גילוי נאות

אקטו-אליה וקוץ בה (6)
דגל שחור
צילום: Kwekubo commons.wikimedia.org

במפרץ של חיפה, מול הים הכחול /  התענגו הנופשים עלי שמש וחול,

בחוף שהוקדש, על פי שלט-חוצות: / לשרה המנוחה, יהודית נאות,

חברה במועצת העיר של חיפה /  ושרה במשרד לאיכות הסביבה.

יפה כאדם ויפה גם כגברת /  עדי לקחתה המחלה הממארת.

 

זה הזוי, שבחוף שעל שם יהודית /  התרחש לאור-יום חיזיון כה מבעית:

על החול הזהוב בחוף-ים יפהפה /  ישבו השלושה – סטודנט, אח ורופא.

צעירים, בני שפרעם, שבינינו חיים; / כמו אצלנו – אצלם, יש רעים, יש טובים.

הם בכל מארג החיים נמצאים – /  בסיעוד, בית מרקחת, כל סוג של רופאים,

נהגי אוטובוסים, לומדי מדעים /  עורכי דין, ומורים מרובי הישגים.

 

בני ישראל, זה לזה ערבים /  (וזה כנראה, לא כולל ערבים);

ניגשה אליהם חבורה של זדים /  שעל פי מראיהם, חבורת יהודים.

שאלו הנופשים למהות שייכותם /  ולמדו שערבים הם, על פי מבטאם.

הסתלקו הזדים, בחיוך מרושע /  וחזרו עם תגבורת אשר הוחשה.

חבטו הפורעים בַּשלושה הַחַפִּים, / בכלונס, אגרופן, שרשרות, אגרופים

כמו בשיר ילדים שזכור הוא לעד – / "במקל, בסרגל מה-שבא-ליד".

 

חבורת הפורעים, פְּאֵר פִּרְחָחִיַאדָה /  שברוח הזמן, סתם חשקוּ "עד-דלא-ידע"

ברוּח הזמן, לא היה בם ספק /  כי מצווה עליהם "להכרית עמלק".

 

מכל הקהל שצפה שם בלינץ' /  לא חש איש לעזרה, איש לא זז כדי אינץ'…

עד פָּרַץ לזירה איש צעיר, בלי מורא /  הֵגֵן בגופו והזעיק משטרה.

 

זה שנים נתניהו מָדוֹן מחרחר /  ומסית לשנאת השונה, האחר.

נזכור מְשָׁלוֹ של רָפוּל – כך חקוּק: / "ערבים הם כמו ג'וק מסומם בבקבוק".

דמגוגיה מַשְׁחֶתֶת את דמות האחר – / בציבור הערבי לא חסר הד חוזר,

ורבים גילויים של שנאה מתגמלת /  וחסרת מענה אל מולם, הַמֶּמְשֶׁלֶת.

 

נתניהו הצהיר, "בבחירות הבאות /  אשיג לליכוד מספר שיא של קולות".

כבר חוגג ניצחון, וחזון הוא מביע: / מתרברב שעד מ' של מנדטים יגיע…

אך מנדטים כדי ארבעים להשיג – / לְקִיקַת חרדים ושנאות – לא מספיק,

יזדקק לציבור שכיום לא אִתו /  בשל אורחותיו ובשל משנתו.

 

על כן נתניהו, החלף יועציך /  אשר כנראה מכתיבים אורחותיך.

חדל התגולל בסיאוב וברפש /  אשר בגללם כבר נקעה ממך נפש!

חדל מהרהיב באורחות ראווה /  ושבני משפחתֶךָ יֵשְׁבוּ בשלווה!

כבר הֶרֶף מִרְתּוֹם את סדרי המדינה /  להיות לשימוש חֲצֵרְךָ הקטנה.

חצרותינו הומים את המך והדך /  זה ציבור שֶׁמִּמְּךָ כבר מזמן נִשְׁתַּכַּח.

את קולי תצטרך לעמול כדי הרוויח /  לא אצביע לאיש שמדון הוא מפיח!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

    1. כלומר, איש בלי שם, לשיפוטך, גינוי לפורעים בצעירים ערבים פריעה לשמה, הוא זריעת מדון.

      אם רבים בדעתך, הרי לא ירחקו הימים וכמו על מעברות הירדן כששחטו את בני אפרים בהגותם שיבולת בש' שמאלית כסימן היכר של מבטאם, כן גם אלי ואל שכמותי תכלה הרעה באין מגנה.

      אכן, כתבתי אין כמותה לחרחר מדנים…

      היה ברוך

      ד"ר ערן גרף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

מסתכלים קדימה

כיצד להגדיל את הסיכוי לבחירת מסלול מקצועי מיטבי