שולחן ערוך לפי טראמפ וביבי

תמיכה פוליטית כאמונה דתית
תמונה של עוזי
עוזי ברעם

במציאות החיים של אדם דתי יש שולחן ערוך אמוני המכוון את מעשיו. הוא מאמין בבורא עולם לא רק כקובע הלכות עולם אלא גם כאחראי ישירות לגורלם של האנשים. אמונתו זו מסייעת לו להתגבר על מצבי משבר אישיים. הוא מאמין בגורל האלוקי ובכל המשוואה הזאת הוא תורם בתפילות ובקיום מצוות.

תומך של מפלגת יהדות התורה לא ישנה את הצבעתו גם אם מנהיג מפלגתו יאכל חזיר בפרהסיה, שהרי הוא איננו מצביע עבורו אלא עבור פוליטיקה תורנית שעליה אחראים רבנים וקובעי הלכה, לא פוליטיקאים. לאדם דתי אין בעיה להתמודד עם כל נתון, כיוון שאמונתו עקבית ואיננה תלויה בעובדה זו או אחרת. אך בדרך כלל התמיכה הפוליטית איננה דומה במהותה לדת. אדם שמשנה דעתו מהצבעה אחת לאחרת מבטא בכך את טיב הגיונו ומהות רגשותיו. קמפיינים נערכים בשל הרצון לשכנע מצביעים לשנות עמדות. הבוחרים נתקלים בעובדות ובהערכות ונחשפים לאמיתות אחרות מכפי שהאמינו.

הבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית הביאו אותי לראשית הרהורי עבירה. ברוב הבחירות לנשיאות שנערכו היו דמוקרטים ורפובליקנים, הדמוקרטים תמיד היו חזקים בערים והרפובליקנים בפריפריה. אבל תופעת טראמפ איננה עוד חוליה בשרשרת, היא יחידנית. סביב טראמפ ובעידודו הועלו קונספירציות מראשית דרכו. הבוז לכל מתנגד הפך נכס צאן ברזל של טראמפ ותומכיו. דומה שהתמיכה בו, בדיבוריו ובמעשיו היא כמעט תמיכה דתית. הוא מקור הסמכות, את דבריו חובה לאמץ והמערערים יאבדו את בסיס התמיכה שלהם.

תומכיו ידעו שהוא שקרן מושבע אבל ספירת שקריו על ידי ה"וושינגטון פוסט" לא עניינה אותם. הם חוו מגפה בריאותית קשה במדינתם, שטראמפ פנה לה עורף, אבל הם לא הפנו לו עורף. הם ראו את הסממנים הלא נורמליים שסימלה אישיותו, אבל התמיכה בו איננה נפרטת לפרוטות, היא מוחלטת.

לנוכח ההתנהגות של טראמפ לאחר שנודעו תוצאות הבחירות, ניתן להניח שלו נבחר לקדנציה נוספת הייתה הדמוקרטיה מתערערת ועימה קדושת החוקה. אמנם אינני חושב שמהלך ההדחה שנעשה בקונגרס ועבר לסנאט היה הכרחי לנשיא שנסתיימה כהונתו, אבל מעולם לא הייתה סיבת הדחה נכונה יותר ומוצדקת יותר.

ראשי המפלגה הרפובליקנית יודעים זאת, וכמה מראשיהם אמרו שדבריו בוושינגטון ב-6 בינואר מצדיקים הדחה. אבל רוב הסנטורים מבינים שבמדינותיהם האמונה בטראמפ איננה פוליטית בלבד, היא נושאת אתוס אמוני ממש. מרבית תומכיו הם טראמפיסטים ולא רפובליקנים מן השורה.

תופעות דומות נראות גם בארצות אחרות. הביביזם הוא כמעט פולחן דתי. גם פה לא תמיד משנות העובדות. יגיש תקציב מדינה או לא? יבטל הסכם קואליציוני שעליו חתם והתחייב? מקרים אלה לא ישנו את הצבעת הבייס הביביסטי. ההתקפות שלהם על הרשות השופטת אינן רק פרי של הסתה, הן גם פרי של תחושה סמי דתית שאסור לפגוע במנהיג ובמוביל ששמו בנימין נתניהו. זו לא תמיכה פוליטית רגילה, זו דבקות מיסטית שאיננה מותנית במעשי המנהיג.

רבים מכנים זו גישה משיחית. לא בטוח שההגדרה נכונה, אבל גישה דומה שיש בה אבק משיחי היא גם זו של מתנגדיו מרוב קצות הקשת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

  1. ידוע אבל גם מדהים הדימיון בין שני האישים והתופעות. נקווה שהתמיכה עם ניחוח של משיחיות והתעלמות משקרים תביא לכך שגם ביבי יעוף.

    1. איזה יופי – ניצחנו. השטן הגדול עף. השטן הקטן גם כן יעוף. באמריקה הצוות של אובמה חזר – חניכיו של בז'ז'ינסקי (אנטיסמיט פולני). החברים בטהראן כבר פתחו את הכיסים. הם מחכים לכסף שיבוא אליהם בגלל עצירת ההתגרענות. הטרור כבר מתגבר. דעאש כבר הרימו ראש.
      איזה כף. ניצחנו.

  2. עוזי ברעם מגדיר במדויק את יסוד האמונה הדתית אצל החרדים הרואים ברבנים שלהם את האורים והתומים של השליחות האלוהית. ואכן, כפי שמתאר זאת ברעם, אין כוח בעולם שיוכל להזיז את צאן מרעיתו מציות מלא להוראות שלהם . זהו סוד כוחה של היהדות החרדית, וזוהי גם חולשתה. החשש הגדול של רבנים מפני ביטול זמן לימוד תורה נובע במידה רבה מפחד שבזמן הפנוי, ייחשפו למציאות השונה לחלוטין, שבה חי רוב הציבור בארץ. מציאות שיש בה השכלה, קריירה, זוגיות אחרת, וכמובן גם התרבות. חשיפה כזו עלולה להניע אברכים לעבור לצד השני. כך, בעוד שבעבר הלא רחוק, טרום אינטרנט, האברך המצוי כמעט שלא יכול היה להיחשף להנאות העולם, בשנים האחרונות, הרי שעתה יש יותר צעירים חרדים המגלים את היתרונות של חיים נורמליים ופורשים מהכת הסגורה במה שקרוי "חזרה בשאלה". בכך הם דנים את עצמם לנידוי, חרמות ואף רדיפה. חייל חרדי החוזר הבייתה על מדים, צפוי לפגוש אלימות פיסית. הביביזם, לדעתי הוא תופעה הנפוצה בציבור שאינו רוצה לחקור ולחפור בהחלטות של נתניהו, ובעיקר, אינו רואה מישהו שיכול להחליף אותו. זהו ציבור סלחני, הרואה בתחמנות המובנית של ראש הממשלה, ערך ולא חסרון.

    1. ן

      אנשים שחייהם מתנהלים על פי אמונה דתית או אחרת, חשים בדרך כלל השתייכות למעגל חברתי ורוחני מסוים. יבמרכזו עומד אדם שבעיניהם הוא מורם מעם, והוא מייצג להם את כיווני ההתנהגות והדעות. אצל אנשים אל תמיד גובר הרגש על שיקולים רציונאליים ועל חשיבה עצמאית.
      ומאחר שהאמונה מעצימה אצלם את הביטחון בבחירה שעשו, הם יעדיפו להישמע לרגש המפעם בהם . זה שקושר אותם לאמונה ולרגש. והם יתרחקו מכל הקשבה לדעות וחשיבה דינמית. עוזי ברעם טוען בצדק שהתוצאה היא שהם נעשים קיצוניים יותר עם הזמן.
      אני סבורה שהצגת התופעה ע"י ברעם היא חשובה וייתכן שתגרום לכך שיהיו כאלה ש"יפקחו עיניים" ולא יצטרפו לקבוצות הללו.
      לעומת זאת אינני שלמה עם קביעתו שבצד השני של המפה הישראלית קיימת קיצוניות דומה משום שאנשים פתוחים משאירים בדרך כלל פתח להקשבה, למחשבה דינמית ולספקות.
      מכל מקום הארת הסוגיה הזו גורמת -כרוב מאמריו של ברעם– לראייה מחודשת ולהעמקה בניתוח תופעות.

  3. בימים אילו יש דוגמא מוחשית לטענותי על סממנים של אמונה "דתית" במעשה המנהיג. נתניהו כרת ברית עם איתמר בן גביר אפילו סיכם על הסכם עודפים בין מפלגותיהם.מהלך כזה לא היה עובר בקלות בימי הליכוד הרגילים.עכשיו יש תחושה בקרב נאמניו שאין לערער עליו וכך יכול עניין שערוריתי של הסכם עם יורשי כהנא לעבור כעוד מהלך שלא ידיר שינה מעיניהם

  4. הוא מקרין אמינות ואין לו שום אינטרס חוץ מזה של אזרח במדינה.

    1. אנשים שחייהם מתנהלים על פי אמונה דתית או אחרת, חשים בדרך כלל השתייכות למעגל חברתי ורוחני מסוים. יבמרכזו עומד אדם שבעיניהם הוא מורם מעם, והוא מייצג להם את כיווני ההתנהגות והדעות. אצל אנשים אל תמיד גובר הרגש על שיקולים רציונאליים ועל חשיבה עצמאית.
      ומאחר שהאמונה מעצימה אצלם את הביטחון בבחירה שעשו, הם יעדיפו להישמע לרגש המפעם בהם . זה שקושר אותם לאמונה ולרגש. והם יתרחקו מכל הקשבה לדעות וחשיבה דינמית. עוזי ברעם טוען בצדק שהתוצאה היא שהם נעשים קיצוניים יותר עם הזמן.
      אני סבורה שהצגת התופעה ע"י ברעם היא חשובה וייתכן שתגרום לכך שיהיו כאלה ש"יפקחו עיניים" ולא יצטרפו לקבוצות הללו.
      לעומת זאת אינני שלמה עם קביעתו שבצד השני של המפה הישראלית קיימת קיצוניות דומה משום שאנשים פתוחים משאירים בדרך כלל פתח להקשבה, למחשבה דינמית ולספקות.
      מכל מקום הארת הסוגיה הזו גורמת -כרוב מאמריו של ברעם– לראייה מחודשת ולהעמקה בניתוח תופעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור

תמונה של ד"ר קאופמן

חידות חשיבה (114)

ביקור חוזר בלוח השחמט: (ב) עוצמתה של המלכה