הסכם אוסלו מת, יחי עם ישראל

סוף סוף מתפוגגת אשליית השלום
החתימה על הסכם אוסלו צילום: Vince Musi The White House wikimedia commons

בתשעה באב נראית הסיסמה "לעולם לא עוד" יגעה. אירופה מוחאת כפיים לחמאס. החורבן כמו נמשך על אף שישה מיליון יהודים היושבים בארצם. אולי כבר שבעה, תלוי איך סופרים יהודים. אלפי טילים או רקטות או קסאמים נפלו בכל שטח ישראל בחודש האחרון. תשע שנים להתנתקות. על אף צה"ל הגדול הפוגרומים נמשכים. במקביל, יש סימנים של התאוששות. לדוגמה, הר הבית נכבש היום מידי האיסלם – אולי לזמן קצר, אבל נכבש. הבריונים הערבים שמאיישים אותו בהסכמת ממשלת ישראל ומשטרתה לאורך שנים חשו היום את נחת זרועה של אותה משטרה, וזו התהפכה עליהם. הריבונות על ההר הוחזרה, אולי ליום. נקווה שגם למחר. הר הבית כבר אינו ברשות העתיקות אלא ברשות העתיד. כל חבריו החדשים של נתניהו לא הועילו. סעודיה, מצרים וירדן לא מנעו את המשטרה מלהעיף את הבריונים החוצה. התגלתה הריבונות. בשנתיים הקודמות בתשעה באב היה הר הבית סגור ליהודים, הם מצאו עצמם לפני דלת שער נעולה. היום, תשעה באב, צפויים לעלות להר הבית עולי רגל יהודים רבים שישברו את כל שיאי העליות ביום אחד.

ובינתיים, עד לשעה חמש הותקפו אתמול שני יהודים בירושלים. האחד נהרג כשטרקטור מאויש במחבל הפך אוטובוס, השני הוא חייל שנפצע קשה לאחר שנורה על ידי רוכב אופנוע שברח לוואדי ג'וז. האם אנו בשנות המאורעות? האם זו אינתיפאדה שלישית, או גרוע ממנה?

העדר הביטחון האישי בבירה לצד צפצוף החמאס על הפסקת האש יכולים להוסיף ולגרום להתאוששות קלה מהאשליה שתכלית הקיום שלנו בארץ הוא שלום בכל מחיר. החברה היהודית בארץ ישראל יודעת היום, ביתר שאת משידעה מאז ששת הימים וגם מלפני חודשיים, כי קודם כול יש להעדיף חיים בכל מחיר. חיים ליהודים במלוא ארצם תוך מחיקת אשליית השלום שהביאה אך מוות! ניצחון והכרעה חיוניים גם במחיר כל תושבי עזה, על נשיה וטפיה. ככל שהשיח הקודם יפוג תוקפו, ואפילו בעל כורחנו, כך יתמלאו תוכן מילים שנתרוקנו כמו "ניצחון". אזי תשלים גם חיית השדה.

כאשר נשיא המדינה החדש מדבר על הבחירה בחיים, כמו רחל פרנקל, אמו של אחד החטופים, בשעה שהוא מספיד ביום השלושים את החטופים שנרצחו ושבזכותם פוצצו המנהרות שהיו אמורות להמיט שואה על היהודים בארצם – הבחירה החדשה הנכונה מתמלאת בתוכן, ואלו שכרתו "ברית את מוות" הולכים ומתכווצים בחוריהם. יהיו ימים קשים אבל יהיו להם תכלית וייעוד. עם ישראל חי.

נתניהו נכנס ל"מבצע" בעל כורחו כמי שכפאו שד, ולבסוף ברח ממנו, אבל טוב שהחמאס רודף אחרינו וכמוהו ארדואן ואין לנו מנוח מפני אויבינו. ניאלץ להילחם ברצינות בלי הפסקות אש הומניטריות.

בשנה הבאה בתשעה באב בירושלים השלמה והבנויה. מאות אלפי עולי רגל יבואו להר הבית בין פיגומי הבנין להודות לבוראם על כל שגמל להם, ועמהם יבואו גם נכרים רבים להודות לאלוקי יעקב. שעון הגאולה מתקתק. אחרי זה לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. חשבתי שהאתר נוטה לשמאלנים
    אם הלל ויס פה אני משנה את דעתי

  2. פרופסור וייס חושב ש300 יהודים שעלו להר הבית תחת משמר כבד של אלף שוטרים מבשרים את בוא הגאולה?
    ומה המילים האלה;ניצחון והכרעה חיוניים גם במחיר כל תושבי עזה, על נשיה וטפיה.מה אנחנו? חיות??
    עדיף שתתפלל פרופסור, גם בכותל למטה אפשר, ליום בו יכתתו אויבנו את חרבותם לאיתים ומשיח צדקנו יגאל אותנו ברחמים. לא בהרג המוני של אף אחד

  3. לא מסכים לאבד את התקווה לשלום, לא כל המוסלמים הם חמאס,

    1. לא כל היהודים הנם רודפי שלום, דמוקרטים, נאורים. פרופסור הלל ויס הנו דוגמה לכך.

  4. ראשית כל הכבוד לאתר ולמנהלו המוכן לפרסם מאמר הזוי שכזה.
    שנית אני לא מאמין כי פרופסור מן האקדמיה מצליח לכתוב מאמר זוי שכזה.האם ככל הגויים דמינו? האם על החרב נחייה לנצח? האם אנו כעם הנבחר לא צריכים לשמש ליתר העמים דוגמא ומופת גם באנושיות וגם בהתחשבות בשכינינו?

  5. שלא כל המוסלמים חמאס. נפגשתי עם מוסלמים שוחרי שלום אמת, קוראי קוראן באמת היודעים מה שיהןדים אינם מוכנים להודות שארץ ישראל כולה ניתנה על יגי אלוקי ישראל[אללה] לעם ישראל הוא בני ישראל.
    אתמול על הר הבית ליד שער שושן ישב ערבי זקן איש ואקף וקונן: אתם לא בני ישראל , אתם לא רוצים שלום. ניגשתי אליו הושטתי לו יד ואמרתי לו אנו בני ישראל ואנו רוצים שלום. תן ידך! והוא הושיט את ידו. השיטו גם אתם את ידכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של משה

במלתעות הדת

על הרומן "משכילה" מאת טארה וסטאובר