוא עצמאות הרשות השופטת. רשות שופטת עצמאית היא עוד אבן יסוד של דמוקרטיה. דמוקרטיה מחייבת עצמאות שיפוטית ועצמאות חוקתית. למשל ב-2020 פסק בית הדין לזכויות אדם של דרום אמריקה כי ניקרגואה הפרה את החוק הבין-לאומי מאחר שהממשלה ריכזה את כל כוח השלטון בידיה והפכה את בית המחוקקים ואת המערכת המשפטית לחותמות גומי חסרות כל סמכויות.

ראינו עד כה שזכות ההצבעה לכנסת היא רק תכונה אחת מתכונות הדמוקרטיה, ואפילו לא החשובה ביותר. אנחנו חייבים לדעת שבדמוקרטיה יש מעמד מיוחד למיעוטים ולקבוצות שוליים. המיעוטים בדמוקרטיה חייבים להיות מוגנים מעריצות הרוב. במדינות רבות נותנים למיעוטים זכויות יתר כדי להגן עליהם ולתמוך בהם מפני השתלטות הרוב על אמצעי הייצור והמשאבים של המדינה. בישראל הבעיה מסובכת מאחר שציבור גדול במדינה רואה במיעוט הערבי אזרחים לא רצויים ואפילו כאלו שמסכנים את ביטחון המדינה. מיעוטים שאינם רצויים אמנם קיימים במדינות דמוקרטיות אחדות, אך הם בכל זאת זוכים לזכויות שוות. לא כך בארצנו. במדינת ישראל אין שוויון זכויות בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי, בניגוד לעקרונות הדמוקרטיה. מדינה שאין בה שוויון בין האזרחים אינה מדינה דמוקרטית.

מדינות רבות בעולם מתמודדות עם אוכלוסיות מיעוט בלתי רצויות. למשל במדינות רבות בדרום אמריקה גורמי השלטון רובם צאצאים של הכובשים הספרדים, והם אינם נותנים זכויות שוות לילידים האמריקנים, תושבי השבטים המקוריים שחיו בדרום אמריקה לפני הכיבוש הספרדי. במקרים רבים העמים הילידים סובלים מאפליה, עוני, מחסור במשאבים ועוד. בתי משפט לזכויות אדם בדרום אמריקה, בעיקר בברזיל, בפרו ובאיים הקריביים, שדנים במקרים של אי מתן שוויון זכויות לעמים הילידים, פסקו כי במקרים שהובאו לידיעתם נעשו הפרות גסות של זכויות אדם וכי הממשלות חייבות להפסיק את ההתעללות בילידים, כולל שוד האמזונס הגדול, שחייב להיפסק. לפי המשפט הבין-לאומי, רוב שמנצל את כוחו ומפר זכויות של מיעוטים עובר על החוק ההומניטארי הבין-לאומי.

אין ספק וברור כשמש שההצבעה של האזרח אינה הדבר העיקרי בדמוקרטיה. מהות הדמוקרטיה היא בדרך שבה השלטון מתנהל ומהאופן שבו כל שלוש זרועות השלטון – הזרוע המחוקקת, הזרוע השופטת והזרוע המבצעת – שומרות זו על זו מפני אגירת כוח שלטון לא רצוי. נוסף לכך, במרבית הדמוקרטיות מגבילים את תקופת הכהונה המותרת למנהיגים. הגבלת תקופת השלטון לשתי תקופות מחזקת את הדמוקרטיה. זאת משום שהזכות לבחור ולהיבחר היא זכות בסיסית העומדת לכל האזרחים. זכות זאת מופרת כאשר המנהיג נבחר ליותר משתי תקופות כהונה. מענין לציין שב-2020 פסק בית משפט בקולומביה שבדרום אמריקה כי אי הגבלת תקופות כהונה פוגעת בדמוקרטיה. בפסק הדין קבע בית המשפט לזכויות אדם כי כאשר אדם מן השורה מתמודד מול מנהיג שנמצא בתפקידו יותר משתי תקופות כהונה, זו תחרות לא שוויונית ולא הוגנת. המנהיג שנמצא בתפקידו שנים רבות תמיד יאפיל על מועמד לא ידוע. אי לזאת, כשאין הקצבה של תקופות כהונה יש בכך משום פגיעה בדמוקרטיה. בשנת 2020 פסק בית המשפט בקולומביה שבית המחוקקים חייב לחוקק חוק המגביל את תקופות הכהונה של הנשיא לשתי תקופות בלבד.

ומה אצלנו? אין ספק שגם בישראל החוסר בהגבלה על תקופת הכהונה המותרת של ראש הממשלה פוגעת בדמוקרטיה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

16 תגובות

  1. מאמר חכם. אצלנו יש יותר ויותר בחירות, ופחות ופחות דמוקרטיה

  2. ניצה- מאמר חשוב והזדמנות להרחיב את היריעה, למשל:
    1-מבחן שוויון הזכויות, האם אינו מחייב עמידה במבחן השוויון בחובות? (כפי המצב בין החברה הערבית והיהודית)
    2-מתי דמוקרטיה הופכת לאנרכיה בשל ניצול חופש מוחלט? ואלו כלים ניתנים בידה למנוע זאת
    3.- אילו כלים עומדים לרשות דמוקרטיה להגן על עצמה למשל ממיעוט הכופה את דעתו על הרוב? (נוכח ההגנה הניתנת למיעוט מפני שרירות ליבו של הרוב..)

    נסי להתמודד עם שאלות אלה המעסיקות את הציבור בימים אלה

    1. זה הכל בלטריסטיקה. איזו דמוקרטיה אתה יכול לנהל כאשר יש לך מיעוט של כ- 20% שחלק ממנו מנהל טרור נגד הרוב ולעתים גם מצליח לרצוח חברים מתוך הרוב? עם כל הביקורת שיש על המשטר בישראל עדיין הדמוקרטיה כאן מתפקדת הרבה יותר טוב לעומת הרבה ארצות אחרות. זאת בשל האופי הדמוקרטי (יחסית) של היהדות, לעומת למשל האסלאם או הנצרות הקתולית. איזה מין דוגמאות מובאות במאמר של פרופ' נחמיאס – מדרום אמריקה? מקולומביה? משם נלמד על דמוקרטיה? אם רצית דוגמה טובה לניתוק של התאוריה (האקדמית) מהפרקטיקה, הרי שמאמר זה הוא הדוגמה הקלאסית לניתוק זה.

  3. שאלה נוספת, איך דמוקרטיה יכלה להתמודד עם קבוצה שמאמינה שאין למדינה זכות להתקיים.

    1. מנחם היקר, מדינה דמוקרטית לא נילחמת ברעיונות ובאידאולוגיות של אזרחים. בדמוקרטיה יש לכל אזרח חופש להתבטא, חופש להתאגד וחופש לחשוב ולהאמין במה שהוא בוחר. זה בסיס הדמוקרטיה. המדינה צריכה להגן על עצמה ממעשים לא חוקיים , המדינה לא נלחמת ברעיונות. אין לנו "משטרת מחשבות". המיעוט יכול ורשאי להיות ביקורטי, רשאי להעביר ביקורת לגיטימית, חוקית, בלבד. לא טרור, לא שמוש בכוח. המיעוט הערבי במדינה הוא שווה זכויות ויש לו חופש לחשוב ולהאמין במי ובמה שהוא בוחר. אסור למיעוט הערבי
      לסכן את בטחון המדינה, אסור לו, כמו לכל אזרח יהודי , להשתמש בכוח כדי לקדם את האג'נדה שלו.

    2. מנחם- התשובה של ניצה נכונה- לא עוסקים במחשבות, כדי לחדד את הטיעון שלך יש להצביע על כך שהמחשבות מתורגמות למעשים. וזה נכון גם לגבי חלק מהמגזר הערבי/בדווי העושה פרעות ביהודים בערים המעורבות, חוסם נתיבי תחברוה ומעשי ונדליזם ברכוש ציבורי, או מאמץ תכנית לימודים המסיתה לחיסולה של המדינה, משתף פעולה עם מדינות אויב בריגול וסיוע לוגיסטי וכדומה
      לציין שיש במגזר היהודי קבוצות שאינן מכירות בזכות קיומה של המדינה היהודית, משתפים פעולה בהסתה נגד המדינה, סיוע בידי ארגונים המחרימים את המדינה וכו

  4. כאשר מנהיג לא מוכן להעלות בדעתו שהוא יעזוב את הכסא, זאת כבר התחלת אי דמוקרטיה

  5. המבחן הראשון לדמוקרטיה הוא כיצד מתייחסים המנהיגים למי שאינו מאותה דת, גזע, מפלגה, מחנה. ואצלנו כאן התמונה לא יותר מעדי בהירה.

  6. מאמר שמציב את הבסיס של המושג שנישא בפי קול אך רוב האזרחים לא באמת יודעים בדיוק מהו

    1. (אולי שנישא בפי כל) אבל רוב האזרחים בישראל יודעים בדיוק מהו וגם מדוע בישראל למרות המאמצים הרבים מצד הרוב הוא איננו רלוונטי.

  7. תשאלו סטודנטים ישראלים מהיא דמוקרטיה, רובם המכריע לא ידעו אפילו מאיפה להתחיל.

  8. לא להזים אנחנו עדיין דמוקרטיה
    בהתייחס לחלק מההערות
    אבל נכון, יש סימנים מדאיגים

  9. לשאלה: אם הרוב רוצה באי-דמוקרטיה? מה עושים? מחברי החוקה האמריקאית חזו תופעה כזאת והכינו תכנית שתמנע מדיקטטור להשתלט על המדינה אפילו אם הוא הצליח ל"עבוד על ההמונים", אפילו אם הדיקטטור הצליח בכל מיני תחבולות של השתלטות על דעת הקהל, יחסי צבור, שקרים, והבטחות שווא , לשכנע את הרוב שדיקטטורה עדיפה על דמוקרטיה, במקרה כזה מערכת המשפט שהיחייבת להיות בלתי תלויה, וזה תנאי יסוד בדמוקרטיה, מערכת המשפט חייבת להתערב ולמנוע השתלטות דיקטטורית על המדינה. הנחת היסוד של מחברי החוקה האמריקאית היתה שהעם לא תמיד בוחר את האנשים הנכונים, חייבים לקחת בחשבון שההמונים קלים לשכנוע והסתה, וצריך מנגנוני הגנה שימנעו ממנהיג מושחת לשכנע את ההמונים שהוא "הדבר האמיתי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך