התופעה המוזרה במפלגת הליכוד

על חנופה, צייתנות ויחסי תלות
צילום של נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: US Military

זה זמן רב שאני מתמודדת עם התופעה הפושה בצמרת תנועת הליכוד וחבריה: צייתנות עיוורת, סגידה והערצה ללא גבולות למנהיגם בנימין נתניהו. כתרים נקשרים לראשו בכל תחומי החיים: חוכמה, עוצמה, כריזמה, טוב לב, מגן החלשים, שומר עלינו מאויבינו, מאדיר שמנו בעולם, מבטיח את קיומנו, עושה קסמים, מחזק חלשים, בקיצור כול יכול מכול וכול! אני מתבוננת בתופעה ואינני מצליחה לשמוע הערת ביקורת אחת, הצעת שיפור אחת, מילת תסכול אחת, דרישה לשינוי כל שהוא, אין כלום. הכול תותים. הכול דבש.

מעריצי ביבי ועושי דברו אינם מחכים להוראות מצדו. הם ממלאים את רצונו עוד לפני שיבקש. הם יודעים מה רצונותיו והם ממלאים אותם אפילו ללא בקשה מפורשת. זוהי תופעה ייחודית בעולמנו. במדינות שבהן חופש הדיבור וחופש ההתארגנות מובטח, אזרחים יוצאים לרחובות לעיתים קרובות להפגין נגד הממשל, וראשי המדיה אינם מניחים לאוחזים בהגה כאשר הם עושים טעות או פוגעים באזרחים. מה שונה אצלנו? אני שואלת את עצמי. האמנם ביבי התברך ביכולת למנוע כל טעות? ביכולת הנדירה לקבל תמיד את ההחלטות הנכונות? לחזות כיצד דברים יתפתחו ולנצל הזדמנויות או לעצור התפתחויות מזיקות? האם זאת הסיבה?

נראה שלא. ביבי, ככל אדם וככל מנהיג, עושה טעויות. והרבה. ברם, הטעויות שביבי עושה מוצגות לאזרחים כהחלטות נכונות, ורק כאשר מתרחשת תוצאה בלתי רצויה מחפשים שעיר לעזאזל וזורקים עליו את האשמה. ה"חמור" הסופג את הביקורת והטענות הוא בדרך כלל "השמאל", שכבר נכנס למילון העברי כאבי כל חטאת, הרוע והטיפשות בהתגלמותן, והגורם היחידי לכל התלאות שפוקדות אותנו. ושוב אני שואלת: אזרחי ישראל הנבונים, שהמציאו את תעשיית ההייטק, הסטארטאפ ניישן, איך הגענו למצב הזה? איך הגענו להתבזות הזאת?

את הפתרון לשאלה מצאתי במודל התאורטי של תלות הדדית, והוא מסייע לי בהבנת התופעה. תלות הדדית היא מערכת יחסים שהחברים בה תלויים זה בזה. כל צד נותן משהו שהצד השני צריך ומקבל משהו שהוא צריך. שני הצדדים נותנים זה לזה ומקבלים זה מזה את הדברים הנחוצים להם. אלו הם יחסי הדדיות. לפעמים צד אחד הוא החזק והוא נותן יותר והצד השני הוא הצד החלש והוא נותן פחות. ברם, בשני המקרים היחסים בין הצדדים מבוססים על אינטרסים הדדיים. לדוגמה חברה מסחרית תורמת למערכת בחירות של מפלגה מסוימת והיא מצפה לתמורה כאשר המפלגה תהיה בעמדת השפעה. המפלגה זקוקה לתרומות כדי לשרוד, והיזם זקוק להורדת רגולציה כדי לייבא סחורה. זוהי תלות הדדית. דוגמה נוספת היא יחסי ארה"ב וישראל – שני הצדדים נותנים ומקבלים.

אך קיימת תלות מסוג שונה, תלות אחרת, שהיא תלות חד-צדדית. ביחסי תלות חד-צדדית צד אחד רק נותן, והצד השני רק מקבל. במקרה כזה הצד המקבל הוא צד חלש, והוא תלוי לחלוטין בצד החזק, הצד הנותן. יחסים כאלו יוצרים מצב של "פטרון וקליינט": הפטרון החזק נותן טובות הנאה לקליינט החלש תמורת נאמנות עיוורת וצייתנות מוחלטת. במקרה כזה הצד החלש, המקבל, אינו יכול להביע כל ביקורת או הערה שלילית, ועליו לציית לפטרונו אפילו במצבי קיצון. למשל בתקופת קיומה של ברית המועצות, המדינות במזרח אירופה היו תלויות בה לחלוטין. זהו המודל של התלות החד-צדדית.

לדעתי, מושג התלות החד-צדדית יכול לתת תשובה ולהסביר את התופעה שהעליתי בראשית דבריי, התופעה של צייתנות עיוורת, סגידה והערצה ללא גבולות של צמרת תנועת הליכוד וחבריהם למנהיגם ביבי נתניהו. אין לי ספק שמערכת היחסים שבין ביבי, מנהיג המפלגה, לחברי הליכוד, ובעיקר לצמרת ההנהגה של המפלגה, הם מערכת של יחסי תלות חד-צדדית. ביבי הוא הפטרון וחברי המפלגה הם הקליינט, ומשום כך הם מחויבים לנאמנות עיוורת ולצייתנות מוחלטת למנהיג, אשר מחזיק את עתידם בידיו, פשוטו כמשמעו. ברצונו יקדם, ברצונו יחסל. אם חברי המפלגה ומנהיגיה חפצי חיים, הם מחויבים לנאמנות עיוורת ולצייתנות מוחלטת לביבי, הפטרון. חבל שכך. במצב דברים כזה שני הצדדים מפסידים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. מאמר מצוין. בהחלט מסביר באופן בהיר וברור את מה שקורה במפלגת הליכוד. ברם, בולטת במאמר עוד תובנה – הערצה, אולי עיוורת, שאת מעריצה את ביבי. הדבר בולט בהסברים, כולל התאוריה הנכונה של תלות הדדית המובאות במאמרך. מאלפת דוגמת התלות ההדדית בין חברה מסחרית ומפלגה פוליטית. במדינתנו דוגמת התלות ההדדית הגיעה לשיאה בין שלטון מפא"י והתנועה הקיבוצית. כן – אלה שהקימו את המדינה. לשאלה כיצד ביבי הגיע למעמדו את בהחלט מספקת הסבר מעולה בפסקה הראשונה של מאמרך. האיש פשוט משכמו ומעלה. על כן אין פלא שהוא נערץ על ידך כמו גם על ידי עוד מיליוני ישראלים.

  2. אנשים בכל העולם אוהבים להשתעבד למנהיגים כוחניים, שלדעתם יצליחו ויעלו מעלה מעלה.

  3. ברשותך ניצה תיקון למודל "ההדדיות החד צדדית"
    אין זה נכון שיש "נותן ולא ומקבל". גם ה"נותן" לתפיסתך מקבל והרבה ממה שהוא זקוק לו והוא עוגן יציב בחיים, מישהו המשחרר אותו מהצורך להתמודד עם שאלות קיומיות הקשות לו. ומכאן הוא שואב ביטחון שכנראה חסר לו מסיבות שונות. לכן אנשים מחפשים מנהיג כדי למלא את הפונקציה החסרה להם (בהשאלה- סוכן הבנק בידו מפקידים את תיק השקעות שלנו..)

  4. מנהיגים פןופוליסטים בלטו מאוד בעשור האחרון בעולם. למרבית השמחה הם כנראה הולכים ויורדים לאחרונה.

  5. ב. נתניהו תופעת ״אחד בדורו״ משכמו ומעלה, ללא קשר ל׳מוצאו׳ הפוליטי, איש מבין בשנייה ועושה עד שזה עובד; האדם-הנכון-במקום-הנכון, בדיוק ככפפה למה שהיה חסר כאן עד התגלותו ואף כמו שכל העושים והטועים, גם שוגים לפעמים, זה בטל ב60 לעומת הצלחותיו ויעידו שועי-העולם… הנדבקים אליו ו״חברים״ שלו אד…הוק… אבל… כשיום אחד זה יפול, זה יעשה הרבה רעש, תרתי משמע ולכן,מן הראוי לפתח אלטרנטיבה, ליום סגריר.

  6. גם היום כאשר הוא חבר כנסת עדיין אנשי מפלגתו מצייתים לו הרבה יותר מאשר טירונים בצבא.

  7. אני דוקא מרגישה שמתחילים סדקים בליכוד. כמה אנשים שם מאמינים שהם יכולים להחליף את ביבי. הם לא מבינים שהם יפוררו לגמרי את הליכוד.

  8. מתחילים לראות סדקים ודברים בחומת המגן הבחורה שהיתה סביב בנימין נתניהו

  9. בנימין נתניהו, אני עצוב שכך אתה הולך ועוד יותר עצוב בגלל האפסים שהתברגו למקומך החסר… היה שלום איש יקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך