הגם לבית הנשיא תיכנס רוח עוועים?

מי אינו ראוי ומי ראוי לכהן כנשיא המדינה
תמונה של ד"ר דגני
ד"ר יצחק דגני

נשיא המדינה הראשון של מדינת ישראל היה הפרופסור חיים ויצמן. הוא נבחר למשרה הנכבדה ביותר במקומותינו בהשראתו של מייסד המדינה וראש הממשלה המיתולוגי דוד בן-גוריון. המסורת הפוליטית שהתגבשה למן ההתחלה בבסיסה של כהונת נשיא המדינה היא שנושא משרה זו, הנבחר בבחירות חשאיות על ידי 120 חברי הכנסת, יהיה מורם מעם. אין הוא מתערב בכלל במחלוקות פוליטיות. מסורות בידו סמכויות אובייקטיביות כדוגמת חנינת אסירים, הטלת הסמכות להרכבת קואליציה על פי תוצאות הבחירות לכנסת, ייצוג המדינה כלפי פנים וחוץ וכיו"ב. אין לנהל הליכים משפטיים נגד הנשיא ואין לגבות ממשכורתו מס הכנסה. עם זאת, פעמיים נקשרו בנשיא המדינה פרשיות מבישות. האחת נקשרה למעשי שחיתות ששמו של נשיא השתרבב לתוכן. אותו נשיא התפטר ושב ברוח שפופה לביתו. בשנייה נשיא הואשם בהטרדה מינית וגם הוא התפטר וירד מאיגרא רמה לבור תחתיות. אולם הגם שכך מעולם לא עלה על דעה צלולה כלשהי להפוך את בית הנשיא לעיר מקלט מפני העמדה לדין באמצעות בחירת אדם שתיקים פליליים תלויים ועומדים כנגדו.

המערכת הפוליטית בישראל, בשנתיים האחרונות, נכנסה לסחרור ללא תקדים המוציא את דיבתנו רעה בארץ ובעולם. בשל שנאות ופסילות על רקע אישי חברי הכנסת אינם מצליחים ליצור קואליציה שתזכה לאמון של כנסת ישראל. עם זאת, בעוד כחודשיים ומחצה תסתיים כהונה מכובדת מאוד, בת שבע שנים, של כבוד נשיא המדינה ראובן ריבלין. לאחרונה מתחיל להתגלגל במקומותינו רעיון מטורף לבחור את ראש הממשלה נתניהו לכהן כנשיא המדינה לאחר סיום כהונת הנשיא ריבלין. ה"מחשבה הקונסטרוקטיבית" העומדת מאחורי רעיון עוועים זה היא שעל ידי כך יוזז ראש הממשלה ל"עיר מקלט" וההליכים המשפטיים הננקטים כנגדו כיום ייעצרו ויש להניח שיוקפאו או אף יבוטלו. עזיבתו של ראש הממשלה את הכנסת, ובמשתמע מכך את המערכת הפוליטית-שלטונית, תאפשר לחבר ליכוד אחר להקים ממשלה יציבה שתכהן קדנציה מלאה. בממשלה זו ישתתפו מפלגותיהם של סער וליברמן, שכיום נמנעים מלהצטרף לקואליציה של מפלגות הימין, המייצגות את רוב העם בבית המחוקקים.

מחד גיסא ברור לחלוטין לכל אזרח ישראלי בעל היגיון מזערי את מי אסור לבחור לכהן כנשיא המדינה. מאידך גיסא לא כל כך ברור את מי רצוי וצריך לבחור לכהונת הנשיא. על פי החוק יכול כל אזרח ישראלי להציג את מועמדותו לנשיאות אם הוא ממלא מספר כללים כפי שקובע החוק. עד כאן הכול טוב ויפה. אולם על פי האינטרס הציבורי, מי הוא או מי היא הדמות המתאימה ביותר לכהן במשרה המכובדת ביותר במדינה?

ובכן, המועמד האידאלי אמור להיות בעל מוניטין ציבורי נקי מכל רבב. אדם שהישגיו בתחומו המקצועי יהיו ברמה הגבוהה ביותר: דיפלומט, סופרת או משוררת, פרופסור, ממציאה או מנהלת, קצינה בכירה, שופט עליון וכדומה.

הגם שכהונתו של כבוד הנשיא ריבלין מסתיימת בקרוב מאוד, עדיין לא התפרסמה רשימת מועמדים רשמית לתפקיד הנכבד, פרט כאמור לגחמת האפשרות של הצגת מועמדותו של מר נתניהו. בימים אלה הגיע לידיעתי שם של מועמד ראוי ביותר שבשבוע שחלף הגיע לכנסת, נפגש כבר עם כמה מחבריה החדשים והודיע על הצגת מועמדותו. האיש הוא הפרופסור והסופר המפורסם מיכאל בר-זוהר. אין לי ספק שהציבור הרחב מכיר את האיש שכתב עשרות ספרים, כתב את הביוגרפיה המקיפה ביותר על דוד בן-גוריון והיה בעבר חבר כנסת וראש ועדת החינוך. הוא אינו איש שמאל או ימין. גישתו היא ממלכתית מובהקת, ואם ייבחר יוכל לפעול בלב שלם למען אחדות העם וצמצום הפערים שנבעו בחברה הישראלית. הפרופסור בר-זוהר הוא בעל מוניטין נכבד בחו"ל מאחר שספריו תורגמו לשפות רבות והופצו ברחבי העולם. הוא בעל ניסיון ייצוגי ודובר ברהיטות מספר שפות זרות.

אין ספק שהפרופסור מיכאל בר-זוהר יזכה בקונצנזוס הרחב ביותר בקרב הציבור כאן וכמובן גם בין חברי הפורום הבוחר, והוא יביא כבוד רב למוסד הנשיאות בארץ. יתרה מכך, הוא יביא לנו כבוד רב גם בחו"ל, שהרי במדינה האירופית החשובה עבורנו, צרפת, למוניטין של בר-זוהר אין שני מאז שפרסם את ספרו "גשר על הים התיכון", העוסק בקשרים המצוינים שהתקיימו בין שתי המדינות בעשר השנים הראשונות לקיום המדינה. הספר מתבסס על מחקר היסטורי שבר-זוהר ערך ועבורו אף הוענק לו התואר ד"ר לפילוסופיה במכון הבין-לאומי היוקרתי למדע המדינה בפריז.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. המינוי של הנשיא פוליטי. לא יבחר מישהו שמשתייך בדיעותיו לאופוזיציה. בל כמו כל בעלי התפקידים, יש מי שמפריעים לטובה. למשל ריבלין. שהיה לכאורה ימני קיצוני עם מעורבות בכמה פרשיות והוכיח עצמו כאחד הנשיאים היותר ממלכתיים.

  2. הנשיא נבחר על ידי הכנסת. הכנסת הנה מוסד פוליטי מובהק. לכן הבחירה הנה על בסיס פוליטי.

  3. לאליעזר ולמשקיף הנכבדים –
    אתם כמובן צודקים בתגובותיכם. הכל פוליטי ובין היתר גם בחירת הנשיא.
    עם זאת יש לזכור שבניגוד לבחירות מסוגים אחרים בחירת הנשיא היא אישית
    וחשאית. כל חבר כנסת בהיותו מאחרי הפרגוד יישמע לצו מצפונו.
    אנא זכרו – פרופ' שווה, מועמדו של בגין לא נבחר. קצב גבר על פרס בזכות
    חברי כנסת ממפלגת העבודה ש"ערקו" והצביעו עבור קצב. גם ריבלין נבחר
    בניגוד לרצונו של נתניהו. ואם נמשיך לחטט בוודאי נמצא עוד ראיות לבחירת
    נשיא על פי שיקול דעת ולא רק על פי הכתבות פוליטיות.
    לראיה – אומרים שאם נתניהו לא יצליח להעביר חוק לבחירת נשיא גלויה
    הוא לא יצליח להיבחר. כאן אגב יש שיקול דעת נוסף – לאן נוליך את הבושה
    אם "משפחת בלפור" הנוכחית תעבור דירה לבית הנשיא???

  4. כבודו של מיכאל בר זוהר במקומו אבל הוא מתאים להיות נשיא כמו צנצנת לבלט טורקי
    הכותב ממש מבזה את משרת הנשיא

  5. לדן גבריאל
    גם כבודך, כמומחה להתאמת צנצנות לבלט טורקי, במקומו מונח.
    באמת יפה מאד. יישר כוחך בשביליי התרבות הטורקית בישראל.

  6. אם תהיה ממשלת ימין דווקא אז אני בעד שילמנו את הרצוג לנשיא. אני בטוח שזה יעבוד הכי ממלכתי.

  7. בטירוף שפוקד אותנו ראוי כי ההחלטה תידחה מעט. אחרת יבחר נשיא הזוי בהליך מטורף.

  8. בניגוד לכל מיני דעות אני בעד נשיא ניטראלי ואוביקטיבי שאיננו בא עם דגל פוליטי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים