איימן עודה נגד מדינת ישראל

בעקבות דבריו המקוממים של חה"כ איימן עודה
תמונה של שי ענבר
ד"ר שי ענבר

מדינת ישראל ניצבת בשבועיים האחרונים מול גל של טרור יחידים, המכוון לפגוע באזרחים במרכזי הערים, ללא הבחנה. לצורך הדיון אשמיט את המילה טרור ואדבר על רצח של אנשים חפים מפשע באזורים מרכזיים והומי אדם במרחב העירוני של ישראל.

למרבה הצער, המשותף למעשי הרצח האלה הוא הרצון לפגוע באזרחים יהודים, באשר הם יהודים. את גל הרציחות הזה התחילו שני אזרחים ישראלים מן המגזר הערבי וממשיכים אותו פלסטינים מהשטחים.

אני יכול לראות את עצמי, כאזרח ישראלי, יהודי או ערבי, כאחד הנרצחים. יד המקרה יכלה להביא אותי לאחד מזירות הרצח האלה בזמן אמת.

שאלתי היא מה ההבדל בין הרציחות האלה לבין גל אחר של רציחות שמדינת ישראל חווה בתקופה האחרונה – הרציחות במגזר הערבי? האם יש הבדל? מסתבר שיו"ר הרשימה המשותפת, חבר הכנסת, איימן עודה, רואה הבדל.

ביום ראשון קרא חה"כ עודה לערבים שמשרתים בכוחות הביטחון "להניח את הנשק ולחזור לבני עמם", והוסיף: "אנחנו יודעים שמספרם (של אנשי כוחות הביטחון הערבים) לא מגיע ל-1% מכלל הצעירים שלנו, אבל אני שולח מסר הומניטרי ופטריוטי לכל בני עמנו, שעמדתנו היא עם העם הפלסטיני שנאבק על חירותו. אני קורא לכל מי שהצטרף להניח את הנשק מול הצבא ולחזור לבני העם המקוריים שלו, שנאבקים להסרת העוול – סיום הכיבוש".

מה עושה איימן עודה?

מצדיק רצח של אזרחים, כחלק מהמאבק הפלסטיני במדינת ישראל.

מציב את האוכלוסייה הערבית, אזרחי ישראל, כחלק מן המאבק הפלסטיני במדינת ישראל.

מבקש להפסיק את השתלבותם של אזרחי ישראל הערבים בכוחות הביטחון – המשטרה – הנאבקים במעשי הרצח האלה.

מוציא את עצמו ומבקש להוציא את כלל הערבים אזרחי ישראל מן ההשתייכות לחברה הישראלית.

מה המשמעות של הדברים הללו?

איימן עודה אומר, למעשה, שרצח של אזרחים יהודים על ידי ערבים הוא לגיטימי ושערביי ישראל לא צריכים להיות חלק מן המאבק במעשי רצח נתעבים אלה!

רק לאחרונה זעקה, בצדק, ההנהגה הערבית בישראל ופנתה בדרישה לממשלה, למשטרה ולכוחות הביטחון להתעורר ולהילחם מלחמת חורמה במעשי הרצח במגזר הערבי. המנהיגים הערבים קראו להכניס כוחות ביטחון ליישובים הערביים ולמגר את האלימות וההרג. יש אפילו שקראו להכניס את השב"כ והצבא לצורך המאבק הזה.

אז מה ההבדל? האם ההבדל הוא, חס וחלילה, בין מוות של ערבים למוות של יהודים? או האם רצח של יהודים על ידי ערבים הוא לגיטימי (כביכול כמאבק לאומי) ורצח של ערבים על ידי ערבים הוא לא לגיטימי? לעניות דעתי, רצח הוא רצח הוא רצח, בין של יהודים ובין של ערבים, בין שנעשה על ידי יהודים ובין שנעשה על ידי ערבים!!!

איימן עודה מוציא את עצמו מן ההשתייכות לחברה הישראלית, למרות שהוא חבר בפרלמנט של החברה הזו.

איימן עודה מפריד בין דם לדם במקום שלא יכולה להיות בו הפרדה. בין הנרצחים יכלו בקלות להיות אזרחים ערבים. האם גם אז יכול היה עודה לקבל את הרציחות? האם גם אז היה קורא לאזרחים הערבים מכוחות הביטחון להניח את נשקם ולחזור "לבני עמם"?

אני תוהה האם דבריו של חה"כ עודה הם לגיטימיים בחברה דמוקרטית מתוקנת? האם דברים אלה היו קבילים בחברות אחרות? האם לגיטימי שחבר פרלמנט יקרא לקבוצה בחברה להתנער ממלחמה ברציחות של חברי קבוצה אחרת בחברה?

השר לביטחון הפנים עומר בר-לב הגיב לדברי יו"ר הרשימה המשותפת, חה"כ עודה, ואמר: "אמירה מקוממת, מסוכנת וחסרת אחריות. השירות של ערביי וערביות ישראל במשטרה הוא סמל לדו-קיום ולהשתלבות". בר-לב הוסיף כי "אמיר חורי ז"ל הוא גיבור ישראלי. הוא היה ערבי-ישראלי. אמיר הוא סמל לדו-קיום ולהשתלבות. שוטרים ושוטרות מהחברה הערבית הם חלק חשוב מהמשטרה במאבקה בפשיעה ובטרור".

שרת הפנים איילת שקד (ימינה) הגיבה גם היא לדבריו של יו"ר הרשימה המשותפת: "איימן עודה מסית נגד מדינת ישראל ומוסדותיה. איתו לא עושים שום הסכמים. מקומו מחוץ לכנסת ישראל". בשבוע שעבר קראו חלק מחברי הממשלה, בהם חברי סיעת מרצ, להביא לתמיכה של הרשימה המשותפת בממשלה, לאחר פרישתה של חברת הכנסת עידית סילמן מהקואליציה.

אני מזדהה בכל ליבי עם דבריו של השר בר-לב. דבריו של חה"כ עודה הם מסוכנים ומחזירים אותנו שנים אחורה דווקא כשיש בממשלה הנוכחית חברים מן המגזר הערבי. לצערי, אני גם מקבל את דבריה של השרה שקד בעניין ההסתה נגד המדינה ומוסדותיה, משום שזהו ערעור של חבר כנסת על עצם הלגיטימיות של מדינת ישראל.

לאיימן עודה יש דרכים רבות להביע את הסתייגותו מהכיבוש הישראלי בשטחים ואת הצורך לסיימו, אך לא באמירות אומללות מסוג זה הגורמות להוקעתו והקאתו מהחברה הישראלית. חבל לו שהוא מאבד את תמיכתו גם בקרב אנשי שמאל בארץ.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

47 תגובות

  1. מה טענות לכם לאיימן עודה?
    ללא ספק, קריאתו לאחרונה לערביים המשרתים בכוחות הביטחון להשליך את נשקם ולהתפטר מחמת הבושה ותחושת הבגידה שלהם בעניין הפלסטיני- מקוממת ביותר, ושופכת מי קרח על הניסיונות האמתיים של ממשלת ישראל לפתח יחסי קיום הדדיים מתוך שותפות גורל. אמנם הוא מיהר בראיון שלאחר מעשה להבהיר כי התכוון רק לעניין הכיבוש, וגם חזר על המנטרה הקבועה "אני נגד פגיעה באזרחים חפים מפשע באשר הם", אלא שאיש משום צד- יהודים כערבים- הבינו בדיוק למה התכוון.
    לא פליטת פה הייתה זו ולא דברים שיצאו מהקשרם באירוע מבוים היטב בירושלים, עודה דיבר מדם ליבו באחד הרגעים הכי אמיתיים עם עצמו. מתחת החזות הנעימה המוכרת, נחשף עודה האמיתי, עם הסיסמאות החלולות לשלום ואחווה אותם הוא מייחס לשאיפות העם הפלסטיני בלבד בעוד ישראל מדינת "האפרטהייד" מחבלת בזה כאילו רק בידיה לסיים את הכיבוש. מעניין שאף מראיין לא טורח להזכיר לו שבינתיים רק מדינת ישראל יזמה והציגה תוכניות סדורות למיסוד יחסי שתי מדינות שנכון להיום כול ההצעות השלום נידחו עי הפלסטינאים! החל מזו של ברק 2000, קלינטון2001, אולמרט 2009 בעוד שהם לא חדלו מלדבר על "שחרור פלסטין מהנהר עד לים" ותכניות הלימודים שלהם מטיפות את רעל הג'יהאד ואלימות נגד ישראל שאפילו שמה נמחק ממפות מערכת החינוך שלהם. ולמי ששכח נזכיר מה קרה לאחר שישראל החליטה שעזה תהיה נקייה מיהודים.. מי השפוי המוכן לחזור ולהסתכן שוב במהלך כזה שאין בו כול ערובה לשלום אמת?
    עודה הוא זה הדורש שהמשטרה תכנס ותעשה סדר ביישובי המגזר הערבי בישראל, מעדיף ששוטרים יהודים יעשו בשבילו את העבודה תוך סיכון אישי ברור בעודו קורא לשוטרים הערבים להשליך נישקם. עודה לא יפגין דוגמא אישית ויצטרף לשוטרים בחיפושי הנשק בחצרותיהם. איזה שוטר יהודי או ערבי ילך ויסכן את חייו לאחר ההכרזה כזו? גרוע מכך, לאחר שכינה את אנשי הביטחון הערבים חסרי בושה אם לא בוגדים- הוא מפקיר את חייהם! .

    לאחר ההצגה מול שער שכם, ניתן להטיל ספק שעודה באמת רוצה לנקות את כול הנשק מיישובי המגזר הערבי, אולי מעדיף לשמור אותו ל"יום פקודה" ברוח הג'יהאד הגלובלי כפי שהיה באירועי 2000 באום אל פאחם
    ובמאי האחרון בערים המעורבות. איימן עודה הוא פלסטיני גאה, וכנראה אינו רוצה להשיג את יעדיו הלאומיים ללא "מאבק דמים הירואי " בדיוק כפי מורו ורבו ערפאת שניסה לאחר הסכמי אוסלו ושיחות השלום 2000 להצית את הארץ בדם. מבחינתו (כנראה) אי אפשר לו להיכנס ככה סתם בעקבות משא ומתן שקט ללא דם- לספר ההיסטוריה הפלסטיני.
    על כן- לי אין טענות לאיימן עודה, הוא היה אמיתי ככול שפלסטיני יכול להיות. אם כבר אז טענות יש לי לכול מי שעדיין מתפתה להאמין לכוונות השלום המזויף שלו. הוא רחוק שנות דור ממנסור עבאס שבאומץ לב נדיר מסכן את נפשו תרתי משמע- להביא שלום לארץ המדממת.

  2. למרות הכנות שלו וזו איננה הפעם הראשונה שהוא חושף את רגשותיו האמיתיים, אני בהחלט מלין על איימן עודה. חייבים להציג את הדברים כך שאם יש בהנהגה הערבית הישראלית כאלה שבאמת רוצים להגיע לפתרון של פשרה בין העמים הם יבחרו בדרך של עבאס ולא בדרך של עודה.
    עודה מנהיג מפלגה קומוניסטית אבל הוא באמת לאומן פלסטיני ואת זה כולם צריכים להבין.
    ולמרות הכל אני חושב שניתן וחייבים להגיע להפרדה בין ישראל לפלסטינים, בראש ובראשונה לטובת החברה הישראלית.

      1. חברים יקרים ד"ר שי ענבר וד"ר גדעון שניר,
        בואו נפסיק עם ההתפלפלות לגבי איימן עודה. דבריו האחרונים (ולא רק) מהווים מקרה ברור של הסתה למרד. יש לכך התייחסות מפורשת בחוק כולל עונש כבד מאד למסית. הוא אינו ראוי לכהן בכנסת ולמעשה עלילותיו הרבה יותר חמורות משל אותו הח"כ ממפלגתו שברח לאחת המפרציות לפני שבאו לעצרו לחקירה. על הכנסת להסיר מיד את חסינותו ואח"כ על הפרקליטות להעמידו לדין. עונשו חייב להיות יותר חמור מהעונש שנגזר על ראאד סאלח. אנשים מסוגו של איימן עודה מסוכנים יותר ממחבלים עם סכין או רובה בידיהם.

        1. יצחר היקר
          אין כאן התפלפלות. אכן צינתי שיש כאן הסתה והוא בהחלט מסוכן למדינת ישראל ולערבים הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל.

    1. חייבים הפרדה. גם לשלוט בעם אחר בגודל אוכלוסיה קרוב לשלנו, וגם להפלות אותם, שהרי לא יתכן שיוויון, זה בלתי אפשרי

      1. את ההפרדה אנחנו חייבים לעצמנו לפני כל דבר אחר. אחרת אנחנו מסתכנים בערעור היסודות הערכיים של המדינה והחברה הישראלית.

  3. שי
    לסיכום: אני בעד הפרדה אבל בשום אופן לא "בכול מחיר". כי יש לנו מחויבות להבטיח את הביטחון לדורות הבאים.
    תחת ההכרה הברורה שאין סיכוי שהגדה תהיה אי פעם מפורזת, ותחת ההכרה שאף אחד אחר לא ילחם במקומנו ולא משנה אלו הבטחות ינתנו על הנייר- אין לחזור לקו הירוק 67 וחייבים לשמר את השליטה על קו הירדן

    1. גדעון
      המשמעות היא העדר הפרדה ושליטה בעם אחר אשר מזיקה בראש ובראשונה לנו, בכמה רמות. אנחנו סובלים ביטחונית, כלכלית, מול העולם ובמיוחד ערכית.
      אין לי וויכוח בעניין השמירה על הביטחון. התנאי לקיום מדינת ישראל הוא בכוחה וחוסנה, הביטחוני, כלכלי וערכי. על כן חייבים, לא בכל מחיר, לחתור לסיום הסכסוך תוך ויתורים מחושבים ועם ערבויות כתובות של המדינות החשובות בעולם.

      1. שי
        זה לא המקום לנסח בפירוט את הגבולות בין פלסטין וישראל, בעיקרון- שליטה על קו הירדן ותיקוני גבול 67 עם חיץ מפריד ומעברים מוסכמים מאובטחים- יכולים לתת מענה ביטחוני לצד אוטונומיה אזרחית מלאה. אין כול כוונה לשלוט בעם אחר. חובת ההוכחה שפניהם לחיי שלום- מוטלת על הפלסטינים בלבד

        1. גדעון
          אוטונומיה זה לא שליטה? אין התנתקות עם אוטונומיה, זה לשחק בנדמה לי. אני גם לא מסכים שחובת ההוכחה מוטלת רק על הפלסטינים. יש לנו לצערי הרב אוכלוסייה שלמה שפועלת בכל כוחה לגרור אותנו לעימות אלים עם הפלסטינים ופועלת כמשחק סכום אפס.
          חייבים לפעול בגישה שכולם מרוויחים כדי שזה יפעל.

          1. שי
            -בינתיים רק ישראל הציעה הפרדה מעשית לשתי מדינות עצמאיות ברוח אוסלו – שהפלסטינים דחו והגיבו בטרור אכזרי, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להסתכן יותר, גם עזה היא יותר מדי
            – אתה מסכים שיש בעיה בטחונית- אך אין לך פתרון שישלב מדינת טרור על גבול 67
            – ישראל -בלית ברירה (לאור ניסיון עזה ואחר) חייבת להיות אחראית לבטחון,אף שזה פוגע בריבונות האבסולוטית של מדינת פלסטין שאתה מציע.
            -מי שיוזם שלוש מלחמות השמד ואין ספור טרור- ומפסיד! ואינו מוכן להתחייב על"תום סכסוך" בשום תנאי- נדרש לשלם על מעשיו וכוונותיו בצורה של ויתור על שליטה צבאית במרחב. תמורת שליטה אזרחית מלאה שלו על עמו
            – בעתיד, אם יוכח- ניתן לשקול ויתור ישראלי נוסף. במצב הנוכחי- זו תהיה הפקרות.
            – כול סעיף בחוזה שלום ניתן להפרה רגע לאחר חתימתו (ראה מצרים) – למעט גבולות!, ברגע שנחתם- לא ניתן לסגת ממנו יותר ולכן מחייב רמת זהירות המלווה בסנקציות מחמירות שימנעו עריקה ממנו.

            1. גדעון
              אני מבין את החששות ומרביתן מוצדקות בהחלט. יחד עם זאת גם אנחנו לא מילאנו על כל חלקי הסכמי אוסלו. ברור לך כי אחרי שרבין נרצח הימין לא התכוון להשלים את ההסכם. ההתנחלויות בלב אוכלוסייה פלסטינית וההתנכלויות להם בחסות הצבא והממשלה גם כן מלמדים שאין לנו באמת כוונה ליישום הסכמים.
              אז בא לטובתנו אנו ננסה למצוא מוצא של פשרה עם ערבויות מתאימות.
              יכול להיות, כפי שטוענים רבים שהפלסטינים לא יקבלו, לפחות אנחנו יכולים להציע.

              1. שי
                יש עדויות ברורות שרצח רבין לא היווה סיבה לערפאת לחדול מאוסלו, אדרבא- ניתן היה להמשיך כפי שנתניהו ויתר על חצי חברון כדי שלא יואשם בעצירת אוסלו.
                ערפאת השתמש ברצח רבין כתירוץ בלבד להיחלץ מהמשך המשא ומתן ועוד ב"אשמת" ישראל..כי הוא לא היה מוכן להיכנס להיסטוריה כמי שהתפשר ולא קנה את זכויותיו הלאומיות בדם, כך התנהג גם במקרה של "מנהרות הכותל" או "ביקור שרון בהר הבית". שהרי יכול היה להזמין אותו כאורחו "בהר הבית המוסלמי"..במקום- השתמש בו כ"תירוץ" בלבד לפתוח בטרור. הרי אנחנו כבר לימודי ניסיון ומכירים את הסגנון והשיטה, בדיוק כפי שכתבת על איימן עודה כאילו שישראל היא העושה פרובוקציה בשער שכם!!!"

                בוא נעצור פה אחרת נסתום את מאגר התגובות …עוד יהיו לנו הזדמנויות להתווכח

  4. כל הכבוד על המאמר. מכל המחנות הציונים חייבים להתנגד לאיימן עודה ולרעיונות שלו.

  5. מה קרה לעודה? פעם היה הרבה יותר מתון והרבה פחות פרובוקטיבי. מה גרם לו להשתנות בקיצוניות?

    1. יפה
      הוא לא השתנה- רק הוריד לרגע את המסכה, וזה קרה לנו עם רוב המנהיגות הפלסטינית

    2. האם היה הרבה יותר מתון אני לא יודע. ברור שהיה הרבה פחות פרובוקטיבי. כבר הרבה זמן הוא מביע עמדות לאומניות ואנטי ישראליות במובהק. הפעם הוא הלך עוד כמה צעדים, לדעתי, לכיוון הלא לגיטימי.

      1. שי היקר
        באחד התגובונים שלך לעיל כתבת (ציטוט): "עם ויתורים מחושבים עם ערבויות כתובות של כל המדינות החשובות בעולם".
        לפיכך, עם כל הכבוד, אני מבקש להביא לידיעתך – אין דבר כזה "ערבויות כתובות של המדינות החשובות" וכיו"ב. פעם אחת נכווינו בדבר דומה כאשר ארה"ב, במכתב של הנשיא אייזנהאואר לבן גוריון, הבטיחה לערוב לקיום השייט לאילת כאשר היא לחצה עלינו לסגת מסיני ב- 1956.
        כך קרה שב- 1967 כאשר נאצר סגר את מצרי טיראן לשייט לנמל אילת, שר החוץ אבא אבן פנה לאמריקאים בדחילו ורחימו כדי שהם יממשו את הבטחתם הכתובה הם טענו שהזמנים השתנו והם אינם מתכוונים למלא אחר התחייבות שהם נתנו 11 שנים קודם לכן. אבל לא רק בשל כך.
        אני מבקש להדגיש – אסור, ואין כל סיבה בשל חשש ברור מאי קיום, להסתמך על ערבויות בינלאומיות כלשהן. הן לא שוות את הניר שעליו הן יובטחו. לגבי "ויתורים מחושבים" – ישראל הייתה תמיד מוכנה לוויתורים מסוג זה. ישראל גם ביצעה ויתורים כאלה. הסכמי אוסלו וההסדרים שבאו בעקבותיהם מלאים בוויתורים כאלה. תשאל את הדוקטור יוסי ביילין. אני מאד ממליץ שתקרא את ספרו האחרון "סודות שלא אקח עמי". אני מבקש שתפנים – אין אף ויתור שיספק את הפלסטינים. אפילו אם יחתמו על הסכם כזה או אחר תמיד ימצאו קיצונים שיעשו טרור. אני מזכיר לך את כ – 1000 "קורבנות השלום". אסון נורא שקרה לנו בשל תמימות אווילית של כמה ישראלים טובים שהיו מוכנים לוותר.

        1. יצחק היקר
          אני מבין והדברים אכן מוכרים. שאלתי היא מה בדיוק אנחנו אמורים לעשות. אני מדבר רק מנקודת מבט ישראלית ולא מאיזה אשליה של צדק עולמי, שלא קיים.
          הכיבוש והשליטה שלנו בעם אחר פוגעים בנו בצורה קשה מאוד, כפי שכבר צינתי בכמה מישורים. הקיצונים שלנו מוליכים אותנו באף וזה, לדעתי יוביל אותנו לאבדון. הדמוקרטיה נשחקת, הלגיטימציה של דעות שונות כמעט לא קיימת, ההקצנה הדתית והלאומנית מחריפה, הפגיעה בערכים ובמוסר משמעותית! לאן ממשיכים מכאן?

          1. שי היקר,
            המאמר עסק באיימן עודה. את דעתי על עניינו ביטאתי. אולם משהדיון גלש לנושאים נוספים, אענה לך על פי הסעיפים שהעלית –
            מה אנו אמורים לעשות מנקודת מבט ישראלית – מה שעשינו בהצלחה רבה עד עכשיו במשך 74 שנים.
            הכיבוש – לפני 67 לא היה טרור? לפני 48 לא היה טרור? מה, רצינו לכבוש כדי להקים אימפריה?
            שליטה על עם אחר – למרות המתרחש מסרנו את השליטה לפלסטינים. באיו"ש וגם בעזה. בשל הטרור (ליל הסדר בנתניה) שבנו לשלוט
            ביטחונית על איו"ש. לא יותר מזה. בכל היתר הם שולטים ומנהלים את עצמם.
            הקיצוניים שלנו – נכון. יש לנו בעיה. אבל אצלם יש פי עשר קיצונים. אבל נהפוך הוא, זה יוליך אותם לאבדון. אם זה כך יימשך יש
            לצפות לנכבה נוספת. זה כבר התחיל לקרות, בדאחיה, בחומת מגן, ואולי עכשיו בג'נין. לא הייתי רוצה להיות בצד שלהם.
            הדמוקרטיה הישראלית – לא נשחקת. ההפך הוא הנכון. הדמוקרטיה חוגגת. כך מצביע העם. השלטון מתקבע על ידי המו"מ בכנסת,
            עם כל הבעיות שנוצרות בשל הקיטוב בעם. זו מהותה של דמוקרטיה.
            לגיטימציה של דעות – מתקיימת ועוד איך, למרות שנדמה לפעמים שיש מי (ביבי ולא רק הוא) שמנסים לפגוע בלגיטימציה. יש
            לנו עיתונות חופשית לחלוטין. כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה. הכל מתקבל. כולל ח"כ כסיף, סגן השר גולן וח"כ סמוטריץ'.
            הקצנה דתית – יש הקצנה ויש בריחה מהדת. זה לא חד ממדי. אבל שוב – זו דמוקרטיה, אצלם יש הנחייה: פרו ורבו.
            פגיעה בערכים – נכון. קיימת. כך זה בכל חברה אנושית מעורבת. אנו לא יותר טובים מאחרים. הפגיעה בערכים מהצד שלנו מתחוללת
            בעיקר כתוצאה מזה שפוגעים בנו ללא הפסק.
            והעיקר לאן ממשיכים מכאן – באותה דרך שבה הלכנו מ- 1948. עשינו הרבה מאד. הקמנו מדינה חזקה ומשגשגת. עשינו שלום עם
            מדינות ערביות שמשתפות עימנו כיום פעולה גם בענייני ביטחון. הקמנו כאן קונפדרציה עם הפלסטינים שעם כל הבעיות שמסביב
            מתפקדת. עדיין לא ברור מה יהיה בסופה. אבל כאן אני רואה רק שתי אפשרויות, או שהתהליך ימשיך גם אחרי אבו מאזן, או שיהיה
            פיצוץ ואז תתרחש נכבה נוספת. יש להניח שגם בצד שלנו יהיו נפגעים ונזקים, אבל נתגבר עליהם כפי שאנו כבר עושים כאן במשך
            כ- 140 שנים. זו הדרך, אין אחרת. כל יתר הפנטזיות הן בבחינת משאלות לב.

            1. יצחק היקר
              כתמיד "תענוג" לא להסכים איתך, נראה לי שנסתפק בזה שמקבל חלק גדול מהדברים אבל חושב שיש דברים אחרים שניתן לעשות.
              חג שמח לך, למשפחתך ולכל עם ישראל.

              1. שי היקר,
                תודה. אני מרוצה מזה שהנך מקבל חלק גדול מדבריי.
                לגבי השאר – אשמח ללמוד ממך מה ניתן לעשות.
                מצטרף לברכת חג שמח ושנזכה רק לבשורות טובות.

  6. יש לי הסבר
    פעם אף אחד לא התייחס למפלגות הערביות ולמנהיגיהם
    פתאום בשל התיקון הפוליטי המתמשך אצל היהודים, צריכים את המנהיגים הערבים ותלויים בהם
    והם איבדו את הצפון ומשהו עלה להם לראש

  7. אני לא מסכים עם דבריו של עודה, למרות שבהבהרות מאוחרות יותר הוא טען שתרגום דבריו מערבית היה לקוי והוא לא הזכיר את המשטרה והתייחס רק לכוחות המשרתים בשטחים.

    בכל מקרה, אני לא מבין את הטענה שהוא הצדיר רצח יהודים. ההגיון שלי שונה כנרה מזה של שי ענבר ואני לא מבין איך הוא הגיע למסקנה הזו.

    1. הצגתי בראשית דברי כי גל הרציחות הזה החל עם שני פיגועים של ערבים אזרחי ישראל. הדברים נאמרים בהקשרם וההקשר כאן הוא גל פיגועים שבגינו פועלים כוחות הביטחון להפסיק אותו. מה מצפה עודה, שישרראל תשב בחיבוק ידיים ותמתין להמשך? אני יודע שמצפה לסיום הכיבוש ואני מצפה לו גם אבל בינתיים אי אפשר לקבל פיגועים באזרחים כמשהו מוצדק.
      מה שעושיעם כל הזמן חברי כנסת ערבים הוא לקבל את הפיגועים באזרחים כחלק מהמלחמה כביכול בכיבוש. אני לא יכול לקבל את זה.

  8. "מצדיק רצח של אזרחים, כחלק מהמאבק הפלסטיני במדינת ישראל"
    "איימן עודה אומר, למעשה, שרצח של אזרחים יהודים על ידי ערבים הוא לגיטימי"
    זו פרשנות מעוותת ומסוכנת של דבריו. עודה הבהיר שבנאומו הוא לא כלל את משטרת ישראל ולכן לא קרא לעזיבת השוטרים את המשטרה. (ועומר בר-לב הגיב לפני ההבהרה הזו). הוא קרא לערבים לא להשתתף בפעולות הצבא ומג"ב בשטחים הכבושים וזו קריאה לגיטימית בדיוק כמו שהימין מתנגד לפעולות צבאיות נגד המתנחלים, גם אם הם פורעים (ולהזכירכם, הצבא לא יורה במתנחלים…). אי עזרה לפעולות כאלה היא לא קריאה לרצח ולא הצדקת רצח. ישראל לא עוזרת בהגנת אוקראינה ולא מספקת נשק הגנתי לאוקראינה. האם המשמעות היא הצדקת רצח אוקראינים?
    אני מציע להפעיל קצת שיקול דעת ולהפסיק עם ההתלהמות הזו.

    1. אין כאן התלהמות אלא ניסיון להבין באמת מה ההנגה של ערביי ישראל רואה ומצפה. להזכירך פעמים רבות שחברי כנסת ערבים התיחסו למפגעים באזרחים לוחמי חופש.
      שני הפיגועים הראשונים, בגל הנוכחי, "זכו" לגינויים, חלקם רפים ביותר, אבל פגיעה באזרחים ישראלים מתקבלת כלגיטימית כל הזמן.
      כאיש שמאל הייתי שמח לראות התיחסות ערכית ללא הסתיגויות בנוגע לפגיעה באזרחים. לצערי זה לא המצב. איימן עודה התבטא לאחרונה כמה פעמים בצורה כזו וזה מה שעורר אותי לכתוב הפעם.
      את סוגית השטחים צריך לפתור, ראשית עבורנו וצריכה להיות פשרה, גם אם כואבת אבל זה לא מצדיק פגיעה שיטתית באזרחים!

      1. עדיין, חוסר רצון שערבים ישתתפו בדיכוי הפרעות בשטחים, אינו שווה להצדקת רצח ישראלים. כמו שפוליטיקאים ישראלים אינם מתייחסים להרג של אצבע קלה על ההדק של ערביה מסכנה בחוסן, אין לך מה לצפות מהפוליטיקאים הערבים, למרות שחלקם גינו את הפיגועים. הדרישה להרחיק אותם מהכנסת היא שערוריה.

    2. איימן עודה קרא למרד בצבא. זו בפירוש הסתה למרד שמהווה עבירה פלילית חמורה בכל מדינה מסודרת.
      יש לפתוח נגדו בחקירה, להעמידו לדין ולהענישו על פי החוק. ברור שהוא לא יכול לכהן בכנסת.
      למעשה העבירה שלו חמורה יותר מזו של ח"כ לשעבר עזמי בשארה שהספיק להימלט מישראל לפני שנעצר.

  9. אני לא ממש מאמין להבהרות שאחרי הדברים. לא של עודה ולא של אחרים. מבינים מאוחר את הנזק שנגרם להם ממה שאמרו ומנסים לרבע את המעגל.
    אני הבנתי את דבריו של עודה כהזדהות מוחלטת עם הפיגועים ודרישה להתנתק מכל חברות בגופי ביטחון ישראלים ובהם המשטרה.
    תגובתי לדברים היא בהתאם ואני עדיין חושב שזה מה שהוא התכוון ולכן ההתיחסות ללגיטימיות של חברותו בכנסת ישראל.
    אני בהחלט תומך בסיום הסכסוך עם הפלסטינים תוך ויתורים כואבים ולקיחת סיכונים, אבל זה לא היה המקרה, לדעתי.

    1. את הטענה לתרגום לא נכון של הדברים והטענה כי המשטרה לא הוזכרה, אפשר לבדוק עובדתית. זו לא שאלה של אמונה.

    2. אתה 100% צודק. אפילו עיידה סולימן תומא חיזקה את דבריו של איימן עודה. במפגשים בחברה הערבית הוא התבטא בחריפות רבה יותר. הוא שולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית. במפגש מסוים הוא טען שיש לעקור את ההתנחלויות מהגדה המערבית. כך שלמעשה היא צריכה להיות "יודנריין". לעומת זאת ישראל צריכה להיות דמוקרטיה של כל תושביה.

      1. שי שלום מסכים עם דבריך ועם נימתם כולל חומרת מעשהו של עודה.
        בן גביר ראוי למאמר הוא מסוכן מעודה לגבי מדינת ישראל.אי אפשר לכתוב מאמר על עודה ולא להזכיר את הפשיסט שיושב בקרבנו

        1. תודה עוזי
          בהחלט מסכים לגבי בן גביר שהוא מסוכן ביותר אבל אמור להיות זניח. הסכנה הגדולה עשרות מונים היא נתניהו והליכוד אשר מלבינים אותו ומאפשרים לו להיות מקובל ורלוונטי. כדי שסכנה תתממש מקיצוניות הסביבה צריכה לקבל אותה וזה מה שנתניהו עושה!
          בהחלט ראוי למאמר בהקשר זה.

  10. זה לא רק תוכן דבריו של עודה אלא גם הסגנון ממנו נטפה לדעתי הסתה

  11. כעת יהפוך עודה לפוליטיקאי הכי מחוזר על ידי כל הצדדים

    1. לא בטוח שמסכים עם הדברים האלה. למה שיהיה מחוזר על ידי הימין? למה בדיוק שהשמאל הציוני יחזר אחריו? לצערי הוא הקצין בשנים האחרונות ומתגלה כלאומן ערבי-פלסטיני ולא כפי השתיכותו הפוליטית.

  12. לא בטוח שמסכים עם הדברים האלה. למה שיהיה מחוזר על ידי הימין? למה בדיוק שהשמאל הציוני יחזר אחריו? לצערי הוא הקצין בשנים האחרונות ומתגלה כלאומן ערבי-פלסטיני ולא כפי השתיכותו הפוליטית.

  13. אולי נתעלם מהדיבורים ונתרכז במעשים? מדוע הרשימה המשותפת לא הצטרפה לממשלת "רק לא ביבי?" האם עקב אהבתם לנתניהו? אני מניח שלא. הם דוגלים ב "רק לא ישראל". כלומר, הם נגד כל ממשלה ישראלית כי אין להם רצון להשתלב בישראל כמדינה יהודית. הם אינם מעוניינים שלערבים בישראל יהיה טוב. אם לערבים בישראל יהיה רע יהיה נוח יותר להתבדל ולהתנגד למדינה היהודית. גם הטירור של ערבים (מתוך או מחוץ לקו הירוק) תומך במגמת הבדלנות. (כמו באוקראינה, ראוי לקרוא להם בדלנים.) אם רוב ערביי ישראל מעדיפים להשתלב בישראל כמו הדרוזים, הרשימה המשותפת תיכשל בבחירות. לעומת זאת אם ערביי ישראל יתמכו במנהיגיהם הבדלנים, הישוב היהודי יותר ויותר יתמוך בימין הקיצוני והאג'נדה של כהנא תהפוך להיות לגיטימית. כרגע המצב הוא שממשלת ישראל מעוניינת ומתאמצת שלערביי ישראל ויו"ש יהיו חיים טובים ונוחים. אם תקום פה ממשלת ימין קיצונית שלא תתמוך בכלכלה הרעועה של יו"ש ואז המצב עלול להתהפך ולערבים באמת יהיה רע ובמקום למות כשהידים בפעולות טירור הם ימותו בהמוניהם מרעב וממחלות.

    1. די מקבל חלק ממה שאתה מכנה מעשים. לא מבין לעומת זאת את התפתחות הדברים בסוף. לא ברור לי איך זה מוביל לחיזור אחריו הן מימין והן משמאל. את מה זה משרת?
      מקבל את עניין הבדלנות. אם זה נכון למה שהפוליטיקה הישראלית, מימין או משמאל (ציונים) תרצה לחזק תפיסה כזו?

      1. שי ענבר היקר: אני מצטט מכתבה של נדב אייל ממוסף גליון – ידיעות אחרונות – החג השני של פסח 2022: "הימין הישראלי עובר תהליך של בן גביריזציה." אני משאיר לדמיון שלך לתאר אם הפלשתינאים ימשיכו ללקק דבש כאשר תקום ממשלה שתרקוד לפי הצלילים של בן גביר.

        1. אין צורך בדמיון פורה. בן גביר הוא אסון בהתהבות אשר הוכשר על ידי נתניהו. אסון אם דבר כזה יקרה ואם נתניהו יחזור לשלטון. על זה אני כותב כבר שנים.
          איך זה קשור לדברי עודה?

    2. גיורא ידידי,
      אני מוכרח לציין שלטענה שלך כי הרשימה המשותפת רוצה שלערבים יהיה רע, אין כל בסיס הגיוני. מה שכולם מתעלמים ממנו בעקביות, בדיון הזה, הוא שההתגדות שלהם היא בעיקר לכיבוש, ממנו סובלים מאד בני עמם והם נותרו היחחידים שמביעים את זה, כי השמאל הישראלי ורע"ם כבולים בממשלה. נכון שהם רוצים גם ב"מדינת כל אזרחיה" ואם הייתי ערבי, גם אני הייתי דוגל בכך.

      1. עניין הכיבוש הוא נושא אחר. כאוב ובעיתי לישראל אם ברצונה לשמור על הדמוקרטיה? יחד עם זאת ההנהגה הערבית בישראל לא ממש עוזרת לאוכלוסייה הערבית בישראל. המוטיבציה העיקרית, לצערי, היא שלילית – איך לפגוע בישראל, במקרה הטוב כמדינה יהודית ובמקרה הרע בכלל. רק אחרי הפגיעה בישראל מגיע האינטרס לעזור לאוכלוסייה הערבית. בשלב זה כבר לא נשאר כוח והון פוליטי ומי שמפסיד, בראש ובראשונה הם הציבור שלהם ומדינת ישראל בכלל.
        צריך לפרוץ את מעגל הקסמים השלילי הזה ולמצוא מכנים משותפים. עבאס נכנס לזה באומץ ועכשיו כל השאר רוצים קודם כל לפגוע בו וכל השאר נותר בצד ושוב אנו במעגל שלילי.

      2. נוח ידידי,
        אם עודה היה רוצה בטובת הערבים ובעצמאות לערביי יו"ש הוא היה מרים כל אבן כדי להצטרף לממשלה החדשה שהיא הרבה פחות ימנית מאלטרנטיבה בראשות ביבי ושותפיו ויחד עם הרשימה המשותפת אולי היו חותרים לסיום הסכסוך עם הפלשתינאים. נכון שהכיבוש מציק לעודה אך זה לא הכיבוש של רמאללה ובית לחם אלא הכיבוש של יפו, חיפה וטבריה. עובדה שעזה קיבלה עצמאות. אם נתבטא במילים שלך, אז בני עמו של עודה בעזה חדלו מלסבול מהכיבוש. האם עודה מעריך את הסרת סבל הכיבוש מתושבי עזה? או, כמו השליטים של עזה הוא סבור שהסרת הכיבוש בעזה היא לא משמעותית כל עוד יש מדינה יהודית בארץ ישראל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מלחמה על הבית

מלחמת הקיום של היום דורשת חשיבה מחודשת

כף רגל

פטריות ברגליים

כף רגל אתלט היא מצב עור שכיח המשפיע על כפות הרגליים. זה נגרם על ידי זיהום של העור עם פטריות. רגל אתלט היא זיהום עור