שיטה גרועה שקשה להחליפה

מה יביא לשינוי שיטת הבחירות בישראל
שלמה גזית
אלוף בדימוס שלמה גזית

באפריל הקרוב תיערכנה הבחירות לכנסת ה-21 של מדינת ישראל. אני מעריך שהרכב הקואליציה השלטונית לא ישתנה בהרבה מהרכבה היום.

אם נחזור לימיה הראשונים של המדינה, הרי שאחד הצעדים הראשונים של ישראל כמדינה ריבונית היה בחירות כלליות לכינון הכנסת הראשונה. מערכת הבחירות התנהלה בשיטה שהייתה מוכרת ונהוגה ביישוב היהודי שלפני קום המדינה. וכך מאז ועד היום, ללא שיקול דעת ובחינת חלופות והשלכות, אנו הולכים לקלפי באותה דרך – כלל ציבור הבוחרים מצביע עבור הרשימה הנראית לו.

לכאורה זוהי דרך בחירה נכונה וצודקת, אך היא מחבלת ברעיון המשילות, משום שהיא מכניסה לכנסת מספר גדול של סיעות פוליטיות, ובשיטה זו כמעט לעולם ראש ממשלה לא יכול לקיים את שלטונו ללא צורך בהרכבת קואליציות פוליטיות הכובלות את ידיו, ומונעות ממנו לממש את הבטחתו לבוחר, ואף מאלצות אותו ליישם מדיניות מנוגדת לקו המדיני שביקש להוביל.

אודה כי אני מתקנא באמריקנים. בארצות הברית אין מבנה קואליציוני ואין פוליטיקה. נשיא המדינה הוא יו"ר המועצה שפועלת לידו, הוא בוחר וממנה את מזכיר המועצה, אחד הבכירים במערכת השלטון האמריקנית, המכין את סדר היום של דיוני המועצה, ולאחר החלטת הנשיא הוא זה שמרכז את הטיפול בהוצאת ההחלטות שהתקבלו אל הפועל.

בעת שהייתי חבר בצוות ההקמה של המכללה לביטחון לאומי של צה"ל, לפני שנים רבות, הרביתי ללמוד את הפתרונות הארגוניים לתהליך קבלת ההחלטות המדיניות במקומות שונים בעולם. יש להבהיר כי הקמת המל"ל בישראל הייתה כרוכה במאמצי שכנוע רבים וממושכים, שכן שיטת השלטון הישראלית איננה מאפשרת הקמת מועצה פונקציונלית טהורה, אם בדרג שרים ואם בדרג פקידים בכירים, ותהליך קבלת ההחלטות בשאלות הביטחון הלאומי איננו יכול להיות חף משיקולי האינטרס המפלגתי של חבריה, ומכאן שאנשי המנגנון המינהלי של המל"ל מתקשים למצוא את מקומם ולמלא את תפקידם בתנאים אלה.

שורש הרע טמון בשיטת הבחירות הישראלית. לכאורה, ניתן לעשות בה שינויים ותיקונים ואלו ישפרו את המצב, אלא שכל אחד מהשינויים הללו יחייב את אישור הכנסת, כלומר, את אישור הקואליציה הפוליטית הקיימת. הצבעה אשר תחייב כמה מן הסיעות הקטנות הקיימות להצביע על תיקון שמשמעותו עבורן הוא התאבדות פוליטית.

כיצד יוצאים מן המבוך? במערכת הפוליטית הקיימת אין לכך סיכוי. רק משבר לאומי – ביטחוני, מדיני, כלכלי או חברתי – עשוי ליצור תנאים שיביאו להסכמה לאומית נרחבת לשינוי השיטה. משבר לאומי כזה איננו נוצר באופן יזום ומלאכותי, אין לנו שליטה על אופיו, על עיתויו ועל תוצאותיו, והסכנה הלאומית גדולה מדי.

לא נותר לנו אלא לקוות שנמשיך לשאת בעול השיטה הקיימת ללא משברים לאומיים, אך במקביל – אם ייווצרו התנאים – נדע לנצלם ואף לשרוד את המשבר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך