השקר שבמשחק סכום אפס

בחירות 2019 – מי מרוויח מנרטיב שני הגושים?
תמונה של יורם
ד"ר יורם רבובסקי

נהוג לנתח תחרויות בין שני מועמדים כ"משחק סכום אפס", משחק שבו המנצח לוקח הכול. הצד הזוכה בתחרות שכזו מקבל 100% מהקולות, בעוד הצד המפסיד אינו מקבל כלום. "תחרות" בחירות שכזו מתקיימת בארצות הברית. המועמד לנשיאות, הזוכה, מתמנה לתפקיד נשיא ארצות הברית. או במילים אחרות, זוכה בכל קולות הבוחרים, גם אלו שלא הצביעו עבורו. המועמד המפסיד הולך הביתה בבושת פנים ולא משתתף בהרכבת הממשל. כלומר, מקבל 0%. אם ניקח את המכפלה של 100% כפול 0% נקבל את התוצאה 0. זהו מקור הביטוי "משחק סכום אפס". בכל מקרה אחר, תהיה התוצאה שונה מאפס.

עד כאן התאוריה ועכשיו למעשה. מה מתרחש בישראל והאם המשחק דומה? מבט קצר אל בחירות 2019 מראה לנו מאבק עצום. מאבק על הגדרת השם של "משחק" הבחירות, שמאחוריו קיים רצון להגדיר את הנרטיב של אופי הבחירות. מפלגת "הליכוד" מנסה להגדיר את הקמפיין כמשחק סכום אפס בעוד מפלגת "כחול לבן" מנסה להתרחק מעט מהגדרה זו.

למה הכוונה? בדיקת האינטרסים של כל אחת מהמפלגות הגדולות תראה כיצד מתנהל המשחק. ל"ליכוד" יש אינטרס להפוך את כל מי שמתנגד לה כ"שמאלי" (או "שמאלני"). קהל הבוחרים מנווט לחשוב, לדבר ולהאמין במשחק של "אנחנו" אל מול "הם". כל מי שקוראים תיגר שלטוני על ראש הממשלה ומפלגתו "מסוכנים", ולכן משויכים אוטומטית לצד הפוליטי השני של המתרס.

אך האם זה לגמרי כך? מייד נבחן זאת.

מפלגת "כחול לבן" מעבירה כמה מסרים, סותרים, בו בזמן. מחד גיסא טוען יאיר לפיד כי "לא ישב בממשלה עם נתניהו" (לא עם הליכוד, אלא עם ראשה). מאידך גיסא בני גנץ אומר כי "בנט ושקד הם אנשים טובים" ואינו פוסל ישיבה איתם יחד בממשלה. מהתבטאויות פשוטות אלה קל לראות את השוני בין שתי האסטרטגיות של המפלגות הגדולות. "כחול לבן" פונה אל קהלים המזוהים כביכול עם הימין ואומרת כי בתנאים מסוימים אין בעיה שיחברו אליה לממשלה.

ומה לגבי ליברמן או אורלי לוי אבקסיס? (בהנחה שיעברו את אחוז החסימה). גם כאן הרי אין פסילה או שיוך, שכן כבר בתוך מפלגת כחול לבן יושבים חברים המזוהים חד-משמעית עם הימין הפוליטי דוגמת חברי סיעת "תל"מ" (יעלון, הנדל והאוזר), כמו גם אחרים שדעתם הפוליטית רחוקה מ"שמאל" מסורתי.

אכן, נובע מכך כי מפלגת "כחול לבן" מעדיפה הגדרות פחות נוקשות. יאיר לפיד הרי כינה עצמו "מרכז", כך גם מפלגת "תל"מ" שנבלעו בתוך המפלגה המאוחדת. המסקנה ההגיונית היא כי האינטרס האלקטורלי של "כחול לבן" הוא להגמיש את הנרטיב ולא להיכנס רק לקטגוריה של "מפלגת שמאל" דוגמת "העבודה" של שנים עברו.

ניתן לסכם ולהסיק מכאן את התובנות הפשוטות הללו:

המשחק הוא על הגדרות וכינויים, או במילים אחרות – על נרטיב. כל עוד יישאר "משחק" הבחירות תחת ההגדרות של ימין ושמאל מסורתי, הרי שה"נרטיב" (או אסטרטגיית תעמולת הבחירות) של הליכוד ניצח. במקרה שיעבור הדיון לעסוק בדברים אחרים השונים מקיום שני גושים מקוטבים, ייתכן שתצליח "כחול לבן" להשליט את הנרטיב שלה על השיח של מערכת הבחירות.

עתה כדאי לשאול את מי משרת הדיון על "רק לא ביבי", שהינו זהה לתעמולת הבחירות של V15 ממערכת הבחירות הקודמת? האם את נתניהו או את "כחול לבן"?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. הויכוח הוא האם ביבי חטא או לא. שתי האלטרנטיבות לא מחויבות לאף אזרח אלא לשותפים קואליציוניים סחטנים

  2. המסקנה היא שיש למפלגה/ות לצייר את המצב כמשחק בין שני צדדים ואולי גם להשכיח מהציבור כי יש מגוון רחב של מפלגות ודעות שלא בדיוק נכנסות לתוך הקטגוריה של "משחק סכום אפס".
    מפלגות ודעות ששואלות שאלות קצת שונות ומביעות עמדות אחרות. ייתכן שדעות אלה יעניינו את הבוחרים. עם זאת, כולם עוסקים בעיקר בהאם אתה בצד הזה או בצד השני….

    1. חוששני שאיני יורד לסוף דעתך. אין בפוליטיקה שלנו משחק סכום אפס. גם אלו שלא נכנסים לקואליציה ממשלתית זוכים לפירורי שלטון.
      בישראל הפוליטיקה כולה בנויה על הצבעות טרייבליסטיות עבור "מנהיגים" כאלה או אחרים. כל היתר אינו אלא כיסוי לאינטרסים אישיים.
      ראה מי עומדים בראשי כל המפלגות. סה"כ כל אחד מהם רוצה לתפוס מפתחות לקופה ציבורית זו או אחרת וכמובן לזכות ברישוי להפעיל כוח.
      איך זה מתקשר למשחק סכום אפס?

  3. שרואין בטלויזיה: נמאס לנו להיות אזרחים סוג ב. אף אחד לא סופר אותנו…. ועוד ועוד
    אבל בלי שנשאל הוסיף: אבל כולנו ביבי. רק ביבי. אין כמו ביבי. ומישהי שעמדה לידו חזרה על דבריו: רק ביבי
    ההסבר להצבעה צריך להיות פסיכיאטרי רפואי

    1. כל הכבוד על הדיאגנוזה הרפואית. אולם לפני שנסביר את דבריו של אותו תושב שדרות "ביביסט" יש לשלוח פסיכיאטרים לקבל הסברים מ- קורץ, מרקל, בולסנארו, מודי, פוטין, טראמפ, פומפאו, פנס, ובטח נשכחו עוד כמה.

  4. יש בערך גוש וחצי
    מצד אחד גוש
    מצד שני כל היתר שאגם אין בניהם חיבור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך