השמרנות החדשה – נסיגה לאחור

השמרנות של הימין בישראל ובארה"ב
תמונה של עוזי ברעם
עוזי ברעם

זה לא מפתיע. זה ברור. זה דטרמיניסטי. ההתנהגות של האופוזיציה בישראל ובארצות הברית דומה במידה שלא תיאמן. בשתיהן, בביביזם העכור ובטראמפיזם ההזוי, יש נימות של "אלוהים לשלטון בחרתנו", ואם בני אנוש ימרדו ב"פסיקה האלוהית" לא נכיר בהם ולא בשלטונם.

טראמפ חי בעולם של הכחשות. לטעמו נגנבו ממנו הבחירות, וכל נבחר רפובליקני שאומר אחרת צפוי להיזרק בבושת פנים מבית המחוקקים או מהסנאט. מפלגתו ממאנת להגיע להסכמים, אפילו חלקיים, שמיטיבים עם ארה"ב רק משום שהיא רוצה לכפור שוב ושוב בלגיטימציה של הבחירות.

הרפובליקנים מנסים להילחם בכל הזירות הפוליטיות. הם משנים את חוקי הבחירות במדינות שבהן הם שולטים, למשל ביצירת אזורי בחירות שיקלו עליהם במאבק עם הדמוקרטים וכן בהערמת קשיים על סיוע לבוחרים להגיע לקלפי. בכך הם מנסים לצמצם את שיעורי ההצבעה של שחורים בבחירות לכל דרגי הממשל המדינתי והפדרלי. הם גם מנסים להנחיל זאת למדינות אחרות, כמו פנסילבניה. אותן מדינות הולכות לקראת האוונגליזם הטהור בהחזירן את חוקי ההפלות לשנות ה-50 של המאה הקודמת. ארצות הברית החוקתית הדמוקרטית הופכת למדינה בנסיגה.

בבית הדין העליון קיים רוב שמרני ברור, שאחד הגורמים לו הוא טראמפ עצמו – באורח חסר תקדים הוא מינה שופטת לבית המשפט העליון בעיצומה של מערכת הבחירות. בית משפט שמרני מאפשר את "הרפורמות" הרפובליקניות בנושא ההפלות ובנושא של שינוי חוקי הבחירות במדינות רבות. בית משפט שמרני עשוי גם לתת הכשר למתנגדי ההסדרים החוקיים שיש לחוקק בנושאי שינוי האקלים. טראמפ לא האמין בנושא והצניע אותו בקרן פינה. כעת הנושא הופך לאבן פינה בגורלה של האנושות.

בישראל מתחוללים תהליכים דומים. הדה-לגיטימציה לממשלת בנט מביאה את האופוזיציה להחרמת עבודת הכנסת. תפקיד האופוזיציה להילחם בממשלה, אבל כל ממשלה שיש לה רוב בכנסת היא ממשלה לגיטימית.

התורה השמרנית האמריקנית מגיעה גם לכאן. בימין כמהים לשיפוט שמרני שיעלים עין מהתנהגותנו כלפי אוכלוסייה כבושה וייתן לגיטימציה משפטית לשליטה האורתודוקסית במהלך חיינו וביחס שונה לזכויות הפרט ולזכויות מיעוטים כמו להט"בים. בית משפט שמרני הוא באופיו בית משפט של נסיגה לאחור. הוא מאמץ את מצב הדברים הקיים מבלי לראות את ישראל כמובילה בתהליך הדמוקרטי כאן ובעולם כולו.

אינני כופר בצורך להעניק ביטוי למיעוטים כמו החרדים בבית המשפט העליון. אבל כאן אין חלוקה מתחשבת אלא מאבק בין שמרנים לליברלים. "ליברל" הפכה מילת גנאי בפי רבים בארצות הברית, אך כאן היא עדיין נחשבה למרכיב זהות בישראליות שלנו.

יש שיאמרו שאנו בסכנה ביטחונית ושומה על בית המשפט לתת גיבוי למצבנו זה. זו קביעה נכונה שעמדה גם לנגד עיניהם של שופטי העבר, משמגר וברק ועד בייניש וחיות. אבל כוונת תומכי השמרנות בבית המשפט אינה אלא לתת דרור לצפצוף ממושך על ראייה מוסרית בשפיטה בנושאי ביטחון ופוליטיקה ולצמצום זכויות מיעוטים בחברה וחסימת יכולת הביטוי האותנטית שלהם.

השמרנות נתפסת כאויבת הקידמה המדעית והטכנולוגית, אבל כאן ידנו קצרה מלהושיע. התחום המדיני והפוליטי פרוץ יותר והלך רוחות אנטי-דמוקרטי קונה לו מעמד בתוכנו וממתין לאישורו של בית משפט שמרני.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

24 תגובות

  1. מאמרו של עוזי ברעם מעלה שני נושאים שהפכו להיות מרכזיים בחיינו – ה 'שמרנות' לעומת ה 'ליברליות' והתנהלות האופוזיציה. הבעיה ב 'שמרנות' וה 'ליברליות' היא שכל אחד מהמונחים האלה ניתן לפרשנות על פי עיניהם של המתבוננים, וליתר דיוק על פי גישה אישית של כל אחד מאיתנו. כדי להתייחס למונחים אלה באופן מידתי, הם חייבים לבוא עם ממד כמותי. לדוגמא: 'שמרנות' שהמדד הכמותי שלה נמוך, יכולה למנוע אנרכיה, ומאידך כזו שהמדד הכמותי שלה גבוה יכולה ליצור מדינה תיאוקרטית. כך גם המונח 'ליברליות' המייצג לעתים חופש ביטוי שיכול להתפרש כחופש ההסתה וההכפשה. ככלל, בשל היעדר ממד כמותי, ניתן למצוא מדינות שהאזרחים בהן בטוחים שהם נמצאים בדמוקרטיה ליברלית, או שמרנית, בעוד שהמציאות היא הפוכה.
    אשר להתנהלות האופוזיציה היא חמורה במיוחד, ונראה לי, שזו הפעם הראשונה, שאופוזיציה פועלת כניגוד לאידיאולוגיה האורגנית שלה, רק כדי להפיל ממשלה מכהנת. ניתן להגדיר התנהלות זו כ "תמות נפשי עם פלשתים" ובלשון אחרת "האופוזיציה חשובה יותר מהמדינה".

  2. חס וחלילה
    רק שנתניהו לא ישוב להנהיגנו
    בקשר לכל היתר ימין/שמאל נסתדר

  3. השוואה נכונה ומעניינת ואוי לנו אם גם אצלנו נטיות, סטיות והתנהלויות אנטי דמוקרטיות יזכו לחותמת, לאישור ולהכרה של בית משפט עליון שמרני. על זה אפשר לומר: ראו, הוזהרנו!

  4. דברים נכונים ומאירי עיניים של עוזי ברעם.
    לארה״ב לקח 245 שנים לעבור מלחמת אזרחים ומהפכים פוליטיים-חברתיים עד ל״רפורמות״ השמרניות- רפובליקאיות האחרונות. במדינת ישראל המעבר מדמוקרטיה פרלמנטרית , ליברלית ומשתפת לשמרנות נוסח אמריקאי ארך שנים ספורות בלבד. מגמת הנסיגה לשמרנות פוליטית, משפטית ודתית מתחזקת.

  5. הפעם פחות מעסיק אותי הדיון הפנימי הזה לגבי ארצות הברית
    מטריד יותר הוא הליברליזים הפרוגרסיבי הנאור המוביל את השיח האהוד כול כך על פלח אוכלוסיה מסוים בקירבנו ועל ארגון גיי-סטריט היהודי הדמוקרטי, המובל עי שונאי ישראל העושים הכול- בשם הליברליזם הפרוגרסיבי כדי לחבל ביחסי ארה"ב- ישראל, ולפגוע בישראל בכול דרך אפשרית. מבחינתם של אותם ישראלים- שנאתם לטרמפ כול כך חזקה- עד שמאפילה על הנזק הקשה שהליברליזם הפרוגרסיבי בארהב גורם לישראל. בלתי נתפס

    1. מאמרי זה לא נגע בסוגיות עליהן אתה מדבר. אני מתייחס רק לנקודה אחת בדבריך. יש אכן באגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית מתנגדים חריפים לישראל. מי שמכיר את המפלגה יודע שהתמיכה שלה בישראל חזקה ויציבה. הערתי לגבי הגיי סטריט ארגון שאני מכיר אותו. תומך בישראל מתנגד לעמדות הימין כאן. טוב שקיים ארגון כזה שמנקז את מתנגדי הימין לתמיכה במדינת ישראל.
      המאמר הוקדש לניתוח הגישה השמרנית כאן ושם. לא דובר על "שנאה לטראמפ".שנאה זו מילה רגשית מאד. אני מתנגד לו רציונלית והייתי רוצה שהדמוקרטים ישמרו על שלטונם. טראמפ הוא סכנה גלובלית. מי שראה את מאורעות ה6 בינואר ואחריהם תומך בטראמפ שיבושם לו אותי זה מרתיע הגם שלא על תכונותיו נכתב מאמרי

      1. תודה להבהרה, ובכול זאת- המגמה הליברלית הפרוגרסיבית היא בעייתית, כי מסתתרת מאחורי סיסמאותיה על שלום שוויון ואחווה- שנאה עזה לעצם קיומה של מדינת ישראל, והשפעתה על הממשל ובקמפוסים היא נזק ארוך טווח. שעה שאנו בוחנים את ההתפתחויות החברתיות בארצות הברית- המבט הישראלי הוא בלתי נמנע

  6. המאבק בין שמאל וימין הוא עובדה קיימת
    כלל לא ברור מי בסוף ינצח
    בשנים האחרונות הימין עלה בכל העולם
    נקווה שהמגמה תתהפך

  7. פשוט מנהיגים חסרי כבוד ובושה
    שאינם יודעים להפסיד בכבוד
    אין בעיניהם ליושרה שום משמעות
    האמת איננה עובדות אלא מילים שהם הוזים
    וכל זה הודות לתמיכה הבלתי מסוייגת של ההמונים הנבערים והמוסתים חסרי הערכים

    1. שאלת בתגובה למאמר האחרון על הגרעין האיראני – מה ההצעה הקונקרטית? ובכן לפי עוזי ברעם הפתרון הוא בהסכם גרעין מחודש.
      לגבי המאמר שלעיל – כתבת נכון. מנהיגים חסרי כבוד ובושה, שאינם יודעים להפסיד בכבוד ובעיניהם ליושרה אין שום משמעות. אם כוונתך לכל המנהיגים הפוליטיים מכל המפלגות הרי שאי אפשר לשלול את דבריך. לעומת זאת לא ברור מי הם ההמונים הנבערים המוסתים וחסרי הערכים. ראוי להסביר עניין זה ביתר פירוט. האם הכוונה לאלו המסתופפים סביב מכון וון ליר?

        1. חשבתי שהכוונה לבצלם, שוברים שתיקה, שרוצים להקים מדינת טרור באיו"ש, שרוצים לסגת מגבול הירדן – אלה באמת נבערים וחסרי ערכים. אלה מסתופפים סביב וון ליר ומשווים את הנכבה לשואה.

          1. "בצלם" הוקם כדי לתעד טרור המתנחלים הקיצוניים והוא ספוג ערכים של ציונות אהבת הארץ וקידוש הדמוקרטיה זה שהוא הפך למילת גנאי על ידי קלגסי ביבי לא אומר דבר על פועלו .מי שרוצה 2 מדינות איננו מייחל למדינת טרור אלא להסדר שאם לא יושג לא תוקמנה 2 מדינות.
            הנכבה איננה שואה. נכון שלא כך סבורים הפלשתינאים אבל אין חלקנו עמהם בראייה הסלקטיבית. העמדה שאתה מציג היא עמדת בן גביר -מעוז היות ואינני מכיר את פלוני אינני יודע אם כך הוא רואה עצמו מאד מקווה שלא.

            1. אולי כשמר"צ הקימה את "בצלם" היא עשתה זאת בשם הדמוקרטיה וזכויות אדם, אבל עם הזמן היא הפכה למשהו אחר לגמרי כאשר פעילותה מגובה בכספי ארגונים למען אירופאים מזויפים.
              כאשר אני רואה כיצד פעילי "בצלם" רודפים אחרי חיילים ותוחבים את המצלמות לתוך פרצופם – אתה תוהה- מה הם רוצים מהחייל? יש לכם טענות – תפנו לממשלהששלחה את החייל למחסום למנוע טרור, לכו לבחירות ותנצחו בהם- אבל הניחו לחיילים מצילי חייכם!
              כאשר אני רואה את נציגי בצלם וחבריהם מ"שוברים שתיקה" נואמים בכנסי ארגוני החרם בקמפוסים ברחבי עולם ובחוצות דבלין, מנאצים את ישראל ומהדהדים את טענות כזב פלסטיניות על אפרטהייד, טיהור אתני ורצח עם מופרכים, מארגנים רשימות חיילים ומפקדים שנלחמו בעזה להביאם למשפט בהאג- הלב נחמץ מחרפה.
              זו אינה דמוקרטיה, אלא אנרכיה בהתגלמותה המכוערת ביותר. מעיד אחד מבני משפחתי כיצד רודפים אחריו אנשי "בצלם, עם מצלמות " לשכנע" אותו להעיד על "פשעי מלחמה" בעוד הוא מתקשר לבתי העזתים בהם מוסתרים רקטות המכוונות לישראל- שיתפנו לפני תקיפת מטוסי חיל האוויר..
              אני בעד להיפרד מהפלסטינים ומוקדם ככול האפשר, אילו רק לא דחו כול הצעה לשלום עד היום, אבל על חרפת "בצלם" לא אסלח לעולם.

              1. איך שטיפת המוח עבדה גם על אנשים כמוך? בצלם מתעדים מה קורה בשטחים לא מה עושים בישיבות הממשלה.כשהם מגלים חיילים שמגבים מתנחלים ונערי גבעות על פלשתינאים הם מתעדים זאת.זו לא אשמתם שאנו הופכים אט אט לדמויי אפרטהייד פולשים לשטחים ולא חושבים על מתן זכויות לפלשתינאים.את זה מתעד בצלם וזה מעשה פטריוטי כדי לשמור על צלמנו. עכשיו סמורטיץ ובן גביר טוענים שבן גוריון "לא הספיק" לגרש את כולכם ובן גוריון כל חייו הטיף למדינת מופת אור לגויים.הוא ידע לפעול בעת מלחמה אבל ידע איזו מדינה הוא רוצה שתקום. במקום שייכתבו מאמרים על פשיסטים גזענים ברשות התורה כבן גביר כותבים על אנשים שרוצים לשמור על צלמנו שהולך ואובד

            2. עוזי ברעם נכבדי,
              מה חושבים הפלסטינים על הנכבה זה עניינם. האמת – זה לא צריך לעניין אותנו כיוון שלא נוכל להשפיע על זה. המעניין, או יותר נכון המטריד, הוא מה חושבים מיעוט של ישראלים, ביניהם אקדמאים בכירים, על הנכבה ועל ימי העיון והפרסומים בכתב מטעם מכון וון ליר בירושלים. החברים ה"פרו-פלסטינים" הללו מעוותים את ההיסטוריה ומשקרים לעצמם בשל דעות פוליטיות שעבר זמנן ובטל קורבנן. בתור ירושלמי אתה צריך להכיר את מכון וון ליר. מה שמתחולל שם לא רק מעוות את ההיסטוריה אלא גם עוזר לפלסטינים לחשוב שהם צודקים ומקשיח את עמדותיהם – דבר שמרחיק עוד יותר את הסיכוי להסדרת הסכסוך.
              אני לא הייתי משתמש במונח "קלגסי ביבי". כהיסטוריון אני מפנה תשומת לבך שהשתמשו במונח הזה, למשל, לתאר את חיילי טיטוס שהרסו את המקדש או בחיילי ה,איינזאץ גרופן" שירו למוות במאות אלפי יהודים והשליכו את גוויותיהם לבורות הריגה.
              אנא שים לב ש"בצלם" ו"שוברים שתיקה" הפכו לשכירים של מממנים אירופיים ששואבים חלק מכספם מגורמים מוסלמיים רדיקליים אשר משתמשים ב"ישראלים הטובים" שאתה מגדיר אותם כספוגי ערכים וציונות. כיו אלה הפכו לעוכרי ישראל ותומכי ה- BDS. לדעתי, ואנוכי לא יחיד במחשבה זו, יש להעמידם לדין בישראל על סיוע לכוחות האויב בעת מלחמה.
              עוד – שתי מדינות לא תהיינה כאן ולא בגלל היהודים. אם חס וחלילה איו"ש תהפוך למדינה סוברנית היא תהפוך במהירות לחמאסטן עוד יותר מהר ממה שזה קרה בעזה. אלוהים ישמרנו.
              ודבר אחרון – הסכם אוסלו ומה שהתפתח ממנו – למשל קורבנות השלום – היה הטעות האסטרטגית החמורה ביותר שעשתה מדינת ישראל מאז 1948. ההסכם הנורא הזה היווה אחד מהגורמים הראשיים, אם לא הראשי ביותר מביניהם, בהתרסקותה של מפלגת העבודה. ותודה ליוסי ביילין.
              הגיע הזמן, עוזי מכובדי, שתביט היישר בעיני המציאות ותפנים את מה שקורה בישראל ובסביבותיה. דוגמה קטנה עכשווית – מה שקורה בלבנון, בסוריה, בעיראק, בתימן ובלוב. אם נאבד את הצפון השחיטה שתתבצע כאן ביהודים (ואגב גם בין הערבים לבין עצמם) תהיה נוראה.

              1. לא מילה על סמורטיץ ובן גביר כן השמצה על ראשי בצלם שאני מכירם פטריוטים.הקרנות האירופאיות אינן bds וחלקן קרנות של ממשלת גרמניה בעלות אורינטציה שונה ולעיתים גם די ימנית.רבונו של עולם יש כאן מציאות ששום אדם הגון לא יכול להשלים אתה.ישראל נרתמת למהלך הגאולי מה היו אומרים על כך זבוטינסקי,בן גוריון ואחרים. פה בחסות "הסכנות הבטחוניות" מוכנים להשליך לעפר את נאמני הציונות מבצלם ולהעלות על נס את כהנא. המדינה נצלה מהרעיון של נתניהו להפוך את ישראל לדמוקרטיה לא ליברלית נוסח הונגריה.נתניהו הוא הצלחה פנומנלית בהרעלה של מדינה שלמה מאינטרסים ציניים

  8. זאת לא בדיוק שמרנות. זאת שיטה של שלטון פופוליסטי. תם עידן האידאולוגיה. פורח האינטרס האגואיסטי.

  9. אני מקווה שבמקביל הכוחות הנגדיים ינצלו את נצחונם בבחירות וישלחו את השמרנים לחופשה ארוכה ארוכה

  10. עוד סימנים להתפרקות מעמדו של נתניהו. עם הסתלקותו גם מעמד השמרנות הימנית ירד

  11. הבעיה היא שהימין נעשה יותר ימין ובמקביל השמאל נעשה פחות שמאל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך