החלטה קשה וגורלית

ראוי לבחור מנהיג על פי מכלול תכונות אישיותו
תמונה של ניצה
פרופסור ניצה נחמיאס

אנו עומדים בפני מערכת בחירות שנייה בתוך חודשים אחדים. המצביעים נדרשים, שוב, להחליט במי לבחור, את מי הם רוצים לראות כמנהיגם. כאשר המצביע ישלשל את הפתק שבחר לקלפי, הוא למעשה יחליט מי מבין המועמדים עדיף לדעתו, דהיינו על מי מבין המועמדים הוא סומך שיקבל את ההחלטות הנכונות עבור כלל האזרחים.

לדעתי ההגדרה הנכונה ביותר של מנהיג היא: "אדם המקבל החלטות המחייבות את כלל האזרחים". ההחלטה במי לבחור היא קשה בעיקר לאור העובדה שכאשר אנחנו משלשלים את פתק הבחירה לקלפי אנחנו נמצאים במצב של אי-ודאות עצומה. נכון שהבוחר יכול להיעזר בפרשנים, בניתוחים פוליטיים מעמיקים של מומחים, או בדעתו של אדם אשר מוערך, אבל בשורה התחתונה ההחלטה במי לבחור היא ניחוש אשר יכול להתגלות כמוטעה לחלוטין.

כיצד נמנע תוצאה זאת? כיצד נבטיח שהניחוש שלנו במי לבחור לא יהיה שגוי? בתקופת הבחירות האזרח חי בתוך עננה של בלבול, מוקף בגשם של פרסום, מותקף על ידי סערה של האשמות ועובדות לא נכונות. במצב הזה גדל הסיכוי לבחירה לא נכונה. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ייל הציעה נוסחה מסוימת אשר לדעתם יכולה למנוע החלטות שגויות ועשויה להביא לבחירה במועמד המתאים ביותר.

בספרו,Presidential Character , טוען פרופסור דויד ברבר כי ראשית על הבוחר לבחון את המועמד תוך הסתכלות הוליסטית. כלומר יש לבחון אותו לפי מכלול תכונות אישיותו, לא להתמקד בפעולות מסוימות או בהחלטות ספציפיות, אלא לבחון את המועמד באופן הוליסטי, כאדם, שצריך להסתכל על האזרחים בגובה העיניים.

פרופסור ברבר איתר שלושה פרמטרים אשר יכולים, לדעתו, לשמש כלי חיזוי להתנהגותו העתידית של המועמד לעמדת מנהיגות. הפרמטר הראשון הוא דמותו האישית של המנהיג, או אופיו. הפרמטר השני הוא השקפת עולמו. הפרמטר השלישי הוא סגנונו הפוליטי. הפרמטרים הללו אינם נסתרים, הם גלויים לגמרי וניתן לעמוד על טיבם באופן ברור ומוחלט.

המנהיג הוא אדם בעל רגשות, יצרים, רצונות וצרכים המרכיבים יחד את אישיותו. ברבר טוען שיש ארבעה סוגי אישיות של מנהיגים: הראשון, מנהיג אקטיבי-חיובי – אדם מלא אנרגיות חיוביות, נהנה מעמדת המנהיגות, מעורב ושולט במתרחש במדינה, אופטימי, חרוץ, יוזם, בעל דמיון, משתף ופתוח לביקורת ולהצעות של יועציו.

הסוג השני, מנהיג אקטיבי-שלילי – אדם בעל רמת אנרגיה אישית גבוהה, רמת מעורבות גבוהה, אבל באופיו ובאישיותו הוא נִרגן, פסימי, ביקורתי, אפילו מעט פרנואידי, רואה שחורות ורואה עצמו מוקף אויבים. מנהיג זה לא ייזום, לא יחדש, לא יהיה בעל חזון או דמיון יוצר.

הסוג השלישי, מנהיג פסיבי-חיובי – אדם בעל רמת אנרגיה אישית נמוכה מאוד, מאציל סמכויות ולא שואף להיות מעורב בענייני המדינה.

הסוג הרביעי, מנהיג פסיבי-שלילי – אדם בעל רמת אנרגיה אישית נמוכה, לא יוזם, חסר מעוף, לא מעורב בענייני המדינה, מאציל סמכויות, וכמו כן הוא אדם פסימי, מעט פרנואידי ולא נהנה מעמדת המנהיגות, הוא כאילו "מנהיג בעל כורחו".

מעניין להשתמש במודל של ברבר כדי לבחון ולהעריך את המועמדים היום לתפקיד ראש הממשלה, או לתפקידים שלטוניים אחרים, כדי לנסות לחזות כיצד הם יתפקדו אם ייבחרו. מה דעתכם על גנץ, למשל, או על נתניהו?

לסיום ברצוני להוסיף כמה מילים על מודל נוסף להערכת מנהיגים, מודל שפותח על ידי החוקרת אן רות וילנר. פרופסור וילנר אומרת ש"מנהיגות היא מערכת יחסים א-סימטריים בין אדם אחד שיש לו כוח, עוצמה והשפעה, והוא 'המנהיג', לבין קבוצה גדולה של אנשים המושפעים על ידו והם 'המונהגים'". ביחסים הא-סימטריים הללו מקור עוצמתם של המונהגים הוא ביכולת שלהם להחליף את המנהיגים. עוצמת המונהגים נובעת מיכולתם לחסל את המנהיגים.

נקווה שביום הבחירות בספטמבר הבא, הבוחרים בישראל יקבלו את ההחלטות הנכונות, כי הכוח לתת למנהיגים "כוח" לשלוט ולהשפיע, הוא בידינו הבוחרים, ואסור לנו לשכוח זאת.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. לא רק שהוא שלילי הוא גם אקטיבי
    בקיצור מספיק לעשות הרבה צרות

  2. על מאמר המסביר מדוע ביבי ימשיך להיות ראש ממשלה לפחות לעוד קדנציה.
    הוא אקטיבי – מאד.
    הוא חיובי – מאד. לראיה – כלכלה, ביטחון, יחסים עם ארה"ב ובכלל יחב"ל הטובים ביותר אי פעם.

  3. אנשים לא כל כך מצביעים בעד מנהיג מסוים ותכונותיו, אלא נגד המשך הכהונה של המנהיגים הקיימים שנמאסו כבר

  4. רוב הבוחרים מצביעים לפי רגש ולא לפי ניתוח רציונלי

    1. רוב הבוחרים בישראל מצביעים לפי שיוך אתני-שבטי. זו בפירוש הצבעה רציונלית כאשר "שבט" מסוים שולח לכנסת נציגים שידאגו לאינטרסים השבטיים שלו.
      בשולי הבחירות ימצאו מצביעים "לפי הרגש". אלו גם מהווים אחוז ניכר ממה שנקרא "הקול הנייד".

  5. האקדמיה מנותקת. חפשו בגוגל מאמרים ותבינו. אפשר לבקש קישורים ואם העורך יסכים לפרסם נבין כי אקדמיה בנויה בעיקרה על כמות שמתפרסמת ולא איכות או דיוק.

  6. זה מעיד מאוד על העם. אין לבוא בטענות למנהיגים. אלא לעם שבוחר אותם.

  7. ביבי ראש ממשלה מצוין. העם בחר בו. זה בהחלט מעיד על העם הישראלי החכם.

  8. ההמונים רוצים מנהיגים שהם נגד הממסד הישן. גם אם הם עצמם הפכו כבר מזמן למימסד. ובישראל ראש הממשלה הנוכחי כבר הכי הרבה שנים בהיסטוריה והוא עוד משלהב את ההמונים באמירות נגד הממסד הישן שאף אחד כבר לא מכיר אותו.

  9. אין ולא היה מנהיג ברמה של ביבי. יכולת ההכלה שלו מדהימה. הכל על-פי הצורך שהשעה ממציאה. יכולת זו היא אחד מאיכויותיו הגאוניות. אין דוגמא חדה יותר מיכולתו לרתום למרכבתו את המפלגות הערביות -כשהוא נזקק להן.כמובן שהוא גם פרנואיד. הרי איאפשר להיות ביבי אם אינך פרנואיד רדוף רוחות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן