סוף דרכה של יחימוביץ' בפוליטיקה

מפרץ עד פרץ, יחימוביץ' השתתפה בריסוק מפלגת העבודה
תמונה של שלי
שלי יחימוביץ צילום: crystalarts he.wikipedia.org

יאיר (יאיא) פינק הוא בן טיפוחיה של שלי יחימוביץ'. כאשר נודע בציבור שפינק פורש ממפלגת העבודה ומצטרף למפלגתו החדשה של אהוד ברק, היה ברור לכל מי שמכיר את הגנטיקה של מפלגת העבודה, שמשהו עובר על יחימוביץ'. יצוין כי כותב שורות אלה נמנה בעבר עם תומכי יחימוביץ'. דעתי התהפכה כאשר יחימוביץ' הביאה להדחתו של הרצוג מראשות המפלגה ולבחירת אבי גבאי במקומו.

בחירת גבאי לראשות מפלגת העבודה הייתה נקודת מפנה טראגית בתולדות המפלגה, כפי שכתבתי במאמרי "טרמפיסטים השתלטו על העבודה". יחימוביץ' הפעילה את תומכיה לבחירת גבאי בגישה שהייתה מכוונת באופן מובהק נגד הרצוג, שהדיח אותה מתפקיד יו"ר המפלגה לפני כן. דהיינו מתוך חשבון צר וקטנוני גרמה יחימוביץ' לבחירת אדם בלתי מתאים להנהגת המפלגה.

אחד הדברים שגבאי עשה אחרי היבחרו היה לסלק בבושת פנים את ציפי לבני מהמחנה הציוני (גלגול של מפלגת העבודה), שלהנהגתו הוא נבחר. כתוצאה מכך התפנה תפקיד יו"ר האופוזיציה. גבאי לא היה חבר כנסת, לכן מינה את יחימוביץ' לתפקיד זה, העולה במעמדו על מעמד של חבר כנסת מן השורה. ראשית המשכורת עולה בכמה אלפי שקלים לחודש, כמו כן יו"ר האופוזיציה מקבל מהכנסת רכב ממוגן עם נהג ומאבטח צמודים, והעיקר יו"ר האופוזיציה הוא שותף סוד בענייני חוץ וביטחון בשל עדכון קבוע מאת ראש הממשלה.

בבחירות האחרונות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הודיעה יחימוביץ' שהיא אינה תומכת באף מועמד מבין השלושה – עמיר פרץ, איציק שמולי וסתיו שפיר. למי שמכיר את הגנטיקה של המפלגה היה ברור שפרץ הוא המועמד המוביל ושבחירתו לתפקיד מובטחת. על כן עצם העובדה שיחימוביץ' זזה הצידה ואפילו לא הרימה קול לטובת פרץ סימנה את סוף דרכה במפלגה.

שלי יחימוביץ' לא הייתה בשר מבשרה של מפלגת העבודה. היא באה מבית שמאלני ועל פי עדותה אף הצביעה בעבר עבור מפלגת חד"ש. ב-2005, בגיל 47, היא הצטרפה למפלגה בשל גחמה מוזרה של עמיר פרץ, שנבחר שבועות אחדים לפני כן לתפקיד יו"ר המפלגה. הוא התמודד נגד שמעון פרס המיתולוגי וניצח אותו. כתוצאה מכך פרס נדחק החוצה מהמפלגה והצטרף למפלגת קדימה, שהוקמה קודם לכן על ידי אריק שרון.

לפני כן הייתה יחימוביץ' עיתונאית מחוננת. אחת מהמובילות במקצוע זה בזמנו. היא הייתה המראיינת בתכנית "פגוש את העיתונות". זמן קצר אחרי היבחרו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה היא ראיינה אותו בתכניתה. הריאיון היה לבבי וחיובי ביותר. ניכר היה שנוצרה כימיה בין השניים. כשבועיים לאחר מכן כינס פרץ מסיבת עיתונאים והודיע שהוא מצרף את יחימוביץ' למפלגה והיא תקבל מקום ריאלי ברשימת העבודה לכנסת. כך אכן קרה.

עמיר פרץ לא שיער בנפשו איזו פצצת זמן הוא צירף למפלגה. עד היום לא ברור (לפחות לכותב שורות אלה) מה גרם להיווצרות פער בין פרץ לבין בת טיפוחיו. אולי הבדלי אגו וגישות רעיוניות. אולי טינה אישית. מכל מקום יחימוביץ' החלה לחתור תחת מעמדו של פרץ עד שגברה עליו בבחירות פנימיות והפכה ליושבת ראש מפלגת העבודה. פרץ נטש את המפלגה בזעם והצטרף למפלגתה של ציפי לבני. הוא יהיה עתיד לשוב למפלגה כאשר לבני תכרות ברית עם הרצוג ותקים יחד עמו את המחנה הציוני.

אחרי נטישתו של פרץ החלה יחימוביץ' לבצר את מעמדה בראש המפלגה. היא משכה את האג'נדה המפלגתית לכיוון חברתי-אידיאולוגי. היא זנחה לחלוטין את הפן הביטחוני וכל המשתמע ממנו. היא לא שמה לב, מרצון או מחוסר ידיעה, שהנושא המרכזי המעניין את הציבור הישראלי בימי בחירות הוא הנושא המדיני-ביטחוני. גישה זו הייתה בעוכרי המפלגה, והיא הלכה ואיבדה תמיכה ציבורית. יחימוביץ' לא הצליחה לנצח בבחירות ולהגיע לשלטון. על כן בחרה המפלגה את יצחק הרצוג לתפקיד היו"ר.

הרצוג החל לשקם את המפלגה והצליח, יחד עם ציפי לבני, להכניס לכנסת 24 חברים. הגם שכך, הליכוד בהנהגת נתניהו כרת ברית עם מפלגות הימין והדתיים. נתניהו היה לראש ממשלה וביקש להרחיב את הבסיס הפרלמנטרי של ממשלתו. הוא ניהל משא ומתן עם הרצוג על מנת לצרף את מפלגת העבודה לקואליציה. הרצוג עמד לקבל את תיק החוץ והמפלגה הייתה אמורה לקבל עוד כמה תיקי ממשלה נחשבים.

כאשר הרצוג שב מפגישה עם נתניהו הוא כינס את חברי הכנסת של המחנה הציוני על מנת לדווח להם על ההתפתחות הפוליטית הצפויה. במפגש זה (כותב שורות אלה שמע על כך בפגישה אישית עם הרצוג) תקפה יחימוביץ' את הרצוג בבוטות ובגסות. היא הודיעה שלא תצטרף לקואליציה עם נתניהו. יותר מזה, היא תארגן חברים מסיעת המפלגה שיפרשו ממנה ויקימו סיעה נפרדת בכנסת. כך טרפדה יחימוביץ' מהלך שהיה משנה את הכיוון הפוליטי של הממשלה.

נתניהו נותר בקואליציה עם הימין והדתיים. הממשלה נדחפה ימינה ואף לכיוון קלריקלי קיצוני. מפלגת העבודה נותרה באופוזיציה והמשיכה להתרסק. אבי גבאי החליף את הרצוג בסיוע תמיכה מאסיבית של יחימוביץ'. בבחירות מועד א' ב-2019 הצליחה המפלגה, בקושי רב, להכניס שישה חברים לכנסת. קטסטרופה מוחלטת. גבאי והאלוף שהוא הציב במקום השני ברשימת המועמדים לכנסת התפטרו. עמיר פרץ, המנהיג הבכיר שנותר במפלגה, שוב נבחר ליושב הראש שלה. ממש ברירת מחדל. הסקרים אינם מבשרים למפלגה שיקום.

לבסוף הודיעה יחימוביץ', ב-16 ביולי 2019, על פרישה מהפוליטיקה. עמיר פרץ, שהכניס אותה למפלגה זמן קצר אחרי שנבחר לראשונה ליו"ר שלה, שוב נבחר ליו"ר ב-2019. יחימוביץ' נאלצה לפרוש ממנה. אין להניח שפרץ התעקש לשכנע אותה להישאר במפלגה. אלא מה – עכשיו זה כבר מאוחר מדי. את הנזק יחימוביץ' כבר גרמה. הוא בלתי ניתן לתיקון.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. אלא חברי מפלגה כמוך שתמכו בה. מפלגת העבודה הפכה למפלגה האבודה. איך אנשים נורמליים בוחרים את כל ההזויים למפלגה שהיתה פעם השילטון?

  2. את\ה צודק\ת. בהחלט טעיתי כשתמכתי בשלי. הוטעיתי על ידי "התלהבותו" של עמיר פרץ כאשר צרף את שלי למפלגה. אולם מסתבר שטעות לעולם חוזרת. עתה הוא "שלח" את שלי הביתה והביא את אורלי. בזה הוא חושב להצליח בבחירות?
    פנטזיונר.

  3. לגמרי לא בטוח ש- 70 אלף מצביעי אורלי במועד א' יעברו להצבעה עבורה כשהיא ביחד עם העבודה בהנהגת פרץ. סביר בהחלט להניח שסיפוח אורלי לעבודה יקטין את מספר המצביעים למיזם החדש של עמיר פרץ. בעוד שאורלי תכנס לכנסת ואולי עוד אחד מתומכיה שיצורף בכוח לרשימת – חבר או חברה אחרים של המפלגה יפסיד את מקומו בכנסת.
    אם גבאי פרק את המפלגה הרי שפרץ קובר את השברים.

  4. בכל המפלגות ללא יוצא מן הכל
    לא מפתיע שרבים נרתעים מלהכנס אליה
    או להמשיך בה

    1. צודקת
      שלי יחימוביץ היא מדינאית מהזן שהיינו רוצים לראות יותר.

      חדורת אידיאולוגיה, נאמנה לתפיסת עולמה החברתי ומקווה שעוד תשוב להפרות את השיח הפוליטי בישראל

  5. מצטרף להערכתך על שלי יחימוביץ' שאגב, אישית, הנני אוהב אותה בשל מה שציינת. אולם שלי איננה מדינאית. עמיר פרץ שגה כשצרף אותה למפלגת העבודה. מדינאי חייב להיות פרגמטיסט והיא לא. רק דוגמא אחת – בזה שהיא השתתפה בטרפוד הצטרפות בוז'י לממשלה היא תרמה לחיסולה ולגרירת המדינה ימינה.

  6. היא לא רוצה לחסל את הקריירה שלה בעתיד אבל לא רוצה להצטרף למפלגה שבטוח תיכשל

    1. שלי יחימוביץ' לא פרשה מרצונה. היא נדחפה החוצה על ידי עמיר פרץ שזוכר לה את חטאה כאשר בגדה בו והדיחה אותו מראשות המפלגה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך