כישרוני ומאכזב

בעקבות בקשת הסליחה של ברק מהערבים
תמונה של ברק מחייך
אהוד ברק צילום: Robert D. Ward en.wikipedia.org

ראשית אודה ואומר שיחסיי עם ברק ידעו מהמורות גם על רקע אישי, עם זאת בשנתיים האחרונות לא נהגתי כרבים מחבריי שפסלו אותו לכל משרה ציבורית.

ישבתי לשוחח עם ברק פעמים רבות בשנים האחרונות. הוא ההוגה הגדול של הקמת כחול-לבן. הוא אבי הרעיון והוא הממריץ, אבל שעה שתוכניתו קרמה עור וגידים הושאר ברק מחוץ להנהגת המפלגה החדשה.

לזכותו ייאמר כי הוא המשיך להיות אופוזיציונר ורבלי, תקיף, מנומק ולא תמיד צפוי. בחוגי הימין שמרו לו טינה על המערכה שאסר על נתניהו. בחוגי השמאל והמרכז תהו אם אורח ביקורתו תקף אלקטורלית.

היות ומלחמתו בנתניהו כראש ממשלה אפוף כתבי אישום הייתה אמינה בעיניי, האמנתי שברק היה צריך להיות המבוגר הנקי ששום רבב של חשד, אפילו המפוקפק ביותר, לא דבק בו.

אבל שבבי רפש ניתזו לעברו, אפילו אם נניח שפורסמו ביוזמת הימין, קשריו עם אפשטיין אחרי שהורשע בדין סדקו את החומה "אני צדיק והוא רשע".

אף על פי כן סברתי שברק הוא היחיד בסביבה שהוא בשיעור קומתו של ראש הממשלה, ואינטלקטואלית אפילו עולה עליו. אבל כפוליטיקאי שרואה פני מטרה ומכוון אליה – ביבי ממושטר יותר.

התייחסותי לאהוד ברק מתבססת על שני מרכיבים עיקריים: האחד, בחינת עברו הפוליטי. כישלונו בקמפ דיוויד והפרשנות שנתן לה, הפילוג הפתאומי ממפלגת העבודה, יחסי העבודה שלו עם שרים ואישים קרובים שמעולם לא היו מלווים ברגישות ובהבנה. והשני, הערכתי אליו. האיש חכם, בעל כושר ביטוי והבנה עמוקה בתהליכים מורכבים, יודע להחליט, ונוכחנו בכך בהוצאת צה"ל מלבנון.

הייתי אומר שבעקומה הזו בין הביקורת על אישיותו לבין ההערכה לכישרונותיו נעה המטוטלת שלי, ואולי של רבים אחרים.

עמיר פרץ עשה צעד שהוא בבחינת אסון למפלגתו ולתומכיה, ולא הלך לגוש ברור עם מרצ ואולי עם ברק. החלטתו עלולה להביא בפועל לחיסול מפלגת העבודה כישות פוליטית.

פרץ הותיר את מרצ וברק בדילמה פוליטית. החושים שלי אומרים שההיתכנות של מפלגה כזו איננה אפשרית, שהרי ברק איננו חלומם של תומכי מרצ ותומכי ברק לא מחפשים את זנדברג ופרייג'. אבל נפלאות דרכי הפוליטיקה, ואם איילת שקד מסוגלת לשבת עם כהניסט גזען כבן גביר – גם ברק מסוגל לשבת עם ניצן הורוביץ.

כל זה טוב ויפה עד שבאה ההצהרה של ברק והתנצלותו לציבור הערבי על אירועי אוקטובר. לו חשב ברק שעליו להתנצל הרי היו לו שנים רבות לעשות זאת. אבל הוא עשה זאת רק כבחינת קבלה למפלגת מרצ שראתה בזה מחווה למקצת מבוחריה.

העובדה שברק בחר באופורטוניזם זול, בדרך שאין אדם בארץ שלא יבין את סיבותיה הבלתי ענייניות, פגמה בהערכתי אליו. צעד זה של ברק הביא אותי להסתייגות ברורה מהאיש, ולהבנה שלא ממנו תיבנה חלופה אמיתית, למרות כישרונותיו הגלויים.

אינני יודע אילו חיבורים יחולו במחנה שאני שייך אליו. אבל לא אבחר במפלגה שברק מוליך אותה לקרב האלקטורלי החשוב שניצב בפנינו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

22 תגובות

  1. מצטרף לדעתך כפי שהתבטאה במאמר דלעיל. כל מילה נוספת מיותרת.

    1. מחר הגוש של ברק מתחבר למפלגת העבודה (עם אורלי לוי)
      מחרתיים כל אלה חוברים עם כחול לבן
      הניצחון מובטח לגוש כזה ציוני חילוני לא לאומני

  2. העבודה פלוס מרץ פלוס ברק פלוס כמה שוליים שלא עברו את אחוז החסימה ואולי עם תמיכה של מצביעים ערבים מעבר לרגיל.

  3. הלבטים המועלים כאן מוכרים היטב אבל מהי הצעתך המעשית מר ברעם?

  4. ההברקה של ברק להצטרף בכל מחיר למרץ תשאיר בחוץ את פרץ זו הברכה הגדולה ביותר ל"מחנה" . מעשהו מעיד על ההכרה בצו השעה בשעה שהזיווג המלווה בהתחייבות לאי התחברות של מה שהיה העבודה הוא מעשה השמדה עצמי !!!

    1. גבאי פירק. פרץ קובר את השברים. היה ברור שפרץ יגרש את המעט שנשארו. הטינה שלו לברק שהעיף אותו ממשרד הביטחון היא ללא גבולות. בעירו, שגרות, העבודה קיבלה פחות מ- 3% מקולות המצביעים. פרץ עזב את המפלגה וחזר. עזב וחזר. עכשיו הוא גרש את סתיו. כעת הוא מספר שהוא והבת של דוד לוי יביאו מצביעים מהימין. קשקוש מוחלט. שיגלה לנו כיצד הוא מתכוון לשלם את חובות העבודה, כולל חובות אורלי לוי מהסיבוב הראשון של הבחירות.
      אל מלא רחמים.

    1. ההתנצלות של ברק על מאורעות אוקטובר 2000 בהם נהרגו 13 אזרחי ישראל ערבים מוכיחה בעיני על גדולה של ברק. ברק נענה לבקשה של עיסוואי פריג׳ שראה בהתנצלות כזו צעד הכרחי לחיבור של ברק עם מרץ. ברק הוכיח גדולה במישור הפוליטי ביכולת שלו להיענות לבקשה כמות שהיא ובכך לאפשר מהלך פוליטי שהיה מאוד חשוב בעיניו.
      כמו ביציאה מלבנון, למרות שכרגע נראה שההתנצלות פחותה בחשיבותה, ברק מוכיח שהוא יכול לקחת החלטות שמשמות את המציאות וזו לדעתי אחת התכונות המרכזיות שמנהיג פוליטי נדרש להן.

    2. אי אפשר בכלל לאחד את ברק עם פרץ. פרץ מפנטז. הוא לקח את הבת של דוד לוי. אלה שהצביעו בשבילה במועד א' לא יצביעו עבורה במועד ב' בגלל פרץ ואישיותו.
      אסון גדול נפל על המפלגה עם בחירתו של פרץ ליו"ר.

  5. אם יספיקו בכמה ימים לעשות גם את המהלך הבא אולי תסכים לשנות הערכתך אליו.
    המדינה במצב קשה. חייבים שינוי. אפשר לתמוך במי שיביא שינוי גם עם עשה שגיאות בעבר.

    1. מי אמר לך שהמדינה במצב קשה?
      אהוד ברק יכול להביא שינוי?
      מהלך ראשון כבר נעשה – למה בדיוק?

    1. מדוע להמתין חודשיים – לא ברור לך מי יהיה ראש הממשלה הבא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך