על מוסר ופוליטיקה

כיצד עמדות מוסריות משפיעות על עמדות פוליטיות
תמונה של ניצה
פרופסור ניצה נחמיאס

האם מוסר קשור לפוליטיקה? האם להשקפות עולם וערכים מוסריים יש מקום בפוליטיקה? האם עמדות מוסריות צריכות להשפיע על עמדות פוליטיות?

לאחרונה אנחנו עדים לתופעה של שימוש בנושאים מוסריים בפוליטיקה. נישואים חד-מיניים, גירוש מהגרים, הזכות להפלות, מעמד הטרנסג'נדרים, פונדקאות ועוד – כל אלה הופכים לנושאים מרכזיים במערכת הפוליטית, ולא רק בזמן בחירות. ההנחה המקובלת היא שנושאים בעלי אופי מוסרי אכן משפיעים, ולא רק על אופי השתתפותנו בחיים הפוליטיים, אלא שהם יוצרים קונפליקטים חברתיים ופוליטיים המזיקים לתפקוד החברה. קונפליקטים אלו מונעים לכידות חברתית והיווצרות חברה הטרוגנית המכילה את כל הקבוצות והתרבויות הלא קונבנציונליות הקיימות בתוכנו. מחקרים עכשוויים מתמקדים בקשר שבין עמדות מוסריות ועמדות פוליטיות ומנסים להסביר כיצד המנגנון הקוגניטיבי הזה פועל, דהיינו כיצד המשתנה המוסרי משפיע על העמדות הפוליטיות.

אם מנהיג מסוים מתנגד לזכות האישה להחליט אם ברצונה להפסיק היריון, דהיינו אם המנהיג מתנגד להפלות – האם עובדה מוסרית זאת צריכה להיות שיקול כשהוא נדרש לקבל החלטות כלכליות או פיננסיות? האם העובדה שהמנהיג בעד עונש מוות צריכה להיות שיקול כשהוא דן עם ראשי ממשלות על נושא הגרעין האיראני? האם יש קשר בין התייחסות המנהיג לנושא ההפלות לבין יכולתו להילחם בטרור? מה הקשר בין הנושא של נישואים חד-מיניים ליכולתו של המנהיג לקבל החלטות אסטרטגיות-ביטחוניות או כלכליות-פיננסיות? האם מדיניות הגז של ישראל קשורה לעמדתו בנושא טרנסג'נדרים? ובמקרה קונקרטי שלנו, אם ראש הממשלה חשוד בהונאה, הפרת אמונים, לקיחת שוחד ועוד – האם עובדות אלו משפיעות על יכולתו הקוגניטיבית, על תהליכי קבלת ההחלטות שלו ובסך הכול על הדרך שבה הוא מנהל את המדינה?

מה משמעות הקשר בין מוסר ופוליטיקה? האם קיים קשר בין שני המשתנים והאם המשתנה המוסרי משפיע על תהליכי קבלת החלטות בנושאים פוליטיים? המחקרים מוכיחים כמה דברים מעניינים. ראשית, לגבי המקור של העמדות המוסריות. מה משפיע עלינו לאמץ עמדה מוסרית מסוימת? מדוע אנחנו נגד או בעד הפלות? מה גורם לנו להיות בעד או נגד עונש מוות? המחקרים מראים שעמדות מוסריות נובעות בעיקר מתחום הרגש ומושפעות ממנו, ולא מתחום ההיגיון והתודעה. עוד נמצא שעמדות מוסריות מושפעות מאוד ממסרים תקשורתיים, בעיקר אם המסרים האלו חוזרים על עצמם בתדירות גבוהה.

עובדה נוספת שנמצאה היא שחשיפה גבוהה לזרימת מסרים מוסריים באמצעי התקשורת משפיעה מאוד על עוצמת העמדה המוסרית. עוצמת העמדה המוסרית נמדדת ברמת המוכנות שלנו להתאמץ או להקריב כדי לממש את העמדה המוסרית. האם אנחנו רק מתנגדים לנישואים חד-מיניים או האם אנחנו מוכנים לצאת להפגנות ולחסום כבישים כדי לממש את העמדה המוסרית הזאת? עוצמת הרגש היא הקובעת את התנהגותנו. כמו כן כאשר אנשים מחזיקים בעמדות מוסריות בעצימות גבוהה, העמדות המוסריות נטבעות עמוק באישיותם ואין כל אפשרות לשנות את דעתם. אנשים אלו בדרך כלל מקבלים החלטות פוליטיות על בסיס העמדות המוסריות שלהם.

המחקרים גם גילו שבדרך כלל עמדה מוסרית בנושא אחד מובילה לעמדה מוסרית בתחום אחר. למשל אדם הדוגל בעונש מוות יחזיק גם בעמדה מוסרית שמתנגדת להפלות, וסביר שיחזיק גם בעמדה מוסרית נגד נישואים חד-מיניים. עובדה זאת מסייעת לחזות עמדות מוסריות – אדם שמחזיק בעמדה מוסרית מסוימת יחזיק בעמדה מוסרית נוספת מאותה משפחה. הבסיס לעמדות המוסריות הוא כמובן ההבחנה בין "טוב" ו"רע" או "נכון" ו"לא נכון". אנשים המאמינים באיסור נישואים חד-מיניים יפעלו לחקיקת חוקים שיממשו את העמדה המוסרית הזאת. לעומתם, אנשים שעמדתם המוסרית היא "זכותה של אישה להחליט מה לעשות בגופה", יפעלו למימוש העמדה המוסרית הזאת.

העמדות המוסריות הסותרות מובילות להזדהות פוליטית ולאימוץ אג'נדה פוליטית התואמת אותן. התוצאה הבלתי רצויה של התהליך הזה היא קיטוב ופיצול חברתי, וזה בתורו מוביל לקונפליקטים חברתיים קשים, והמנהיגים מגבירים ומעצימים את רגשי הקיטוב וגורמים להרס הרקמה החברתית במדינה. המחקר רואה את שורש הרע בהשתלטות הרגש על ההיגיון. אנחנו מאמצים עמדות מוסריות מבוססות על רגש, ללא בחינה הגיונית שלהן. קבוצות אינטרסים בחברה מנצלות את המצב הנפשי הזה, ומציפות את התקשורת ומערכות המידע בעובדות היוצרות רגש עמוק שממנו נובעת העמדה המוסרית. פתרון הבעיה נעוץ בהתגברות על הרגש, בהתעלמות מהצפת המדיה והרשת בעובדות היוצרות רגש שמוביל לעמדה המוסרית המסוימת שקבוצה מסוימת באוכלוסייה מעוניינת להגשים.

לסיום, אומר המחקר, יש שני רגשות שחייבים להשתלט עליהם כי הם שורש כל רע – כעס ודחייה (disgust). אלו שני רגשות הגורמים לקיטוב ולקרע בחברה, ואין בהם שום ערך מוסרי. לעומתם, ערכים מוסריים אחרים בהחלט יכולים לשמש בסיס לעמדות פוליטיות, והם אינם גורמים לתוצאות שליליות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. אי אפשר לדון בשאלה שלך לפני שאנו מבינים למה את מתכוונת במונח "מוסר"
    רוב הדוגמאות שלך קשורות לנושאי חברה ולאום שהם עניניים ואינם מחוברים ל"מוסר" שיש לו קונוטציה אוניברסלית, כאילו כול טיעון שמוסיפים לו את המילה "מוסרי" מקבל משנה תוקף בהשוואה לדיון ענייני

  2. היום לרוב המנהיגים יש פשוט עמדות אנטי מוסריות. ללא שום נקיפות מצפון ואפילו ללא בושה.

    1. לצורך הדיון, כדי שנבין למה אתה מתכוון: תן דוגמא לרוב המנהיגים שאוחזים בעמדות אנטי מוסריות לעומת מנהיג שכן בעל עמדות מוסריות לדעתך

  3. הנושאים
    הביסוס
    העובדה שאינם מתלהמים
    ולמרות זאת יש גם עמדה של הכותב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך