הביאו את היום

פעולה פוליטית אמיתית לא תבוא מהפוליטיקאים
תמונה של נצר
ד"ר אולק נצר

מארגני ומשתתפי ההפגנות הרבות נגד ביבי בוודאי היו מסכימים איתי שאם ביבי יודח מהשלטון, המצב המדיני יישאר על כנו, כפי שהיה בתקופת שלטונו הארוכה של ביבי. הם גם היו מסכימים בוודאי שלא נראית באופק הממסד הפוליטי שום חלופה מדינית לביבי, שום שינוי בעמדה המדינית של הממשלה ביחס לפלסטינים, למתנחלים ולשטחים. הם יסתפקו בכל חלופה שתיתן להם להרגיש שהמדינה פחות-או-יותר בסדר, שאפשר לחיות טוב ולהרוויח טוב, ושבראשה לא עומד נאשם בפלילים שבמקום לעמוד למשפט על עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, מנסה בכל כוחו לערער ולמוטט את מוסדות המדינה שצריכים לשפוט אותו. וחוץ מזה, הישראלי המסודר האנטי-ביבי סבור שדיקטטורה צבאית בשטחים זה בסדר גמור והמצב הקיים יכול להימשך לנצח, אבל דיקטטורה פה, שתקלקל לנו את אשליית הדמוקרטיה – זה לא!

אני מאחל למפגינים הצלחה ושביבי יודח מהר ככל האפשר. יחד עם זאת אני סבור שבמצב הנוכחי ובטווח הנראה לעין זה באמת לא חשוב ולא מעניין מה ביבי או כל חדל-אישים אחר שיבוא במקומו אומר ועושה, שהרי עמדותיהם ניתנות לחיזוי מדויק מראש גם מבחינת התוכן וגם מבחינת הסגנון. התקשורת כולה עוסקת בטריוויה, רכילות, השמצות, הלעגה ושאר עינוגים שאינם מועילים כלום ואינם משנים דבר. כמו כן, אני מוכן להתערב 5:1 עם כל מי שיחלוק עליי, שגם אם בבחירות הבאות יהיו לכמה סיעות כמה מנדטים יותר או כמה פחות, שום דבר חשוב לא ישתנה. הבחירות הבאות יהיו חשובות כמו תכנית "הישרדות" בטלוויזיה.

לאור כל ההנחות האלה שרבים מסכימים איתן, עובדה נחרצת אחת מזדקרת מכל זרמי המילים שבעלי הדעה בתקשורת, כולל אלה הרואים עצמם כפונים ל"אנשים חושבים", ממטירים על קוראיהם. הם עוסקים בממסד הפוליטי, ביבי ושאר הידוענים, אלה שאין שום סיכוי ושום תקווה שיביאו לשינוי כלשהו, ולא עוסקים בשאלה מה, בכל זאת, יביא את השינוי. כולם בוכים על החושך ואין מי שאומר לאדם הפשוט מה הוא או היא יכולים לעשות כדי להדליק איזה נר באפילה.

זהו העניין החשוב באמת שעל סדר היום שלנו. הממסד המפלגתי-פוליטי והכנסת לא רלוונטיים בכלל לעניין זה. השינוי לא יכול לבוא מהם, אז הוא חייב לבוא מאיתנו. זהו מצב משברי נורא, ואין שום דרך אחרת לטפל בו אלא על ידי פעולה אזרחית ישירה. רק שינוי בזרם העמוק של הפחד והשנאה והייאוש מכל פתרון יכול יום אחד לחולל שינוי בקלפי. כל מי שמבין זאת, מבין שאין איש שיעשה זאת במקומו. במפלגות, לעת בחירות, דואגים לכיסאות בכנסת ואומרים את הדברים שהציבור שלהם רוצה לשמוע, ואילו שלום שיחזיר את ישראל להיות חופשית מהכיבוש ודמוקרטית כרוך בוויתור, שהוא עניין בלתי פופולרי עד כדי כך שתומכיו בממסד המפלגתי פוחדים בכלל להעלות אותו למודעות הציבור בעת בחירות.

הצעד הראשון שמי שמסכים איתי יכול לעשות, הוא להעביר את ההסכמות שיש לנו לחבריכם ולמיודעיכם ולדון יחד איתם מה לעשות. הצעד הראשון והפשוט הזה יביא מהפכה בחיים הפוליטיים של ישראלים טובים, בודדים ומבודדים מכל מגע פוליטי עם אנשים כמותם ומנוטרלים מכל פעילות מלבד בהייה בטלוויזיה. בידוד האזרחים מיכולת לתקשר עם זולתם על העניינים החשובים להם באמת תמיד היה הקרקע הדרושה להשתלטות של עריצים. לעומת זאת, פעולה אזרחית בלתי אלימה הוא אמצעי אדיר-כוח גם בידי מעטים, כי הוא משפיע על הרבים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

23 תגובות

  1. ההפגנות לאחרונה שינו דעתי. לאזרחים יש כוח. אבל זה צריך להיאמר ולהיעשות ברחובות ולא רק ההתכתבויות.

    1. אזרח יקר, לא סתם ברחובות ולא בצעקות וסיסמאות. זה צריך להיאמר בבית, באוזני שכניך, מכריך, משפחתך וכל אדם שיש לך הזדמנות לומר לו את האמת שלך, וגם להקשיב לו בכבוד. לדעתי, שורש המצב שלנו הוא שאיבדנו את היכולת לתקשר עם זולתנו כבני אדם נבונים ובמקום זאת משתמשים בכלי הביטוי שלנו כדי לכפות, לשחד, להטעות ובעיקר ככלי-נשק נגד הזולת ולא ככלי קשר כדי ליצור יותר רגש אנושי זל"ז ויותר יכולת לשתף פעולה.

  2. פעולה אזרחית בלתי אלימה על ידי מעטים היא מופע פאתטי שלא משנה דבר. על מנת לשנות באמצעות מחאה אזרחית יש להוציא לרחובות מאות אלפי מפגינים. כאן ועכשיו הם לא יצאו כי רובו הגדול של העם מבין שבגדול מדינת ישראל יושבת בבטחה כפי שכותב המאמר מציין. אז למה להפגין? בגלל ה"דיקטטורה דה לה שמאטע" באיו"ש?
    לשנות אפשר באחת משתי דרכים – מהפכה או דרך הקלפי. בישראל אין אופציה למהפכה. דרך הקלפי – כן. חל שינוי. השמאל כמעט נעלם. הימין יושב חזק. גם אם ביבי יוחלף, זה יקרה מתי שהוא, יבוא במקומו "חדל אישים" (כדברי כותב המאמר) אחר.
    כל היתר – אשליות של חולמים בהקיץ.

    1. מסכים. רק דרך הקלפי. לשם כך צריך להתמודד על שינוי שיתחולל בלב העם שהוא ברובו המכריע שונא ערבים ופוחד מכל ויתור להם. זה התפקיד שלך עם האנשים הקרובים לך בבית, בשכונה, בכל מקום שבו אתה נתקל בבעלי דעות קדומות או סתם אדישים.

  3. אתה מציין "שהישראלי המסודר חושב שדיקטטורה צבאית בשטחים זה בסדר". כנראה שאתה צודק. אכן בכל המדינות המוסלמיות אין דמוקרטיה. מה יש כן? סוגים שונים של דיקטטורה. אפילו בעזה המדינה הקטנה יש דיקטטורה. אז מדוע שב"שטחים" לא תהיה דיקטטורה? מה – הם לא חברה מוסלמית? מדוע שהם יהיו שונים מכל מדינה מוסלמית אחרת? לכן הישראלי המסודר חושב נכון. זו צורת המשטר בשטחים. זה מה שיהיה שם אם ישראל תצא משם. זה מה שיקרה שם אם תהיה מדינה פלסטינית. מה, זה לא ברור?

    1. לא חשוב הם, מה אצלם. הדיקטטורה משחיתה והורסת אותנו.פנאטיזם של שנאה אליהם שולט בנו ובנפשות בני עמנו. כל מה שרלוונטי בקשר אליהם הוא שהם חלשים לעומתנו ושום סכנה לא נשקפת מהם אם נרד מגבם, להיפך!!! הנה תוכנית מדינית מלאה לישראלי שפוי, בלי שום ויתור: שתקום בארץ ממשלה שתכריז שאיננו רוצים, אנחנו איננו רוצים לשלוט בהם, מפסיקים לבנות בהתנחלויות וקוראים להם למשא ומתן על הפרטים.

      1. אחרי אוסלו עזבנו אותם ומה קרה? – אלף קורבנות השלום? מה קרה לך? אתה לא מבין איפה אנו חיים ומי השכנים שלנו?

  4. דר אולג הנכבד

    אני מבקש להתייחס לשתי נקודות במאמרך
    1.מסכים שבהתנהגות ארגונית (מקצועך), נוטים לעיתים לייעץ לארגונים תקועים, להתחדש עי ביצוע שינוי כול תחת ההנחה שאפילו שינוי" רק לשם שינוי" ולא חשוב למה- יזרים דם חדש בעורקים המסוידים… אבל התבונה אומרת שאין בכך די. תליית "השינוי" בקריאת הקרב "רק לא ביבי" (ולגרור את נבלתו בחוצות העיר) או "קץ הדמוקרטיה" (הסתה חסרת שחר עובדתית), אינם מהווים לתפיסתי אג'נדה מספיק איתנה.
    2.מנגד, אתה כן מציע אג'נדה פוליטית המייצגת להווייתך את חזות הכול: "שלום שיחזיר את ישראל להיות חופשית מהכיבוש ודמוקרטית כרוך בוויתור, שהוא עניין בלתי פופולרי.." אך אינך בוחן את השאלה הקרדינלית "מדוע אינו פופוליסטי". אחרי שכול הצעות השלום האמיתיות של ברק ואולמרט לסיום הכיבוש נדחו כלאחר יד כיוון שאין בהם מימוש "זכות שיבה", והנענה בקריאה הג'יהדיסטית "אל -אקצה בסכנה", ולאחר שלציבור נמאס לשלם את אתנן הקורבנות "מחיר השלום" של פרס- באה ההתפכחות והשבר האמיתי של חלום ושיברו- שעכשיו אתה מנסה לגרד את הגלד של הצלקת..
    מה כן? אולי סדר חברתי חדש, שינוי שיטת הממשל הנוכחית המיושנת שרק מקבעת אותנו בסחרחורת מעגל הטירוף בו אנו נמצאים. וכאן אשמח לשמוע חדשות ממך.

    1. גדעון, במישור הפוליטי, התוכנית המדינית הרצויה לנו היא שתקום פה ממשלה שלא תרצה לשלוט לנצח בכוח על הפלסטינאים, אלא תעזוב אותם לנפשם. מאחר שהם חלשים ומובסים אין בכך שום סכנה. במישור האישי-אידיאי שלך, שלום, הסדר, אנושיות ביחס לאויב אינו פופולרי אצלנו מאותה סיבה שנשמעו קריאות ג'יהדיסטיות אצלם. קנאות, פנאטיזם, דה-הוניזציה. כולנו בני אדם, ואלה בינינו המבינים זאת צריכים להתמדד עם הקנאים שבעמיהם. זה מה שאני מנסה לעשות פה. מזמין אותך להיצטרף.

  5. מי שניצח היו לא המנהיגים אלה הלוחמים
    גם במקרה הנוכחי מי שיכול להביא את השינוי וניצחון זה רק האנשים הפשוטים ולא הפוליטיקאים

  6. גדעון, אני בוחן את השאלה מדוע שלום אינו פופוליסטי לעומק, זו עבודת חיי, פסיכולוגיה של קנאות, אתנוצנטריזם. על זה צריך לעבוד, לשנות. עבודת פרך, עבודת נמלים, עבודה חלוצית אם תרצה – לייבש את ביצות הפחד והרעל שעלו בלבבות בני עמנו. זה התפקיד של אנשים כמוך, אל תצפה שאיזה משיח פוליטי יעשה זאת במקומך.

    1. סליחה אולג:
      סליחה
      -העם בישראל קיבל את השלום עם מצרים וירדן בשמחה, תוך מוכנות לוויתורים לא קלים, תמורת הסכם "אי מלחמה" עם מצרים במקרה הטוב.
      -העם בישראל היה מוכן לקבל את תנאי הסכם אוסלו שהביאו לטרור שרצח למעלה מאלף ישראלים.
      -העם בישראל היה מוכן לקבל על עצמו את תנאי השלום של מתווה קלינטון, ברק, טאבה ו אולמרט- שכולם כרוכים בסיכונים ביטחוניים.
      – העם ויתר על השליטה על הר הבית -קודש הקודשים של העם היהודי, על חברון, מערת המכפלה, קבר רחל וענתות מקום שנביאי ישראל הילכו- כדי "לא להרגיז" את העולם המוסלמי יותר מדי.
      בישראל יש תנועת "שלום עכשיו", "שוברים שתיקה", "בצלם", מר"צ, "רופאים למען", "יש- גבול", "נשים באפור ובשחור." וארגוני"למען" רבים אחרים, שרים ללא הרף שירי שלום כבר בגן הילדים. כל מהלכי שלום אלה לא תמצא באף מדינה ערבית באזור.
      העם בישראל ספג טרור רצחני על כול ויתור לצד השני, והשינוי בתודעת השלום החלה רק אחרי שמלאה כוס הדמים שנאלץ לשלם- אתנן "מחיר השלום" של אוסלו.
      ואתה עוד טוען ל "פסיכולוגיה של קנאות ואתנוצנטריזם". ה "ביצות פחד ורעל שעלו בלבבות בני עמנו" – הם תוצאה של מה שהעם קיבל בתמורה למוכנותו לשלום.
      אולי הגיע הזמן לשנות דיסקט, במקום להכות על חזנו החשוף ברגשות אשמה על כי לא הקרבנו די חללים על מזבח חזון השלום. ואומר לך זאת מי שהשתתף בתום לב באין ספור סדנאות של "פיוס וקידום הבנה" לקראת חזון שלום הדדי עם שכנינו!

  7. גדעון, לא טוב, לא מוסרי, לא נחוץ ומשחית אותנו כבני-אדם לדכא את תושבי השטחים הפלסטינים. לא טוב, הרסני עכשיו ולעתידנו. אין לזה קשר למה שהמנהיגים שלהם עשו בעבר או היו רוצים לעשות בהווה. אין. הם בני אדם כמוך, יש טובים יותר ופחות, חכמים פחות ממך ויותר ממך וממני. אני לא מסכים עם כל מה שכתבת על העבר, זה סיפור תעמולה, אגדה לילדים בעיניי. אבל חלילה לי להתווכח איתך על העבר או על ה"ערבים". אתה רק תקבל זאת שהם בני אדם, כל אחד יחיד ומיוחד כמוך וכמוני. רוצים לחיות חופשיים ואנחנו לא רוצים להיות משעבדים. ומאחר שכל דפוסי החשיבה שלך במה שכתבת הם קנאיים, כולם כפופים לצוו "אנחנו טובים וצודקים תמיד – הם רעים ואשמים תמיד" – חשוב בעצמך על מקרים שלא מתאימים למתווה הזה, מתי ראית והרגשת שלא היינו טובים וצודקים ומה עשית במקרים שזה קרה. האם תרגיש אם זה יקרה?זה כל מה שאני יכול לעשות למענך כיום.

    1. מה שהוא כתב זו לא תעמולה. זו האמת ורק חלק מהאמת. המציאות הייתה הרבה יותר חמורה. היינו שם ואנו יודעים. אנו מתנהגים לפלסטינים בכפפות של משי. כל עם אחר, כולל הערבים עצמם היו מכסחים אותם מזמן.
      אתה חי בעולם מדומיין. הרקע האידאולוגי לרעיונותיך לא ברור. מה שכן ברור הוא שהנך ועוד קומץ "מצפנ-ניקים" גורמים לחברה הישראלית נזק רב. ה- BDS מצטטים אותכם כאילו אלו דברי אלוהים חיים.
      כדאי שתתייחס לדברי גדעון שניר ביותר רצינות. צא מהקופסה הרעיונית שהכנסת את עצמך לתוכה ותתחיל לחשוב בצורה נכונה.

      1. אולק נצר לגדעון שניר: לדעתי אתה צריך להגיב לזה שכתב את התגובה שמעלי. אנחנו מתנהגים לפלסטינים בכפפות משי? כל (!) עם אחר היו "מכסחים" אותם מזמן?.בעלי המצפון שבינינו גורמים ל"חברה שלנו" נזק רב? גם אתה היית רוצה לומר לי "תתחיל לחשוב בצורה נכונה"? מעניין אותי, באמת, מה אתה היית אומר לאדם זה.

        1. תגובה מאוחרת ובכול זאת
          אולי אפתיע אותך, עוד בתקופת התנ"ך, עם ישראל אף פעם לא הצטיין בכיבוש עם אחר, ומדי פעם "ננזף" עי אלוהים בשל התנהגות מתירה מדי "בניגוד להוראות מפורשות". גם היום צהל לא יודע ולא מסוגל להתנהג כמו צבא כיבוש "קלגסי" …
          שמע קטע: בעת כניסת צה"ל ללבנון 1982, באחד מהכפרים בהרי השוף, קיבלו אותנו המקומיים בסוכריות ואורז ויללות שמחה כמוקבל עליהם. ברגע מסוים, השליך נהג הג'יפ שלי קופסת סיגריות ריקה לכביש. זה היה בשבילי יותר מדי, הוריתי לו לעצור ולאסוף את מה שהשליך. הנהג, איש מילואים, בשנות השלושים לחייו, סובב את ראשו אלי ואמר: "אני רואה שאתה לא בדיוק מבין היכן אתה נמצא, משפחתי מוצאה ממדינות ערב, ואני מכיר אותם היטב, עכשיו קיבלו אותך בממתקים ויללות שמחה- אבל רק כדי לבחון אותך, איזה מין "כובש" אתה, ואם אתה רוצה שיכבדו אותך- אתה צריך להתנהג ככזה, כפי שהם מבינים מהו כובש. וכובש כזה עושה מה שהוא רוצה! אם תפגין מורך לב- (כפי תפיסתם) עד מהרה יעלו עליך!"
          התעקשתי, הנהג ירד מהג'יפ ובחוסר רצון בולט הרים את קופסת הסיגריות הריקה. וואלה, הרגשתי טוב עם עצמי, מצפוני שקט, התנהגתי לפי אמות מידת הצדק והמוסר שלי. רק יותר מאוחר, למרות שמטרתנו הייתה למנוע את הטרור הפלסטיני מלפגוע בישראל, וכאשר הלבנונים התחילו לחסל אותנו בירי מהמארב, מטענים ופיגועים, כמו ברווזים במטווח, נזכרתי מדי פעם בנהג המילואים שלי…

    1. רוב העם חושב אחרת. השאלה היא אם מר אולק נצר מבין את זה.מה שנצר לא מבין הוא שפרסום עמדות כמו שלו מבלבלים את הפלסטינים. נדמה להם שהנה יש יהודים שהחליטו לתמוך בהם. לכן הם מקשים את עורפם. קשיות עורף מביאה לטרור. לפיכך כאשר היהודים יאבדו את הסבלנות צפויה לפלסטינים עוד נכבה.

    2. ברור כשמש, תודה ששמת לב. מזמן בחרתי לי לסמל של תבונה ומוסריות את הילד הקטן, שהוא לבדו בתוך כל הקהל של הפחדנים והצבועים העז לומר את האמת שלו: המלך הוא ערום!

      1. על דיוגנס הזקן בטח שמעת.
        על תהיה עירום. בחורף יהיה קר.

  8. אבל גאה בכך שיש כאן גם דיעות הפוכות. רק צריך שכולם יכתבו בנימוס ובכבוד הדדי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

הדרום הפרוע

הבעיות והסכנות בעקבות היעדר משילות בנגב

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש