בין סדר לאי סדר

"אנטרופיה" הוא מונח מתחום הפיזיקה המתייחס לממד אי הסדר במערכת. את המונח טבע הפיזיקאי הגרמני רודולף קלאוזיוס (Rudolf Clausius), והוא קובע כי כל מערכת סגורה נעה בכיוון אחד, ממצב של סדר למצב של אי סדר – זוהי תופעת האנטרופיה. בתחילת המאה ה-20 הושאל רעיון האנטרופיה לתחומי מחקר נוספים ומדענים החלו לשלב אותו בניתוח של מערכות חברתיות. בדומה למערכות פיזיקליות, גם בפוליטיקה עלולה להתרחש אנטרופיה. מצב זה מאופיין בהתגברות האי סדר במערכת המפלגתית והוא מתבטא בהעדר תבניתיות, התנהגות מקרית ואי ודאות פוליטית שהולכת וגוברת. מכיוון שטבעה של כל מערכת אנושית או פיזיקלית, לאורך ציר הזמן, הוא היחלשות ואף התפרקות, הדרך להבטיח את יציבותה של המערכת ושימור הסדר בה היא רק הזרמה בלתי פוסקת של משאבים ואנרגיה לתוכה.

בשנת 1948 פיתח קלוד שאנון (Claude Shannon) נוסחה לחישוב האנטרופיה. מדד האנטרופיה מעריך את מידת הסדר של מערכת על ידי חישוב ההסתברות להתרחשות אירוע מקרי. לדוגמה אם מתרחש אירוע בלתי צפוי או מקרי בחברה, הדבר מעיד על העדר תכנון ולכן אי סדר במערכת. לעומת זאת, אירוע שהייתה סבירות גבוהה להיתכנותו ואכן קרה יכול להצביע על תכנון והשקעת משאבים, ומכאן על מצב של סדר. ניתן להמחיש את הרעיון של אנטרופיה במערכת הפוליטית באמצעות מדידת התנהגות הבוחרים. בואו נדמיין בחירות שבהן מתמודדות רק שש מפלגות. ונניח שלבוחרים באותה חברה אין יכולת הבחנה בין המפלגות השונות, כלומר לא הושקעה במערכת החברתית אנרגיה להפצת המידע הפוליטי הרלוונטי. במקרה כזה המצביע עשוי להימנע מההצבעה או לבחור באופן אקראי באחד מבין הפתקים של שש המפלגות, ממש כמו בהטלת קובייה. אם כל המצביעים ינהגו כך, אז מבחינה סטטיסטית תוצאות הבחירות יהיו שכל מפלגה תזכה בדיוק בשישית מקולות הבוחרים. כלומר אם תוצאות הבחירות הן התפלגות שווה של קולות הבוחרים בין הכוחות הפוליטיים, יש בכך סימן לאקראיות ולאי סדר במערכת.

המצב ההפוך הוא מצב שבו כל הבוחרים מתנהגים באופן זהה ומצביעים לאותה מפלגה מבין השש. בניגוד לדוגמה הקודמת, התנהגות מעין זו משקפת יכולת הבחנה בין שש החלופות המוצעות, והתנהגות הבוחר נסמכת על מידע שהועבר אליו. הרי מבחינה סטטיסטית לא ייתכן שמפלגה אחת תזכה בכל הקולות במקרה. מכאן שאם רק מפלגה אחת זוכה בבחירות, זהו מצב של סדר מוחלט במערכת הפוליטית. לדוגמה במדינה אוטוקרטית השלטון משקיע אנרגיה רבה (תעמולה, אלימות, פחד) כדי להבטיח בחירה בחלופה המועדפת; דוגמה אחרת מישראל: יישוב חרדי שבו כל המצביעים בוחרים באותה מפלגה; זהו מקרה המצביע על סדר והשקעה רבה של ההנהגה הרבנית בהעברת המידע הרלוונטי שמוביל לתוצאה אחידה.

התבוננות בתוצאות הבחירות לכנסת לאורך עשרים וארבע מערכות בחירות דרך נוסחת האנטרופיה מאשרת את מה שניתן לחוש: מידת האי סדר במערכת הפוליטית הולכת וגוברת. אם עד שנות ה-80 של המאה הקודמת המערכת המפלגתית בישראל התאפיינה ביציבות ובמידה גבוהה של סדר, הרי שמאז שנות ה-90 התנהגות הבוחרים הולכת ונעשית אקראית יותר ויותר. המפלגות הגדולות ששימשו עוגן איבדו את כוחן, מפלגות חדשות צמחו, אחרות התפצלו, חברי כנסת עברו מצד לצד, ותנודתיות גבוהה של הצבעה נרשמה בין מערכת בחירות אחת לשנייה. תוצאות הבחירות לכנסת ה-24 משקפות את שיאו של התהליך – חלוקת קולות הבוחרים בין שלוש עשרה המפלגות היא השוויונית ביותר שהייתה מאז קום המדינה, והיא דומה להתפלגות תוצאות אקראית, ממש כמו בהטלת קובייה.

טענות מצד בוחרים על העדר חלופות, ביטויים של חוסר אמון כלפי המערכת הפוליטית והתלבטות על פתק ההצבעה ממש עד הרגע האחרון, כל אלה הם ביטויים מוחשיים של אי סדר במערכת הפוליטית והם תוצאה של מחסור במידע פוליטי שנדרש להבטחת התנהגות ודאית. לדוגמה מפלגות או מנהיגים שאינם מוסרים עמדות ברורות ומעבירים מסרים מעורפלים לציבור, או מפלגות דומות שהבוחר לא מצליח לזהות הבדלים ביניהן.

מה הם למעשה ההבדלים בין מרצ, מפלגת העבודה או מפלגת יש עתיד? מהו השוני הרעיוני בין גדעון סער לנפתלי בנט? מה הכוונה בסיסמאות ״ישראל לפני הכול״ או ״שלום וביטחון״? מסר לא ברור יוצר אי ודאות! יציבותה של כל מערכת תלויה בהזרמת משאבים לתוכה, ובמקרה של מערכת פוליטית – הזרמת מידע רלוונטי שחיוני להפחתת האי ודאות. כל עוד הבוחר נדרש להצביע ללא מידע פוליטי רחב מספיק, המערכת כולה עלולה לסבול מאנטרופיה ואי סדר.