נשים, מזרחים ורגשות

תובנות ותהיות לקראת הבחירות
אדם מצביע
צילום: צילמתי

אבקש לפתוח מאמר זה בכמה עובדות הידועות, לדעתי, לרוב הציבור בישראל:

  1. מפא"י, בגלגוליה ובשמותיה השונים, שלטה ללא עוררין בפוליטיקה הישראלית מהקמת המדינה ועד 1977.
  2. במשך כל שלטון מפא"י הייתה רק אישה אחת בממשלה – גולדה מאיר, שגם כיהנה כראשת הממשלה במשך 5 שנים.
  3. כבר בממשלה הראשונה כיהן שר ממוצא מזרחי, הלא הוא בכור-שלום שטרית.
  4. מספרם של המזרחים טיפס באיטיות והגיע ל-3 כולל שר ראשון ממוצא צפון-אפריקני, אהרון אוזן, מטעם ה"עבודה" בממשלה השמאל האחרונה לפני המהפך.
  5. בשנים 1977–2003 נע מספרן של השרות שכיהנו בממשלה בין 0 ל-2, ובשנים 2003–2009 עלה מספרן ל-3–4, ואילו מספר השרים המזרחים טיפס בהדרגה (הרבה בזכות ש"ס והמפלגות הקטנות שהצטרפו לממשלה) והגיע בשיאו ל-15 בממשלת שרון הראשונה ובממשלת אולמרט.
  6. אם נתעלם מהמקרה של גולדה מאיר, הרי נשים הנהיגו מפלגות אחדות, אולם רק פעם אחת זכתה מנהיגה, ציפי לבני, לגבור בבחירות על המנהיג שהתמודד מולה, וכפי שכולנו יודעים, לבסוף היא נכשלה בהרכבת ממשלה.
  7. ברשימות לבחירות הנוכחיות יש לכאורה ייצוג נאה לנשים ולמזרחים (אם כי קביעת השיוך העדתי נעשית קשה משנה לשנה). שיעור המזרחים הנמוך ביותר נמצא כמובן ביהדות התורה והגבוה ביותר בש"ס. בשתי המפלגות הללו אין כלל ייצוג לנשים.
  8. ביתר המפלגות ייצוג הנשים הוא 20%–30%. יוצאות דופן הן "כולנו" ו"מרצ" עם 37.5%, "זהות" עם 40% ו"גשר" של אורלי לוי עם 57%.
  9. פרט למפלגות החרדיות, שיעור המזרחים ברשימות נע בין 11% ב"ישראל ביתנו" ועד 75% ב"כולנו".
  10. ב"ליכוד" מוצאים באופן יחסי את השיעור הנמוך ביותר של נשים ומזרחים (20% ו-15% בהתאמה) ב-20 המקומות הראשונים. ב"כחול לבן" המצב קצת יותר טוב (30% ו-25% בהתאמה). בשתי המפלגות הנשים נדחקות לקצה העשירייה הראשונה.
  11. אם מותר להתבטא בלי שיאשימו אותי בסקסיזם, הרי ששלוש המנהיגות של המפלגות המתמודדות לכנסת (אני מכליל פה גם את "הימין החדש") ניחנו במראה חיצוני מצודד וזאת בנוסף על כישוריהן המנטליים.
  12. הצבעת נשים בעולם, ואולי גם בישראל, נוטה בדרך כלל למרכז או שמאל ולנושאים חברתיים-כלכליים. נוכחות נשים ברשימה היא בעלת משמעות, אך כנראה קטנה יותר.
  13. הפילוח המדויק היחידי של תוצאות הבחירות הוא לפי מקומות יישוב וקלפיות. כל יתר המדדים נלמדים מסקרי יציאה מהקלפיות והם בעלי דיוק חלקי. בישראל, ככל שהיישוב נמצא באשכול סוציו-אקונומי נמוך יותר, גדלה נטיית תושביו להצביע למפלגות ימין ולהיפך ביישובים באשכול סוציו-אקונומי גבוה. כלומר בשני המקרים התושבים מצביעים בניגוד להיגיון החברתי-כלכלי.
  14. מאז המהפך נשמט השלטון מידי הימין (להוציא מקרה אחד), כאשר בראשות המרכז/שמאל עמדה דמות ביטחונית בולטת.
  15. הצבעת מזרחים (למי בדיוק הכוונה?!) נחשבת כשבטית ורגשית.
  16. הגורם המשפיע העיקרי על דפוס ההצבעה הוא הנטייה הפוליטית של ההורים.

 

ועתה אעלה כמה קושיות ותובנות:

מפלגת "כחול לבן" מעניקה מטרייה ביטחונית מספקת לחילופי שלטון גם בשעה שאירועים ביטחוניים מכתיבים את הסדר הציבורי. מכאן אולי השיח שנועד לשלול את הלגיטימיות הנפשית של חלק ממנהיגי מפלגה זו, ולהדגיש את מידת השחיתות והבוגדנות של המנהיג שמנגד.

האם מירי רגב צודקת באמירתה שהישראלי מצביע "לגברים אשכנזים מהשבט הלבן"? אם כן, הרי שיעורם ומיקומם של מזרחים ונשים ברשימת המפלגות אינם משנים דבר. כשמתבוננים במפלגתה וביריבה הגדולה, הדברים בהחלט נראים כך.

מפלגות נעדרות נשים, כדוגמת ש"ס ויהדות התורה, זוכות בכל קולות הנשים בקהילות שלהן ולכן אינן נזקקות לייצוג נשי ברשימה.

מפלגות בראשות נשים ואלה עם ייצוג נשי גבוה בקושי עוברות את אחוז החסימה, או זוכות במספר מנדטים קטן. אם נניח ששיעור ההצבעה של נשים זהה לזה של גברים, הרי נשים מצביעות דווקא עבור מפלגות עם ייצוג נשי קטן או אפסי.

לפי הסקרים מפלגות עם שיעור גבוה של מזרחים, פרט לש"ס הסקטוריאלית, בקושי (אם בכלל) עוברות את אחוז החסימה.

אם הצבעת המזרחים היא באמת שבטית ורגשית, מעניין לדעת איך מצביעים המזרחים (ושוב – למי בדיוק הכוונה?) הגרים "במדינת תל אביב". להרגשתי, לא כך הם פני הדברים. רגשי האיבה המפורסמים כלפי מפא"י, שנעלמה כבר מזמן, נשמרים כנראה בעוצמה רבה יותר כאשר מתגוררים ביישוב באשכול סוציו-אקונומי נמוך.

אני יכול לומר שגם לא מעט מהאשכנזים מצביעים מהבטן ולא מהראש. דפוס ההצבעה נובע מרגש התיעוב ומהשנאה לבנימין נתניהו ומהרגשת האובדן של ארץ ישראל שחמקה להם בין האצבעות.

לי נראה שדווקא הרגשות יכריעו את הבחירות הנוכחיות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

    1. האם אתה גבר שובניסט או את אישה בעלת רגשי נחיתות? יתכן שאצל החרדים זה ככה, אבל שם בלאו הכי הרב קובע.

    1. לא כתבתי תחזית בחירות, אך נראה לי שבבחירות הללו לא ממש יקרה שינוי.

  1. תוצאות המדגמים לא אמינות. הסוקרים א ינים עוד פחות. לכן המסקנות לא מהימנות.

    1. כל הערכה סטטיסטית תלויה בנתונים המוזנים לתוכנה. במידה והנתונים שגויים לא יזרו הסוקרים האמינים ביותר. כמו שנאמר "מבשר גרוע לא מקבלים סטייק טוב"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך