חוק סער – חוק פרסונלי

חוק פרסונלי אך צודק מאין כמותו
,nubv ak xgr
תמונה: Government Press Office (Israel) commons.wikimedia.org

ברור שגדעון סער ייתן תילי תילים של הצדקות לחקיקת חוק שמונעת מאדם שיש נגדו כתבי אישום לכהן כראש ממשלה. לכאורה אין דבר צודק מזה. הרי מה שנכון לגבי ראש עיר, ולפי הלכת דרעי-פנחסי גם על שר, נכון שבעתיים לגבי ראש הממשלה. אבל מעבר לגדר הכול יודעים שהחוק פרסונלי ומכוון למנוע את המועמדות של בנימין נתניהו בבחירות הקרובות. והעובדה שמדובר בנתניהו יוצרת מחנה תומכים ומחנה מתנגדים אוטומטיים.

אני תומך בחוק. אמנם אני מכיר בחולשותיו. מכיר בעובדה שהעם הבוחר יודע שנתניהו עמוס כתבי אישום. שיועץ משפטי בתמיכת המערכת יכול לקדם כתבי אישום. אבל לחוק הפרסונלי הזה יש מקום.

נתניהו ניהל את הקדנציה האחרונה שלו אך ורק לפי משפטו, שקבע הכול. המשפט קבע אם תורכב קואליציה או אם תהיינה בחירות חדשות. ההופעה של נתניהו עם שריו מול בית המשפט הייתה לדעתי מעשה נקלה, והוכיחה את השימוש הפסול של נתניהו בתפקידו. הוא עלול לעשות זאת גם בעתיד.

הוא לא ראש ממשלה תיאורטי ולא ידוע. הוא מוכר, עקרונותיו מוכרים, ושיבוש משפטו בכל דרך ברור אף הוא. ובשעה שהוא הנאשם – מי הנזקקים לאבטחה? היועץ המשפטי, פרקליט המדינה ושופטים עליונים.

בעיקרון זה לא תקין לתמוך בחוק שהוא פרסונלי באופיו. אבל החוק שמונע מנתניהו הידוע והמוכר להיות ראש ממשלה עם כתבי אישום – צודק אף צודק. עם זאת, חקיקתו איננה מובטחת כי לא ברור שהקואליציה תתאחד מאחוריו. גם דעת הקהל תעבור סערות, ויכוחים והסתה.

לפני שבוע ראינו ב"כאן 11" את הסרט "קלון" של אבי מרזוק. זהו סרט דוקומנטרי, שגם אני נטלתי בו חלק, שמציג את פרשיות השחיתות של אשר ידלין ואברהם עופר, שרי "העבודה" שמעשיהם סייעו מאוד לעליית בגין לשלטון ב-1977 בסיסמה "מושחתים נמאסתם". האלמנט הבולט שראוי להשוואה הוא העצמאות המלאה של היועץ המשפטי אהרון ברק לשלוח שרים לחקירות משטרה. הוא לא חס על לאה רבין והביא להתפטרות יצחק רבין ממש ערב הבחירות. רבים כעסו על התזמון הפוליטי כל כך, אבל השר שלמה הלל ז"ל, שהיה שר משטרה והיה חברם הקרוב של ידלין ועופר, לא הסכים להתערב בנושא ואמר שהוא נשבע אמונים למדינה ולחוקיה ולא לחבריו הטובים. אך הזמנים השתנו ואיתם תעוזתם של פוליטיקאים, ונתניהו הגדיש את הסאה בהפנותו את האש לנציגי שלטון החוק.

חוק סער הוא חוק פרסונלי בעל השלכות לשנים רבות. אבל מי שקבע את ההלכה שנוחיות פרסונלית של נאשם קודמת לערכי החוק והמשפט ימצא עצמו לכוד בחקיקה פרסונלית וצודקת.

מצד שני, אם יאפשרו לטראמפ להתמודד שנית על נשיאות ארצות הברית אחרי הכחשת תוצאות הבחירות והקריאה הגלויה להסתער על בית הנבחרים, מדוע ייגרע חלקו של נתניהו?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

23 תגובות

  1. מסכים עם דעתך
    מסכים שיש בעיה
    מסכים שהאלטרנטיבה יותר בעייתית

  2. עוזי ברעם נוגע בשורשיי החוק המחייב ראש ממשלה המואשם בפלילים להתפטר מתפקידו. רק שהוויכוח הוא אם זה חוק פרסונלי כנגד נתניהו, או חוק ראוי במדינה שכבר חוותה העמדה לדין של ראש ממשלה שהתפטר מתפקידו כאשר הוגשו כתבי האשמה. הבעיה היא שהאופוזיציה מצליחה להטמיע את הביטוי "חוק פרסונלי" שנועד לגרסתם למנוע מנתניהו, אם וכאשר יצליח לחזור לשלטון, להיות ראש ממשלה. בתחרות על מיתוג החוק, הקואליציה מפסידה מאחר שהאופוזיציה מעבירה השכם והערב את הביטוי "חוק פרסונלי" שנקלט היטב. זאת כאשר לקואליציה אין ביטוי אחר. יש בהחלט מקום לביטוי עוצמתי יותר שהקואליציה יכולה וצריכה להחדיר אותו ללא הפסקה. לדוגמא: "חוק להצלת הדמוקרטיה" הוא קליט ומבטא היטב את המהות. ויפה שעה אחת קודם.

  3. על הסיומת של המאמר.
    ממתי מה שקורה בארצות הברית הוא מופת לחיקוי?

  4. המאמר מעלה שאלה אקטואלית, מעניינת ומעוררת מחלוקת והתלבטות ויש בו תרומה לדיון בנושא.
    לדעתי בדרך כלל חוק פרסונלי אינו רצוי ואולי אף פסול מעיקרו, אבל לא במקרה שלפנינו שבו מדובר באתיקה ובערכים העומדים מעל הכל.

    1. ליאיר שלום גם אני מקבל שחוק פרסונךי איננו צודק בעיקרון.אבל מול "הפרסונלי" יש דמוקרטיה מתגוננת.טענתי שנתניהו הפך את הדמוקרטיה הישראלית לפרסונלית גרידט ומכאן שהתשובה לו נגועה בפרסונליות.אבל זו חקיקה עקרונית וצודקת אפילו ללא קיומו של נתניהו בתמונה.

  5. שפת הגוף של ביבי משדרת שבתת מודע הוא כבר הבין שלא יחזור להיות ראש הממשלה

  6. הנושא הזה עולה לדיון ולמחלוקת בגלל נתניהו ולכן מה שצריך להנחות את כולנו הוא איך להיפטר ממנו כראש ממשלה ולהגן על הדמוקרטיה וערכיה.

  7. למלים יש כוח רב יותר מאשר למשמעות שלהן בטקסט. וכך קורה שאף שהתוכן, המשמעות הלוגית של צירוף המלים למשפטים, מוסרת תוכן מסוים ומדויק שמתחייב מדבקות בדמוקרטיה , כלומר מסר שנובע מסכנה אמתית ממשית לסדר המגונן על נשמת הסדר החברתי, החוקי והמוסרי, עצם המילה שהדביקו להעלאת הצורך בתיקון הפגע הרע הזה מסיטה את תשומת הלב למילה עצמה. מרגע שהמהלך הכללי ההכרחי לנו, מתכופף מתחת לכובד המילה המתריסה: *פרסונלי* – מרגע זה נפגעת הראייה הכוללת וישרי הדרך מוצגים כאנשים נקמניים וקטנוניים, במקום לקבל את התואר הנכון להם: שומרי הדמוקרטיה שהיא בנפשנו ורק היא מסוגלת לשמור עלינו מפני אלה שהם הם הפרסונלים !! .ולכן אני תומכת בניתוח של עוזי ברעם שיודע להבחין בדקויות הביטוי בדרך כלל, אך מסתייגת מכל וכל מפני הפיסקה המתפשרת שחותמת אותו . הקשר וההשוואה של נתנייהו לטראמפ מסוכנת כמו עצם המילה פרסונאלי.
    עלינו להאבק על עצם המילה המעוותת הזאת ולדבוק בחוק באומץ! כי החוק המוצע, מתבסס על נקיון כפים ודאגה לכלל. ויש לגרד ממנו מלים שמדביקים לו בזדון ברור!

  8. בעיקרון- אני חושב שהחוק ראוי, אבל אני מתקשה להתמודד עם הבעיתיות הגלומה במנגנון הקובע את האשמתו של בעל התפקיד הבכיר. אירועי שר המשפטים יעקב נאמן, ושר המשפטים חיים רמון, ששניהם "איימו" לחולל רפורמות במערכת המשפט (ואחרים כמו גם אביגדור קהלני ורפאל איתן ומי יודע כמה עוד) שאולצו להתפטר תחת האשמות שוואב- מחלישה את הטיעון המשפטי.
    לא שיש לי פתרון, אך יש לעצב מנגנון שיפוטי אמין יותר למימוש חוק חשוב זה .

  9. ככל שהיה קיים במעמד יותר בכיר הוא גורם הרי יותר נזק והעונש שלו צריך להיות פי כמה מאשר לאזרח רגיל

    1. אוהדי ביבי שכחו כמה מאמצים הוא ואנשיו עשו להביא חוקים פרסונליים שנועדו לחלץ אותו

  10. עם קואליציה שברירית כזאת שעומדת להתפרק בכל רגע חייבים את החוק הדובר. אחרת ביבי עוד ישוב אלינו.

  11. נדמה לי (אולי אני טועה?) שעוזי ברעם מתחיל להתגעגע לתקופת ביבי. עוזי מסיים את מאמרו במשפט מעניין – "אם יאפשרו לטראמפ להתמודד שוב לנשיאות מדוע ייגרע חלקו של ביבי"?
    אז כך – טראמפ הקים רשת חברתית משלו. הוא מופיע באספות עם ומלהיט המונים. הוא הודיע שבכוונתו להתמודד עוד פעם. הוא מתעמל, שומר על בריאותו, הוריד 15 ק"ג ממשקל גופו ומשתתף בדחיפת מועמדים רפובליקנים לבחירות האמצע. יהיה מעניין.
    ומה אצלנו? אני שומע מיותר ויותר אנשים האומרים שסילקנו את ביבי וקיבלנו – טוב, אני לא רוצה לחזור בכתב על מה שאני שומע מאנשים.
    אם גם עוזי ברעם, המוערך על ידי בליגה העליונה, מתחיל לפנטז על ביבי – אולי יש דברים בגו.

    1. על מנת שלא יחשבו שדגני קולע לדעתי.סילוק ביבי היה הישג עצום של הממשלה הנוכחית שיש לה בעיות תפקוד לאור ההטרוגניות הפוליטית.עובדה,כל מי שמנסה להוריד לאומן אירופי מכס הנשיאות מחקה את קואליצית בנט-לפיד שהצליחה בצכיה עכשיו יש אותו נסיון להוריד את אורבן בהונגריה.ממשלת בנט-הורוביץ איננה טבעית אבל היא הביאה לסילוק ביבי וזה כוחה. אשר לטראמפ זה לא תלוי בי אבל לו במדינה דמיונית הייתי אנוס לבחור בין ביבי לטראמפ קולי לא היה ניתן לטראמפ.שניהם אשמים בסיכול הסכם הנרעין שהביא למציאות גרועה יותר

      1. עוזי מכובדי
        ברשותך הערה לעניין הסכם הגרעין – לא ולא. האיראנים ממילא לא כיבדו את ההסכם והמשיכו בשלהם. הקטסטרופה של הסכם הגרעין הייתה שחרור מהקפאה של מיליארדי דולרים שזרמו לאיראן ואפשרו לה להעצים את הטרור, בעיקר נגד ישראל, דבר אשר גבה מאתנו דם ודמים מרובים. סיכול הסכם הגרעין עצר במידה רבה את התכניות האיראניות הזדוניות וגרם שם לערעור של משטר האייטולות. אם ההסכם לא היה מסוכל איראן הייתה עכשיו במצב הרבה יותר טוב ולא במציאות יותר גרועה.

        1. יצחק שלום תקרא את חיים רמון במעריב של יום שישי.הוא לא אורים ותומים אבל הוא עסק בנושא רבות בקבינטים בטחוניים. הוא מבטל מכל וכל את הסניגוריה על נתניהו וטראמפ.הוא תוקף את בנט מדוע אז הסכים עם נתניהו.הייתי לפני 3 ימים בכנס של אנשי מודיעין לשעבר בגלילות אנשי מוסד אמ"ן ואחרים שוחחתי עם חלק במסדרונות הם אומרים שכל התנהגות נתניהו כולל הנאום מול אובמה.ההשפעה על טראמפ שיבטל ההסכם היה משגה קשה לא מוטט את המשטר ונתן להם שהות לעשות מה שרצו.

  12. האמון שלי ולא רק שלי במערכת המשפט שואף ל 0, כבר היו דברים מעולם וכבר תפרו לא מעט תיקים. אם עוקבים קצת אחרי משפט נתניהו נראה שצריך להעמיד לדין את הפרקליטות. אין דינו של ראש הממשלה כדין שר ואין לאפשר ליועץ משפטי לבצע הפיכה שלטונית.זכותו של מר סער לשנות את דעתו ,זכור לנו מה בדיוק אמר בנושא כאשר היה בליכוד, אבל ברור כשמש שמה שעומד לנגד עינו זה לא טוהר המידות.

  13. כמה שאתה צודק
    זה לא פיתרון אידאלי
    אבל הוא אופטימלי במצב הקיים

  14. אצל פוליטיקאים אף פעם אי אפשר לדעת מה נובע מערכים ומה נובע מאינטרסים ישירים. ואצלנו הכל מתערבב עם דגש על האינטרסים האישיים. גם מצד ביבי וגם מצד סער.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

פרס ישראל לאן?

בעקבות המחלוקת בעניין הענקת פרס ישראל

צילום של אבי רוזנטל

לא הקלף מלוכלך

על הסרט "קלף מלוכלך" ועל רמאויות בברידג'