לפני שנים היו לי ידידים לא מעטים בכפר חב"ד. עד היום יש שם ממשיכי מסורת של שנים המביאים לביתי מצה שמורה מיוחדת וטעימה לפני חג הפסח.
בשנות ה-80 המאוחרות, כששימשתי כמזכ"ל מפלגת העבודה, הוזמנתי לביקור בכפר חב"ד. ידעתי שלביקור יש הקשרים פוליטיים, כיוון שהחב"דניקים קיימו לובי בכנסת לשינוי חוק "מיהו יהודי", וביקשו לבסס קביעה פרלמנטרית שיהודי הוא מי שההלכה קובעת כך, ופרשנותה כמובן בידי הרבנות הראשית או כל רבנות מחמירה יותר.
בעת ארוחת הצהריים הודיע הרב של כפר חב"ד דאז הרב חפר כי יש לו מכתב שעליו להקריאו בעת ארוחת הצהריים. סירבתי לכך בכל תוקף כי הנחתי שזה מכתב מהרבי מלובביץ' שמפציר בי לשנות עמדה בנושא החוק. היות שלא רציתי להיקלע למעמד שבו אסרב לבקשת הרב בפני חסידיו המושבעים, הודעתי שאני עוזב את האירוע בצל הבקשה. צעדי זה לא הפליא אותם, כי גם הם לא רצו לחזות ב"השפלת" הרבי, וכך נפרדנו.
את הרבי עצמו פגשתי עשור קודם לכן בברוקלין, והתרשמתי מאישיותו ומהערצת הקהל שסבב אותו. אבל ידעתי שהוא קיצוני מאוד בנוגע לשלמות הארץ. מאז האירוע בכפר חב"ד בדקתי את התנהגותם ואת עמדותיהם של החסידים. לא התעלמתי מכף הזכות שלהם בפעילות חובקת עולם הראויה להערצה, אם כי יש בה גם קורטוב של גישה מיסיונרית.
לפני ימים אחדים בחנתי את תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת לפי יישובים. התוצאות היו צפויות ברוב היישובים, בעיקר החרדיים שביניהם. אך כאשר בחנתי את התוצאות בכפר חב"ד – חשכו עיניי. הרשימה של סמוטריץ' ובן גביר קיבלה שם קרוב ל-60% מהקולות!
כפר חב"ד נראה כעת כמעוז כהניסטי ברור ואיתן. זכותם של החב"דניקים להיות חייכנים ונעימי סבר, אבל זכותנו לשנות את התנהגותנו וסובלנותנו כלפי בסיס כוח כהניסטי מסוכן ומעמיד פנים.
18 תגובות
מאד הופתעתי לקרוא במאמרו של עוזי ברעם על הכרסום שחלו בחב"ד. אך במחשבה שנייה היה צפוי שבמדינה שראשיה הנוכחיים מעולם לא התייחסו בפומבי לערכים הבסיסיים, כמו מוסר וצדק, ניתן היה לצפות שגישה זו תחלחל גם לארגונים ומוסדות. גם בעבר שלי היו כמה מפגשים מחממי לב עם החב"ד. הראשון שבהם הוא מפגשים שבועיים עם נהג קטר, שהיה בכיר בחב"ד, והגיע לירושלים כמה פעמים בשבועת, כדי להקדיש את זמנו החופשי לביקור במשרדי הסוכנות היהודית. כולו מאור פנים, מדבר בנועם, ואינו מנסה לשנות את דעתו של איש. כמה שנים לאחר מכן, כאשר הייתי שליח הסוכנות בניו יורק, נהגו אנשי חב"ד להיכנס ללובי של הבניין, כשעל שולחן בצד היו ערכות תפילין, בלי שינסו לשדל איש להתפלל. באחד הימים, כאשר חזרתי מפגישה, ראיתי שהם עומדים בחוץ, שאלתי מה קרה, והתברר שאנשי הביטחון הוציאו אותם. קראתי לקב"ט, דיברתי על ליבו, ומאז יכלו אנשי חב"ד להיכנס לבניין באופן חופשי.
שמחה- אני מודה שאני מעורב כלל בעמדות חב"ד ולא בשינויים כול שהם שאתה מעיד עליהם. אבל נעצרתי במחשבה השנייה שלך שאולי השינוי בעמדותיהם הוא תוצאה " צפויה שבמדינה שראשיה הנוכחיים מעולם לא התייחסו בפומבי לערכים הבסיסיים, כמו מוסר וצדק". למרות שאיני נמנע עלך חסידי ראשיה המדינה הנוכחיים, אני בכול זאת תוהה כיצד הגעת למסקנה הזו, האם מתוך ידע אישי או סקר עמדות, או אולי יש צורך במחשבה שלישית בה תמצא סיבה אחרת הקשורה למאבקי שליטה על קופת המדינה בתוך הפוליטיקה החרדית הפנימית שהיא מקור הרע
מאמר מהמם. קצר. לעניין. הוכחה פדוטה אבל חותכת. כל הכבוד.
אפתח בגילוי נאות: החסידות, שתוארה בהיסטוריה
היהודית כתנועה עממית חברתית, שמכבדת את האדם הפשוט, הרשימה אותי, וסיפוריה ,שמצאו ביטוי ביצירותיו של י.ל.פרץ ממש משכו את לבי.
גם הניסיון האישי שלי קשר לה
;הילה בחיי
אבי שבא לארץ בגיל 18 כחלוץ לבנות את הארץ, גדל בבית חסידי וגם המורה, המנחה, המשמעותי ביותר בחיי,פרופסור איזדור (יצחק)
טברסקי באוניברסיטת הארווארד
. היה אדמו"ר בקהילה החסידית בבוסטון.
על רקע כה חיובי בגישתי לחסידים
הכתה בי הכתבה המרתקת של עוזי ברעם, על העדפותיהם של אנשי חב"ד בבחירות
.וניפצה בקרבי תמונה יפה שהייתה לי במשך שנים
שתי הפנים של האנשים
הנעימים, השמחים, המרבים בניגונים, מזה- ועמדתם המתבטאת
-בבחירות מזה
הלמו בי וחשתי אותה תחושה של הסתייגות וחוסר אמון עצוב כפי שאני חשה כשאני צופה בראיון עם בני עמי האנטי ליברלים כשהם מדברים על השקפותיהם הקיצוניות הבלתי סובלניות ותמיד עם חיוך מיוחד של מי שמאמין שכל האמת אצלו והוא מחייך אלינו כמו לילדים מוגבלים בהבנתם. כן, החיוך המרתיע הזה
נתקלתי בפועל בדיעות שלהם כפי שהם באמת חושבים ולא כפי שהם מציגים לנו כשיטת שיווק. נורא.
מי שמאמין בביאת המשיח במהרה בימינו, לא יכול להיות אלא קיצוני משועבד חסר מחשבה עצמי
עוזי, האמת? תוצאות הבחירות בכפר חב"ד כפי שדיווחת עליהן מפתיעות ומדאיגות. תגובתך נכונה ומוצדקת. גם אני הייתי מגיב כך לגבי כל הסמוטריצ'ים והבן-גבירים למיניהם גם אם יש להם דימוי מטעה של נחמדים ונעימי סבר.
עוזי ברעם כדרכו לא מהסס להגיד בדיוק את דעתו. כל הכבוד. ובמקרה הזה אני אפילו מסכים אתו.
נדמה לי שהם אלה שהחזירו את ביבי לשלטון במסע שטח מטורף …הכריזו אז בפעם הראשונה על מעורבות פוליטית טהורה…מאז הם פעילים פוליטיים לכל דבר.
נראה שסמוטריץ פעל בנשק שלהם הנחמדות והצליח לגייס אותם כפי דהם יודעים לעשות…
בתל אביב, מעוז החילוניות מפעילים החבדניקים אגרסיביות קיצונית
וככל שהיא יותר קיצונית בניסיון להתנחל במקום לא להם, הם עוטפים זאת ביותר חיוך
לפעמים יותר קיצוניים מכהניסטים.
לכל הצפונבונים, הסמולנצ'יקים, האנטיחב"דניקים, האנטיכהניסטים ועוד –
כשהילדים שלכם, לאלפיהם, מטיילים בכל מיני מקומות שכוחי אל לאן הם באים
כשהם מבקשים מעט חמימות ביתית או לחגוג את חגי ישראל – כמובן לבתי חב"ד.
או להבדיל כשהם נדבקים במחלה ונזקקים לעזרה או לפינוי או לקשר עם הבית.
מה לכם כי תלינו על שליחי חב"ד? מדוע להצביע עבור מפלגה דתית יהודית זה
פסול ולהצביע עבור המשותפת, או מרץ, או בצלם או שוברים שתיקה זה בסדר?
אף אחד לא הציע לך למי להצביע ואיש לא יצא נגד "שליחי חב"ד". בכפר חב"ד רוצים להצביע לכהנא שיצביעו.אבל אז נדע שמתק השפתיים והחיוך הנאור והדיבורים על "עם ישראל חי" הם דיבורים של מי שדוגלים במפלגה גזענית. שכמוה פרחו באירופה מפלגות דומות בשנות ה30 ויש כאלה גם היום בחלק ממדינות מזרח אירופה.
עבורי כל זה לא חדש עבור חלק מהציבור-כן. נסיתי רק לעשות סדקים בוילון שמדבר על "אהבת ישראל". אהבה שכזו טובה לכם ולך תתכבדו .לא בבית ספרנו
תראו איך הקבוצות הדתיות והחרדיות שבו אותנו והתעללות בנו
הם מופעלים כמו בוטים על ידי הרבנים
כהניסטים הם המתונים של העידן החדש אצלנו
כהניסטים קיצוניים
מדובר למעשה בכת. ממושמעים לגמרי. הולכים בדרכם בקיצוניות. הכל תחת הסוואה של חיוך בדיוק לפי ההוראות.