טוהר התעמולה

איך לנהל מלחמה פסיכולוגית על קולו של הבוחר?
תמונה של ניצה
פרופסור ניצה נחמיאס

נותרו פחות משלושה חודשים לבחירות הכלליות, והמלחמה על קולו של כל בוחר כבר מתנהלת במלוא עוזה. מכיוון שבמערכת הבחירות הנוכחית משתתפים יותר שחקנים מאשר במערכות בחירות קודמות, היא עוצמתית ואכזרית יותר. קולו של כל בוחר שווה יותר ככל שיש יותר מתחרים בזירה. במערכת בחירות בין שתי מפלגות גדולות קולו של כל בוחר שווה פחות מאשר במערכת בחירות כמו שלנו, שבה כל קול יכול להכריע את גורלה ועתידה של המפלגה ולקבוע – עוברת את אחוז החסימה או לא עוברת? בארצות הברית קולו של הבוחר היחיד אינו מכריע כמו אצלנו, כי אם מפלגה תיבחר ברוב של 60 או 70 או 55 אחוזים – אין הבדל גדול. לכן המאבק אצלנו אכזרי הרבה יותר, בוטה, ויש הרבה שטוענים – לא צודק.

במהותה מערכת הבחירות המתנהלת היום היא בעצם מערכת של מלחמה פסיכולוגית, ובמלחמה כמו במלחמה – הכול מותר, ולמעשה אין קווים אדומים. ניתן לשקר, להשמיץ, להמציא "עובדות" שאין להן בסיס ולפרסם שקרים כאילו הם אמת לאמיתה. זוהי המהות של מלחמה פסיכולוגית. מפציצים את מוחו של הבוחר, מערערים את שיווי משקלו הנפשי, גורמים לו לפקפק ולא להאמין לאיש.

בספרות המקצועית מלחמה פסיכולוגית מוגדרת כאסטרטגיה צבאית המיועדת לסייע לכוחות הצבאיים להתמודד עם אויבים ללא שימוש בנשק. מלחמה פסיכולוגית היא כלי אסטרטגי  המופעל נגד האויב בתחומים כלכליים, פוליטיים או אחרים, לפי הצורך והיכולת. הבסיס של מלחמה פסיכולוגית הוא שימוש באמצעי תעמולה המזיקים מאוד לחוסנו של האויב, או במילים אחרות, המלחמה הפסיכולוגית משתמשת בכל האמצעים האפשריים כדי לשבור את רוחו של היריב ואת המוטיבציה שלו להילחם.

תעמולה היא נשק הרסני ביותר מאחר שהיא גורמת לאויב לפקפק ביכולתו הפוליטית, הצבאית והכלכלית וכך יכולה להביא אותו לכניעה מוחלטת. מטרת התעמולה כנשק אסטרטגי היא לתעתע ביריב ולטעת בו תחושת תבוסה, אף שהעובדות עשויות להראות שידו על העליונה. תעמולה הרסנית יכולה לגרום לאויב, במקרה שלנו למפלגה יריבה, להאמין שהיא מובסת ואין לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה, כאשר לאמיתו של דבר יש למפלגה זאת תומכים רבים משהיא מאמינה. מלחמה פסיכולוגית היא כלי מקובל במשטרה וברשויות הצבא כדי להשיג מידע או כדי לשבור את רוחם של שבויי מלחמה ואסירים.

אף שמלחמה פסיכולוגית נראית כמשהו שנולד כשנתניהו זעק במשדר טלוויזיה מפורסם ביום הבחירות הקודמות ש"הערבים נוהרים לקלפיות באוטובוסים שממומנים על ידי הקרן החדשה", לאמיתו של דבר מלחמות פסיכולוגיות ידועות בהיסטוריה עוד מימי התנ"ך. ג'ינגס חאן נהג לשלוח רצים רכובים על סוסים כדי להפיץ שמועות על עוצמתו וכוחו ימים לפני שיצא להתקפות הכיבוש. בימינו המלחמה הפסיכולוגית משתמשת בכלים חדשניים ביותר, כלים המאפשרים הפצת מידע מוטעה ומטעה, המגיע למיליוני משתמשים לפי כיסו ויכולתו של המזמין.

ברם הגרוע מכול היא העובדה שהמלחמה הפסיכולוגית יוצרת מציאות מדומה, מציאות שהיא פרי דמיונו של האסטרטג הפוליטי, מציאות המותאמת לכל המרבה במחיר. כמו במלחמה קונבנציונלית, השחקן החשוב ביותר במלחמה פסיכולוגית הוא "הצלף". במלחמה קונבנציונלית הצלף יושב מוסתר עם כלי נשק משוכלל ביותר ומטרתו לפגוע במפקדים הבכירים או בלוחמי היריב המסוכנים ביותר ולחסל אותם. במלחמה פסיכולוגית הצלף הוא האסטרטג או המתכנת שבוחר מטרות תקיפה לפי מילות מפתח מסוימות, ומילים אלו מכוונות את התעמולה שלו אל האוכלוסייה הרלוונטית. במלחמה פסיכולוגית מטרת הצלף היא להצליח למקד את התעמולה לאותה קבוצה שחשוב להגיע אליה ולהשפיע עליה, כי לדעת אחד הצדדים במערכת הבחירות הקבוצה הזאת עשויה להכריע את גורל המערכה.

במאמר שהתפרסם לפני ימים אחדים ב"כלכליסט" תחת הכותרת "מיומנו של שכיר חרב אינטרנטי", ארד אקיקוס הגדיר את עצמו כ"מהנדס חברתי", וסיפר כיצד הוא "מטרגט" (מהמילה האנגלית "טרגט" – מטרה) את הגולשים הרלוונטיים לפי מילים בעלות סנטימנט למפלגה מסוימת או לרעיון מסוים, ואז "מכניס את הגולשים האלו למאגר ומכוון אליהם". האזרחים התמימים שאיתר המהנדס החברתי ונכנסו לרשימה המאוטגרת (מכוונת המטרה) אינם מודעים לעובדה שהם אותרו והם עכשיו שייכים לרשימה או לקטגוריה מסוימת ומעכשיו ועד תום מערכת הבחירות הם יותקפו על ידי המפלגה המעסיקה את המהנדס החברתי.

מלחמות פסיכולוגיות הוכחו כיעילות ביותר במערכות רבות ובעיקר במערכות מלחמות גרילה, מלחמות שחרור, במהפכה הקומוניסטית בסין ובמהפכה של פידל קסטרו בקובה. המלחמה הפסיכולוגית היא מערכה על ליבו ונפשו של הבוחר, ויש לה שני צדדים – מצד אחד המלחמה הפסיכולוגית נועדה לחזק את רוחו של הצד הלוחם ולהדגיש את יכולותיו החיוביות והישגיו הרבים, מצד שני היא מיועדת לרפות את רוחו של היריב ולהדגיש את חסרונותיו ומעלליו השליליים. הצדדים הנלחמים מלחמה פסיכולוגית פועלים בשתי החזיתות – העלאת המורל והאמונה בכוחנו מזה והוקעת הצד השני והשמצתו מזה.

הסכנה במלחמה הפסיכולוגית המתחוללת היום במערכת הבחירות היא שימוש בלעדי של יוצרי תעמולת הבחירות באסטרטגיה של הדגשת השלילי והזנחת החיובי, דהיינו שימוש באסטרטגיה שלילית של הפצת שמועות זדוניות וחסרות בסיס, פרסומים שליליים והשמצות באינטרנט, יצירת בוטים וכל דבר אחר שיכול להרוס את היריב בעיני הבוחר, וכל זאת תוך כדי מיקוד מדויק של קבוצות מקבלי המידע לפי נוסחאות מתמטיות כפי שנוצרו על ידי צלפי האינטרנט. המפלגות כבר החלו להשתמש בנוסחאות מתמטיות של מיקוד "צרכנים", ואלה יופצצו ויופגזו בתעמולת בחירות שתהיה מותאמת ייחודית לטעמם ולאידאולוגיה שלהם.

יש לקוות שהבוחרים הישראלים יפתחו אסטרטגיית הגנה שתאפשר להם לברוח לחדר האטום בנפשם, שם יהיו מוגנים מהתקפות זדוניות ושקריות של מלחמה פסיכולוגית. לכל אחד מאיתנו יש חדר אטום בנשמה שאפשר לברוח אליו בעת התקפה מסוכנת של מלחמה פסיכולוגית לא כנה ולא אמינה. הבוחר הישראלי חייב לפתח הבחנה ברורה בין מלחמה פסיכולוגית לגיטימית, המתנהלת לפי כללים וירטואליים אמינים תוך כדי שמירה על אמת בתעמולה ואמינות במידע המופץ, לבין מלחמה פסיכולוגית מסוכנת המפרה את כללי חובת האמת במידע והבטחה שלא יהיה שימוש בהשמצות אישיות חסרות בסיס. הבוחר הישראלי חייב לדרוש מלחמה פסיכולוגית הוגנת והגונה ללא מכות מתחת לחגורה, ללא שקרים ושמועות זדוניות. גם במחמה פסיכולוגית יש לשמור על "טוהר הנשק".

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. מכירים את ההמונים שנהנים שעובדים עליהם?
    ובמיוחד כשנתניהו נלחם על חירותו.

  2. בסוף המאמר כתוב – "על הבוחר הישראלי לדרוש…"
    ממי לדרוש? איך לדרוש?
    ולגבי "הבוחרים נעים באוטובוסים" – באותן בחירות הגיעו לקלפי כ- 100 אלף בוחרים מבני המיעוטים יותר מאשר הבחירות שלפניהן. לכן נכנסו גם יותר חברי כנסת ערבים לעומת הבחירות שלפניהן.
    נתניהו לא שיקר בעניין זה.

    1. השר כץ עם המלצה להעמדה לדין
      ראש הממשלה ……
      חבר הכנסת ביטן בחקירות בחשדות כבדים
      עם מנהיגים כאלה למה את מצפה

  3. פייק ניוז
    טינופת ורכילות
    איומים ואלימות
    נקווה שרק מילולית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן