בני גנץ שגה שגיאה משמעותית לפחות פעם אחת. יש רבים שיגידו שכניסתו לממשלה מהווה שגיאה גדולה שכרסמה באמינותו כמנהיג – אמינות שהייתה הערך העיקרי ששידר. אחרים יגידו שכניסתו לממשלה הייתה מהלך נכון, כי האפשרויות האחרות היו תיאורטיות ובחירות רביעיות ניסרו באוויר. אבל גם המצדדים במהלך מתקשים לגבות את גנץ בהתנהלות שלו מול נתניהו. הסקרים מעידים שגם אחרי כל מהלכי הבלימה של ניסנקורן וגם לאחר כל הצהרות גנץ ש"אנו רואים רק את טובת המדינה", מפלגתם מתדרדרת לרמה מדאיגה והיא לא גורם מוביל ואפילו לא גורם בכלל. בתוך מפלגתו שוררת מבוכה רבה. חברי הכנסת הצעירים שלה, מלאי כוונות טובות, רואים את כוחה המתדלדל של מפלגתם. הם נואשים מקיום הסכם הרוטציה ומהווים קבוצת לחץ לוחמנית על גנץ ואשכנזי.
אשר לגנץ, הצדק איתו כאשר הוא תובע לאשר את תקציב 2021 לאלתר, אבל נראה שטרם החליט אם דרישתו אולטימטיבית או שהיא פתח למשא ומתן. דומה שהוא מאיים באקדח נטול כדורים. אבל ביכולתו לטעון את האקדח וללכת לבחירות בפברואר או במרץ 2021. אם יעשה כך ייתכן שתעלה רמת התמיכה בו בשל אומץ לבו לפרק את הממשלה הבלתי אפשרית. אך המחמאות שיקבל הן קצרות מועד. הבחירות עשויות לפגוע קשה בסיכויי נתניהו אם התחלואה והשבר הכלכלי יישארו בעינם, אך ייתכן שבכל זאת יצליח לכונן ממשלת ימין-חרדים עם בנט, דרעי וליצמן. משתנה חשוב בהחלטת נתניהו לגבי הליכה לבחירות ודחיית האיום של גנץ קשורה לתוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית. ניצחון של טראמפ יעניק לו ביטחון יתר למטריה בין-לאומית שיכולה להביא לו הישגים במישור המדיני.
לאחרונה נדמה שבני גנץ החל להפנים את מהותם של יריביו ואת כללי המשחק הנהוגים על ידם. כשידע אל נכון שנתניהו הונה אותו בעניין ההסכם עם האמירויות ועסקת המטוסים, לא היסס לומר שנתניהו משקר. זהו שקר שנותן זרקור נוסף על התנהגותו בפרשת הצוללות. שקר שהוא בעצם עורמה מתמשכת עם מסבירנים ומתרצים כיעקב ברדוגו. אבל כל אלו לא מקילים את דילמת גנץ: האם להשתמש בנשק יום הדין ולזקוף את ראשו או להגיע להסכמות על דחיית המועד להגשת התקציב, ואז גם ילך לבחירות ללא הישג ממשי בדרך אליהן.
16 תגובות
עוזי ברעם נוגע ולא נרתע להציג את הסוגייה שהיא אולי הקריטית ביותר לעתידה של מדינת ישראל והיא האם כחול לבן בראשות גנץ, יוכל להוות גורם שישפיע על תוצאות הבחירות. עלייתו המטאורית של גנץ בסבב הראשון של הבחירות, היוותה משב רוח רענן, שהפחית במידת מה את הכעס של המחנה החילוני על גנץ שהחמיץ את האפשרות להפיל את משטרו של נתניהו. מאז התרחשו אירועים נוספים, שהמשמעותי שבהם בקשר בין הבוחר לשלטון המקומי הוא אירוע הקורונה. אין זה סוד שההנהגה הנוכחית של השלטון נתפסת כמבולבלת, מאוישת בנבחרים, שרים, סגני שרים וחברי כנסת שאינם מתפקדים, ומצטיירים כאויב העיקרי של מאות אלפי המובטלים. ברעם מעלה את האפשרות לצאת מהכאוס הנוכחי על ידי מימוש. האופציה של כחול לבן ליצור משבר סביב תקציב שנת 2021 מה שיביא לבחירות בחודש מרץ הקרוב. לתאריך זה יש פוטנציאל להיות אותו MONEY TIME שיציף את מחדלי ממשלת נתניהו העסוקה במשחקי אגו במקום לראות לנגד עיניה את טובתם של המפוטרים. אך כחול לבן וגנץ בראשו, לא יוכל להוות גורם משמעותי בבחירות, אם לא ינקוט באסטרטגיה אגרסיבית ישירה למובטלים שאיש אינו סופר אותם. אפילו מבקר המדינה החדש, שהוא מינוי של נתניהו, חושף בדוח שיצא זה עתה, את מחדלי השלטון שלא השכיל לטפל במשבר הקורונה.
מה פירוש לנקוט באסטרטגיה אגרסיבית ישירה למובטלים?
מראש תודה על התייחסותך.
לתת להם תשומת לב מלאה, אינטנסיבית ופרקטית.
גנץ מאכזבת המרכז והשמאל
הרס את שני הזרמים האלה לחלוטין
גנץ הביתה
בחירות
שלילת רישיון כניסה נוספת לפוליטיקה
ברור לכולם שהרוטציה לא תתממש…
בבחירות הבאות רק שני דברים כבר ברורים…1.לפיד יתמודד ולא ייתן שוב את הבכורה לאיש.
2.בנט יתמודד כדי לכבוש את ראשות הממשלה
השאלות על גנץ ואשכנזי נשארות פתוחות וגם שאלת ביבי פתוחה כי הכרסום במעמדו נותן אותותיו.
המאמר הזה מצביע לטעמי על האמירה שפוליטיקה היא מקצוע לא תמיד חייבים להצליח אבל תמיד חייבים להישאר עירניים ורלוונטיים לגנץ כנראה אין את זה!
זוהי המערכה האחרונה שלו במחזה הימים. אחרי זה הוא נעלם סופית. וזה יקרה מהר מאוד.
לאברהם שלום אני לא הייתי מזדרז לקבוע עמדה סופית .גנץ יצא מהפוליטיקה רק אם יאמר "נמאס לי" ולא אי אפשר לחזות את ההתפתחות. אין ספק שכחול לבן הוכתה אלקטורלית מאז הכניסה לממשלה אבל לגנץ יש איזו נקודה של אמינות ויושר שאין לביבי אין ללפיד ולדעתי לא לבנט. האם תכונה זו תותיר אותו על המסלול אינני יודע.אבל לכן אינני פסקני.
גרם גנץ וכנראה שכבר אי אפשר יהיה לתקן זאת.
את הנזק הגדול ביותר לאגפים הלא ימניים (כפי שאת מגדירה) גרם עמיר פרץ.
הנזק שנגרם ל"לא ימניים" נובע מהגישה הפוליטית שלהם. אחרי ההסכמים האחרונים עם מדינות ערביות הוא באמת בלתי הפיך.
צודק עוזי ברעם כשכתב שהקריירה הפוליטית של גנץ עדיין לא ברורה.
גנץ גמור
כמה קל לידות אבנים. כמה קשה לעמוד בפרץ בעולמו של אדם הגון אין אופציה של נוכלות, וודאי לא של נוכלות בעלת וותק וחלקלקות. עכשיו גנץ יודע יותר. מה שיבחר מכל כיוון הוא יותקף. עם זאת מקובלת עליי תגובתו של ברעם . יש אנשים שיושרה והגינות חשובות להם ומוערכות בעיניהם יותר מ"הצלחות" של פוליטיקאים טקטיים.
עוזי, רציתי לשמוע מה אתה מציע לגנץ לאור נסיונך הפוליטי הרב.
דוד שלום אנסה לענות על האתגר. כי אי אפשר לייעץ לגנץ למנוע את הטעויות שכבר עשה. גנץ חייב להפיל את הממשלה על התקציב. להמר על בחירות כאשר המצב הכלכלי והבריאותי לא יחמיאו לנתניהו. לעזור להקים את מפלגת המחאה ולא לעמוד בראשה אלא להיות בין חבריה המחאה היא אוטנטית וחזקה. מי יעמוד בראשה אינני יודע אבל זה תהליך מהפכני שיצמיח מישהו חדש. כוחות האתמול לא יכולים לנצח יותר רק כוחות של היום ומחר. יש חורים רציניים בהצעתי אבל יש לה כיוון נכון. היא יכולה להקיף רבים על רקעים מגוונים.מפלגת מחאה תקום עם גנץ או בלעדיו והוא צריך להיות חלק מהבנייה שלה.
הוא מתפשר ומיותר עוד קצת
זה יקרה גם השבוע
לכן הוא מחוקלעולם ועד
מי זה?
שמעתי פעם את השם הזה ואינני זוכר