מה סוד כוחו של נפתלי בנט?

איך הגיע בנט לראשות הממשלה ולאן פניו עכשיו
צילום של בנט
נפתלי בנט צילום: Creative Commons

בנט, שבבחירות האחרונות זכה ב-7 מנדטים בלבד, קיבל לידיו ראשות ממשלה בקואליציה מגוונת עם עמדות מנוגדות בלא מעט נושאים, בשילוב רעשי רקע בלתי נסבלים, וביחס לכל אלו ניהל את עבודתה – בסיוע לפיד – בהצלחה רבה. הישגי הקואליציה במשך שנה קצרה אחת מרשימים, ואין ספק שלבנט שילוב של תבונה, עצבי ברזל וככל הנראה גם עור עבה… אך לא כל אחד הניחן בכל אלו, ומגיע עם מפלגה של שבעה מנדטים, מצליח להגיע לראשות ממשלה.

אם כך, מה סוד כוחו של בנט?

ערב הבחירות לכנסת זו, כאשר כבר היה ברור שיעמדו לזכותו מספר חד-ספרתי של מנדטים, הכריז בנט לתדהמתי שהוא לא בא לשבת תחת נתניהו, אלא הוא בא להחליף אותו. הצהרה זו, שהייתה נראית שחצנית והזויה, פקחה את עיניי לשיטתו.

ב-27 במרץ 2021, כחודשיים לפני הרכבת הקואליציה, כתבתי בפייסבוק בלוג שהסביר אותה: בעוד שכל המפלגות שייכו את עצמן ל"מחנה רק-ביבי" או למחנה "רק-לא-ביבי", בנט (וכנראה גם עבאס) הבין שהוא יהיה לשון המאזניים בין שני המחנות, וכן שאף מחנה לא יוכל להקים ממשלה ללא מפלגתו "ימינה".

בהתאם גלגל בנט לפחות שני כדורים באוויר במשא ומתן מקביל – חלקו סמוי – עם שני המחנות, וכך העלה את מחירו, ובסופו של דבר זכה בראשות הממשלה, אף כראשון ברוטציה, אף שבידיו היו שבעה מנדטים בלבד.

לשיטתו היו שתי מגבלות: האחת, שכנראה חלקים ממפלגתו הקטנה לא היו שותפים אמיתיים למשחק, וחלק מחבריה נותרו ספק בתוך הקואליציה וספק באופוזיציה. המגבלה השנייה הייתה שהדבק לקואליציית רק-לא-ביבי הוא, באופן מפתיע, קיומו והמשך התנהלותו הנלוזה של נתניהו.

כך, אם מועמדותו של נתניהו לראשות הממשלה הבאה נופלת – אם על ידי "חוק הנאשם" או על ידי ועדת החקירה לפרשות כלי השיט או בדרך אחרת – כל הקלפים הפוליטיים יתערבבו מחדש וכתוצאה מכך גדעון סער, חברים בימינה ואולי אף ליברמן יעדיפו לחזור הביתה לליכוד או להתאחד עם חלק ממנו, והממשלה תתפרק.

במצב זה זיהה בנט הכרח להיאבק ביריבו מבלי להפילו לקרשים ומבלי לנצח בנוק-אאוט, כפי שאכן היה ראוי לעשות, וזאת למרות מבול הכטב"מים שנתניהו הנחית עליו באלף דרכים נלוזות… הדבר דומה לסדרת משחקי שחמט עם השטן: תזכה פעם ועוד פעם ובסוף תיפול.

כל זה היה נכון לכאורה לבחירות הקודמות, אך כאשר היה ברור שהממשלה אכן נופלת ציפו כל תומכיה שבשארית כוחותיה ובתמיכת המפלגה הערבית המשותפת יחוקק "חוק הנאשם". אלא שאז בא הריאיון של בנט עם דנה וייס ובו הושמעו שתי הצהרות מדהימות.

ההצהרה הראשונה, כי הלקח שלמד מכהונתו הוא שהיה עליו לחזק יותר את עידית סילמן ולחבק יותר את ניר אורבך, ולא שהיה עליו להילחם מלחמת חורמה באמצעים שמעמיד לרשותו החוק כנגד התנהלותו האפלה של נתניהו. ההצהרה השנייה – מדהימה אף יותר – שהוא לא פוסל ישיבה עם נתניהו ואף לא עם בן גביר. הכיצד? אני משער שחיבתו לנתניהו אינה גדולה משל רוב תומכי הקואליציה, בעיקר לאחר אותו מבול כטב"מים.

התשובה מצריכה שוב עין בוחנת: לבנט אין ולא תהיה מפלגה גדולה, גם אם יחבור לגדעון סער, ואין בפניו דרך לחזור אישית לראשות הממשלה, אלא אם כן יחזור על התרגיל הקודם ויהיה שוב לשון המאזניים בין מחנה רק-ביבי למחנה רק-לא-ביבי. לשם כך עליו להחזיק שוב את נתניהו פעיל בחיים הפוליטיים, בתקווה שההיסטוריה תחזור.

אז איך נדע אם בנט אכן מתכוון לכך?

אם בנט יעביר את איילת שקד למושב האחורי ויקיים משא ומתן מהותי לאיחוד עם סער ותקווה חדשה – פניו לעתיד. אם ישאיר את שקד לצידו וימשיך בערפל הקרב, פניו לעבר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. דבריך במאמר שלעיל מעידים על ראיה חד ממדית, שלא לומר שטחית, של בנט האיש כמו גם של בנט הפוליטיקאי. היה ברור מראש שהוא וממשלתו עומדים להתרסק. הוא ניהל תרגיל הונאה פוליטית שלא היה כדוגמתו בפוליטיקה הישראלית, שגם היא מלאה בטריקים ושטיקים עוד מימי מפא"י העליזים. אי אפשר לקיים שלטון יציב בישראל כאשר בשל שנאה אישית של ליברמן, סער והוא עצמו (שלושתם יצירי כפיו של ביבי) לנתניהו הם מקימים ממשלה שלא נתמכת על ידי רוב הציבור כמו גם על ידי רוב חברי הכנסת. מזלו של בנט הוא שהציבור בישראל אינו אגרסיבי בפן הפוליטי. אחרת מי יודע כיצד ממשלה זו הייתה ממלאת את ימיה ומסיימת את דרכה בשל הצבעה בכנסת ולא בשל התפתחות פוליטית אחרת.

    1. נפתלי רגב הקים ממשלה שודם כל עבדה, שחבריה כיבגו האחד את השני, שכולם הכילו וגם כבדו את האחרים, שהתבטאו בצורה מכובדת, ועוד ועוד. אך טבעי שהביביסטים נבהלים ממנו ולכן מחמירים כלפיו את ההתבטאויות ואת האשמות הפייק

    2. רציתי לכתוב מאמר על בנט אבל אחרי עזיבתו זה בעיני לא טריוויאלי.
      בנט ראש הממשלה הכי מוצלח ב15 השנים האחרונות.הוא הוכיח שאפשר לתפקד ללןא פולחן אישיות וללא עבדים ומשרתים.הוא היה עניני ממשלתו תפקדה ברוב הזמן באורח סביר ומעלה.הבעייה עליה עמדת שקשה להחזיק ממשלה עם כל כך הרבה ניגודים.מפלגתו התפרקה בין אצבעותיו כי היא לא הייתה מוכנה נפשית לשבת עם מר"צ ועבאס.
      בנט נהנה אישית מאהדה גדולה לו היה אומר שירוץ כמפלגת מרכז דתי חדשה שעומדת בסימן "בנט לראש ממשלה" יכול היה להפתיע לא ללכת שוב עם אילו שרצו בחורבנו. אשר לנושא השנאה האישית.מה זה בא מעצמו? אני מעיד עלי שכיריב פוליטי לביבי היינו מאד מיודדים ותמכתי בו בגלוי גם בפרשת עמדי.עתה אני נגדו בכל חומר הדין הוא המבשר הגדול של היות ישראל קרובה למדינה שמרנית-דתית.גם ברור שכל מאבקיו אישיים אין פה מפלגה יש משפחה שמנסה לנהל את המדינה כראות עיניה.ככל שיגדל משקלם של מתנגדי ביבי כך ייטב למדינה

  2. ניתוח מעניין
    ואני רוצה להוסיף
    סוד כוחו בשילוב בין היותו תרבותי, מקבל את האחר, ומציאותי
    לבין היותו סופר-מתוחכם

  3. נפתלי בנט בהחלט הוכיח את עצמו
    אני בהחלט חושב שכוחו ביכולתו להעצים את כוחו האלקטורלי בדרך אותה הסברת כאן

  4. אני חושב שבנט הוכיח שאפשר למרות המתיחויות לנהל מדינה באווירה אחרת, זה כוחו הגדול

  5. מאיזו בחינה הייתה הממשלה של בנט מוצלחת? כלכלה? חינוך? תחבורה? רפואה? תרבות? בטחון? ההישג היחיד של בנט היה מתן תקציבים ופריווילגיות למתנחלים. מעבר לזה, הממשלה שלו לא עשתה כלום, והתפרקה אחרי שנה. השקר הגדול לגבי התכונות הנעלות של הפאשיסט, הומופוב, פונדמנטליסט, ופנאט דתי לא נהפך לאמת רק כי חוזרים עליו בלי סוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך