אזרחי ישראל עומדים בפעם השלישית בשנה האחרונה בפני ההחלטה החשובה: מי ראוי ורצוי להנהיג את מדינת ישראל. נראה שאין מנוס מהכרעה, כי אחרת נגזר יהיה עלינו ללכת לבחירות בפעם הרביעית ובפעם החמישית, וכן הלאה עד סוף כל הימים. זה יהיה טירוף סיזיפי כואב ומכאיב. יש לכך, כמובן, אשמים ויש כמובן סיבות. כל קבוצה במערכת הפוליטית מאמינה שהקבוצות האחרות הן האשמות בחוסר היכולת של האזרחים להגיע להכרעה חד-משמעית: מי יהיה המנהיג הבא.
ישראל נתונה במצב של שיתוק רעיוני-פוליטי הגורם לחוסר יכולת של המערכת השלטונית לקבל החלטות מדיניות קריטיות בכל תחומי החיים: בריאות, חינוך, תשתיות ואפילו ביטחון.
מי אשם? לכך יש אינסוף הסברים. ומהן הסיבות? אני אומרת במפורש ש"יש סיבות", כי מאורעות לא קורים ללא יד מכוונת. השאלה היא מי ומה מכוונים את היד? מה הסיבות לחוסר היכולת של אזרחי המדינה לקבל החלטות אמיצות, נכונות ומחויבות המציאות?
לדעתי שלושה תהליכים שליליים ומזיקים מונעים הקמת ממשלה אמיצה, אמינה וחכמה אשר צריכה לקחת לידיה את המושכות ולהוביל את המדינה בדרך הנכונה. תהליכים אלו הם התגברות הגזענות, הלאומנות וכוחה של הדת.
אזרחי ישראל נגועים בווירוס הגזענות, בחולי הלאומנות וכמובן בחיידק הטורף הנקרא "הממסד הדתי". שלושת הגורמים האלו חברו יחד והם מקבעים את המדינה בסד קשיח שאינו מאפשר גמישות מחשבתית, יצירתיות לאומית ופשרות דתיות. מובן שקיימים איומים אסטרטגיים ותמיד אפשר להאשים את איראן וחיזבאללה בכל התחלואים של החברה בישראל, אלא שזו כמובן לא כל האמת.
המתכחשים לאמת מוציאים מהנפטלין את חמאס ועזה כגורמים האחראיים למצב הפוליטי ההרסני שבו אנחנו נמצאים, אבל גם חמאס, עם כל הנזקים, השרפות, הבלונים והטילים, אינו אחראי לתהליך בחירות מספר שלוש בשנה אחת. אפילו נסראללה, אילו היה מתאמץ, לא יכול היה לשתק את מדינת ישראל ולהביא לחוסר יכולת המנהיגות לתפקד.
כאמור, עלינו להסתכל פנימה לתוך תוכנו ולעומק תחלואי החברה הישראלית, ולומר באומץ: אנחנו האשמים! רק אנחנו! לא חמאס, לא חיזבאללה, לא איראן ולא כל האנטישמיות בעולם. רק אנחנו אשמים.
אתחיל בבעיית הגזענות. גזענות מוגדרת כתכונה או כנטייה בעד או נגד מישהו או משהו. גזענות כנטייה מתעלמת מעובדות. הדעות הגזעניות מבוססות על דעות קדומות שאין להן כל אחיזה במציאות ושואבות מהן את כוחן, אך הן מוצגת כ"מציאות אמיתית". השימוש בסטריאוטיפים ובהנחות יסוד שאינן מבוססות על עובדות, לצד דעות קדומות ואמונות תפלות כהוכחה לאמיתות הרעיון הגזעני הוא הרסני ושלילי.
לעיתים קרובות הגזענות משמשת כלי לקידום אג'נדה חברתית (עליונות הגזע הלבן) או לקידום הישגים של קבוצות אינטרסים באוכלוסייה. אנטישמיות היא הדוגמה הקלאסית לגזענות, ולצערנו, האנטישמיות לא עברה מן העולם, להיפך. לכן, מצער שהחברה בישראל אשר חוותה את ההרס הטמון בגזענות, אינה מתנערת ממנה.
הגזענות היא אחד משלושת מקורות כל הרע והמסוכן בחברה שלנו. המבט שלנו פנימה, וההבנה מדוע אנחנו הולכים עכשיו לבחירות בפעם השלישית, חייב להתחיל בחיסול הנגע הזה. ההשמצות נגד המיעוטים, ההתקפות חסרות הרסן על "השמאל", ההכללה שאזרחי ישראל הערבים הם "אויב" – כל התופעות הללו חייבות להיעלם, להימחק, לחדול מלהתקיים. המערכת הפוליטית בישראל חייבת להיות נקייה מגזענות. זהו גורם מספר אחת לשיתוק הפוליטי שלנו.
הגורם השני הוא טיפוח הלאומנות. אין ספק ואין עוררין על כך שאהבת המולדת, כבוד הדגל וההמנון, גאווה לאומית, נכונות להילחם ולהגן על מדינתנו הם כולם ערכים חיוביים וחיוניים. אבל לאומנות היא אידאל שונה ומסוכן.
לאומנות איננה לאומיות, אלא היא אידאל המעמיד את הלאום שלך כנעלה ומתנשא מעל לכל לאום אחר. לאומנות אינה מגדירה את עצמה כחלק ממשפחת העמים אלא כקבוצה נבדלת ממשפחת העמים, ההפך מגלובליות. הלאומנות בישראל מתבטאת בחוסר התחשבות במערכת הבינלאומית ("או"ם שמום"), בטיפוח הנרטיב שישראל מספיק חזקה ומספיק עצמאית כדי לא להתחשב בחוק הבינלאומי ובמערכת הבינלאומית, למשל, חוק ההסדרה, הסיפוח, השתלטות על קרקעות, וכו'. זאת אף על פי שהזמן לא פועל לטובתנו והלאומנות שלנו גורמת לישראל לנזקים כלכליים, פוליטיים ומשפטיים. אם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יכריז כי אחדים ממנהיגנו הם "פושעי מלחמה", ההשלכות תהיינה משמעותיות ביותר.
הגורם השלישי שמשפיע על השיתוק הפוליטי וההליכה לבחירות בפעם השלישית הוא הממסד הדתי. יש חובה להבדיל בין הדת, שהיא אמונה אישית-פרטית של אזרחים הבוחרים להאמין בדת מסוימת ולקיים את מצוותיה לבין הממסד הדתי, שאין לו כל קשר לאמונה אישית-פרטית של אזרחי המדינה.
הממסד הדתי הוא מערכת בירוקרטית המונה מאות אלפי עובדים, המתפרנסים מאכיפת חוקי דת שאינם משמשים רבים מאזרחי המדינה ואפילו מפריעים לחייהם. כדי להתקיים ולהבטיח את ההכנסות הדרושות לאחזקתו היקרה, הקים הממסד הדתי ארגונים פוליטיים שדואגים להעברת כספי משלם המיסים לקופתו. המפלגות הדתיות גדלו, הן במספר והן בכוח פוליטי, והן מהוות לשון מאזניים בכל ממשלה שתקום. כוחן של המפלגות הדתיות אינו נובע ממצוות הדת, אלא מרצונם של עסקנים להבטיח את קיומו של הממסד הדתי.
אם כן, קיומם של שלושת הגורמים שמניתי – גזענות, לאומנות ודת – מנעו את הקמת הממשלה אחרי הבחירות בפעם הראשונה, מנעו את הקמת הממשלה בבחירות בפעם השנייה, ואם לא יהיה שינוי, הם ימנעו גם את הקמת הממשלה בפעם השלישית. בהצלחה לכולנו!
11 תגובות
מאות אלפי עובדים?
זה ברצינות?
לא הוספת אפס מיותר?
לדעתי
היה פעם במקומותינו נשיא פרופסור (קציר) שאמר אחרי פרוץ מלחמת יום כיפור – "כולנו אשמים".
אז זהו שלא. לא רק שלא כולנו אשמים ואפילו לא המיעוט שבנו. אז גבירתי הנכבדה פרופסור ניצה נחמיאס – אנו לא אשמים, אפילו שלגבי הממסד הדתי יש לך טענה נכונה.
איננו אשמים בגזענות ובוודאי שלא בלאומנות. ההפך הוא הנכון. אין אף מדינה כמו מדינת ישראל שמאוימת על ידי גזענות מצד המוסלמים. דווקא הציבור היהודי בישראל, שמתחזק צבא אדיר, הוא הרבה פחות לאומני מעמים אחרים. בתגובון זה תקצר היריעה מלהביא דוגמאות לשתי קביעות אלה.
על כן אני מתקומם נגד אקדמאים שמוציאים את דיבתנו רעה ללא כל בסיס מוסרי. תארי לעצמך – אם היו דוקרים אנגלים או צרפתים השכם והערב בסכינים ומפוצצים להם אוטובוסים (ואני לא מביא כדוגמאות טורקים, מצרים או ספרדים) אין לי ספק שהם היו יוצאים מבתיהם והורגים את המתנכלים. ואצלינו – מקסימום יצאו בחורים יהודים וביצעו פעולות עלובות בשם "תג מחיר". חבל מאד שאנשים בעלי מעמד גבוה בציבור טוענים "שכולנו אשמים". על כן השמאל הישראלי כמעט ונעלם. תחשבי על זה.
הפכה לקללה
מצביעה על גודל הבעיה
בושה!!
ואמיץ
דת איננה מילה נרדפת לגזענות?
ואצלנו בדור הנוכחי גם ללאומנות
לעודד סיבוב
חסינות לא תאושר. ח"כ עם תביעות פליליות פעילות נגדו לא יוכל להרכיב ממשלה. השאלה מי יבוא במקומו. לא בהכרח גנץ. אולי מישהו אחר מהליכוד שיזכה בתמיכת מועדון ה- 55 ואז ליברמן יצטרף אליהם ובא לציון גואל.
דבר ראשון, נלכדת במלכודת הכתבים. הסבירו לי כולכם כיצד זה שלוש בחירות בשנה אחת. האם הכוונה לשנה האזרחית, הרי אני בוחרים בשתי שנים שונות וכך גם בשנה היהודית ואפילו המוסלמית. ראוי אפוא לכתוב שלוש מערכות בחירות בפחות משתים עשר חודשים (חודשי שמש או ירח) ולא שנה. נכון שזו שטות אך …
בהמשך – על איזו גזענות אנו מדברים. מי מדיר פה מי על רקע גזעני. האם זה יהודים שמדירים ערבים, או אירופאים מדירים אתיופיים ואולי ימין נגד שמאל? האם זה גזענות? אולי ריב אחרים, אולי שנאה דתית אולי שנאה פוליטית אך מה לזה ולגזענות. והלאומיות – האם יש בקרבינו הטוענים כי הלאום היהודי הוא עליון, לעומת למשל הלאומיות היפנית, הצרפתית, הסינית או הדנית? תמהני. באשר לממסד הדתי, הרי זה דבר מובן ופשוט כחלק מהשיטה הדימוקראטית. קבוצה מנסה למשוך למען אנשיהם כול ייתרון שמצליחה. גם הממסד של מפא"י עשה זאת וגם הממימסד הליכודי עשה ועושה זאת. אין פה כפיה דתית כי אם נסין למשוק אידיאולוגית אנשים למחנה שלך. אף אחד לא מכריח מסעדה או בית מלון להעסיק משגיחי כשרות ואין חוק כזה במדינה. המסעדן עושה זאת כדי למשוך לקוחות מסורתיים ודתיים וכך גם בעל בית המלון. תחנת דלק הסגורה בשבת תמשוך אליה נהגים דתיים וכך הלאה.
המושג גזענות הוא לא דווקא צבע עור או אורך האף. אפילו הנאצים לא התנהלו לפי חוקי הגזע שלהם הלא בני בריתם היפנים הספרדים, האיטלקים, והערבים לא היו נורדים בלונדינים ותכולי עיניים. השליפה של היהודים מאיטליה, תוניס ויוון למחנות המוות לא הייתה קשורה בגזע אלא במגזר. ובקראים לא נגעו. האם הם היו ארים? מה שאנו מכנים גזענות וגם להתנהלות בפועל של הנאצים צריך לקרוא הפלייה על בסיס מגזרי. החלוקה למגזרים יכולה להיות על בסיס מוצא, דת, מין, גזע, שפה, לאום ואפילו השכלה.ורמת משכל. במדינת ישראל יש שפע של הפליות על בסיס מגזרי. אמנה אותן אחת אחת: נתחיל עם סמלי המדינה – הדגל, ההמנון והמנורה- שהם סמלים של הלאום היהודי בלבד. חוקי הנישואין והגירושין שונים כפופים למגזרים שמחולקים לפי דתות ולפי מוצאים. מה הכוונה? בלי קשר לאמונה דתית של האזרח הישראלי המדינה מכתיבה לו כללי חתונה מסוימים בלי קשר לאמונתו הדתית אלא אך ורק מוצאו. אם הוא מוגדר "יהודי" לפי אמו ו"כוהן" לפי אביו, באופן אוטומטי הוא ישתייך למגזר עם המון הגבלות. אישה חילונית שאימה שייכת למגזר ה"יהודי" תסבול גם מכל מיני הפליות כי היא גם שייכת למגזר המין המופלה במגזר היהודי. אם כנשואה ייוולד לה ילד לא מבעלה הוא ישתייך למגזר הממזרים. מי שרק סבתא שלו מצד האב הוא יהודי אל לא מצד האם הוא שייך למגזר שבכלל לא יכול להתחתן בארץ. חוק שרות חובה לצעירים ולצעירות מגיל 18 חל רק על מגזרים מסוימים בעוד אשר מגזרים אחרים פטורים. מי ששייך למגזר ממוצא יהודי גם אם הוא לא שומר מצוות אסור לא לעבוד בשבת ובחגי ישראל ללא היתר מיוחד. למגזרים אחרים יש זכות ליום מנוחה אחד בשבוע אך האזרח יכול לבחור כל אחד משבעת ימי השבוע ולכל מי ששייך למגזר דתי לא יהודי יש זכות לשבות בחגי דתו אך זו זכות ולא חובה. יש חוקים המפרידים בין מגזרי גיל שונים (לטובה ולרעה) וגם בין שכירים ועצמאים. עקב ההפליות בין המגזרים כל התושבים מחולקים במרשם התושבים לפי דת ולאום. כמובן בכל העולם רישום האזרחים כולל חלוקה למגזרים כגון מין, גיל ואף שיער צבע ועיניים (לצרכי זיהוי). לאחר שהייתה התנגדות לרשום את הלאום בתעודת הזהות השאירו הפלייה ברישום יהודי "כהלכה" שמוסיפים לו רישום של התאריך העברי של הולדתו. כל מה שציינתי הם ההפליות הן לטובה והן לרעה של המגזרים השונים על ידי המדינה. גם בחוק הלאום יש הפרדות של מגזרים שונים על בסיס לאום, שפה ודת. לא פלא שכול ההתנהלות הפוליטית שלנו יש מיגזריות בשפע. בכל מערכת בחירות יש מספר רב של רשימות על רקע מגזרי. רובן לא נבחרות לכנסת ואבל לאלה שנבחרו יש משקל רב למשל, יהדות התורה, ש"ס, הרשימה המשותפת. אמנם כל הסיעות האחרות מבטאות מגזרים שונים של אזרחים אך אלה הם על בסיס של אידיאולוגיה או בחירת מנהיג ולא על בסיס של מוצא לאומי, עדתי או דתי. ומה לגבי גזענות? הגזענות קיימת בכל המדינות וגם בישראל על רקע אישי. היא לא קיימת בחוק אבל אם יש כל כך הרבה הפלייה והפרדה על רקע מגזרי בחוקי המדינה לא פלא שגם הגזענות משגשגת.
והעונש שהושת עלינו מגיע לנו בהחלט