בימים אלה, יותר מתמיד, נדרשת חשיבה מחודשת לחלוטין ביחס לשיטת המשטר הנהוגה בישראל. הגיע הזמן לשינוי רדיקלי.
הבחירות האחרונות בארץ הוכיחו את פשיטת הרגל של השיטה הפרלמנטרית הנהוגה, הן במישור הפוליטי, הן במישור החברתי והן במישור המוסרי. העם מפולג. החלטות הרות גורל מתקבלות מתוך שיקולים פוליטיים אינטרסנטיים. המדינה נמצאת בכאוס מנהיגותי, וכל מפלגה קטנה מאיימת על שלמותה של הקואליציה. אין למדינה תקציב מוסכם, אין מינויים, ולצערנו, יש הרבה שנאה וזעם.
לדעתי נדרשת מהפכה בשיטת המשטר: הפרדת הדת והמדינה; ואימוץ שיטה פרלמנטרית שיש בה רק שתי מפלגות – מפלגת ימין ומפלגת שמאל. שינויים אלה יביאו באחת להורדת מפלס השנאה. החיכוך המתמיד בין דת למדינה ייפתר עם הפרדת הדת מהמדינה, והמדינה תקבל ממשלה יציבה ויעילה.
הגיעה העת לשים סוף לכל המפלגות הסקטוריאליות. ההבדלים הם חסרי משמעות, בוודאי ביחס למחיר שאזרחי ישראל משלמים על ריבוי המפלגות. רק לדוגמה: מפלגתו של ליברמן, שיש לה מספר מנדטים מועט, הביאה שוב ושוב לחוסר יציבות ולבחירות חוזרות. מה בדיוק ההבדל בינה לבין הליכוד?
מה ההבדל הכה גדול בין מרצ ליש עתיד? הכול ניואנסים. בכל מפלגה היו כאלה שיכלו להיות שם או פה. ומה ההבדל בין תלם לכחול לבן? ההבדל בין ימינה לליכוד מסתכם בכמה מטרים בקו הירוק. אין שום משמעות להבדלים.
גם במפלגה הדמוקרטית באמריקה יש ליברלים יותר וליברלים פחות. יש שתומכים בחרם על ישראל ויש המתנגדים. יש שרוצים כלכלה חברתית יותר, ויש פחות. כך גם אצל הרפובליקנים.
אם באמריקה, על שמונה מאות ושמונים מיליון תושביה, ניתן להסתפק בשתי מפלגות, גם תשעה מיליון אזרחי ישראל מסוגלים להסתפק בכך.
הבעיה היחידה היא לכאורה החרדים והערבים. אלא שהפרדת הדת והמדינה, שכבר הבעתי דעתי עליה בהרחבה, תאסור על התארגנות פוליטית על רקע דתי. ביחס לערבים, ברור לחלוטין שפיזורם באחת משתי המפלגות יביא לקשר עמוק יותר של ערביי ארץ ישראל עם מדינת ישראל. כולם יהיו יחד באותה מפלגה, במאבק משותף. גם היהודים אזרחי המדינה יתקרבו יותר לערבים.
הבעיה נעוצה במנטליות היהודית שאותה יש לשרש. כל יהודי רוצה להיות מנהיג מפלגה, להקים מפלגה משלו. אני לא רואה שום סיבה אחרת לריבוי העצום של מפלגות רשומות.
שני השינויים הרדיקליים האלה, שיש לבצעם במקביל – הפרדת הדת מהמדינה, ושיטה פוליטית המבוססת על שתי מפלגות בלבד – יובילו את מדינת ישראל לעתיד אחר לגמרי. עתיד של יעילות, יציבות, שגשוג ובעיקר – אחדות. אז נהפך סוף סוף למדינה יהודית ודמוקרטית.
15 תגובות
תודה לתמיכתך
בארה"ב מתגוררים 330 מיליון בני אדם לא 880 מיליון. אגב – בבחירות האחרונות לנשיאות הצביעו 145 מיליון אזרחים, כולל ההצבעות בדואר.
לגבי הפוליטיקה אצלנו – אני תומך בדבריך. הצרה היא שהשינויים חייבים להיעשות על ידי המנגנון הפוליטי הקיים והם לא ירצו לוותר על משכורותיהם. דרך אחרת היא לבצע הפיכה. פעם אחת כבר עשו זאת אצלנו וזה לא כל כך הצליח.
אבל להעלות את אחוז החסימה ל-15 אחוז ואף יותר, יפתור את הבעיה.
15 אחוז הם 18 ח"כים. גם ערביי ישראל וגם החרדים יעברו בקלות את רף ה- 15 אחוז. הליכוד, יש עתיד וכחול לבן המורחבת יישארו. אז מה עשינו?
אם מעוניינם מראש בשתי מפלגות אין צורך באחוז חסימה. מספיק שקובעים שבהצבעה לכנסת ייכנסו שתי הרשימות שהשיגו את המקום הראשון והשני של כמות הבוחרים. לדעתי במקרה זה ניתן גם להוסיף בחירה ישירה של ראש הממשלה כדי לחזק את ההפרדה בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. אש הממשלה יוכל למנות שרים לאו דוקא חברי כנסת,
אמירות ברורות ולא מתפתלות.והכל על בסיס ערכי ולא של אינטרס אישי או סקטוריאלי. גם במקרים שאני לא מסכימה לדבריו אני מעריכה אותו מאוד.
פשוטות כמשמעו
כבר עברנו את נקודת האל חזור.ההרכב האנושי של אזרחי המדינה יוביל יותר ויותר לממשלות ימניות וקלריקליות עד לחורבן הסופי של המדינה.אין מקום לאשליות
רעיון מצוין, עכשיו רק צריך למצוא כנסת שתאשר חוק כזה. כדי להגיע לכנסת "מתאבדת" כזו אפשר רק אם שתי המפלגות הגדולות יסכימו בינהם על מטווה הזה, יתאחדו להשיג לפחות 70 מנדטים, יקבעו סדר יום מוסכם שאחד מתנאיו הוא חוק כזה, או העלאת אחוז החסימה- לא משנה! העיקר לשנות אחת ולתמיד את שיטת הממשל המיושנת והדפוקה שלנו הלא מתאימה לישראל של העת החדשה
אף כנסת לא תקבל החלטה להתאבד. זה ימשיך כמו שזה. וזה גם מוצדק כי במדינת ישראל מתקיימות חמש מדינות על אותו שטח – מדינה ערבית, מדינה חרדית, מדינה אשכנזית-חילונית, מדינה מזרחית חילונית, ומדינת המתנחלים.
אם יעשו שתי מפלגות גדולות וכו'- אז לא יהיה ייצוג פרלמנטרי לחלק מהפלבאים. זה יזמין מהומות על בסיס תמידי.
ולחבר דן כהן – איזה נקודת אל חזור עברנו? מה פירוש הרכב ההון האנושי? אולי אתה קיבוצניק או דתל"ש? או שאתה סתם דפיטיסט?
אני לא מוטרד מכך שלא יהיה "יצוג לקבוצות סחטניות, אדרבא- אני שואף לכך. מלבד זאת- אני בטוח שמפלגות קטנות יהיו מוכנות להצטרף ללסדר היום של השתיים הגדולות- זה עובד מצויין במדינות דמוקרטיות רבות באירופה.
אין מנןס- אי אפשר להמשיך בטירוף המערכות הפוליטי נוכחי- חייבים לחולל שינוי חרף "פגמים דמוקרטיים" העדיפים על האנרכיה שפשטה בנו (לא מסוגלים להתמודד עם הקורונה רק בגלל השיטה הדפוקה שלנו)
לפנינו הזדמנות פז לעשות מעשה – ללא מורך לב!
לגבי שינוי שיטת הבחירות זה עלול להתגלות כבעיה באווירה החברתית והפוליטית בארץ.
אני מאוד מעריכה את דעותיך. לא מתפתל. ישר לעניין. געות ברורות גם אם נוקבות. והעיקר – יש להן בסיס הגיוני
אני לחלוטין מסכים עםתאור המצב ועם הצורך הדחוף בשינוי.יחד עם זאת קביעה בחוק כי יהיו רק שתי מפלגות היא קביעה בלתי דמוקרטית לגמרי. גם ההסבר על העדר ההבדלים המהותי הוא מופאך לחלוטין. בין מרץ ליש עתיד יש פערים עצומים במיוחד במישור הכלכלי חברתי.
ברור כמובן שיש הבדלים תהומיים בין המפלגות החרדיות ליתר המפלגות.
צריך לבוא שינוי אךלא בכפיה ולא בצורה בלתי דמוקטית.
שי ענבר
מסכים לגמרי איתך שאין מקום לחוק שתי מפלגות (מי מדבר על זה?), אלא ששתי המפלגות הגדולות יקימו קואליציה, יקבעו סדר יום משותף, הכולל העלאת אחוז החסימה
ל 5-7 % (לגמרי דמוקרטי), מפלגות קטנות יותר יכולות להצטרף לשתיים הגדולות על פי אותו סדר- יום ללא הצגת תנאים סחטניים מוקדמים
דמוקרטיה שפוייה במיטבה.