יוסי ביילין ממשיך לטעות ולהטעות

מגרירת מפלגת העבודה שמאלה עד לאסון אוסלו
תמונה של יוסי
יוסי ביילין commons.wikimedia.org

בעת האחרונה ד"ר יוסי ביילין כותב בתדירות טור בחינמון "ישראל היום" במדור שנקרא "דעות היום". ב-27 במרץ 2021 הופיע במדור זה מאמר מפרי עטו של ביילין בשם "שמרצ רק תתמוך מבחוץ? שכחו מזה". לוז המאמר הוא המסר למפלגת העבודה להקים מערך (כן – המילה מערך מופיעה בריש גלי במאמר דנן) עם מפלגת מרצ על מנת ליצור גוש פרלמנטרי של 13 חברי כנסת וכך, לדברי ביילין, כוח השמאל בכנסת ישראל יתעצם.

יוסי ביילין בוודאי לא שכח את ספרו, "מחירו של איחוד", שהתפרסם בשנת 1985 (הוצאת רביבים). ברשימה קצרה זו אבקש להביא בפני הקוראים את מסקנותיו של ביילין, מהמחקר שערך ושהתפרסם בספרו הנ"ל.

מסקנתו המרכזית של הספר היא כי איחוד מפלגות הפועלים (מפא"י, רפ"י ואחדות העבודה( בשנת 1968 גרם לקיפאון פוליטי, באשר הכוחות האידיאולוגיים השונים במפלגה המאוחדת נטרלו האחד את האחרים ולמעשה גרמו למחנה כולו נזק אלקטוראלי. כותב ביילין כדלהלן: "מספר המנדטים של המערך בבחירות לכנסת השביעית היה קטן ממספר המנדטים של הסיעות ערב האיחוד" (עמ' 213). ועוד כותב ביילין: "מחירו של האיחוד היה בעיקר מדיני. מפלגת העבודה לא הצליחה לטפל באופן ענייני באתגרים המדיניים שעמדו בפניה וספק – במבט לאחור – אם הייתה בו תרומה חיובית" (עמ' 216).

אפשר להביא מעט מדברי חכמים, שנאמר: "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (פרקי אבות, פרק ו משנה ו) ולהסתפק בכך, כיוון שדברים אלה מצביעים על העובדה שיוסי ביילין ממליץ כיום למפלגת העבודה ולמרצ להיכנס למערך פוליטי, אשר ללא ספק יקטין את כוחם האלקטוראלי הכולל של שתי המפלגות בבחירות הבאות. אל לנו לשכוח כי בצוק העיתים הסתובבו שתי מפלגות אלה סביב אחוז החסימה בבחירות האחרונות. האם ד"ר ביילין יכול להבטיח כי ממשיכי דרכם של בן-גוריון, אשכול, גולדה ורבין יישרו קו עם יאיר גולן (המשווה את מעשינו כיום עם אלה של גרמניה בין שתי המלחמות) או עם תמר זנדברג ומוסי רז שהינם כפילים אידיאולוגיים של עופר כסיף?

הצעתו של ביילין, כפי שהובאה במאמרו הנ"ל, היא מרשם בטוח להמשך חיסול מפלגת העבודה. בעצם הצעה זו היא המשך למעשיו של ביילין בעבר כאשר היה חבר בכיר במפלגה. הוא וחבריו, למשל: שולמית אלוני ז"ל ויוסי שריד ז"ל, גררו את המפלגה שמאלה והרחיקו אותה מהבסיס האלקטוראלי ההיסטורי שלה. ביילין הלך אז למפלגת מרצ וגם משם הוא נבעט החוצה. והיום הוא כותב טור ב"ישראל היום", טור שהוא למעשה מעין תירוץ קלוש של בעלי העיתון להראות שהם נותנים במה גם לבעלי דעות פוליטיות שונות.

ברם, ההטעיה בהמלצה ליצירת מערך בין מפלגות העבודה ומרצ היא כיום שולית למדי. בכל מקרה, השפעתה, גם אם ייווצר מערך כזה, תהיה בטלה בשישים. הנזק הגדול יותר שנגרם לעם היושב בציון ולמדינה היהודית היה אסון אוסלו. גם הטרגדיה הזו נולדה בדעתו, בשתדלנותו ובמעשיו של יוסי ביילין, כאשר שר החוץ דאז שמעון פרס מינה אותו לתפקיד בכיר במשרד החוץ. כיום, עם הניסיון ההיסטורי שרכשנו, ראוי שלאחר כבוד יוסי ביילין יכה על חטא ויימנע מלהשיא עצות אחיתופל שממילא אין בהן תועלת או תכלית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. לא כל איחוד הוא מוצלח יש איחודים שכשלו. איחוד חרות והמפלגה הליברלית היה על בסיס פריטטי האיחוד חיסל את המפלגה הליברלית כליל. דווקא המערך בכנסת השביעית ב1969 הביא לשיא במספר המנדטים 56!! יתכן שלולי מלחמת יום כיפור הוא היה ממשיך להצליח.
    ציטטת נכון מחיבורו של בילין ב1985 אבל הוא לא צדק. איחוד עכשיו בין מרצ לעבודה הוא מאד בעייתי באקלים הפוליטי בישראל .ההתפתחות הפוליטית הממאירה לא נעשית בשמאל. ההכשר שנתניהו נתן לבן גביר ומעוז לחבוש את ספסלי הכנסת הוא הבעייה האמיתית עליה כדאי לכתוב ולא על יאיר גולן שהיה קצין למופת ולא המריא פוליטית וגם ההשוואה עם המשטר הנאצי בתחילת דרכו היתה מיותרת(אין לי מילת גינוי אחרת).אשר ליוסי בילין כל אחד והתחיסויותיו למאורעות אבל רציתי לומר שמהיכרותי את הזירה הפוליטית מעטים היו מוכשרים ממנו שידם היתה גם בהגות וגם בביצוע.

  2. עוזי היקר,
    ברשותך – אם איחודים נכשלו, הרי שביילין צדק.
    עוד – להזכירך ב- 1969 המערך הלך ביחד עם מפ"ם. היו להם בכנסת שלפניה רוב מוחלט של 63 ח"כים (למפ"ם היו 8 ח"כים ולמערך שהוקם ב- 1968 היו 55 ח"כים) נכון כתבת שהם קיבלו 56 מנדטים. דהיינו מפלגות הפועלים הפסידו 7 מנדטים בעת שהלכו לבחירות ביחד – וגם עובדה זו מחזקת את העובדה שיוסי ביילין צדק בספרו.
    נכון מאד כתבת שיוסי ביילין היה פוליטיקאי מוכשר – אולם למרבה הצער השקפת עולמו משכה אותו לכיוון לא מתאים והזיקה גם לו אישית וגם למפלגת העבודה שנגררה לכיוון הפוליטי שלו.

  3. גם אני חושב שביילין גרם להרבה צרות. אבל חשוב להדגיש. הכוונות שלו טובות. הוא רוצה בטובת המדינה של כולנו. הוא טעה.

  4. יוסי ביילין הנו חכם וערכי
    אם המדינה היתה הולכת בדרך שלו ושל חבריו לדיעה היינו היום במצב טוב יותר
    קרובים לשלום ושלווה
    נכון שבקרב הפלסטינים לא חסרים אנשים רעים, אבל גם אצלנו לא חסרים

  5. אם משווים את בילין לתשעים אחוז משרי הממשלה של הליכוד והחרדים והמיועדים של בנט הנם נמוכים בתשע דרגות מתוך עשר, לעומת בילין. אני בכוונה לא רוצה לנקוב בשמות של הצעקנים, הנבובים, חסרי הידע והיכולת.

  6. אתה צודק – הכוונות של ביילין היו טובות.
    אבל כבר נאמר – הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות.
    ביילין הוא נסיך מבית וותיקי מפא"י. רב תככנים בהתגלמותו.
    אדם חכם משכמו ומעלה בהשוואה לחברי החצר הביזנטית של ביבי.
    משום מה הוא נתפס לאידאולוגיה הרסנית שהביאה ליותר מאלף
    "קורבנות השלום". לא יאומן כי יסופר.

  7. עיסוק בנושא לא רלוונטי
    את מי מעניין מה אמר או אומר ביילין
    הוא כבר לא נחשב
    ובקושי מוכר לחלק ניכר מהאוכלוסיה

    1. ר. היקר
      הנושא לא רק רלוונטי אלא גם אקטואלי.
      ביילין בהחלט מוכר על ידי אותה אוכלוסיה שיש לה משמעות פוליטית
      מי שאינו מכיר את ביילין, ממילא דעתו אינה משמעותית.
      לפני ימים אחדים ביילין כתב מאמר בעניין זה בעיתון הנפוץ ביותר במדינה.
      בשתי המפלגות שעליהן מדובר דנים בנושא זה
      כדאי שתחזיק יד על הדופק ותתעדכן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?