שלוש ברכות וקללה אחת

תקדימים חברתיים מבורכים במשבר הפוליטי
צילום בתוך המעבר
הקרדו בירושלים, בין הרובע היהודי למוסלמי

המריבה החולנית בין ממשלת הליכוד לממשלת השינוי וסכנת האיוולת של בחירות נוספת אנסו את המערכת הפוליטית והחברתית ליצור כמה תקדימים מבורכים. לא מאהבת הערכים החברתיים אלא משנאת היריבים הפוליטיים. אלמלא מערכת אילוצים זו, שהיא למעלה מכוחם של שני הצדדים, לא היו צומחות הברכות הללו לחברה הישראלית, המצויה כעת במשבר עמוק. הדבר מלמד שוב שההכרח מניע להתחדשות והמשבר מצמיח הזדמנות. בין שתקום ממשלת שינוי יציבה לאורך זמן ובין שלא, תקדימים אלה קנו להם שביתה בחברה הישראלית והם ילוו אותה למשך שנים רבות.

התקדים המבורך הראשון שנכפה עלינו, הוא ההזדקקות לתמיכה של מפלגת התנועה האסלאמית הפלסטינית, רע"מ. אף אחד מהצדדים הפוליטיים היהודיים לא היה יוזם שותפות עם המפלגה הזאת אלמלא ההכרח. לא שיקולים מוסריים חברתיים הם שהניעו אותם לכך. ועדיין, יש בכך ברכה רבה. את פריצת הדרך ההיסטורית הזאת יש לזקוף לזכותו של אבו-יאיר, הלוא הוא בנימין נתניהו, ראש ממשלת הימין הדתי חרדי לאומי. משעה שהוא התיר את הרצועה הרי שכל מפלגה אחרת מהימין, מהמרכז ומהשמאל רשאית לכרות ברית עם כל מפלגה ערבית. אמנם מתוך אונס, אך אולי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה; שכן ברור לכל מי שעיניו בראשו, שהמפתח להצלחתה של החברה הישראלית נתון בשותפות ההוגנת עם ערביי ישראל הפלסטינים. שותפות הוגנת כוללת בראש ובראשונה שותפות בהנהגה, שוויון זכויות וחובות וחלוקת משאבים צודקת. דווקא בימים שלאחר מבצע "שומר חומות", שבהם מדינת ישראל ויהודי התפוצות נתונים למתקפה אסלאמית מרושעת בכל רחבי העולם המערבי, סיפק לנו חבר הכנסת מנצור עבאס, יחד עם נפתלי בנט ויאיר לפיד, את תמונת הניצחון ההסברתי. זוהי התשובה הציונית לא רק לחורשי רעתנו מעולם האסלאם אלא גם למבקרינו בממשלות המערב. זוהי התשובה הציונית גם לבני העם היהודי בתפוצות, שהתמיכה שלהם בישראל מתפוררת לנגד עינינו, ואנחנו יושבים באפס מעשה. מדינת ישראל בונה חברה משותפת עם ערביי ישראל הפלסטינים וכל מי שקללת האפרטהייד בגרונו מוטב שישתמש במכשיר אקמו (ECMO) בטכנולוגיה עילית ישראלית.

התקדים המבורך השני שנכפה עלינו, הוא ההכרח המתבקש כל כך של לכידות השורות בין ימין, מרכז ושמאל. ארבע מערכות בחירות הסבו לנו נזק חברתי בל ישוער. גם כאן יש לזקוף, והפעם בלשון סגי נהור, את התקדים לאבו-יאיר. בעקביות ובשיטתיות שאין לה אח ורע בתולדות מדינת ישראל הצליח ראש הממשלה להפוך כחצי מהציבור היהודי בישראל לבוגדים. הוא לא אמר זאת בפיו, אך מפגינים מטעמו קראו בחוצות העיר כנגד השמאל "מוות לבוגדים". מאז רצח רבין אני מאמין לקריאות כאלה. החברה הישראלית בהנהגתו של אבו-יאיר הגיעה לעברי פי פחת מהבחינה החברתית (אין זאת אומרת שאין לו זכויות רבות אחרות במישורים אחרים). לא מתוך אהבת השמאל, אלא מתוך השנאה לראש הממשלה הנוכחי, נאלצו שלוש מפלגות הימין (ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו) להתחבק עם מפלגות המרכז והשמאל (יש עתיד, כחול לבן, העבודה ומרצ). זוהי בהחלט קרן אור בעלטה החברתית שירדה עלינו בשנים האחרונות. החברה הישראלית זקוקה נואשות לתמונת ניצחון חברתית שכזאת. רוב העם היהודי בישראל צמא לשלום חברתי ולהצלחת המפעל הציוני. רובו המוחלט רוצה בשותפות הוגנת בין ימין לשמאל ובשותפות הוגנת בין יהודים לערבים. ישנו מיעוט, שלמרבה הצער גדל והולך, שמעדיף את השיסוי, הגינוי והביזוי על פני האחווה, השלווה והתקווה. הברית המתחדשת שבין שמאל לימין היא חץ בעיני המחבלים החברתיים האלה. אם מישהו סובל מכאבי עיניים מהסוג הזה, מוטב שיפנה לקבלת טיפול אצל אחד מהרופאים הערבים המצוינים המובילים את מערכת הבריאות בישראל.

התקדים המבורך השלישי, שגם הוא נכפה עלינו, הוא שבקרוב נראה שר בממשלת ישראל, לא פחות, שהוא רב רפורמי. ארבעים שנות שלטון ימין דתי לאומי וחרדי, שבהן דחקו ממשלות ישראל את רגלי שני מיליון מבני עמנו, אמורות לבוא אל קיצן. אין לך איוולת גדולה מזו שעם קטנטן הנתון במצוקה קיומית מוותר בקלות בלתי נסבלת על נתח משמעותי מעצמו. אין לך עוולה גדולה מזו של מימון ישיבות אנטי-ציוניות בזמן שבני הקהילה הרפורמית, המקיזים דמם למען ביטחון ישראל, זוכים לאפס תמיכה מהמדינה. כאן יורשה לי להזכיר שמורי ורבי הרפורמי, הרב משה חיים ויילר זצ"ל, שאותו כינינו בחיבה רבה הרומ"ח, שכל שניים מבניו במערכות ישראל. מדינת ישראל לא הכירה בו כרב ולא בנישואיהם של זוגות יהודים שחיתן בחתונה יהודית הלכתית וכשרה למהדרין. דחיקת היהדות הליברלית הביאה למשבר עמוק בין יהדות ארץ ישראל ליהדות התפוצות וכתוצאה מכך להתדרדרות קשה בתמיכה של יהודים במדינת ישראל. גם בתהליך המפוקפק הזה יש לאבו-יאיר מניות לא מועטות. שר התפוצות המיועד, הרב הרפורמי חבר הכנסת גלעד קריב יצ"ו, הוא הדמות הנכונה לעת הזאת. רק מנהיגים כדוגמתו עשויים להציל את לכידות העם היהודי הרופפת עד כדי סכנה. אם יבחרו מפלגות הציבור החרדי להיכנס לקואליציית השינוי, הרי שיאלצו להסב לשולחן אחד עם הרב הרפורמי. אם כך, זו תהיה תמונת הניצחון של החלקים השפויים בחברה הישראלית, ומי שלא ישמח בשותפות החרדית רפורמית, שיאכל את השטריימל שלו.

הקללה, או מוטב לומר הקלקלה, העיקרית בממשלת השינוי היא ההעתק הגמור של מדיניות ממשלת הליכוד בכל הנוגע להסדר מדיני עם הפלסטינים. זרה ומוזרה היא התופעה שלפיה מפלגת התנועה האסלאמית ומפלגות המרכז והשמאל אינן מזכירות את ההכרח הקיומי לפתוח בתהליך מדיני עם הרשות הפלסטינית. ברור הוא שהדבר נובע מהשותפות עם שלוש מפלגות ימין המאמינות בארץ ישראל השלמה. עם זאת, חשוב להיזכר שכמעט כל ראשי הממשלה הישראלים עדכנו גרסה ביחס לערבים בכלל וביחס לפלסטינים בפרט (בגין, שמיר, פרס, רבין, ברק, שרון, אולמרט ונתניהו). כל אחד בתורו יצא נגד הפלסטינים בשבתו באופוזיציה ופעל יחד איתם באופן ישיר או עקיף בשבתו על כס ראשות הממשלה. לשיא הגיעו הדברים כשחלקם התחבקו עם הטרוריסט הנתעב ערפאת. אני רוצה להאמין שגם ראש הממשלה המיועד, איש ההיי טק לשעבר, יידע לעדכן את גרסתו, יסיר מעלינו את קללת הסיפוח ויפתח ביוזמה מדינית. על מדינת ישראל להוביל את התהליכים המדיניים ולא להיגרר אליהם כסרבנית. עלינו להוכיח לעצמנו ולעולם יום יום שאיננו חדלים מהשאיפה לשלום עם הפלסטינים. גם אם לא יעלה בידינו הדבר, מסיבות שאינן תלויות בנו, אל לנו לחדול מכך, واللي مش عاجبه يشرب من بحر غزة (ומי שלא אוהב זאת ישתה מהים של עזה).

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. רבי יעקב מעוז, עוזך, וחריפות שכלך, יש בכוחם לעורר תקווה, ועם בוא הבשורה לממשלת האחווה, ממקור הפלגה, נפליג כולנו לחוף האחווה , ואולי עוד נזכה בחיינו להתגשמות דברי הנביאים, וחי זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ונשב איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ונכתת חרבותינו לאיתים וסכיננו למזמרות, נבצור עינבנו לקונייאק, ונמסוק זיתנו לשמן עימו נדליק את מנורת השבטים ,והמנורה תאיר את עיננו ותפתח את אוזנינו להאזין להקשיב לקבל ולהסדיר את איכות חיינו, וכמצוות תורתנו הקדושה נחבק באהבה את גרנו, ואלה יחזירו לנו אהבה וישתלבו בתוכנו.
    אמן כן יהי רצון.

  2. מסכים לכל מילה, עם זאת אל יתהולל חוגר כמפתח. נמתין עוד ימים ספורים ונברך על המוגמר.

  3. היכולת של למצוא בכל דבר את הטוב, היא נהדרת. הלוואי ורבים היו כמוך.

  4. הבעיה לא נפתרה
    עדיין לא בטוח שההתפוצצות נמנעה
    אני מתפלל שהמשבר יפתר בדרכי שלום.

  5. פתאום מרכיבי הקואליציה גילו כי גם במפלגות עם אידיאולוגיה אחרת יושבים אנשים חיוביים שאפשר להסתדר איתם. וכי המשותף גדול מהמבדיל

  6. למישהו יש מושג אין משיגים כרטיסים למופע המאה: פינוי המשכן בבלפור?
    אזלו מיד כל המקומות בטריבונות

  7. בירכת העל היא הליכתו הביתה של ראש הממשלה
    כל היתר זה הקצף על העוגה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך