לקח ממלחמת קוריאה

מושב החורף נפתח, ומוטב שהח"כים ילמדו מהעבר
תמונה של ניצה נחמיאס
פרופסור ניצה נחמיאס

ביום שני ה-4 באוקטובר התכנסה הכנסת למושב החורף, ועדיין אין הסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה על איוש ועדות הכנסת. בג"ץ תומך בעמדת האופוזיציה ודורש מהקואליציה התחשבות ויחס נאות לדרישות האופוזיציה. בינתיים האופוזיציה נוקטת עיצומים נגד הקואליציה ומסרבת להשתתף בישיבות הוועדות. עידית סילמן, יו"ר הקואליציה, הציגה לאופוזיציה אולטימטום: היא דוחה את דרישות האופוזיציה, ואם הצעות הקואליציה לא תתקבלנה – הקואליציה תפעל לבדה ותשלים את הקמת הוועדות ללא האופוזיציה.

העימות הזה מזכיר לי עימות דומה במידת מה – עימות שהיה בין רוסיה וארצות הברית בשנת 1950. ב-25 ביוני 1950 פלשה צפון קוריאה לדרום קוריאה ועברה את הגבול עם כוח צבאי של כעשר דיביזיות וכ-90,000 חיילים. הפלישה הפתיעה את דרום קוריאה, שהצבא שלה כלל רק כ-38,000 חיילים ושהציוד והנשק שבידיו היה נחות בהרבה מזה של הצבא הגדול והמצויד של הצפון. גם רוסיה וגם סין תמכו בפלישה ששטפה את קוריאה, ונראה היה שהקומוניסטים עומדים להשתלט על כל המדינה. צבא הדרום הקטן והלא מוכן היה חייב לסגת ולהתחיל להתארגן למלחמה.

הנשיא האמריקני טרומן הופתע ורתח מכעס על הפרת כל ההסכמים שהיו לו עם סטאלין. ארה"ב דיווחה על הפלישה הלא חוקית של צפון קוריאה לטריגווה לי, מזכ"ל האו"ם הנורווגי, וטרומן אף השווה את הפלישה להתקפה היפנית על פרל הרבור ב-7 בדצמבר 1941. ממשלת דרום קוריאה זעקה לעזרה ודיווחה לטרומן שהתחמושת של הדרום תספיק רק לעוד עשרה ימים. טריגווה לי כינס את מועצת הביטחון עוד באותו יום, ה-25 ביוני. כינוס מועצת הביטחון נעשה תחת פרק 7 באמנת האו"ם – פרק שעוסק במצב של סכנה ממשית לשלום העולם. תהליך זה מאפשר למדינות החברות באו"ם להפר ריבונות של מדינה חברה ואף לנקוט פעולה צבאית נגד מדינה חברה. ארה"ב הגישה והעבירה את החלטת מועצת הביטחון מספר 82, שקבעה שהפלישה של צפון קוריאה לדרום היא פשע מלחמה וגם פשע נגד האנושות, ושזו הפרה בוטה של החוק הבין-לאומי. ההחלטה קראה לצפון קוריאה לסגת מיידית לקו הרוחב ה-38 ולהפסיק את כל פעולות האיבה. ההחלטה גם קראה להקמת כוח צבאי רב-לאומי שיסייע לדרום קוריאה לחזור לקו ה-38 אם הצפון לא יבצע את ההחלטה כלשונה.

יוזמי ההחלטה, בעיקר הנשיא טרומן, חששו מאוד מווטו רוסי שימנע את קבלת ההחלטה ואת מימושה. לא היה ספק שרוסיה תטיל וטו ולא תאפשר העברת החלטה שהיא בעצם הכרזת מלחמה של ארה"ב על צפון קוריאה. כדי להבטיח שכוח רב-לאומי אכן יוקם, ויהיה ניתן לסלק את צפון קוריאה אל מעבר לקו הרוחב ה-38, ארה"ב העבירה החלטה שבמקרה של וטו סובייטי יהיה אפשר להעביר את סמכויות מועצת הביטחון לעצרת הכללית – שם אין לאף אחד זכות וטו.

ברם, להפתעתם של טרומן ושאר התומכים בהחלטה 82, וטו סובייטי לא הגיע. הסיבה לכך הייתה שהנציג הרוסי לא השתתף בהצבעה. זאת מאחר שמאז ינואר 1950 ממשלת רוסיה הטילה עיצומים על ישיבות מועצת הביטחון. יעקב מאליק, השגריר הרוסי לאו"ם, הודיע בינואר 1950 שרוסיה תפסיק להופיע ולא תשתתף בישיבות מועצת הביטחון לאות מחאה על כך שסין הקומוניסטית מיוצגת באו"ם על ידי טאיוואן. מאליק דרש שטאיוואן תסולק מהאו"ם ושסין הקומוניסטית תתפוס את מקומה כנציגת העם הסיני, ועד שזה יקרה רוסיה לא תשתתף בישיבות מועצת הביטחון. העיצומים של רוסיה הקלו מאוד על מועצת הביטחון לקבל את ההחלטה ולהחליט על הקמת הכוח הרב-לאומי, ובכך למעשה הם אפשרו את ניצחונה של דרום קוריאה במלחמת האזרחים.

הערה לסיום: מאז אותה החלטה, רוסיה מעולם לא הפסידה אף ישיבה של מועצת הביטחון. שאלה: האם ניתן להקיש מהאירוע ההיסטורי של שנות ה-50 של המאה הקודמת על מה שקורה אצלנו היום, בנושא ועדות הכנסת?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. אז למה הם משתתפים בישיבות הכנסת, שיתפטרו
    כי הם מקבלים בזכות משכורת חינם!
    כי זאת במה שהם יכולים לצעוק בה וזה מה שהם יודעים

  2. אף צד לא מוכן ללמוד משגיאות העבר ולשנות כיוון. כל אחד ממשיך בדרכו וביתר תוקף

  3. שימשיכו לא להגיע ויסתפקו בצעקות במליאה וישחררו אותנו מהם ומיעוטם להשפיע בפועל

  4. הכנסת = מנהיגי המדינה, מתדרדרת לאחרונה ושוברת שיאים שליליים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אולי אנחנו טועים?

חמאס והג'יהאד האסלאמי מנהלים את המערכה מעל לראשינו