חשש ממבוי סתום רביעי

פרדיגמה חלופית מבריאה למען ישראל
תמונה של גנץ
בני גנץ צילום: אייל נבו commons.wikimedia.org

בעקבות הבחירות השלישיות, שהתקיימו ב-2020, והקמת ממשלת הרוטציה של בנימין נתניהו ובני גנץ, הוגשה עתירה לבג"ץ בבקשה להוציא את נתניהו לנבצרות בשל ניגוד העניינים המהותי המוטבע בכהונתו מפאת היותו נאשם בפלילים העומד לדין. במבוא לדיון השיפוטי העירה נשיאת בית המשפט העליון הערה מעניינת: גם אם לא יחויב נתניהו בנבצרות, "המבצר לא ייפול". לצערי הרב, המחיר של המשך הכהונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים במדינת ישראל. העובדות מצביעות על התערערות נמשכת של מבצר הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. תהליכי אנטרופיה ושחיתות פושים ברקמות הריבונות הישראלית ומימשלה. כל זאת למרות הזיגזוג ומאמצי העל הספינולוגיים הווירטואוזיים של נתניהו במאמציו לצבוע את המציאות בוורוד ולהסיח את הדעת מהתהום הבולענית ההולכת ונפערת מתחת ליסודות קיומה של מדינת ישראל הישראלית הריבונית.

מותם של כמעט ששת אלפים איש מקורונה דורש כינון ועדת חקירה ממלכתית למחדלי הקורונה. כך היה במחדל מלחמת יום הכיפורים, שבה מצאו את מותם קרוב לשלושת אלפים ישראלים. על ועדת החקירה יוטל לצלול לתוככי החסמים וחומות ההסתרה והסודיות שיצר נתניהו.

חיסוני פייזר החדשניים, היקרים והבלתי קונוונציונאליים, המבוססים על מולקולת רנ"א הגנטית והשפעותיהם לטווח ארוך אינן ברורות – לא פתרו דבר. במקומם היה מקום לחסן בחיסונים זולים, קונוונציונאליים, שמרניים ובטוחים, מבוססי וירוסים מוחלשים או מומתים, כמו המוצרים של אסטרהזניקה הבריטית או חיסון ספוטניק 5 הרוסי. ברצוני להזכיר שבמאבק נגד מגפת שיתוק הילדים בשנות החמישים של המאה העשרים, טופלה המגפה בחיסוני סאלק וסייבין, חיסונים מבוססי וירוסים מוחלשים ומומתים. אדגיש שלמרות קצב ההתחסנות הגבוה בחיסוני פייזר בישראל, התחלואה במגמת עלייה מתמדת. בנימין נתניהו כבר מפמפם התייחסויות לצורך בחיסון שלישי לאחר חצי שנה, כלומר הישראלים צפויים להתחסן כל חצי שנה בחיסון שהשלכותיו אינן ברורות ואולי מסוכנות.

נוסף לכך, בפרדיגמה של תקופת הקורונה בת השנה צללה כלכלת ישראל, לפי פרסומים, להצטברות חובות מוצהרים של כ-160 מיליארד ש"ח, והוצאות הממשלה מאוחסנות ב"קופסאות" חוץ-תקציביות, שמשמעותן בעייתית.

צה"ל אינו משדרג ואינו מחדש את אמצעי הלחימה שלו בשל הקיפאון הנובע מהעדרו של תקציב מדינה קבוע בחוק קרוב לארבע שנים ובשל הקפאת השימוש בתקציבי הסיוע האמריקני בשנתיים האחרונות.

בקרן העושר הלאומית הישראלית שמצטברת מתמלוגי הגז הטבעי יש על פי פרסומים בתקשורת כמיליארד שקלים, במקום שלושה עשר מיליארד שקלים שהיו אמורים להצטבר בה. נתניהו דיבר בעבר על צפי למאות מיליארדי שקלים.

תלמידי ישראל והסטודנטים שלה הופקרו לתעתועי הזום – מערכת בשליטה סינית, למורת רוחה של ארה"ב, שמתריעה על העניין בפני ישראל.

איכות הסביבה בחופי המדינה נפגעה אנושות מכיוון שלא התגלתה במועד זרימת הזפת לחופים. הכול בשל מחדלי ניטור והיערכות, הנובעים מחשש לכאורה למחסור במשאבים לנקיטת פעולות מנע מקדימות. אך פעולות מנע כאלה הן שעונות לעקרון "הזהירות המונעת" שנקבע על ידי בית המשפט העליון בנושא סגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה. יש להניח שכל המחדלים נובעים מהתמשכות האי ודאות התקציבית, שגורמת לחוסר במשאבים כספיים לביצוע פעילויות בטיחות חשובות, כולל היערכות לצונאמים אפשריים בחופי ישראל.

לכל זאת יש להוסיף את החלשת הרשות המבקרת, היא ביקורת המדינה, באמצעות מינוי קודקוד שמשנה את דרך ההתנהלות שלה. ביקורת המדינה אמורה להתנהל לפי קריטריונים מקצועיים ברמה בין-לאומית, כמקובל במדינות ה-OECD, כפי שגובשו על ידי מבקרי מדינה קודמים. מבקר המדינה הנוכחי מודיע כעת על חקירת ההתנהלות של הממשל בתקופת הקורונה. נקווה לדו"ח ביקורת רציני ואמין, שיובא לממשלה ולוועדת ביקורת המדינה בכנסת.

ונשאלת השאלה איך תצא מדינת ישראל מהמבוי הסתום, מהכאוס ומהשיתוק המערכתי שאליה נקלע הממשל הישראלי והמדינה כולה.

נניח שהמבוי הסתום והתיקו הפוליטי יימשכו גם לאחר הבחירות הרביעיות, וכתוצאה מכך נקבל שוב ממשלת (או ממשלות) מעבר בואך בחירות חמישיות, ואולי שישיות, שיביאו אותנו לאוקטובר-נובמבר 2021; ונניח שממשלת הרוטציה עם ראש ממשלה חלופי תמשיך לתפקד לפי חוקי המעבר ולפי חוק היסוד המשודרג מ-2020; ונניח שבנימין גנץ ורשימתו לכנסת יזכו להיכנס לכנסת ה-24, לאחר שיחצו את אחוז החסימה, המחייב ארבעה חברי כנסת לפחות, וכך יוכלו להמשיך ולפעול בממשלת המעבר, כפי שפעלו בממשלת 2020. התגשמות של צירוף הההנחות האלו יצור מציאות שבנימין גנץ יהפוך לראש ממשלה בפועל בהגיע מועד מימוש הרוטציה בהצבעת רוב בכנסת, שתרצה לייצב את המצב ולהימנע מבחירות שישיות או שביעיות בהתאמה.

בני גנץ ממוצב וממותג במרכז המפה הפוליטית, ויכול להיווצר סביבו קונצנזוס חוצה מפלגות שיהפוך אותו לראש המדינה, כדי לשחרר את מדינת ישראל מחישוקי בנימין נתניהו. צריך לציין שבמדינות רבות במהלך ההיסטוריה, כשהמערכת הממשלית נקלעה למבוי סתום משתק לתקופות ממושכות – התגבשה הסכמה סביב מועמד שבא דווקא מסיעה קטנה בפרלמנט, כמתחייב מהחוקה או מחוק יסוד שהוא נורמה חוקתית, כפי שמתקיים במדינת ישראל. הרמטכ"ל בדימוס בני גנץ רכש מיומנויות ממשליות-שלטוניות בתקופת כהונתו לצד נתניהו כראש ממשלה חלופי. אין לי ספק שהוא מתאים כיום לתפקיד. לא פחות ואולי יותר מהתאמתו של יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה בקדנציה הראשונה שלו, שהחלה ב-1974 לאחר משבר מלחמת יום הכיפורים, כשהיה חסר ניסיון ממשלי קודם. רק כשחזר רבין לשלטון ב-1992 ידע לנווט כקברניט מיומן.

לסיום, אביא את הדוגמה ההיסטורית של מינוי "מרשל-פולין" המכובד והמעוטר יוזף פילסודסקי לראש הרפובליקה הפולנית החוקתית השנייה מ-1926 ועד פטירתו ממחלה קשה ב-1935. הדבר קרה בשל משבר פוליטי ממשלי וכלכלי חברתי מפורר ומתמשך בפולין, שדרדר את המדינה לשחיתות קשה, שהיה צורך לנקותה כדי לטהר ולהציל את המדינה. היה צורך להתגבר גם על משבר כלכלי וחברתי עמוק ועל שסע פוליטי דומה לזה המתקיים בישראל בין גישות לאומניות, ימניות, מסתגרות וקיצוניות של מחנה "האנדקים" (בהשראת ההוגה הרדיקלי רומן דמובסקי) לגישות פרגמטיות, ממלכתיות ומציאותיות המכילות מצבים מורכבים. אלה האחרונות יוצגו על ידי המרשל פילסודסקי, שפעל אך ורק למען האינטרסים של מדינתו פולין, כאיש כבוד וכפטריוט אמיתי. בני גנץ, המציג עצמו כפטריוט שרק טובת ישראל לנגד עיניו, יכול להיות תואם פילסודסקי הישראלי ב-2021. נראה לי שגנץ, כאדם אותנטי ולא צבוע, מתכוון בכנות לדבריו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. לדוד סנדובסקי היקר
    התלבטתי עבור מי להצביע בבחירות הקרובות.
    היה ברור לי שהפעם לא אצביע עבור מפלגת העבודה.
    שלוש הנשים: מיכאלי, מועאטי (נציגת המשותפת)
    ומרענה (תואמת יאזבק) – לא ראויות להיכנס לכנסת.
    קראתי את מאמרך. שכנעת אותי להצביע עבור גנץ.
    תודה לך וכל הכבוד.

  2. בעת הזו, המודל של ליברמן הוא המזור הנכון לשינוי חיובי

  3. מה התועלת בהצבעה גלנץ שעד היום איכזב בתוצאות ועוד יותר בקיום הבטחות. למה לא להצביע בטוח עבור מי שיעבור ללא ספק את אחוז החסימה?

  4. חכמת ההמונים קובעת
    היו לו הכי הרבה מנדטים ובבת אחת הפסיד בכתשעים אחוז
    ברור מה המצביעים חושבים עליו
    זאת נטישה חסרת תקדים
    וזה לא מקרי

  5. אני בעד
    אבל ליתר דיוק זה לא הפתרון הכי טוב
    אלא הכי פחות גרוע

  6. מבלי להתייחס לגופו של הרעיון. נדמה לי שהמתיחות כאן זועקת. אין אפילו קמצוץ של סיכוי שזה יקרה.

  7. גם בדיחה טובה, אם מספרים אותה שוב ושוב, מאבדת מערכה. גנץ לך הביתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

מסתכלים קדימה

כיצד להגדיל את הסיכוי לבחירת מסלול מקצועי מיטבי