הם לא רלוונטיים

המאבק על ליבו ודעתו של העם לא עובר במסדרונות הכנסת
אולק ליד פסל תורו
אולק נצר ליד פסלו של תורו

למפלגת מרצ אין שום במה לחשיבה משותפת, אבל לכל אחד מבכיריה יש במה אינטרנטית שבה הם משתמשים כדי להפיץ את דבריהם ואת תמונותיהם לרשימת המכותבים הכללית של המפלגה. מהעדויות האלה על עצמם אפשר לראות, כמו בתצלום רנטגן, מה יש להם בראש ובלב.

מוסי רז כותב ב"שמחה גדולה ותקווה אדירה". ניצן הורוביץ שולח את התמונה הרשמית מטקס השבעת הממשלה בבית הנשיא, תמונה שבה הוא היחיד מכולם המחייך חיוך רחב של נחת. "עת מעשה", הוא כותב, "הרבה מאוד שנים, הרבה יותר מדי, היינו מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות, מחוץ למוקדי הכוח, מחוץ לשלטון… פעלנו וגם השפענו, אבל ההגה לא היה בידינו". "אופוזיציה זה חשוב מאוד, אבל הגיע הזמן שאנחנו נוביל – והזמן הזה הגיע, עכשיו. אחרי כל כך הרבה שנים ששרנו וקראנו 'הביאו את היום' – היום הגיע…". "התרוממות רוח והכרה של גודל השעה – שאנחנו שותפים למעשה היסטורי…".

מאז שההגה "בידיהם" והם "בין המובילים" ב"מעגל מקבלי ההחלטות", המשטר כמנהגו נוהג, שהרי שום תזוזה אלקטורלית שמאלה לא התרחשה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. במרצ אין אף מבוגר אחראי שיעיר להם לא להשתטות. ואולי ההשתטות הפאתטית הזאת היא שתמנע בעתיד, שיראו בהם שותפים באחריות באמת, לבניית הישיבה באביתר ולכל מעשי הנישול, העוול והרשע היומיומיים של המשטר.

הדיאגנוזה המתקבלת מכל מה שמרצ מציגה ואיך היא מציגה זאת בשנים האחרונות, היא שהמפלגה הזאת רואה את תכלית חייה בשלטון, רואה את עצמה כבשר מבשרו של הממסד הכוחני, בכנסת, במשטר – ואין לה בראש שום תפקיד אחר. הורוביץ אף מסביר שהמפלגה "מרחיבה את מעגלי ההשפעה שלה באמצעות הפעילות שלה בשלטון ועל ידי כך מגדילה את בסיס התומכים שלה". זהו היפוך מושלם של המציאות, שכן הדרך היחידה להגדיל את בסיס התומכים של מפלגה היא לפעול ישירות על אנשים שאינם מתומכיה – וזאת עושים לא בממשלה אלא בבית המשותף, ברחוב, בקניון, בבית כנסת, בכל מקום.

מתברר שמרצ, כשאר המפלגות, ראתה בשלטון חזות הכול, אפילו את האמצעי היחיד להגדיל את כוחה. אין שום אפשרות שתפיסה כזאת תביא אי-פעם למפנה בתמיכת העם במפלגה המתנגדת למשטר. מבחינת ה"אידיאולוגיה" המוצהרת של מרצ ורצונה להתעצם – התנהלותה היא מצעד גאה של איוולת.

בכל מקום וזמן שבהם השתלטו דחפים פשיסטיים על העם, וגל הלאומנות הדתית-קנאית גאה – השלטון נפל בידי מנהיג עריץ. הגל הזה לא נעצר אלא נשבר בדם ואש של מלחמות שהפילו את משטריהן בכוח, כמו בעיראק או באפגניסטן. ההשוואה לאפגניסטן נראית לי המדויקת ביותר, כי שם אויבי החיים הדמוקרטיים הנורמליים הם הטאליבן, תלמידי בתי מדרש דתיים – בדיוק כמו תלמידי ישיבות אצלנו. אפשר עדיין למנוע זאת בישראל ולעצור אותם באמצעי שכנוע המקובלים בדמוקרטיה, אבל בוודאי לא בכנסת או בממשלה. הסיכוי להצליח בהטיית זרמי המעמקים הסוחפים את ההמונים אינו גדול; אין לכך תקדים. אלא שאין אפשרות אחרת, ולכן צריך לפעול כך, שהמאבק הקובע לא יהיה על כיסאות בממשלה ובכנסת – שם זה אבוד בטווח הנראה לעין – אלא על דעתו וליבו של העם שלנו.

לחובבי ה"שמאל הציוני" הרציניים, הייתי מציע להניח את מרצ ואת מפלגת העבודה לנפשן ולאפשר לנבחריהן לעשות את מה שהם כל כך אוהבים לעשות בקואליציה, שתוחלת חייה קצרה ממילא. הם לא רלוונטיים. אבל יש למפלגות האלה תומכים ישרי דרך והם אפילו מאורגנים במסגרות כמו קרן ברל כצנלסון, גבעת חביבה, זזים, עומדים ביחד, נשים עושות שלום, היוזמה הדמוקרטית המשותפת, מכונים ומוסדות ממומנים היטב הקשורים לאקדמיה, ארגוני סטודנטים, צעירים, תנועות נוער, ותיקי המאבק בנתניהו ועוד.

מקרבם של התומכים האלה חייבת להתעורר תנועה לשחרור ישראל מהכיבוש ומהעריצות הכובשת את הלבבות, שתפעל מול האדישים והמתנגדים בכל מרחב אפשרי: בבית המשותף, ברחוב, בקניון, במקומות בילוי, בבתי-ספר, בכל מקום. זוהי הדרך היחידה שיש בה תקווה לשנות באמת משהו בגורלנו, והיא תצליח הרבה יותר מאשר המפלגות הממוקדות בהשגת עמדות שלטון. התנאי הוא, שלא תחכו שמישהו מהממסד הפוליטי של "השמאל הציוני" יהיה היוזם והמארגן.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. אני לא מתווכח אם אתה צודק או לא. להיפך. אבל אני טוען שזה לא מעשי.

  2. לא רק שהרעיונות של מר נצר אינם ישימים, ולא רק שמזמן אבד עליהם הקלח, כיום רעיונות אלה גורמים נזק בעל משמעות כיוון שהם משדרים לאובים חולשה ורפיסות ידיים. מה זאת ההשוואה ה"מטורללת" של תלמידי ישיבות עם הטאליבאן? מישהו איבד את הצפון? מה זאת ההשתלחות במפלגת מרץ שהגיעה לשלטון? הרי זו מטרתה של כל מפלגה – להגיע לשלטון או לפחות ליטול בו חלק ולנסות להשפיע על פי השקפת עולמה. אולי מר נצר יפתח בתל אביב סניף של "האחים המוסלמים"?

  3. אתה צודק
    איך זה יקרה בפועל
    מי יוציא את האנשים מהערב האישי שלהם ויהפוך אותם לפעילים?

  4. בזכות הלא רלוונטים ביבי כבר לא ראש ממשלהויש סיכוי שהם יחזרו לשלטון והובילו מחדש את המדינה

  5. כדאי שתכיר בעובדה שהחברה הישראלית השתנתה וגם בקואליציה וגם בקואליציה הרוב הוא ימני, בוודאי לגבי הפלסטינים וכדומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של מירב

אכזבה

פוסט-ציונות ופוסט-יהדות של מפלגת מייסדי המדינה

תמונה של גד

הזדמנות

שיר על חיים כאן ועכשיו