אם יש קמח – יש תורה

המקומון רמת גן-גבעתיים. יום חמישי 23 בינואר 2020. כמנהג המקום אנו מקבלים לתיבות הדואר את המקומון "שלנו". בדרך כלל מתפרסמות במקומון, המופץ בעשרות אלפי עותקים, מודעות מסחריות רבות ובצידן כתבות עיתונאיות על עניינים מקומיים בשתי הערים הנדונות. בפעם הזו מתפרסמת בעמוד השלישי של המקומון כתבה מעניינת מאת העיתונאי הוותיק והמוערך משה כהן. אנוכי קורא את הכתבה ולא מאמין למראה עיניי. מאחר והנני נזקק למשקפי קריאה החלפתי את משקפיי. ומה אני קורא שוב – אותו הדבר. תחת הכותרת "סערה תורנית" מספר לנו משה כהן סיפור שלא ייאמן.

גילוי נאות: אנוכי תומך נמרץ בלימודי היהדות בבתי הספר. מצידי אפשר לקרוא לכך הדתה. כדוקטורנט לשעבר בבר-אילן למדתי בשקדנות רבה בשני קורסים בלימודי היהדות ובשניהם זיכו אותי המרצים בציוני 100. אינני מזכיר עניין זה בשל רצון להתהדר, אלא בשל כוונתי להראות שאינני שולל חינוך יהודי. ההפך הוא הנכון.

ומדוע הנני טורח להביא עניין זה לעיניי קוראי האתר? מכיוון שבמאמרו הנ"ל מספר לנו משה כהן על "פטנט עולמי" כדלהלן: מימון לימודי דת, בסדר גודל של מאות אלפי שקלים, כנראה במשך שנים אחדות, על חשבון תקציב משרד החקלאות. כאילו ללמדך שכל ענייני החקלאות במדינת ישראל כבר באו על פתרונם ולא נותר אלא לתקצב עמותות דתיות, שכמובן אין להן שום נגיעה לחקלאות, מתקציב משרד החקלאים.

ומעשה שהווה כך הווה: ברמת גן פועלת עמותה בשם "נהורא ללימוד יהדות". אין נתונים על היקף פעילות העמותה, על מספר תלמידיה, על נושאי לימודיה וכיו"ב. כל הידוע הוא שכתובת העמותה היא ברחוב ביאליק מספר 37 בעיר. על פי דיווחי העמותה פעולותיה מתרכזות (ציטוט מהכתבה) "בהפעלת מדרשה תורנית לבנות, פעילות תורנית קהילתית, הפעלת מעון לילדים והפצת תרבות תורנית לציבור הרחב ברמת גן".

חבר מועצה מסיעת הצעירים ושמו שלומי בן שושן עלה על הנושא. בסיעת ש"ס בעיר לא ידעו דבר על פעילות זו. על כן פנה בן שושן למנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו על מנת לברר את העניין כולו. ממשרד החקלאות מסרו בתגובה לפנייתו של בן ששון שתקצוב העמותה דנן מתבצע על פי החוק ושלא על חשבון התקציבים לחקלאות או לחקלאים בישראל. ממש סיפורי הרשלה מאוסטרופולי. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.

קוראים יקרים, שערו בנפשכם: ראש ממשלה ממנה שרים. מילא רגב לתרבות, מילא יפעת שאשא-ביטון לשיכון, מילא סמוטריץ' לתחבורה ועוד כהנה וכהנה. ממש התאמה מוחלטת של שרים לתפקידיהם. הנה למשרד החקלאות הוא מינה את מר ביטן. התאמה מוחלטת. הרי בראשון לציון, שבה כיהן ביטן כסגן ראש עיר, ממוקם מכון וולקני לחקר החקלאות. משביטן "ויתר על המינוי", בחוכמה יש לציין, מינה הראש את צחי הנגבי לכהן כשר חקלאות. אכן מינוי ראוי. הנגבי בצעירותו התמחה בשפיכת דליי סיד על חיילים. בסיד דומה משתמשים הנוטעים לסייד גזעי עצים למניעת מחלות צמחים ולנוי במחנות צה"ל. כפתור ופרח.

ומהיכן צמח הרעיון לממן עמותת לימודי יהדות ברמת גן, שעל פי הידוע הינה יישוב חקלאי למהדרין? מן הסתם מלימוד כלכלה חקלאית מתקדמת של אחד, אורי אריאל (מי זוכר), שכמינוי פוליטי של הראש כיהן שנים אחדות כשר חקלאות, עד שמר סמוטריץ' (חייל לשעבר) סילק אותו מהפוליטיקה. כך מצמיחה חקלאות מודרנית עמותות אינטלקטואליות. כך נוהג שר חקלאות שבשנת בצורת ארגן תפילה בכותל של גדולי הציונות הדתית על מנת להוריד גשם. כידוע התפילה הצליחה. מה שלא הצליח לשר אריאל הוא להעביר תקציב של כמה מיליוני שקלים מהשירות הווטרינרי, יחידת סמך של משרד החקלאות, לעמותות חשובות שאינן עוסקות בעיקור כלבים וחתולים.

לבי לבי לחברת הכנסת סתיו שפיר, שלחמה בדבקות נגד העברות תקציבים למיניהן למטרות כאלו או אחרות. סתיו היקרה, מי יגלה עפר מעינייך ומי ישב על כיסאך בוועדת הכספים של הכנסת ה-23?